בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 06/01/24 7:50
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765722
הנה שלושה לחנים מופלאים (לטעמי) של נורית הירש: פרח הלילך, בלדה לשוטר, מקהלה עליזה.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765724
חוץ מזה שהקרדיט על פרח הלילך מגיע לפרדריק שופן.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765725
לשופן מגיע קרדיט רק על תיבה אחת בשיר, לא?
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765729
על טעם וריח וגו'.

ויקיפדיה גילתה (או הזכירה) לי עכשיו שהיא הלחינה את "כחולה כחלום", ומבחינתי זה השיא שלה, יחד עם "בואי לאילת". עוד כל מיני שירים שלה מתחילת הקריירה חמודים בעיני, לא מבריקים; שני הראשונים שהזכרת כנראה מאוד טובים, אבל לא עמדו אצלי במבחן ההישרדות האכזרי של עשרות האזנות. בשנות השמונים היא התחילה לנטות לבומבסטיות והימנוניות-יתר, בפרט עם שכבות של סינתיסייזרים ויהורם גאון. בטעם שלי השורה התחתונה שלה לא מזהירה. אבל אחד מלחני האייטיז שלה מופלא לטעמי, עם כל הסינתיסייזרים והבומבסטיות: "חלקת אלוהים". השילוב עם המילים נותן הצדקה מסוימת לבובמסטיות.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765736
בואי לאילת באמת טוב. בכלל הלחנים שלה יושבים נהדר על המלים. שירונט הזכיר לי את "איזה בוקר של זהב"- איך הלחן מתחיל קופצני כשהבוקר מתפרץ, מתעגל ב"לו ניתן לפרוש כנף" ועולה ב"לעוף עם היונים".
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765741
לא הכרתי את השיר, באמת נהדר! תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים