בתשובה להאייל האלמוני, 02/03/23 13:27
RUN 757133
א. מה אומר, אני לא מסכים עם אפאחת מן הקביעות שלך בסעיף זה. אני שומר לעצמי את הזכות להתווכח איתן במקום אחר. אסתפק באמירה סאטירית הבאה: אפילו הבצל לדמעות של דרעי בהלווית הרבבודיה מופיע בסעיף שונות של הכספים הייחודיים בתקציב ש"ס.
ב. כאן אני מרשה לעצמי להרחיב מעט. לאחרונה, נכתבו באייל כמה תגובות מפורטות מאד שמטרתן להוכיח כי הטענה שהמהפכה החוקתית (אהרון ברק) הוגנבה ברמייה ובגניבת דעת לתוך ספר החוקים היא תעמולה שקרית ונטולת יסוד. לעניין זה, אני בדיוק המשקיף האובייקטיבי האולטימטיבי, מפני שלא טרחתי ולמדתי כדי לגבש לעצמי דעה אישית מבוססת. ברמה ההיסטורית, ידוע לי שחלק מן החוקים הטובים ביותר הועברו בדרכים הנלוזות ביותר. לכן, מבחינתי, גם אם הטענה נכונה, אין בכך כלום.
באחרונה קראתי פוסט של מישהו הסוקר בפרטי פרטים את כל מערכת הרמייה ששמשה להעברת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גם כמי שלא בקיא בפרטים, אני מבחין בקלות, בכל התעמולה המגוייסת המבצבצת מבעד ליריעת האמת העובדתית שנפרשת בפוסט. בתחילה די השתכנעתי מן העובדות שהביאו כאן דוברי ישראל הליברלית. לאחר קריאה שנייה של הפוסט, שברור לי שהוא מוטה ומגוייס, אני מציע לכולם לשמור על ראש פתוח.
עובדות הבסיס ידועות לכולנו. רוב מוחלט של הציבור החילוני (שמאל וימין) רצה בכינון חוקה למדינת ישראל החדשה שתהווה הסכם חברתי רחב שישמש בסיס חוקי עבור כל בני הלאום הישראלי החדש. הדתיים התנגדו בתוקף, מפני שחששו מהתנגשויות בין החוקה הליברלית וההלכה היהודית,
האורתודוקסית ומפני שלא רצו שה"ישראלי"יחליף את ה"יהודי".
הדתיים, למן ההתחלה, זכו למעמד של לשון המאזניים בין ימין לשמאל. לענ"ד, זה קרה מפני שרוב היהודים החילוניים במחדל או ביודעין, דחו את הציונות וחלקם של הדתיים והמסורתיים בישוב בא"י היה גדול בהרבה מחלקם בעם היהודי. בכל אופן, אחד מן המחירים של לשון המאזניים, היה שהישראלים נאלצו לוותר על חוקה מוסכמת. הישראלים החילוניים לא חזו נכון את הדמוגרפיה העתידית או שחזו ולא ידעו מה לעשות עם זה. בכל מקרה הם לא ידעו שהעדר חוקה יעמיד בסופו של דבר בספק ובמשבר את המושג "ישראלי".
בתחילת שנות ה-‏90 קמה קבוצת אנשים בראשות אהרון ברק, אוריאל לין, דן מרידור ואמנון רובינשטיין שנגשה לנושא בגישה חדשה ושונה. הם כנראה לא העריכו נכון את התפקיד המאחד הלא משפטי של חוקה וסברו שאין ברירה אלא להסתפק בתחליף חוקה שיספק בסיס לחוקה משפטית שתספק את הצורך של מערכת המשפט בחוקה כזו.
זהו חלק, שלא צויין עד כה, של התפיסה הברקית על "מלוא העולם משפט". יוזמי חוקי היסוד לא העריכו נכון את תפקידיה הלא משפטיים של חוקה כתובה. ליתר דיוק, הם ניסו לתקן זאת בהענקת מעמד משפטי למגילת העצמאות, אלא שהמהלך הזה כבר נעשה בבית המשפט ולחה"כ הדתיים קל לרחוץ ממנו את ידיהם.
לין, רובינשטיין ומרידור, ידעו שכדי להעביר חוקי יסוד בכלל, הם יצטרכו לפרק ולסרס את החוקים האלו בצורה שלא תזעיק את הדתיים אל הבריקדות. לא הבנתי בדיוק איך הם שכנעו את חה"כ יצחק לוי מן המפד"ל לתמוך בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (הוא היה חה"כ הדתי היחיד שהצביע בעד החוק בקריאה שלישית). נדמה לי, שהיתה לו בטן מלאה על חבריו במפלגה שסרבו להתיחס ברצינות למעמדו הרשמי כמנהיג המפלגה.
יתר על כן, אוריאל לין, בחוש עיתוי מופלא, ניצל את העובדה שממשלת שמיר כבר עמדה בפני בחירות חדשות והיה אפשר להפר את ההסכמים הקואליציוניים עם החרדים, מבלי לשלם מחיר.
זה אכן נכון שלחוקי היסוד היתה תמיכה רחבה מאד בכנסת (ליכוד+עבודה÷מרץ+חדש). הבעיה היתה שרוב מוחלט זה לא יכל לבוא לידי ביטוי בגלל הפחד מלשון המאזניים. היה צורך בדילול ומיסוך רב של חוקי היסוד, כדי לא להזעיק את הדתיים אל הדגל. הקבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בקריאה 3 ברוב של 32 נגד 21, לא היתה מקרית ואגבית, אלא נועדה כדי שהחוק יעבור מבלי לעורר כלבים ישנים.
ההבדל בין אז להיום הוא שאז היו בכנסת כ-‏20 חובשי כיפות והיום יש כ-‏50 (כולל ח"כים דתיים ומסורתיים בליכוד). זה מה שהפך את ההתנגדות למהפכה החוקתית שהיתה בשנות ה-‏90, נחלתו של מיעוט שניצל את מעמד לשון המאזניים, לעמדה דורסנית ולעומתית של מחנה הימין כולו.
ברשותך הייתי רוצה לפנות מכאן לעניינים שאינם קשורים ישירות להערותיך ואעשה זאת בתגובה נפרדת.
RUN 757146
בשביל לא להסכים עם אף אחת מהקביעות שלי אתה צריך לקרוא אותן. אני ממש לא משוכנע שעשית את זה.

אני מבין שנדלקת על הרעיון של ''דתיים'' נגד ''חילוניים'' ואתה חושב שהוא יכול להסביר את כל ההיסטוריה ולעזאזל העובדות. אני רואה גם שהצלחת לשכנע את עצמך שיש איזה ארגון סודי שמנהל וממן מאבק מתוכנן ומאורגן. הייתי רוצה להסביר למה אני משוכנע שבדרך כלל כשיש הסבר שמסביר ''הכל'' הוא לא מסביר כלום, שאת ההיסטוריה אי אפשר להנדס, ושקונספירציות לרוב מוכיחות את עצמן מופרכות כמו שהן נשמעות מלכתחילה אבל יש לי תחושה חזקה שזה מעבר לכישורי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים