בתשובה לערן בילינסקי, 17/06/02 9:20
סוף הויכוח ? 75028
זה עתה שמעתי ברדיו שפאואל אישר את הידיעות (שפורסמו תחילה בניו יורק טיימס. שמעון הביא קישורית) שאכן נאומו של בוש שונה זמן קצר לפני השמעתו בעקבות מידע אמין שהגיע אליו שערפאת העביר כספים למטרות פיגועים.

אחרי שהדברים נאמרו מפי מי שנאמרו, אני חושב שהגיע הזמן לסיים את התהיות והפיקפוקים האלה.
העובדה הזאת, אם נקבלה עכשיו, יחד עם העובדה שהאירופים העבירו כסף לערפאת (על כך אני מקווה אין ויכוח) מראות שאכן האירופים מימנו את הטרור.
(אני מקווה שאני לא צריך להסביר שערפאת לא חייב להעביר ממש את אותם השטרות. אם הכספים מגיעים לקופתו ומקופתו הוא ממנן את הטרור אפשר לומר שהאירופים ממנים את הטרור. זה כמו 1+1=2)

בהזדמנות זו ברצוני להוסיף עוד משהו בהמשך לויכוח בינינו למטה. איני מקבל את טענתך שמותר לך להביע באין הוכחות את ספקנותך. לא כל דבר שלא בטוחים בו צריך להכריז על כך שלא בטוחים בו. למשל, אני לא יודע אם אתה לא עושה מעשים נוראים (מבלי לפרט. אני מעריך שאתה לא עושה, אבל אין לי שום ידע על כך), ובכל זאת אני לא מכריז שאיני יודע אם אתה לא עושה כך וכך. אין בהכרזות כאלה כל טעם. יותר מכך. יש בהן טעם לפגם.
אני מאמין באמונה שלמה 75049
אתה רוצה לקנות קופסת תה במכולת, והמחיר נראה לך מופרז. אתה מתלונן לפני המכולתניק, והוא עונה "בשתי רשתות של סופרמרקטים זה עולה אותו דבר". לא בדקת את זה; האם תאמין לו? האם אסור לך להביע את ספקנותך?

השאלה היא אם במקרה של דובר צה"ל, "ברירת המחדל" במצב של חוסר ראיות צריכה להיות אמונה בלתי מסויגת. יש לזכור שהוא אינו סוכנות ידיעות, ולא גוף מחקר מדעי: הוא גוף שמשרת גוף אחר (צה"ל, ודרכו מדינת ישראל) שיש לו אינטרסים תקשורתיים, שלא בהכרח מתיישבים עם האמת העובדתית. הוסף לכך את העובדה שלעתים מזומנות אפילו הוא עצמו מודה לאחר מעשה בדיווחים לא מדויקים (לאחר שמעמתים אותו עם אינפורמציה סותרת). אין בכך ביקורת על דו"צ: אין זה מתפקידו להיות אוביקטיבי. הגישה הנכונה בעיני היא בהחלט כבדהו וחשדהו.
אני מאמין באמונה שלמה 75074
''כבדהו וחשדהו'' - גישה נכונה לפעמים, אבל אם אתה עולה על כסא כדי להצהיר הצהרה, כדאי שהיא תכיל את ה''כבדהו''. את ה ''חשדהו'' שמור בלבך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים