בתשובה להאייל האלמוני, 22/11/23 16:51
RUN 764397
מאיפה האבחנה הזאת שאדם נבחן "בכיסו, בכוסו ובכעסו"? בתלמוד נאמר שאדם ניכר בשלושה דברים אלו, לא נבחן, ומכאן שאין מדובר בתוצאה של עבר או נכשל אלא באופיו הבא לידי ביטוי ביכולתו לשלוט בעצמו בסיטואציות האמורות.
RUN 764398
''ניכר'', שיהיה. לא נראה לי שזה משמעותי מספיק.
RUN 764409
אם הוא ניכר בשלושת הדברים האלה, הרי שהם יכולים לשמש כקריטריון לבחינה של אותו אדם, ומכאן שהגזירה טבעית.

על דניטפקת תנוטפק וסוף מנטפקיך ינוטפקו.
RUN 764415
ברור שניתן לבחון כל אחד לפי כל קריטריון שבו הוא ניכר, אבל הגזירה מהאמירה התלמודית שקיים קריטריון אוביקטיבי שבו אדם נבחן בצורה בינארית, ועובר או נכשל לפיו, היא קצת מרחיקת לכת.
RUN 764416
ואם הרחקתי לכת, יאמר האלמוני, הרי זה בגלל שאני מוקף פיסחים.

(למי שלא מכיר, זאת פראפראזה על החוכמה של גל-מאן).
RUN 764431
לא סובל את גלמן, ולא סובל קווארקים.
RUN 764501
שלום עושים עם אויבים.
RUN SO(3), RUN 764519
למה אויבים? הקווארקים, למרות זעירותם, דוקא מפגינים תכונות טובות יותר מחלק מבני האדם.
ראשית, הם מאד חברותיים - אף פעם לא תמצא אחד מהם לבד, תמיד מסתובבים לפחות בזוגות‏1.
זאת ועוד - גם כשהם ביחד בחדר, הם משקיעים את רוב רובה של האנרגיה שלהם באינטראקציות עם האחרים.
כמו כן, הם גמישים בדעותיהם - אפילו אינטראקציה חלשה יכולה לגרום להם לשנות את טעמם.
הם דוגלים בחופש - גם אם הוא אסימפטוטי.
ולבסוף - הם אפילו ממש woke - הם מקפידים להיות color neutral בכל כינוס קבוצתי.

כל כך הרבה מעלות גלומות בחלקיקים כה קטנים!

1 אפילו יותר ממעדני דני, למי שזוכר את הבדיחה הנושנה של דודו טופז.
RUN SO(3), RUN 764521
1 נזכרתי בה לפני כמה ימים כשניסיתי לפרק רביעיה של "שמנת בטעם של פעם" מתוצרת תנובה למרכיביה. בסוף אכלתי את זאת שהמיכל שלה התפרק כמעט לחלוטין.
לזכותה (תנובה/השמנת) יאמר ששמנת פחות מלכלכת מדני ושהיא פחות נוזלית.
RUN SO(3), RUN 764522
אבל לחובתה יש לאמר שהיא הרבה פחות טעימה.
ואם כבר - האם זה המקום לסקר לגבי שתי אסכולות אכילת הדני?
האסכולה שמערבבת קודם למרקם חלק או זו שאוכלת קודם בתצורה המקורית דמוית-הג'לי?
RUN SO(3), RUN 764523
אני לא מסוגל לאכול דני או כל מעדן דמוי פודינג אחר (עוד מימי הקרמלי של שנות ה-‏70 וכולל מילקי).
RUN SO(3), RUN 764544
אז הפתרון עבורך הוא בשאלה - בטרם פותחים את הדני, מנערים אותו נער היטב במשך כדקה.
אז, כשפותחים אותו, המרקם שלו לא פודינגי, אלא קרמי.
(ניתן להשיג אותו אפקט על ידי ערבוב ממושך, אבל יותר נוטה ללכלך. עם זאת, בתור ילד זו היתה פעולה מאלפת, כי זכורני שתהיתי ואף ניסיתי לערבב בכיוון הפוך כדי להחזיר את המרקם הפודינגי, וזה כמובן לא צלח. שיעור מספר 1 באנטרופיה לקטנטנים).
RUN SO(3), RUN 764529
רציתי להציע ללכת קודם על הדיון היותר קלאסי, עם יותר אסכוליזציה ורגשות עזים: סדר אכילת הקרמבו. אבל אז ניחשתי שזה כבר נידון באייל, ומצאתי את תגובה 249995 - לא סקר אבל יותר טוב מסקר. לא נצליח להתעלות על זה כבר, עדיף לשתוק.
RUN SO(3), RUN 764534
בעקבות הפתיל אליו שלחת אותנו: מה מברך מי שהתקינו לו מנעול לסתות (6,4,4)?
RUN SO(3), RUN 764553
אני מחפש וריאציות על ''שהכל נהיה בדברו'' או ''בורא מיני מזונות'', ולא מוצא.

(אבל נגד רצוני בא לי משחק מילים דבילי במיוחד, מה מברכים על אסקרגו.)
RUN SO(3), RUN 764560
בורא פרי הים? בורא מיני חלזונות?
RUN SO(3), RUN 764582
התכוונתי לשני כמובן.

(האסקרגו שאוכלים זה חלזונות יבשה, אז אם כבר בורא פרי האדמה. אבל כן, יש משהו קצת מצחיק באפשרות לברך על שרימפס וקלמארי ''בורא פרי הים''.)
RUN SO(3), RUN 764585
זאת האטימולגיה של האוכל.

ש: עגבנייה היא פרי או ירק?
ת: לבוטנאי זה פרי; לרובנו, זה ירק.
RUN SO(3), RUN 764604
ותות שדה [ויקיפדיה] הוא לא זה ולא זה.
RUN SO(3), RUN 764638
כי כמובן שבעוד ש''פרי'' הוא מונח מוגדר היטב בבוטניקה, ''ירק'' הוא לא מונח בבוטניקה, ומה שאנחנו קוראים ''ירקות'' הוא לבוטנאים מגוון רחב של חלקים בצמח. תמיד נטפלים לעגבניה, אבל יש עוד שלל ירקות שהם פרי (חציל, פלפל, מלפפון, במיה, שעועית ירוקה, וקרוביהם).

השאלה המעניינת שעולה מתגובתך היא אם חוץ מתות שדה יש עוד פירות (עממי) שבוטנית הם לא פרי. אני אופתע אם אין, אבל לא קופץ לי אף אחד לראש.
RUN SO(3), RUN 764643
תירס? אבטיח?
אולי, אני לא מבטיח.
RUN SO(3), RUN 764651
אבטיח - אני די בטוח שהוא פרי בוטנית.
תירס - אכן לא פרי, אני מניח ששיבולת, אבל גם עממית הוא לא נחשב לפרי.
RUN SO(3), RUN 764675
כשחשבתי על שאלתך פתאום הבנתי שבעצם, אין כל כך הרבה פירות בכלל. בטח אחרי ששמתי את כל פירות ההדר באותה מגירה מנטלית, נשארו די מעט מועמדים אחרים.
ירקות יש הרבה יותר.
RUN SO(3), RUN 764652
פרי הבטן.

(זאת היתה פינת המטאפורה היומית, והפרחים ל-D9).
RUN SO(3), RUN 764653
רק אעיר כאן שבעקבות תגובתך התוודעתי לכך שגליונות של "לשוננו לעם" זמינים ברשת באדיבותה של האקדמיה ללשון. הידד!
RUN SO(3), RUN 764569
בורא מינִי מזונות (מאותגרי ראיה: שימו לב לניקוד של הנו"ן). מי שבדק את התמונה גילה שהמתקן מאפשר מרווח שיניים ברוחב של עד שני מילימטר (מאד תמוה - אפילו קשית שתיה לא עוברת שם. הם אוכלים נייר?).

אפילו אני מתחיל להבין למה האמריקאים נוהגים להתנצל על חוכמות כאלה. האם אין בהן משום פרישת זנב טווס, בבחינת "הה, הה, תראו כמה אני פיקח"? אני לא יכול לבטל את האפשרות הזאת, אבל, what the hell, אותי זה משעשע, ואם הקשה מורט עוד שערה מראשו המקריח זה מחיר ש*אני* מוכן לשלם. לאיזון המצב עלי להודות שאני ממש חלש בפתרון החידות של אחרים, ואפילו את הוספת חבורת הסיבובים לכותרת לא הבנתי; פיקח כמו החתולה שלי.
RUN SU(3), RUN 764577
אופס, הביזיון הוא שלי, התכוונתי ל SU(3), שקשורה למודל הקווארקי של גל-מאן. (וזה בערך כל מה שאני יודע על בנידון).
RUN SO(3), RUN 764710
כבר כמה שנים שלא ראיתי או אכלתי דני, ואתמול כשהתוודענו מחדש נזכרתי במאמץ שעשיתי עם כל דני בתור ילד. אני חובב מעורבב אבל חושב שיחס הקצפת לשוקולד (אם יש בפודינג שוקולד בכלל) לא מתאים, אז כל מעדן היה אתגר של דיג קרח - קודם להוציא כמה שאפשר מהשוקולד דרך חור קטן בקצפת, ואז לערבב לבלילה בהירה נפלאה שנגמרת במחי כפית (או שלוש).

(וסליחה אם אל הסקר הוזמנו רק אושיות אייליות)
RUN SO(3), RUN 764711
אוי ואבוי, זה בכלל לא דני אלא מילקי, בושה לי. ועכשיו מציפים אותי זכרונות מעבר הפאזה הזה מג'לי לפודינג בדני (לחלוטין ערבוב).
RUN SO(3), RUN 764714
אויש, לערבב קצפת ושוקולד זה ממש מגעיל.
לדעתי.
אם כבר אז לחוד, אבל לא הייתי מחובבי המילקי ממילא.
RUN SO(3), RUN 764527
המהנדסים של תנובה עמלו קשה לשחזר את אפקט האריזה הישן. רצית טעם של פעם?
RUN SO(3), RUN 764533
זה לא בדיוק עונה על ההגדרה של ''טעם'', אבל זה בהחלט חלק מהחוויה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים