בתשובה לאריק, 10/01/24 21:23
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765893
אני חושב שתתקשה למצוא אוהב מוזיקה שיחלוק על גדולתו של פיק כמלחין, לפחות בקצת משיריו. ''נאסף תשרי'' ו''דמדומים''.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765897
ועדיין, לראות אותו באותה רשימה עם שלום חנוך ממש עשה לי צמרמורות של קרינג'.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765915
בשיפוט שלהם נטו כמלחינים, או כמוזיקאים בכלל? כי אנחנו מכירים אותך כרוקופיל. ואני איתך בזה שאצל חנוך, הגם שהוא כתב בחייו כמה לחנים נהדרים, הפרסונה הכוללת שלו כמוזיקאי גדולה הרבה יותר מהם; ואילו אצל פיק, עניין של טעם אבל אני כנראה איתך שהפרסונה הכוללת שלו כמוזיקאי קטנה יותר ממיטב לחניו. אבל אם כן מתמקדים בלחנים, איזה לחן של חנוך עולה על "נאסף תשרי" ו"שושנת פלאים"?

(מצד שני, פיק נופל קשות אם שופטים לפי איזשהו ממוצע של לחנים ולא לפי הפיקים (הא). רוב השירים שלו נשכחו בצדק, וגם רבים מהלהיטים הגדולים שלו הם לחנים חלשים. "דיווה" נורא, אבל גם "לגור איתו", למשל, לא מזהיר.)
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765918
אז לגבי "נאסף תשרי": לדעתי הלחן של הפזמון יותר מסתמי - הוא ממש מעצבן אותי. וזה בגלל שהלחן של הבתים אכן יפה, ובא הפזמון הבנאלי והצעקני ומקלקל הכל.

באופן קצת אירוני, ב'למה לי לקחת ללב' שלום חנוך עושה תרגיל דומה, ועובר מלחן יפה מאד בבתים לפזמון צעקני. אבל הוא פחות מעצבן מהפיק, וגם פחות בנאלי, ובסופו המעבר חזרה לבית חביב עלי.

מראש אני מסתכן בזה שיכולת ניתוח הלחנים שלי לא בליגה של מכובדי הפורום, אז אני לפחות מודה בכך מראש ומקווה שארוחם.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765919
תמיד חשבתי שלמה לי לקחת ללב הוא הצדעה (מודעת?) ל you never give me your money בפרט, באוזניי, הקטע "הצעקני" נושא עליו את צילה הנפלא של השורה out of college...
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765927
תודה. חשבתי תמיד שזו השראה מכל מיני שירים של הביטלס שמחברים בית ופזמון שונים באופן קיצוני (strawberry fields, Lucy in the Sky). באמת זה ספציפית דומה ל you never give me your money. אבל יותר יפה.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765924
אה, נכון, ''למה לי לקחת ללב''. הוא עולה מוזיקלית על ''נאסף תשרי'' מכל כיוון שמסתכלים עליו (והמעבר מהפזמון לבית נפלא במיוחד).
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765926
הידד :)

אז ברשותך אנצל את ההזדמנות לחוויה לימודית:
אם היו שואלים אותי 'למה השיר של חנוך עולה על נאסף תשרי' כל מה שיכולתי לענות זה 'אמממ, ככה? כי ככה זה נשמע לי?'.

מהתגובה שלך נראה שיש לך נימוקים הרבה יותר מפורטים ומגובים בנתונים מוזיקליים.
תוכל לפרט כאן?
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765929
צר לי, אני רחוק מלהיות מוסיקולוג ואין לי נימוקים יותר מ"כי ככה זה נשמע לי". כמובן אני יכול לפרט על כל צעד בשני השירים, בוודאי גם אתה, אבל זה יהיה רק "נו, ברור שהמהלך הזה הרבה יותר יפה מזה". אולי אומר "מפתיע בצורה מענגת", ואולי אגייס גם את "מבחן האוזן הסבירה" אבל רק כבדיחה.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765933
זהו, שאני לא יכול לפרט על כל צעד, אלא יש לי חוויה כללית מאד אינטואיטיבית וקשה לי לעשות לה רדוקציה לא במישור הצעדים ולא במישור האקורדים.

אני תוהה אם זה קשור לזה שגם בתור נגן (מאד) חובב בגיטרה, הרבה יותר קל לי להוציא משמיעה סולו גיטרה מאשר אקורדים.
או שזה סתם מרמת ההשכלה מוזיקלית הבינונית למדי שלי.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765976
אני מסכים עם צפנת פענח. לדעתי מה שמעצבן אותך בפזמון של "נאסף תשרי" זה פחות הלחן ויותר העיבוד והביצוע. ספציפית -הקופצניות של המקצב. דמיין את הג'ירפות או ערן צור עושים לו גרסת אנפלאגד.

_____
ובכל מקרה לא בחרתי את השיר הזה כאחד מהלחנים הגדולים של פיק לטעמי.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765986
זהו, שאני מתקשה לדמיין את ערן צור ואת ג'ירפות קוברים את "נאסף תשרי". הלחן לא מתיישב לי עם השירה שלהם.

(פעם עשיתי לעצמי מבחן ללחן בלוז, בגבולות מאוד רחבים: לחן שמתאים לחווה אלברשטיין לשיר אותו ולנורית גלרון לא.)
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 766104
זמזמתי לעצמי, ואז נתקלתי בפראזה המוסיקלית של "יש לי דברים" "יש לי דמיון" וכו', בסך הכל ארבעה תוים, אבל פראזה שנשמעת לי מאוד קלאסית (באך?). היא חוזרת פעמיים, כאשר ההמשך שלה פעם הצידה- "חדשים" וכו'- ופעם שניה למעלה- "שעוזר לפעמים" שהיא המעניינת יותר כי היא עדיין מדיפה ריח קלאסי אבל מתחברת בסוף בצורה מושלמת לסיומת פופית רגילה ב"לשכוח".

ומייד עלתה לי אסוציאציה לקטע אחר שנשמע לי גולש ממוסיקה קלאסית לסוג של פופ (האום-צה הישראלי)- הפראזה המוסיקלית ב"לא כל אדם אשר יוצא לרחוב" מתוך "הכל זהב" נשמעת לי מאוד מוצרט, ומייד חוזרת ב"רואה את מה שלפניו" לסימני ההיכר של סשה ארגוב. בוא נאמר שקל לדמיין את הראשונה מבוצעת ע"י חליל, אבל השניה (כמו כל השיר) פשוט תפורה לאקורדיון.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 766118
יפה.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765930
לתחושתי, ההבדל המרכזי טמון בביצוע. אם לחטוא מעט בפשטנות, ''נאסף תשרי'' מבוצע לפי אסתטיקה פופית-קיטשית עם ניחוח מזרח אירופאי קל (גם בפזמון הרוקיסטי לכאורה) ואילו ''מה איתי'' מבוצע לפי אסתטיקה ביטלסית אנגלו-אמריקאית לפי מסורת רוק-בלוזית. אפשר לקשר זאת לבחירות מוסיקליות קונקרטיות בעיבוד, בנגינה ובראש ובראשונה לפרייזינג בשירה (שמיניות סווינג אצל חנוך לעומת שמיניות ''ישרות'' אצל פיק).
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765932
תודה, אבל נראה שאתה מזכיר שיר שונה מזה שדיברנו עליו (למה לי לקחת ללב).
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765934
התכוונתי כמובן ללמה לי לקחת ללב, מתנצל על הבלבול. רק להרחיב את הנקודה שלי. פרט למקרים מיוחדים*, קשה מאוד, לדעתי, להתייחס למנגינה (מלודיה+הרמוניה) בניתוק מהביצוע ומהעיבוד. גם האוזן שלי מעדיפה את למה לי לקחת ללב, על פני מרבית שיריו של פיק. אך אני חושד שההעדפה הזו מבוססת במידה רבה על גורמים אחרים שאינם המנגינה. בפרט, התוצאה היתה אולי מתהפכת לו היו מחליפים בין המבצעים ונותנים להם לעבד מחדש את השיר או אם הייתי שומע את שני הלחנים בנגינת פסנתר "ניטראלית".

* מקרים שבהם המנגינה כל כך מיוחדת ויוצאת דופן עד שפרטי הביצוע מחווירים לעומת יופיה. הלחן של השמלה הסגולה הוא דוגמא מצוינת לטעמי. ולדעתי, אף אחת מהדוגמאות לעיל לא נמצאית בקטגוריה הזו.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765925
>> איזה לחן של חנוך עולה על "נאסף תשרי" ו"שושנת פלאים"?

לטעמי יש לא מעט, בעיקר בגיזרת הלחנים הנוגים, למשל: "לילה", "לא יכול לישון עכשיו", "שיר ללא שם", "כי האדם עץ השדה", "עצים".
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765928
לטעמי היחיד מהם שמתחרה עם ''נאסף תשרי'' הוא ''שיר ללא שם''. (ובנוסף לו, רק את ''כי האדם עץ השדה'' אני באמת אוהב, הרבה בזכות המילים ובזכות הסאנוד החשמלי המצמרר, גם בהקלטה של חנוך וגם בזו של גלרון).
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765931
כמה מהלחנים הכי יפים של חנוך הם עוד מלפני שהוא היה ממש רוקר: "האוהבים את האביב" ושאר מה שהוא הלחין ל"שלושרים", "תחת כובד התפוח" ועוד כמה ששולה חן שרה, ואולי הכי יפה, סתיו של חדוה ודוד.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765907
את ''נאסף תשרי'' גם אני אוהב מאד.
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 765914
סוף סוף מסכימים...

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים