בתשובה לג. שמעון, 02/08/00 1:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשם כך יש פטנטים. תגליות תאורטיות אינן בעלות ישומים מיידיים, ולכן דרושה עוד עבודה כדי להפוך אותן למשהו שימושי שיהיה אפשר להפוך לישום. אם אתה מדען - אתה מוזמן להסתיר את דבר התגלית שלך עד שתפתח לו ישום מתאים. כמובן שאף אחד לא עושה את זה, שכן הם זוכים למענקי מחקר על פי הפרסומים שלהם... אגב, שים לב לרצון שהיה לרשום גנים שהתגלו כפטנטים, והויכוח שנוצר בעקבות כך. או תחשוב מה היה קורה אילו כל תגלית הייתה ניתנת לרישום כפטנט. המממ... "אמריקה (C) קולומבוס". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בגיאוגרפיה הדוגמה שנתת גרועה - הרי אמריגו וספוצ'י, שהוכיח שהיבשת שמצא קולומבוס איננה הודו אלא יבשת חדשה לחלוטין זכה שהיבשת תיקרא על שמו - אמריקה. (קולומבוס "זכה" בשם מדינת קולומביה) ובאופן כללי, אחד ה"רווחים" במדע הוא שהתגלית תיקרא על שם המגלה, וכך יש לנו בהר הנגב הגבוה את כלך דנין, וסתוונית פיינברון, בגליל יש לנו את העשב מושיובית גלילית והשיא (בארץ) הוא של שני צמחי מדבר - אהרונסוניית פקטורובוסקי (על שם 2 בוטנאים), וגם פקטורובסקיית אשרסון (שוב הנצחה כפולה...) נכון, כסף לא ממש רואים מזה, אבל בעוד שאת הבוטנאי פקטורובסקי כבר מזמן שכחו, שמו ממשיך להתקיים אחריו... הערה לסיום: בשנים האחרונות, האקדמיה ללשון העברית עורכת דיונים מחדש בשמות צמחי ארץ ישראל, ומשתדלת למצוא שמות עבריים נוחים, כך שאני מקווה שלפחות בעברית ייחסכו מאיתנו שני השמות הזוועתיים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על שמות עבריים לצמחים, כדאי גם להזכיר את מאמרו המשעשע להפליא של ירדן ניר על שמות עבריים של בע"ח, שהתפרסם בראשית ימיו של האייל - דיון 64 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אלו שמותיהם הלועזיים של שתי חיות שונות. שתיהן שוכנות במקווי מים (בארצנו, בנחלים - הירדן והסביבה). אבל הלוטרה היא טורף, חביב ויפה תואר, ואילו הנוטריה היא מכרסם, מכוער וגמלוני אם תשאל אותי, אבל פרוותו שווה משהו - אם כי לא הרבה. זכור הפרק מסיינפלד שבו איליין צריכה להסביר אובדן של כובע מפרוות צובל שקנתה על חשבון החברה, ובמקומו היא מביאה כובע-חיקוי. אומר לה איש הכספים של החברה - "זה לא כובע מצובל, זה כובע מנוטריה". "טוב, נוטריה זה סוג של צובל?!" "לא, זה סוג של עכברוש". (אם תרצה עוד לדון בכך, אפשר להעביר את הדיון למאמר ההוא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר את סיפורו של עגנון ''שבועת אמונים'' וחוקר האצות העברי שבו, שזוכה לתהילת עולם בכך שאצה נקראת על שמו. אגב, אם האקדמיה תבצע את זממה, הרי שגם את המעט הזה - הנצחת השם - עומדים לקחת מהמדענים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי להבהיר שוב: 1. בסמכות האקדמיה לקבוע שמות עבריים בלבד. לכל מין יש גם שם מדעי לטיני והוא לא ישתנה. 2. לא בכל מקרה מחליפים שם, ובד"כ מחליפים רק את שם הסוג ולא את שם המין. כך נשארנו עם שמות כמו "קדד שימפר", "תלתן וואוילוב", "זמזומית אייג". לעומת זאת, "מוריקנדיה מבריקה" הפכה ל"מוריקה מבריקה", ו"קורנולקה" הפכה ל"סרב" - שם של קוץ תנ"כי, למרות שברור שאין זה אותו הצמח. 3. האקדמיה החליפה גם חלק מהשמות העבריים הקיימים אם הם לא היו מוצלחים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאקדמיה אין שום סמכות מלבד הסמכויות שנטלה לעצמה. וגם אלו סמכויות מוזרות למדי. למה מי הם שיקבעו מה "תקני" ומה "לא תקני" בשפה העברית? שפה היא דבר חי. לא ספר חוקים צנוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, נהניתי מהחידוד בעניין קולומבוס. אכן קולומבוס לא רשם זכויות יוצרים על אמריקה אבל זה רק מפני שהפלגתו מומנה ע"י תאגיד ולכן הזכויות עברו לבוסים שלו, פרדיננד ואיזבלה מלכי ספרד, שלא בזבזו רגע ורשמו את אמריקה על שמם בטאבו אצל האפיפיור. מיד לאחר חזרתו של קולומבוס מנסיעתו הראשונה לאמריקה (או ליתר דיוק לסאן-סלבדור ולקובה) העניק האפיפיור לספרד ריבונות על כל האדמות שמעבר לקו האורך, 100 ליגות (575 קילומטרים) ממערב לאיי כף ורדה. בקיצור, את כל אמריקה. זה לא היה לגמרי פשוט, כי היה תאגיד מתחרה, פורטוגל. ואמנם, בהסכמה הדדית הוזז הקו כעבור שנה, 270 ליגות מערבה; קו תיחום חדש זה נתן לפורטוגל זכות קנין על ברזיל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |