 |
בניגוד לדיעה הרווחת, אני משוכנע לחלוטין שכחברה אפשר להלחם בזה באפקטיביות באמצעות מדיניות מתאימה. אבל לשם כך צריך רצון פוליטי להשיג את המטרה הזו, ואין שום תקווה כזו. אז גם אין טעם לדון במדיניות הזו ופרטיה.
כפרטים, אני לא חושב שיש טעם להלחם בזה. רק להשתמש בזה כסיגנל, כנייר לקמוס שבאמצעותו קל לזהות את מי שממטיר בולשיט לכל עבר בלי שום כבוד לאמת ועובדות, לתייג אותו כזה, ולהפסיק לבזבז אנרגיה בהתייחסות לדבריו ועמדותיו. כלל האצבע הזה עובד גם רקורסיבית: רצוי לחסום מנטלית לא רק את מגל, אלא גם את מי שממשיך להתייחס אליו כאילו שלא מדובר בטרול טהור שישקר גם בתשובה לשאלה "מה השעה?" אם זה ישרת את תעמולת המחנה הפוליטי שלו (בהנחה כמובן שכבר ניתנה לו ההזדמנות לזהות את ינון מגל ככזה, והוא וויתר עליה).
יש טעם בדיון עם אנשים כאלה כמו שיש טעם כמו בוויכוחים על תורת הקבוצות עם cranks, או על היסטוריה עם קונספירטורים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש