בתשובה להאייל האלמוני, 01/07/22 11:15
ההפרדה לא כל כך ברורה 750070
ב. לדעתי לא ענית. קישור למקום בו אני קורא ורואה שלא ענית, לא מדגים לי שכן ענית.

אנשים שמגדלים ילדים יודעים שיש הגבלה חוקית ודרישות של החוק מהם (ל״חובה ההורית״ יש בסיס בחוק ברוב המדינות המודרניות). אחת הדרישות המינימליות הן לספק לילד סביבה בטוחה ולא מסכנת חיים. הורה ששכח את הילד שלו באוטו מחניק/רותח מתנהג באופן שחורג ממה שמצופה מהאדם הסביר. זה עונה על ההגדרה שלך של ״ידע שיש מגבלה חוקית, ועבר עליה, אז יש כאן כוונה פלילית (גם רשלנות היא כוונה פלילית)״.

לא הצלחת לאורך הפתיל להראות את ההבדל בין המקרים בין ההורה שטעה כי הוסחה דעתו לבין הנהג שטעה כי הוסחה דעתו. בשני המקרים יש אדם שיודע מה *ראוי* לעשות, אבל עושה את הדבר הלא ראוי בלי כוונה *בגלל היסח הדעת / עיפוף / חוסר תשומת לב ברגע מסוים*. לא הצלחת להסביר למה הנהג הרשלן יכול להיות מואשם ברשלנות לשיטתך, אבל ההורה הרשלן לא.

לי זה נראה טריביאלי שאפשר (ואפילו צריך) לשפוט הורה על כך שילדו מת בגלל רשלנות (אם ניתן להראות שמדובר ברשלנות וההורה התנהג הפוך ממה שמצופה מהאדם הסביר).
ההפרדה לא כל כך ברורה 750073
אני חושב שעניתי, אבל אין לי בעיה לחזור על עצמי. אם הוא ידע שיש מגבלה חוקית, ועבר עליה, אז יש כאן כוונה פלילית (גם רשלנות היא כוונה פלילית)‏1.

"אנשים שמגדלים ילדים יודעים שיש הגבלה חוקית ודרישות של החוק מהם" זה סלע המחלוקת, אני טוען שלא כולם יודעים את זה (בגלל שכאמור, אין מבחנים להורות), ולכן, לחריגים שלא יודעים, לאלא שהם טפשים מדי או בורים מידי, ובכל זאת הצליחו להיות הורים, אין, לדעתי, אחריות פלילית.

אני חושב שבאחד המקרים לא מדובר בהכרח על אדם "שיודע מה ראוי לעשות". כאמור, יש הורים טפשים במיוחד. מה לעשות. הרבה יותר קל (מבחינה אינטלקטואלית) להיות הורה מאשר להיות נהג.

לי נראה ששיפוט הורה על ילד שמת בגלל רשלנות צריך להיות די חריג. נראה לי טריביאלי שכל פעם שאנחנו (המדינה) מנסים לשים בן אדם בכלא אנחנו צריכים להצדיק את המעשה הזה לעצמנו, ולרוב המקרים של ילדים שמתו בגלל רשלנות הורים (גם באלו בהם יש רשלנות מובהקת) אני מתקשה למצוא הצדקה לפעולה כזאת.

1 ליתר ביטחון, במקרה ופספסת את התשובה, אני אדביק את זה פעם נוספת: אם הוא ידע שיש מגבלה חוקית, ועבר עליה, אז יש כאן כוונה פלילית (גם רשלנות היא כוונה פלילית)‏1.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750179
״לי נראה ששיפוט הורה על ילד שמת בגלל רשלנות צריך להיות די חריג.״

אז אתה בעצם כן מסכים עם הטענה שיש מקרים בהם כן צריך לשפוט הורה על ילד שמת בגלל רשלנות וההבדל הוא עניין טכני ולא מהותי של ״מה נחשב מקרה חריג״. מיון המקרים בהם צריך ובהם לא צריך נראה לי כבר משהו פחות מעניין מאשר העניין העקרוני.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750213
בוודאי שיש מקרים כאלה. מה גרם לך לחשוב שלא?
ההפרדה לא כל כך ברורה 750126
לא על כל עבירה מגישים כתב אישום. לא מעט תיקים נסגרים בגלל שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (מה שהיה מוכר עד לשנים האחרונות כ''חוסר עניין לציבור'').
ההפרדה לא כל כך ברורה 750168
זאת נשמעת לי כמו אמירה נכונה וכללית בנושאים שונים ולא מיוחדת לנושא של הפתיל.

ניסוי מחשבתי לכל אלה שהתנגדו באופן גורף לעצם הרעיון של *אפשרות* לשפוט הורה שהרג את ילדו בשוגג כי שכח אותו באוטו: סבבה. מערכת החוק בחרה לא להגיש כתב אישום. ההורים סבלו מספיק. ולניסוי המחשבתי: מה תהיה דעתכם והאם תשקלו את עמדתכם מחדש אם אותו הדבר יקרה, בדיוק לאותו הורה, בפעם השניה עם ילד נוסף?

האם העיקרון שלכם (הם סבלו מספיק) הוא איזה סוג של אבסולוט שמנצח את כל השיקולים, או שאז פתאום יש מקום להגיש כתב אישום על הריגה ברשלנות? אם יש הבדל בין המקרה הראשון לבין השני, מה הנימוקים? שההורה היה צריך ללמוד לקח מהפעם הראשונה בה התפלק לו (קורה במשפחות הכי טובות!), אבל שני ילדים זה כבר ממש מוגזם / מעבר להקצאת ה-״Get out of jail free card״ שנותנים לכל אחד שנהיה הורה בפעם הראשונה בחייו?
ההפרדה לא כל כך ברורה 750170
אם דבר כזה מתרחש שנית ברור שהרשלן לא סבל מספיק בפעם הראשונה, כך שצריך להעניש אותו פעמיים.

(אגב, המוחלים מראש על ענישה מסתכנים בכך ש"שיכחה" כזאת יכולה להיות דרך להיפטר מרוז פיזאם, הודיה פ̶י̶מ̶פ̶ש̶ט̶י̶י̶ן̶ ̶ קדם ודומותיהן)
ההפרדה לא כל כך ברורה 750174
להיפך! אם הוא ״סבל מספיק״ אחרי הילד הראשון, המוות השני הוא משהו שהוא כבר ממש יתקשה להכיל. המדינה צריכה לשלם לו פיצויים על עוגמת הנפש.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750176
שנינו צודקים. צריך להעניש אותו פעמיים וגם לתת לו פיצויים.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750178
כפי שכבר כתבתי הרבה באייל (מבלי לשכנע אף אחד, כהרגלי): אין שום הצדקה לענישה פלילית מעבר לעלות-תועלת שבה (למשל דרך השפעתה על התנהגותם העתידית של אנשים). אם ענישה של הורים ששכחו את ילדיהם ברכב לא תוריד את שכיחות המיקרים האלה (כפי שמקובל לחשוב), כמובן שאני נגדה. מכאן והלאה זה כבר details.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750269
כן, גם אותי האמירה הזאת לא משכנעת. למערכת החוק והצדק מספר פונקציות. מערכת הצדק תמיד כללה פונקציות נוספות (וזאת הסיבה לשמה בשפות שונות כ ״The justice system״). אם היית מתאר את המערכת כפי שהיא באמת היו מכנים אותה כ״מערכת ההרתעה״ או ״מערכת השיקום״ (שאלו אמנם שתי פונקציות של המערכת, שהוסיפו בעיקר כפטצ׳ בשלבים מאוחרים יותר, אבל יש עוד פונקציות בסיסיות למערכת).
ההפרדה לא כל כך ברורה 750271
כן, העמדה שלי היא בדיוק ש-''צדק'' הוא רעיון שטוב יהיה אם יעלם מהעולם. אבל לא אפתח זאת שוב.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750274
אזכור את זה בפעם הבעה שתדרוש מתן צדק לעוברים שטרם נולדו כי פוגעים בזכויותיהם.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750275
אני לא יודע מהיכן קיבלת את הרושם שכתבתי על צדק בעניין ההפלות, אבל זה בטוח לא היה מתוך קריאת דברים שכתבתי.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750300
אני לא יודע אם התכוונת לשאול גם אותי. בהנחה שגם הפעם השנייה היתה נגד כל הציפיות שלו (כלומר, אחרי הפעם הראשונה הוא היה בטוח באמת ובתמים שזה לא יקרה לו שוב), אני פוטר אותו מעונש וגינוי מוסרי. אם נשאר לו עוד ילד בגיל מסוכן, אני כן תומך בכפייה של כל אמצעי סביר, גם נגד שיקול דעתו, שימנע ממנו את הפעם השלישית.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750303
אז ה Bottom line הוא שיצרנו פה מערכת חוק וסדר קצת מוזרה:
1) אדם גרם למוות לילדו הראשון בתירוץ ״אופס שכחתי״ ולא מואשם בכלום (אפילו לא גינוי מוסרי) כי, נו, מסכן.
2) אותו אדם שוב גרם למוות לילד נוסף בתירוץ ״Oops, I did it again״ ולא מואשם בכלום כי, נו, האמת שלא הבנתי אפילו את ההסבר למה גם הפעם הוא יוצא פטור.
3) לפחות המערכת התעוררה ותנסה להגן על הילד השלישי.

לי זה נשמע כמו מערכת חוק וסדר מאוד מוזרה שלא עושה את העבודה שלה ושהתעללות בילדים או התרשלות בטיפולם‏1 זה משהו שלהורים מותר לעשות (ללא עונש וללא גינוי מוסרי) אפילו כשזה מגיע לכדי מוות. לפחות עם שני ילדים ראשונים. עם השלישי כבר נגיד ״עד כאן!״. יש גבול.

_________________
1 לדעתי להורה שנועל את הילד שלו באוטו והולך מגיע עונש (מסוים) וגינוי מוסרי (מסוים) עוד הרבה לפני הרגע שבו ההתעללות בילדים הזאת מסתימת בטרגדיה בה הילד מת. עובר שוטר ומוצא ילד נעול לבד ונצלה בשמש באוטו בתןך איזו חניה ואין הורה בסביבה? נראה לי מאוד מוזר שלא מקבלים על זה איזה גינוי מוסרי או עונש (לכל הפחות איזה קנס שיבייש את ההורה הטמבל). קצת מוזר לי שאתם חושבים שעל חניה באדום לבן (בטעות) צריך לקבל יותר עונש ויותר גינוי מוסרי מאשר סיכון חיי ילדים (בטעות) ו/או הריגתם כתוצאה מרשלנות.
ההפרדה לא כל כך ברורה 750308
ראשית- מסכים עם הערת הרגל. בוודאי שניתן להאשים את ההורה ב reckless endangerment.

לעניין עצמו- אני מתאר לעצמי שבכל מקרה טרגי בו ילד נפגע קשות, שלא לומר נפטר, נפתחת חקירה משטרתית. אני משער שהגשת כתב אישום נגד ההורה תלויה בכמה השתכנעו החוקרים בכנותו של הצער של ההורה. ככל שהצער הזה אותנטי כך אפשר להניח שהוא לא יעשה זאת שוב.
הענשת הורה שצערו אותנטי גם לא תיצור הרתעה, כי הרתעה כזו היא כאין וכאפס מול ההרתעה שיש עבור הורה שלא מעוניין לפגוע בצאצאו מכך שהוא אכן יפגע בו. ואם זו לא עבדה גם זו לא תעבוד.
לכן אני מסכים ש"הוא סבל מספיק"‏1 זה טיעון טוב נגד הגשת כתב אישום.

_____________
1 פעם ספרתי מעל 80% אבות בין המקרים של שכחת ילד באוטו
ההפרדה לא כל כך ברורה 750311
בוא נתחיל מבירור המקרה: אתה אומר ששכחת הילד היא בתירוץ "אופס, שכחתי". אני חשבתי שמדובר על מקרה שבאמת הוא שכח. יש מקרים (אחרים) שבהם מערכת החוק והמשפט לא הולכת עד הסוף עם חזקת החפות, ויוצרת נהלים לרעת הנאשם, ובצדק, בגלל קושי לדעת מה המצב הנפשי שישחק לטובת כמעט כל הנאשמים ויאיין את החוק (אני חושב שזו הסיבה שכברירת מחדל מעדיפים מילה של שוטר על מילה של נאשם בעבירות תנועה). אבל במקרים הטיפוסיים של שכחת ילד דווקא קל להשתכנע שזו באמת ובתמים שכחה. אני בכוונה לא רוצה להכניס לדיון כרגע את המילה "רשלנות", זה מושג מסובך שאותו אנחנו רוצים לבחון כאן (אני מוכן לומר שהשורה התחתונה הכללית שלי היא שמערכת החוק שלנו עושה בו שימוש טעון יותר ממה שמוצדק לדעתי, אבל אפשר להתקדם לשם לאט לאט). בוא נוריד את המילה "תירוץ", ועכשיו אני מבקש גם להוריד את המילה "אופס", היא שקר רטורי. היא מקטינה את מה שהשוכח כנראה יאמר וגם את מה שהוא באמת מרגיש (חרטה אדירה וכנה). זה קריטי לטענה שלי. האם אתה מסכים עד כאן?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים