בתשובה לצפריר כהן, 25/12/22 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשמח, אם בכל זאת תקרא. אני מכנה בשם אנשי הסמול את הגרעין המתמיד של מצביעי כחול לבן. מעודכן לבחירות האחרונות מדובר במצביעי לפיד וגנץ (לא כולם). אנשי השבט הזה הצביעו בעבר לכל מיני מפלגות, בעיקרן אלו שמניתי. אני מניח שאתה ''מזדעזע'' שכן מדובר בהבדלים גדולים מאד במצעים וכו'. אבל בודאי שמעת שההצבעה בישראל היא שבטית ופוליטיקת זהויות. יש בה תופעות יותר קיצוניות ממעבר ממפלגת העבודה לקדימה. יש אנשים שמשייטים בין כחול-לבן, ליברמן ובן גביר. נ ב. אנשי הסמול אינם זהים לאנשי השמאל שהצביעו בבחירות האחרונות למרץ ואולי למפלגת המיכאלי. השמאל הרעיוני דבק בפיוס עם הפלשתינאים ובמשק סוציאליסטי. לשתי הרעיונות הללו אין כרגע קונים רבים ולכן השמאל נזקק לקומבינציות כדי לשרוד. אני מניח שללא רענון רעיוני או התחברות לזהות שבטית כלשהי אין לו עתיד אלקטורלי. לצורך פיוס עם הפלשתינאים, לא די ברצון טוב, נדרשת גם פרוגרמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכנה. אמרו לך כבר שזה מפריע. אני לא קורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך חלופה? בגלל שהשמאל בחלקו התמרכז ובחלקו ברח מחוץ לגבולות, התיאור מרכז לא מתאים. כשיש שני צדדים בפוליטיקה, אין מרכז. אנשי השמאל מבלבל כי מייד מזהים עם פייסנות לפלשתינאים וסוציאליזם ריכוזי. חייבים שם לשבט. מה רע בסמול? קצת פופוליזם לא הרג אפאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרג אף אחד. רק את הדיון. אם זה לא שמאל ולא ימין, זה מרכז. או שזה לא על הציר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך אני מצר ומנסה לשנות את רוע הגזירה. זה מתגלגל לך על הלשון לקרוא ללפיד, גנץ, סער ושאשא-ביטון אנשי שמאל? אם שני קוראי התגובות יאמרו שהם מעדיפים אנשי שמאל או מרכז, אכוף ראשי ואקבל את דין התנועה. אני רואה לנכון שבאמרי סמול, אין בדברי שום גוון של זלזול או ביטול. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מושג כמה הכינוי מרכז מבאס אותי. אני חושב שהשפעת השמאל הישן פחותה אפילו מכוחו האלקטורלי, מפני שאין לו שום פרוגרמה להציע. במאבק כל כך דו-קוטבי, מרכז של מה הם בדיוק? גרוע מזה, המילה מרכז כל כך מתאימה למאוויהם של לפיד, גנץ וכן הלאה, וכל כך לא תואמים את המצוי והרצוי במציאות הנתונה. בעיני ההנהגה, הם יוציאו אותנו להפגנות, יעבירו מנדט או שניים לצד שלהם ויחזרו למקומם הטבעי: ליד שולחן הממשלה. לענ"ד, הם הולכים לבלות באופוזיציה הרבה יותר זמן ממה שהם מעלים על דעתם. נתנ' ושלוחיו הצליחו לחשל ברית טבעית שהיא הרבה יותר מברית של פוליטיקאים. כוחה של הברית אינו בהסכמים הפוליטיים בין המנהיגים שאינם מאמינים לאף מילה אחד של השני. כוחה של הברית הוא ב"קרבת הלבבות" שנוצרה בין האלקטורטים השונים. ההנהגה החרדית אולי זרה ללאומנות של הימין, אבל מצביעיהם כבר אימצו אותה. מצביעי הליכוד כבר אינם הליברלים הלאומיים והרויזיוניסטים, אלא מזרחים מסורתיים שאינם נבדלים ממצביעי ש"ס. נניח שהמנהיגים הפוליטיים ירצו לשנות את הקונסטלציה הפוליטית שלהם. המצביעים שלהם לא יתנו להם לעשות זאת. ראינו מה קרה לבנט שעבר צד. מפלגות הימין, תקועות זו עם זו ללא אלטרנטיבה. צו השעה לאופוזיציה הראשית, למפלגות הכחול-לבן הוא לגבש את מצביעיהן הישראלים (להבדיל מיהודים) לשבט ולמגזר גדול, אולי הגדול ביותר. קודם כל יש להגדיר ולהטביע מושג של אנחנו ושל ייעוד. רק אח"כ אפשר להתחיל לחפש בני ברית ישנים ו/או חדשים. אני חושב שאקרא להם האופוזיציה, או בשמה הצלא האופוזיציה הראשית (שכן יש כמה אופוזיציות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרכז של מה בדיוק? הם לא בן גביר ולא מרץ. מרכז. תקרא לזה מרכז-שמאל, המחנה הדמוקרטי, המחנה הליברלי, מה שבא לך. אתה יודע מה - תקרא לזה מחנה 80. להשתמש בשם גנאי מקובל פשוט לא עובד (תחשוב על ה-N-word). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |