בתשובה לאריק, 29/12/22 10:07
רגע של פחד 754945
ואני רוצה לומר משהו גם על הממוצע. כשאני נחשף למה שמתפרסם על שיטת הבאת הראיות במחוזותינו, מתחשק לי להקיא. זה נראה כאילו המערכת נטשה לחלוטין את הניסיונות לחפש ראיות, חוץ משיטת הלחץ על אנשים כדי שיפלטו מפיהם את הראיות המתאימות. ייתכן שבעבר החוקרים פעלו גם כך ובתוספת לראיות אחרות, כלפי מי שהם באמת חשבו שהם האשמים, אבל כשראו שזה עובד כל כך טוב, נטשו לחלוטין את הניסיונות להביא ראיות אחרות, וגם את ההקפדה בבחירת החשודים. כי בשיטות האלה אפשר לקבל הודאות הן מאשמים אמיתיים והן מזכאים אמיתיים.
רגע של פחד 755089
על כך כבר דיברנו שנינו והסכמנו.

ולאור זה המסקנות שלי הן

1. שאין שום דבר יוצא דופן בחקירות של תיקי האלפים.
2. שמערכת האכיפה זקוקה לחיזוק משמעותי של האיכות שלה.

המערכת חלשה ולכן עבריינים מתוחכמים יוצאים נקיים כי היא לא מצליחה לאסוף נגדם ראיות (ליברמן לכאורה), ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים מרשיעות אותם במקרים שהעדויות הפורנזיות מעלות ספק לגבי אשמתם (זדורוב).
אתה לא יכול לפתור את זה על ידי החלשה נוספת של המערכת‏1.

אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד.

_______________
1 לדוגמה- כבר עכשיו חלה ירידה גדולה בביקוש לעבוד בפרקליטות. קשה שלא לקשור את זה לפיחות בתדמיתה. ככל שהפרקליטות תתקשה לגייס כח אדם איכותי היכולת שלה לגבש כתבי אישום נגד נאשמים מתוחכמים תלך ותרד.
רגע של פחד 755090
הבעיות הללו (עבריינים מתוחכמים שיוצאים נקיים ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים) הן אפילו לא בעיות מיוחדות למערכת האכיפה בישראל. למשל, לביקורת (השמאלנית, דרך אגב!) על התופעות הללו יש זקן ארוך ארוך בספרות, קולנוע ותוכניות טלביזיה בארה״ב. נושא שדי חוזר על עצמו ביצירות של David Simon (למשל). כשתרגמו את שם התוכנית Homicide: Life on the Street, המתרגם לקח על עצמו חופש אומנותי ונתן לתוכנית שם אחר לגמרי בעברית - ״רצח מאדום לשחור״. השם הקולע בעברית די מסכם את הנטיה של המערכת להתרכז בסגירת תיקים (העברת התיקים הפתוחים הרשומים על הלוח באדום לתיקים סגורים הרשומים על הלוח בשחור והדרך בה השתנה הצבע מאדום לשחור לא ממש מעניין את המערכת שמתרכזת ב - The numbers game).

לראות איך הימין הישראלי מתעורר מתרדמתו ופתאום מתעניין בסוגיות הללו (עד כדי ניכוס של טענות שמאלניות כנגד קלקולים במערכות שלטון החוק) בגלל הסתבכות בפלילים של המליונר החביב עליהם, זה משהו שנע איפשהו שם על הספקטרום שבין תיאטרון אבסורד לבין קומדיה.
רגע של פחד 755091
(וכן - שמאלנים שהפכו להיות שופרות של שלטון החוק ומשטרת ישראל זה גם די מצחיק. הפוליטיקה הישראלית היא פארסה)
רגע של פחד 755093
רק אוסיף שהקושי הגדול ביותר הוא בעבירות בהן שני הצדדים מרויחים: שוחד הוא דוגמא קלאסית, וגם עברות על חוקי העבודה נעשות לא פעם בשת"פ עם העובדים שמעדיפים לא לאבד את מקום עבודתם.
רגע של פחד 755095
אבל בינתיים מי שרוצה להקשיב איך חוקרים בצעקות ואיומים תוך כדי הכנסת נרטיבים שגויים מוזמן להקשיב כאן. מסתבר שכך מקובל לחקור בבית משפט.
רגע של פחד 755094
רק לצורך הפרוטוקול אומר שאיני מסכים לסעיף 1 משום, שכפי שכבר אמרתי, הגברת פולינה בתשובה בדיוק לשאלה הזאת, אמרה שלא זכורים לה מקרים שבהם השתמשו באמצעים כה דרסטיים.
איני חושב שיש טעם, כרגע, לדון בנושא. אני מחכה לדבריהם של השופטים כשיפרסמו את החלטתם לעניין ההגנה מן הצדק, ואני מניח שכולנו נזכה להגיע לרגע הזה‏1. אני מנחש שיהיה לי אז הרבה מה לומר.

1 לגבי פסק הדין הסופי במשפט הזה שנסחב בכוונת מכוון על ידי התביעה, איני בטוח כלל.
רגע של פחד 755148
הגברת פולינה לא זוכרת את ברנס? ואתה?

1 מה עם ההגנה? מנסה לזרז ולא מצליחה או שמעדיפה למשוך זמן בכל הזדמנות?
רגע של פחד 755150
פולינה היא חוקרת ברשות לניירות ערך, והיא נשאלה על חקירות שהיא עשתה ולא חקירות בנושא אונס ורצח, וענתה רק על החקירות שהיא ניהלה עד אז. סביר אולי שבעבירות אונס ורצח החקירה תהיה יותר קשוחה, אבל בכל זאת אני בטוח שלא הזמינו את אמו של ברנס לחדר החקירות, מעשה "כשר" לפי דעתו של אחד המשתתפים אצלנו.
מי שמאריך את ההליך המשפטי כל הזמן זו התביעה. מתנהלת חקירה בסעיף 4000 ואוטוטו כמעט מגיעים לשיא, ואז אופס. קופצים לתיק 1000. ושוב העניינים הולכים ומתחממים, ואופס. חזרה לתיק 4000. על תלונות ההגנה בעניין ההתנהלות הזאת עונה בית המשפט שהתביעה היא זו האחראית על סדר העדים והוא לא יכול להתערב. . .
וגם השבוע לא מתנהלים דיוני המשפט, בגלל שהתביעה בקשה לבדוק אצלה משהו בקשר לפרגסוסים (אולי היא חוששת שההגנה תגלה אצלה עוד פשע. . .).
רגע של פחד 755154
אני ממליץ לך להרים ידיים. אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון. אין דרך להתמודד עם מסכת העיוותים הבלתי נגמרת הזו.
בחקירה של החוקרת הזוטרה מרשות ניירות הערך פולינה גובזמן קריב, עו"ד ז'ק חן הטיל עליה רצף של האשמות שונות והעדה דחתה אותן. כאשר חן טען שמדובר בחקירה חריגה, העדה ענתה "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". לדעתי היא מתיחסת לכך שהחקירה שלהם (הרשות לניירות הערך) נוהלה בשיתוף עם חוקרי משטרה והיא התנהלה במתקן של מחלקת לה"ב 433 של המשטרה. בקיצור לא הודתה ולא בטיח.
אגב, זוכר "עצרו את אשתו ובנו"? ובכן לא רק שאשתו, איריס אלוביץ יושבת על ספסל הנאשמים, אלא שחקירת המשטרה המליצה לצרף גם את הבן, אור אלוביץ, מנהל בכיר בחברות של הוריו, לכתב התביעה. היתה זו הפרקליטות (מנדלבליט בתקופה לפני שהבין שליהקו אותו לתפקיד השעיר לעזאזל) שהורידה אותו מכתב האישום.
אם תחפש את הכתבות של עמית סגל בהן הציג את גרסת שאול אלוביץ, לפני עדותו במשפט, תבחין שם בעוד משהו מעניין. אלוביץ בעצם מאשר את טענות התביעה בדבר שני צידי השוחד. את הצד שלו הוא מאשר בלי סייג. אבל דוקא את הצד של נתניהו הוא מסייג. נכון נתנ' עשה מה שטוענים נגדו, אבל תמיכת נתנ' בעסקה לא היתה קריטית וגם אנשי משרד התקשורת שלא בתקופתו תמכו בו.
נראה שאלוביץ, עד המדינה המתבקש, מבין היטב שהוא צריך לפחד יותר ממכונת התעמולה של נתנ' מאשר מן הפרקליטות.
צריך להודות שדב אנשלוביץ הוא אדם ישר, שגם במקרה זה הפגין זאת, אבל ההתמסרות המוחלטת שלו למערכת התעמולה של חבורת בלפור ושקריה, אינה מאפשרת דיון רציני בדיון, הלא מופרך, בשאלה האם לרשות המשפטית צריך להיות כוח להוריד אנשי שלטון נבחרים.
ברור למשל שיש רוב ברור באלקטורט שהמועל ועבריין המס א"מ דרעי יכהן בממשלה. האם החוק צריך לתת בידי הרשות השופטת את הסמכות לפסול אותו? זו שאלה טובה.
גם החוק וגם החלטות הבוחר, הן שתי דרכים שונות בהן מתבטאת דעתו של הציבור הבוחר. איך מאזנים בין שתיהן, אינה שאלה טריביאלית. כאשר שר המשפטים הוא פושע מסוכן וחסר אחריות כמו יריב לוין, השואף לדרוס את העצמאות של הרשות השיפוטית, ע"י הפיכת עובדיה למשרות אמון ופקידים ממונים ע"י הפוליטיקאים, לדון ולחוקק בשאלה זו יהיה מעשה נפשע. מעניין אותי מה חושב למשל פרופ' דניאל פרידמן על הצעותיו של השר לוין.
רגע של פחד 755155
"אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון." האמנם מקור ראשון?!
רגע של פחד 755156
ההודאה כביכול של פולינה גובזמן קריב זהה לציטוט ממקור ראשון. אבל יתכן שמקור ראשון אינו המקור הראשון אלא מצטט מישהו אחר.
רגע של פחד 755158
אם כבר הזכרת את מנדלבליט, אני חושב שעד יומו האחרון הוא עדיין היה 'היועץ המשפחתי' יותר מאשר שעיר לעזאזל.
ראה את המחטף שביצע עם עסקת הטיעון ההו-סופר-מקילה עם אריה דרעי, שמסתבר (הוסבר לי מפי עורך דין ממכריי לאחרונה) שבכתובים הרשמיים שלה אין שום התניה לגבי פרישתו מהפוליטיקה ואורכה, והיא סוללת את הדרך לכל תעלולי האין-קלון שדרעי עשה מאז. יועץ סביר היה סוגר את הענין בקלות יתירה.

יחד עם משיכת הזמן עד אין קץ במשפט נתניהו, עוד לפני הגשת כתב האישום, אני לא אתפלא לגלות שכל מסע הדה-לגיטימציה של מנדלבליט היה גם הונאה עצומה ומסך עשן על כך שבעצם רוב פעולותיו - ומחדליו - היו לטובת הנאשם מס' 1, ולא נגדו.
רגע של פחד 755163
החלק העובדתי היחיד בתגובתך הוא אישור של מה שאמרתי. לא אמרתי שהחוקרת ''הודתה'' במשהו. איני מבין מדוע צריך לעטוף את האמת הפשוטה הזאת בכל כך הרבה מלים.
רגע של פחד 755164
ואם היא, כדבריך, התכוונה לכך שהחריגות בחקירה הזאת התבטאה בכך שהיא הייתה בשיתוף חוקרי האינקוויזיציה, היא הנותנת.
רגע של פחד 755177
כאן אתה צודק. פספסתי כאן פרשנות מסויימת שמתאימה להתנהגותה של קריב לאורך כל העדות. פעם אחר פעם, עוה"ד ז'ק חן תוקף ומאשים את העדה והיא מסיטה את ההאשמות לעבר חוקרי המשטרה מלה"ב 433 (שהשתתפו בחקירה עם חוקרי רשות ני"ע), מבלי להודות בשומדבר ספציפי.
זו התנהגות מוזרה של עו"ד חן. אם מטרתו להוכיח אמצעים חריגים בחקירת האלוביצ'ים, מה אכפת לו מי עשה מה. אתה רואה שהעדה "משתפת פעולה", לך איתה. ואולם חן דוקא שוב ושוב תוקף את העדה עצמה ולא את שותפיה השוטרים.
כאן יתכנו שני הסברים. הראשון הוא מה שטענתי במקור: מה שאולי חריג בחקירה של רשות ני"ע, לא ממש חריג בחקירות המשטרה. ההסבר השני הוא שחקירת ההגנה, יותר משנועדה לאוזני השופטים, נועדה לאוזני הלקוחות שלו: תראו כמה אני מתאמץ בשבילכם. בסה"כ עם ההודאות עצמן, אין לו כל כך מה לעשות.
מה בדיוק לא היה עובדתי בתגובתי? (אולי החלק בו תארתי אותך כאדם ישר?).
רגע של פחד 755179
לשאלתך בסוף תגובתך, התכוונתי לעובדתי וגם שייך לטענתי.
לא הבנתי מה אתה טוען בתגובתך זו. מה זה חשוב לענייננו אם פולינה או חוקרי להב בצעו את הפשעים? היו כאן "תרגילי חקירה" חריגים, ובוודאי לא אופייניים לעבירות של צווארון לבן. מבחינת ההגנה זה לא משנה מי ביצע את הפשעים, ואין כאן רדיפה של חוקרת מסויימת. לחוקרי להב עוד נגיע. אל דאגה. יהיה שמח. וכבר, לפחות במקרה של "תרגיל החקירה" בחקירת חפץ אנחנו יודעים כבר מי האחראית הראשית. הייתה הודאה שלה.
רגע של פחד 755185
אתה שוב מבלבל בין מה שאתה (או מקור ראשון) טוענים לבין העובדות. אתה (ועוה"ד ז'ק חן) טוענים שהחקירה היתה חריגה. העדה טענה שלא עשתה שומדבר חריג (מלבד מיקום החקירה במתקן של המשטרה) או חורג מן החוק ואם היה משהו חריג אז הוא היה אצל השוטרים.
אגב א, גם הטענות על חריגה בחילוט נכסי האלוביצים היא שטות מוחלטת. האלוביצים בהחלט חריגים מבחינת עושרם הכלכלי כך שהשוואות לא תופסות. גרוע מזה, כבר נטען בעבר ולא אחת, שהמשטרה מגזימה מאד בחילוט נכסי חשודים וההוכחה לכך היא בפער הבלתי מתקבל על הדעת בין הסכום המחולט לבין הסכום שבסופו של דבר מוחרם.
אגב ב, בעניין חקירת חפץ, אתה שוב מבלבל בין טענותיך לבין עובדות. כל מה שאושר הוא שהועדה בפרקליטות שפקחה על חקירת חפץ במשטרה יודעה מראש על התרגיל שעומדים לערוך לחפץ. בכלל לא ברור אם מנדלבליט ידע על כך והמידע החדש רק מחזק את הסברה שהתרגיל היה חוקי. ובכלל די כבר עם היללות על התרגיל שנערך לחפץ. מה ציפית לראות בחקירת עבריין, סיגרים ושמפניה ורודה? מי שטוען שתרגיל מסוג זה הוא חריג חי בעולם של בידיון ספרותי וטלביזיוני שם המוחות העליונים של שרלוק הולמס וקולומבו מתגברים על מזימותיהם של גאוני פשע מתוחכמים.
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo
רגע של פחד 755196
אין קשר בין מה שכתבתי ובין העיתון ''מקור ראשון'', שבו, לא יצא לי לעיין בחודשים האחרונים, ואיני יודע מדוע שוב ושוב אתה משדך בינינו.
הטענה שמנלבליט (וכל צמרת הפרקליטות וגם אלשיך) ידעו על ''התרגיל'' הזה, והודאת הפרקליטות האחרונה מוכיחה זאת, מוצגת לאחרונה באמצעי התקשרות, ולהם אין, כמוך, החוצפה לומר שהם עדיין מחזיקים בטענתם השקרית שלא ידעו.
אשר לחוקיותו של ''תרגיל החקירה'' הזה, אני שוב מציע להמתין ולשמוע מה אומרים השופטים במשפט הזה עליו. אני בטוח שתופתע.
ובאותו הקשר, ישנו סיפור ידוע על ניסוי שנעשה שבו אנשים נורמטיביים חשמלו אנשים אחרים, ולא חדלו מכך גם כששמעו את זעקותיהם, משום שהוסבר להם שמדובר בניסוי חשוב ותקין. קשה היה לי להאמין לסיפור הזה, אבל כשאני רואה את מה שאתה ועוד כמה כאן כותבים, אני מתחיל להשתכנע שמדובר בסיפור אמיתי.
רגע של פחד 755198
אולי משום שטענותיך והפרשנות שלך שהבאתי, זהים למה שנכתב שם. באשר לקשר בין דבריך לבין מקור ראשון, נאמנים עליי דבריך. זה לא יהיה בגדר חידוש שאמצעי תקשורת שונים משכפלים ומעתיקים חומרים זה מזה או לחילופין ניזונים מאותו מקור בעל עניין.
לגבי הניסוי, אני חושב שפרשנותך לא נכונה. הרציונל של הניסוי היה קשור לשורשי הנאציזם ומה שהוגדר בזמנו הבנאליות של הרוע.
אני לא חושב שהדגישו להם שמדובר בנושא חשוב. להיפך,נאמר להם שמדובר בניסוי פסיכולוגי שגרתי של מנגנוני פידבק. כן היתה כוונה ליצור אוירה של אישור חברתי של הניסוי (מה שהגדרת תקין).
מה שהדגימו בניסוי הזה היה abuse of power ומצד שני הדגימו שלרוב האנשים אין מה שהוגדר כמצפון או קוים אדומים אישיים. במקרה הטוב הם משתמשים במוסכמות חברתיות לקביעת הגבולות שלהם. אם לא סימנו להם מבחוץ גבול, הנבדקים לא קבעו אותו בעצמם ונטו לעבור גבולות שאולי היו מציבים אם היו מתבקשים לעשות זאת.
הקשר היחיד שאני יכול לראות בין הניסוי לבין פרשת נתנ', היא שאם לא יחוקקו בחוק את גבולות הסמכות של הנבחרים, הם לא יקבעו אותם בעצמם.
רגע של פחד 755211
אתה עצמך הבאת את מה שאמרה העדה: "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". זה ציטוט מ"מקור ראשון"? מקור אחרון? מקור אחר? אינך מאמין שהיא אמרה את זה?
ואם היא כן אמרה, מה כל דיבוריך על פרשנות? היכן הפרשנות הבלתי נכונה שלי, שהיא זהה לכל מיני פרשנויות שלא ראיתי, ומה הפרשנות הנכונה שאתה לוקח רק מעצמך ואינה זהה לשום פרשנות אחרת?
רגע של פחד 755217
אני יוצא מן ההנחה שזה בדיוק מה שהיא אמרה.
עכשיו באה פרשנות קירוב אפס: היא מספרת שהחקירה היתה חריגה מבחינת אנשי הרשות לני"ע מפני שהיא לא נערכה אצלם במשרדים אלא במתקן של המשטרה, לה"ב 433.
נכון, נדרשה כאן מעט פרשנות מצידי, אבל היא מינימלית וזה קרוב מאד למה שהיא אמרה מילולית (מחוץ לבית).
עכשיו באה פרשנות מסדר 1000: כשקריב הודתה שהחקירה היתה חריגה, היא התכוונה לחריגה במובן שהופיע בשאלתו של הפרקליט (ז'ק חן) כלומר חריגה במובן שהתעללו באדם חולה ומבולבל, עצרו את אשתו ובנו כדי לאיים עליו, חקרו את חותנתו ועיקלו את תכולת ביתו כולל התכשיטים וכל הסיפור הזה שטווה מכונת התעמולה של נאשם מס' 1. זו פרשנות אפשרית אבל אין לה שום סימוכין בדברי העדה.
אכן העדה אמרה חריגה, אבל אין שום ודאות שהיא התכוונה לחריגה במובן שמפיצה התעמולה שלכם. נהפוך הוא, לאורך כל החקירה היא סרבה להודות בשום חריגה מן הנהלים או החוק מצידה.
ופרשנות אחרונה בקירוב ראשון או שני: העדה רומזת לכך שאולי החקירה היתה חריגה בסטנדרטים של רשות ני"ע, אבל לא חריגה עבור לה"ב 433. גם לפרשנות הזאת אין סימוכין ישירים בדבריה, אבל הם מתאימים לרוח תשובותיה הקודמות. באופן עקבי היא הכחישה כל חריגה מצידה, אבל סירבה לקחת אחריות על מעשי השוטרים החוקרים.
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo
רגע של פחד 755223
מה שאתה אומר הוא שלדעתך פולינה לא הבינה את השאלה, והחליטה לענות על שאלה אחרת. מה אומר ומה אדבר. תהיה לי בריא.
רגע של פחד 755226
היא הבינה את השאלה מצויין והחליטה לענות מה שענתה. מה שנשאר הוא שאתה ומכונת התעמולה החלטתם שהיא הודתה שהחקירה היתה חריגה. במציאות היא חזרה ואמרה שלא היתה שום חריגה מצדה ואם היתה חריגה מצד השוטרים היא לא אחראית ולא יודעת.
רגע של פחד 758416
לא בטוח שנדרש תחכום רב מדי.

זיכויו של זדורוב אמור לשכנע בצורך החיוני לשפר משמעותית את המשטרה והפרקליטות, אם הפארסה של ר̶צ̶ח̶ הריגת תהילה נגר, מחדלי החקירה בתיקי נתניהו (אלה שהיו אמורים להזניק לפעולה את טובי החוקרים והפרקליטים) ומקרים רבים אחרים עוד השאירו למישהו ספק. אי לכך, מה יותר טבעי מהסחרור המטורף לשינוי בית המשפט העליון, שכידוע הוא זה שמבצע את פעולות החקירה?

סבתא שלי היתה אומרת על כגון אלה "עוילם גוילם".
רגע של פחד 758421
כשכתבתי ''אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד'' זה היה אנדרסטייטמנט, רק לא שיערתי את הגודל שלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים