בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/01/23 11:24
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755920
לא נכון.

המצב באירלנד הוא יותר מורכב ולגמרי שונה מהרפורמה המתוכננת בישראל. הרפורמה הישראלית מתכננת ועדה בה יש לממשלה/קואליציה רוב ומספיקה החלטת רוב כדי לקבוע על מינוי שופט. או בקיצור: הפוליטיקאים בוחרים שופטים או מדיחים אותם.

המצב באירלנד הוא שונה מההצעה הזאת. אמנם בסמכותו של ה-President להיות החותמת של בחירת השופט, הועדה שממליצה על המועמדים לתפקיד (ה-JAAB או ה-JAC ברפורמה של החוק שעוסק בנושא) היא ועדה לגמרי עצמאית שבוחרת את המועמדים באופן עצמאי ועפ״י קריטריונים המצוינים בחוק ולא על פי המוזה והחלטות רוב של הפוליטיקאים/הממשלה/המחוקק. יש גם בחוק הרבה סעיפים וסנקציות על המותר/אסור בתהליך הדיונים (הסודיים) של הועדה העצמאית שאיננה בשום אופן מורכבת מפוליטיקאים / השלטון.

לפני הרפורמה (עם ה-JAAB) הנוהג הוא לבחור את השופט עפ״ המלצות הועדה.
אחרי הרפורמה המתוכננת‏1 (עם ה-JAC) הנשיא *חייב* לבחור את השופט עפ״י המלצות הועדה.

_____________
1 Judicial Appointments Commission Bill 2022
https://www.irishlegal.com/articles/killian-flood-rev...

וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755921
ניסוח מדויק יותר:

לפני הרפורמה באירלנד JAAB: הנוהג הוא לבחור שופט מרשימת המועמדים עליה המליצה הועדה.
אחרי הרפורמה באירלנד JAC: חובה לבחור שופט רק מרשימת המועמדים עליה המליצה הועדה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755922
בנוסף - אירלנד חברה במועצת אירופה, ולכן כפופה להחלטות של בית הדין האירופי לזכויות אדם.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755924
אני הסתמכתי על המאמר הזה, שהיה בראש הרשימה כשחיפשתי בגוגל "בחירת שופטים באירלנד". בתוך המאמר חיפשתי "באירלנד", ומצאתי: "הגוף הבוחר את השופטים. . . הרשות המבצעת - בדרך כלל ראש הרשות המבצעת (נשיא או ראש ממשלה) או שר המשפטים. זהו הגוף הבוחר הנפוץ ביותר במדינות שנבדקו: הרשות המבצעת בוחרת את השופטים באוסטרליה, ביפן, באירלנד, בהולנד, בשוודיה ובארצות הברית", וזה נראה לי מספיק כדי לכתוב את מה שכתבתי. האם כותב המאמר ד"ר אסף שפירא מדבר שטויות?
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755927
אין סתירה. לפי מה שקישר אלוקארד, היום יש ועדה שמציעה מספר מועמדים, אבל הפוליטיקאים אינם מחויבים להמלצות שלה. כלומר, אתה צודק.
יש כרגע תהליך חקיקה שייתכן שישנה זאת ויחייב בחירה מבין מומלצי הועדה, אבל עוד חזון למועד.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755929
״אבל הפוליטיקאים אינם מחויבים להמלצות שלה״

מה הם המקרים בהם הפוליטיקאים באירלנד לא בחרו עפ״י המלצת ה-JAAB?

בניגוד למקובל בפוליטיקה הישראלית, במדינות האיים הבריטיים יש גם הבדלים בין מה שאפשר לעשות, מה שמקובל לעשות ומה שבאמת עושים.
אז לא. דב לא צודק. הנוהל היום, גם לפני הרפורמה, הוא שהפוליטיקאים באירלנד בוחרים מועמד מתוך רשימת המועמדים של הועדה החיצונית. השינוי ברפורמה הוא הפיכת מה שמוקבל לעשות לחוק מחייב.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755928
הוא לא מדבר שטויות. ספציפית למקרה של אירלנד יש *משהו* במשפט שאומר שהרשות המבצעת משתתפת בבחירת השופטים באירלנד. הבעיה היא לא מה שהוא אומר אלא שאתה מסתמך על מילה אחת (או אולי משפט וחצי) עם חצי אמת וחוסר דיוקים כדי לגזור מזה דברים שלא קיימים במציאות.
כפי שציינתי למעלה - התמונה באירלנד היא הרבה יותר מורכבת ושונה מההצעה של הרפורמה הצפויה בישראל. מי שמספר לעצמו את הסיפור שבאירלנד נבחר רוב על ידי הציבור והרוב הזה מחליט מה שמתחשק לו לגבי מי יהיה שופט הוא או טועה או מטעה או סתם משקר. זה לא עובד ככה.

לבחור שופטים ולבחור את המועמדים שמתוכם נבחר השופט זה לא אותו הדבר. ספציפית באירלנד מקובלת השיטה בה הועדה החיצונית JAAB (ולא הממשלה) בוחרת מספר מועמדים על פי קריטריונים מקצועיים. מקובל שמתוך המועמדים האלה הממשלה בוחרת את המועמד המועדף עליה (אבל גם חייבת להוסיף רישומים ונימוקים למה נבחר מועמד אחד ולא אחר).
לאורך השנים היתה ביקורת על השיטה הקיימת באירלנד (ביקורת על אפשרות לשיקולים פוליטיים זרים ע״י פוליטיקאים וגם על חשש מנפוטיזם של משפטנים) אז אירלנד התחילה לעבוד על רפורמה והצעת החוק הוגשה בשנת 2022. הרפורמה באירלנד נמצאת היום בשלבים סופיים של חקיקה (דומה למצב ״לפני קריאה שלישית״ אצלנו).
אחרי הרפורמה הזאת מבנה הועדה קצת ישתנה ונהלים שדוגלים בשיוויון ושיקולים נוספים יוכנסו לחוק. גם דיוני הועדה יהיו סודיים וללא ידיעת הפוליטיקאים עפ״י חוק וחבר ועדה או מועמד שיפרו את סודיות הדיונים בועדה עלולים להוביל לפסילת מועמדים וקנסות.
כמו כן, הנוהל המקובל של הממשלה שבוחרת מתוך רשימת המועמדים עליהם המליצה הוועדה (שתכונה JAC) יוחלף בחוק שמחייב את הממשלה לבחור מתוך רשימת המועמדים.

________
JAAB - Judicial Appointments Advisory Board
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755931
אני ציטטתי משפט שלם וברור שבו נאמר במפורש שהרשות המבצעת היא זו שבוחרת בשופטים באירלנד. נכון שבהמשך יש סיפור על איזו וועדה שמביאה שמות לרשות המבצעת, אבל כמו שידידיה אומר, כיוון שהרשות המבצעת לא מחויבת בחוק לבחור באלה, קיומה אינו סותר את המשפט הזה‏1. אתה, לעומת זאת, מצטט את המשפט הזה תוך סילוף שמשנה לגמרי את משמעותו. הרשות המבצעת לא "משתתפת" בבחירה. היא זו שבוחרת. כך כתוב בפירוש.
ואני לא מדבר על המצב העתידי באירלנד אלא על המצב היום. מה שיהיה שם בעתיד איש אינו יודע.

1 מזכיר קצת את תפקידו של היועץ הממשלתי אצלנו לעומת תפקידו בארצות אחרות. בארצות אחרות הוא מעין עורך דין של הממשלה, וזו אינה מחויבת לאמץ את עצותיו. אצלנו, בזכותו של אהרן ברק הגאון, הוא המפקד של הממשלה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755933
היא זאת שבוחרת מתוך המועמדים עליהם המליצה הועדה. לחזור על החוק היבש (שמשנים) שהיא לא חייבת על פי חוק לעשות זאת, זה לא משהו שמוסיף מידע משכנע אלא הוא חצי אמת שגרועה משקר. יש הבדל בין מה שמותר לעשות לבין מה שנהוג לעשות. מעשית, הם בוחרים מרשימת המועמדים שסיפקה הועדה (ובקרוב גם יהיו מחויבים לכך על פי חוק).

״אני לא מדבר על המצב העתידי באירלנד אלא על המצב היום. מה שיהיה שם בעתיד איש אינו יודע.״

בודאי שיודעים. כל מה שעליך לעשות זה לברר האם יש תמיכה גורפת ברפורמה באירלנד או שיש התנגדות משמעותית לה. אין התנגדות ויש תמיכה. לא מדובר באיזה משהו עתידי היפותטי, אלא משהו שנמצא בשלבי חקיקה אחרונים ויש בו תמיכה.

קצת מוזר לנסות לשכנע אותנו שישראל צריכה להיות יותר כמו אירלנד כש:
1) המצב באירלנד הוא בכלל לא מה שמתכננים לעשות בישראל ברפורמת לוין.
2) מסתבר שאפילו אירלנד לא רוצה להיות במצב כמו שהוא באירלנד. אז על מה אתם בכלל מדברים?
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755934
אז עוד דיוק קטן לגבי המצב הנוכחי. למיטב הבנתי, כל עניין ההמלצות של הועדה רלוונטי רק למינוי שופטים חדשים. קידום שופטים מכהנים בכלל לא עובר דרכה, והוא פוליטי מתחילה ועד סוף.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755935
אמת. זה המצב הנוכחי. זה ישתנה ברפורמה שנמצאת בשלבי חקיקה סופיים - קידומים גם יעברו דרך תהליך ראיונות והמלצות דומה של הועדה במתכונת החדשה (ה-JAC שתחליף את ה-JAAB במצב הקיים).

חשוב לזכור דבר נוסף - קצת מצחיק להשתמש באירלנד דווקא כדוגמה למשהו שישראל צריכה להידמות לו כאשר כל הדיבורים על רפורמות נחוצות באירלנד (שהובילו לתחילת דרך של רפורמות לכיוון מנוגד לחלוטין למה שרוצים לעשות בישראל) זה הביקורת של האיחוד האירופי, ביקורת אקדמית וגם ביקורת של GRECO שאירלנד לא עומדת בסטנדרטים המקובלים במדינות אחרות באירופה.

למה הדבר דומה? מישהו שקוראים לו אירל נמצא במים עמוקים מוקף כרישים מנסה בכל כוחו לשחות אל החוף, כי נו, אמרו לו שזה לא תקין והוא הבין שזה קצת מסוכן איפה שהוא נמצא. הוא הפנים והתחיל לשחות אל החוף. זה יקח לו קצת זמן, כי הוא כבר עמוק במים. כמה ישראלים חכמולוגים עומדים על החוף, מצביעים על האיש ומנסים לשכנע אחרים שכדאי לקפוץ למים ואומרים ״תראו את אירל! מה אתם עומדים על החוף? קחו דוגמה!״. אפילו זה לא מספיק לאותם ישראלים. הם אפילו מציעים לקחת דוגמה מאירל ולעשות דברים שאפילו אירל לא העז אף פעם לעשות (כמו לשחות בכוח ישר אל תוך הפה של כריש) ומציגים את זה כאילו מדובר במעשה שדומה למה שאירל עושה, על פי ההגיון: אירל בתוך המים, יש מים בתוך הפה של הכריש ==> לשחות את תוך פה של כריש זה להיות כמו אירל. תהיו כמו אירל!
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755936
*לשחות אל
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755947
אירל 1: בסוף מצאו אותו זרוק מתחת עמלץ לבן אחד...
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756623
יכול להיות שאני מתבלבל עם בריטניה, אבל הפטנט הוא כזה: שר המשפטים יכול או לקבל את המלצת הועדה, או לדחות אותה (ואז אפאחד לא מתמנה) או להחזיר את ההמלצה לועדה עם בקשה לבדוק אותה שוב.
התורפה היא שגם חברי הועדה הבוחרת מתמנים ע"י השר ואנשי הפרלמנט. עוד הבדל הוא שבבריטניה ובאירלנד יש מעמד של civil servants שאינם מתחלפים כאשר הפוליטיקאים מתחלפים (משהו כמו היוע"משים הממשלתיים אצלנו). חברי הועדה הבוחרת באים ברובם מן הקבוצה הזו.
בישראל, עושה רושם שהכוונה היא להיפטר מן המעמד הזה ולהחליפו במינויים פוליטיים.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756625
1. יש הבדלים מהותיים בין איך שזה עובד באירלנד לבין איך שזה עובד בבריטניה.
2. יש הבדלים מהותיים בין איך שזה עובד באירלנד לבין איך שזה יתחיל בקרוב לעבוד באירלנד. הם בשלבים אחרונים של חקיקת רפורמה שאמורה *לצמצם* אצלהם את הפוליטיזציה בתהליכי מינוי שופטים, כי הם ננזפו על ידי שאר אירופה שהם צריכים לתקן את השיטה שלהם.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756632
אני חושב שהאירים די ירשו את השיטה המשפטית שלהם מן התקופה הבריטית.
אני לא חושב שהדוגמה הבריטית תצער במיוחד את דב וידידיה. במקור, את תפקיד ביה''מ העליון של בריטניה מלאה הועדה המשפטית של בית הלורדים. כלומר לכאורה חה''כ היו הבג''ץ. למעשה חברי הועדה המשפטית לא היו חברים רגילים בבית הלורדים. מבנה ביה''מ העליון בבריטניה הוא למעשה חדש למדי, זה נכון שאמורים לחול בו שינויים נוספים אבל ההשפעות האירופיות בנסיגה מאז הברקזיט.
כאמור ביה''מ העליון של בריטניה חסם באופן היסטורי יזמות של הממשלה (למשל הזכות של יהודים וקתןלים להבחר). וזו היתה הסיבה שהבית התחתון הלך וצמצם את סמכויות בית הלורדים.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756637
עשית סלט.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756649
יתכן. אנא תקן.
א-פרופו מינויים פוליטיים 759892
עוד פנינה מבית החרושת של הג'ובים. אכן, רק הליכוד יכול.
א-פרופו מינויים פוליטיים 759896
לעניות דעתי "הסמנכ"לית לא עומדת בתנאי הסף, אך היא חברת ליכוד" זה אוקסימורון.
למה חתול?
א-פרופו מינויים פוליטיים 759897
אתה צודק, וכמובן: התקבלת!
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755925
ובאותו עניין, שמעתי אמש דברים מפי פרופ' זליכה, והוא אמר שאין קשר בין דרוג האשראי שמקבלת מדינה ובין הרפורמה, ושהחותמים אינם מבינים בתחום הזה. לדבריו אלה שכן מבינים בכך לא הביעו עמדה בנושא. הוא הביא כדוגמה את הונג קונג, שבה סין שינתה לגמרי לגמרי את המעמד המשפטי שם, ובכל זאת דרוג האשראי שלה לא נפגע.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755926
זה לא רלבנטי למה שהערתי עליו.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 755932
נכון. זה באמת לא רלבנטי למה שהערת עליו. כשכתבתי ''ובאותו עניין'', התכוונתי לעצומת הכלכלנים ולצווחות ה''הייטקיסטים'', סיפור שהיה בסיס לוויכוח על הקורה באירלנד. לא התכוונתי למה שהערת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים