בתשובה לניצה, 03/07/02 0:56
רק תיקון אחד קטן 75735
האם אל המעיין אכן ממלאת את ציפיות ההורים? האם באמת כל מה שהם רוצים זה שהילדים לא יתדרדרו לפשע?

מה לדעתך יקרה אם באותה שכונה ייפתח בי"ס שמלמד מערכת מלאה של ידע כללי, כולל שפות ומדעים, פלוס כמות מסויימת של יהדות, פלוס ארוחות והסעות?

את, את ילדייך שולחת/תשלחי לאל המעיין?

ו- "כל יהודי מברך על הזכות ללמוד תורה?" גם נשים מברכות על זה?
עוד תיקון לתיקון 75737
''ציוו...שלא ילמד אדם ביתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד...כל המלמד את ביתו תורה, כאילו מלמדה תפלות (ת' חרוקה), פירוש דבר עבירה.''

אולי יהיו נשים שיאמרו - כתוב כתוב, לא הכל צריך לקיים, זמנים חדשים, זמירות חדשות. אבל האם ניתן לחשוב שמאין דהו יעיז לבטל בריש גלי את דברי השולחן ערוך, המבוססים על התלמוד.
אכן. 75741
ומעתה אמור: לא כל יהודי מברך, אלא כל יהודי זכר מברך.
והאשה?...
אני כבר לא רוצה להגיד כלום על מטבחים וילדים, שמא אואשם בזלזול. אז לכן אניח לעניין.
בדין תורה 75743
צריך לדקדק ולקרוא היטב את מה שכתבה ניצה:
"...אולם ברור שהם אינם מייעדים לחילוניים תפקיד של "משרתים", אדרבא הם עושים כל מאמץ שכמה שיותר חילוניים יצטרפו ל"אדונים"..."

היינו, ישנם "אדונים" (ולו בצחוק, למי שמאמין) שנמנים עליהם אלו שלומדים תורה. לכן, כדי לעבור ממעמד ה"משרתים" צריך להתחיל ללמוד תורה. לימוד תורה הוא כרטיס הכניסה לאצולת הארץ. אבל, אויה - הדרך הזו חסומה בפני נשים משום האיסור ללמדן.

מכאן אולי ניתן להבין מדוע נחקק בספר שמות החוק הבא, המתייחס לנשים – שכאמור תשארנה משרתות – "וכי ימכור איש את בתו לאמה (א' קמוצה) לא תצא כצאת העבדים..." (אפילו אם החוק לא מדבר על שפחה עבריה, והוא כן). פרשנים מסיקים מזה שלאב יש רשות למכור את בתו וכו' וכו'.
רק תיקון אחד קטן 75796
אם רשת אל המעיין לא היתה ממלאת את ציפיות ההורים, הם לא היו ממשיכים לשלוח את ילדיהם לשם, והיו מעבירים אותם חזרה לבתי הספר הממלכתיים שמהם הם הוציאו אותם.
אני כלל לא חושבת שהילדים ברשת אל המעיין רק ''לא מתדרדרים לפשע''.אם כי אני חושבת שאפילו אם הרשת היתה עושה רק את זה, היתה לה כבר זכות קיום מבחינת התועלת למדינת ישראל. יתכן והרשת גם מחנכת את הילדים היטב ומלמדת אותם הרבה דברים נוספים. אני לא בדקתי את העניין. הקריטריון שלי לכך שהרשת הזו מוצלחת היא שההורים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לשם והרשת גדלה ומתפתחת. אם לא היה שם טוב לילדים לא היה לאף אחד כוח להכריח את ההורים לשלוח לשם את ילדיהם. ההורים הם אלו שאני הכי סומכת עליהם כדי לזהות מהי טובת הילדים.(אלא אם הוכח אחרת לגבי מקרים ספציפיים)
אני לא יודעת מה יקרה אם יפתחו בתי ספר כמו שאת מציעה. הלואי שמישהו היה עושה את זה. אם היתה קבוצה משמעותית של אנשים שהיתה חושבת שזה חשוב מן הסתם זה היה קורה.
את הילדים שלי אני לא שולחת לאל המעיין בגלל הבדלים אידאולוגיים בין השקפותי ובין השקפותיהם.

גם נשים מברכות על לימוד התורה, אלא שבשונה מהגברים לנשים יש את ה''זכות'' ללמוד תורה ואין להן את ה''חובה'' לעשות כן.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים