בתשובה לאריק, 26/06/22 17:18
751567
אם אפשר לתרום משהו לתזה המרשימה הזו: חסרה לי פאזה אחת מאד משמעותי שהתחלפה בזמן גלות בבל.
עד ימי כורש והחזףרה מגלות בבל, יהוה, אפילו כשהיה מונותאיסטי כמו בימי חזקיה ויאשיהו, היה אלוהות מקומית במובן הגאוגרפי. אפילו למלכים שניסו לאכוף מונופול של כוהני המקדש בירושליים בממלכותיהם, לא היתה בעיה ל"כבד" אלוהים אחרים בארצות שכנות. אנו רואים זאת בבירור בתיאור של אחאב, בעלה של איזבל הצידונית, אבל מתואר כירא אלוהים ובפרט נביאו אליהו.
רק לאחר כהונתו של כורש מלך העולם ושיבת גלות בבל, אלוהים הופך לגלובאלי: אחד ויחיד בעולם כולו.
751608
תודה, מעניין. אבל בגלות בבל היהודים שמרו על האמונה שלהם באותו אל למרות שגלו גאוגרפית.
במחשבה נוספת בעצם רק בגלות בבל הדת היהודית מתחילה להיות שונה פרקטית מהדתות האליליות. כל עוד עמד הבית הראשון על תלו והוקרבו הקרבנות היהדות לא היתה מיוחדת בטקסיה. רק כאשר גלה העם מארצו ועדיין שמר על אמונתו באותו אל הטקסים השתנו. בשיבת ציון הכללים שקבע עזרא הסופר (בראשם קריאה פומבית בתורה) עיצבו טקסים וערכים שמיחדים את היהודים.
751609
אכן. האלוהים שעבדו שבי ציון, היה שונה לגמרי מזה שעבדו היוצאים לגלות בבל.
האל של מלכי יהודה, שכן בציון הר קדשו ומאמיניו עולי הרגל הגיעו אליו. כפי שהוא היה אלוהי עם ישראל (יהודה), כך היו אלים אחרים ש"שלטו" על גורלם של עמים אחרים. עוצמתם היחסית של האלים השונים נמדדה ע"פ עוצמת עמיהם ("הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם--הֵנַע וְעִוָּה: כִּי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי. לה מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם מִיָּדִי: כִּי-יַצִּיל יְהוָה אֶת-יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי" מלכים ב יח).
בגלות בבל הכירו היהודים את כורש מלך כל הארצות (או כפי שמתואר "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה"), שאלוהיו כמוהו היו אלוהי כל העולם. עזרא ונחמיה כבר חזרו ליהודה עם אלוהים גלובאלי שכבודו מלא עולם וכל האלים האחרים הם אלילים ופסילים, עבודת כוכבים ומזלות.
751627
מסכים בעקרון, אבל
1. אסור לשכוח את הדיבר השני, שייחד את אלוהי היהודים מלכתחילה (ואפשר להתווכח מתי היא ההתחלה, אבל בכל מקרה היא לפני עזרא).
2. כבר בחזון ישעיהו המוקדם (פרק ב' 1-4), מהספרים המוקדמים ביותר על פי ביקורת המקרא, הוא רואה ביהוה אלהים גלובלי באחרית הימים. זה עוד בזמן שממלכת ישראל היתה קיימת, בזמן תגלת-פלאסר השלישי [ויקיפדיה] מלך אשור, אחז מלך יהודה ורצין מלך ארם-דמשק, כנראה עוד לפני שתגלת פלאסר הגלה חלק מממלכת ישראל.
בית יעקב לכו ונלכה 751629
הנבואה הזו מהדהדת את חורבן ממלכת ישראל. בעקבות חורבנה רבים מאנשיה עברו ליהודה וירושלים גדלה פתאום (החל יישוב השלוחה המערבית).

בית יעקב, כלומר: ממלכת ישראל, לכו ליהודה ולירושלים. יהוה צריך להיות יהוה ירושלם ולא יהוה שמרון או אל בית אל. בתחילת הפרק הוא ממש מגזים עם זה: ממלכת יהודה המסכנה, שרק עשרות שנים קודם לכן (בימי עוזיהו) הייתה תחת השפעת ממלכת ישראל, לא סתם מקבלת את הבכורה בין עובדי יהוה, אלא בכורה עולמית. יהוה יהיה יותר חזק מאשור (האל).

כמה עשרות שנים מאוחר יותר היו למלך המלכים האשורי סנחריב מחשבות דומות דווקא על אשור: אם האימפריה האשורית כל כך חזקה, זה כנראה בגלל שאשור הגיבור הוא האל היחיד שצריך להתחשב בו ולעבוד אותו.
בית יעקב לכו ונלכה 751630
הפרשנות שלך לפסוק ה' נראית לי טובה, אבל שים לב לפסוקים ג' ד' שמקלקלים את שאר התזה. יהוה לא יגרום לממלכת יהודה לנצח את שאר הממלכות בחרב, אלא להיפך- קודם הגויים יכירו בעליונותו (מעצמם?) "כי מציון תצא תורה".
כי מציון... 751633
כדברי הרשכ"ג: יאללה, שתצא כבר ותעזוב אותנו לנפשותנו.
בית יעקב לכו ונלכה 751634
יש מזהו מוזר בתיאור הזה: איך מישהו שחי בירושלים וכנראה אמור להכיר את ההרים שמסביבה, יכול לתאר את הר הבית כ„הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת״. האם הוא מתכוון להר הבית (כזכור: עוד לפני ההרחבות של הורדוס) או שהוא היה מוכן להתפשר גם על הרים אחרים בסביבה?
בית יעקב לכו ונלכה 751636
רוחנית כמובן. הרי עולים לרגל להר הבית גם אם יורדים אליו מההרים סביבו. כנ''ל עליה לארץ.
בית יעקב לכו ונלכה 751641
האין זה מהידועות שהר הבית גבוה מסביבתו כלפי מזרח, מערב ודרום, אבל מצפון הוא נמוך יותר, ועל כן "מצפון תיפתח הרעה"?
בית יעקב לכו ונלכה 751643
אבל מספיק להסתכל מעבר לוואדי כדי לראות את הר הזיתים ממזרח או את ג’בל מוכאבר מדרום, שניהם מתנשאים מעל הר הבית.
בית יעקב לכו ונלכה 751649
בקיצור, אלרי שהבנו שהתנ''ך הוא לא ספר היסטוריה, אתה טוען שהוא גם לא ספר גיאוגרפיה.
בית יעקב לכו ונלכה 751639
זה נועד לקזז את התאור של ירמיהו בכיוון ההפוך, בדברו על ירושלים: "הִנְנִי אֵלַיִךְ יֹשֶׁבֶת הָעֵמֶק, צוּר הַמִּישֹׁר" (ירמיהו כ"א י"ג).

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא כלל ידוע, וכנראה צריך להוסיף עליו את "אין נמוך וגבוה בתורה". מי שלא רואה כאן רמז מטרים לתורת היחסות הוא מזרע האספסוף.
בית יעקב לכו ונלכה 751650
אאל''ט, ארמון מלכי יהודה היה גבוה מבית המקדש והמלך יכל לצפות מגגו אל רחבת המקדש.
בכל אופן, נבואות ישעיהו ''נערכו'' לכל המוקדם בימי בית שני, כך שמלבד ישעיהו הראשון והשני, יתכן שגם ישעיהו הראשון מעורב עם נבואות של נביאים מאוחרים.
אפילו נביא מאוחר כמו יונה מתאר את יהוה נלחם באלים ומפלצות אליליים. נלחם בהם, משמע הם קיימים.
האמונה באלוהים כלל עולמי חייבת להיות מן התקופה הפרסית שמלכיה (ואליה בהתאם) היו ידועים באוניברסליות שלהם.
גם בפאנתאונים הקדמונים, אלים מסויימים שכנו במקומות מטאפיזיים (שמיים, תהומות), מה שקצת מקהה את מה שטענתי. האשרה היתה אלת כנען אבל בעלה פרש לשמיים והותיר את השלטון על האדמה לבניו הבעל, ים וכו'. עשתורת, בת זוגו של בעל, גם היא נחשבה בינלאומית, מלכת השמיים. אפשר להגיד שהאלים של בית ראשון הרבו לטייל בעולם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים