בתשובה לארז ליבנה, 04/08/02 23:26
יאללה מכות יאללה ! 83003
אין לי ספק שתכלית מדע המדינה היא לתאר תופעות. אני גם מסכים שתפקיד הפיזיקה הוא לתאר את עולם התופעות (הפנומנה. בעבר הגדרתי לירדן ניר את העיסוק בפיזיקה כ "מה שמדבר על החומר". מדויק יותר יהיה לומר שתפקיד הפיזיקה הוא לתאר את עולם התופעות, ועולם התופעות כולו חומר (ואנרגיה, כמובן. להבדיל מהלא-חומרי)).
השאלה היא האם מכך נובע כי מדע המדינה הוא חלק מהפיזיקה. הנקודה היא שהתופעות אותן חוקר מדע המדינה מושפעות מהרצון הלא-סיבתי של האדם הרבה יותר מאשר הפיזיקה. אתה יכול לנסח בפיזיקה היגד פסוקי (למשל ההיגד החביב עלי "מים רותחים במאה מעלות צלסיוס בלחץ אטמוספרי"), והרצון האנושי לא ממש ישפיע על מושאו של הפסוק. לעומתו, פסוק במדעי המדינה (למשל המשפט "תכליתו של כל מנגנון מכונן: ראשית - על עצמו להגן" [לא זוכר מי אמר, ולא חשוב לענייננו אם הוא נכון]), הוא הרבה פחות וודאי, לא רק בגלל כמות המידע ומיעוט התקציבים, *אלא גם* בשל הגורם האנושי הנעדר מהפיזיקה (ובדוגמא שלנו, קרה ששליט שמאס בשלטון, וויתר על כיסאו. קשה לדמיין אפילו, אבן שמאסה בחוק המשיכה והתעופפה למעלה).
לגבי נושא הפז"מ, אני מסכים הפעם עם דובי: *לא הייתה* פיזיקה אמפירית לפני המאה ה-‏17, ואריסטו מוכר כמי שעיכב את ההתפתחות המדעית ב 1600 שנה. מדעי המדינה, לפחות במידה מסוימת (גם אם לא אמפירית, אבל משמעותית *הרבה יותר* מהפיזיקה הקדמונית שהכירה ברצון הטלאולוגי של האבנים לשוב לבטן האדמה, מכורתן. רק עם דקארט ו "מות החומר" [ניקוי הפיזיקה מטלאולוגיה] שלו, ניתן לדבר על פיזיקה במובנינו אנו), היו קיימים מאז היות האדם.

לגבי רעיון החוטיני, אני באמת מתנצל שהתכסחתי אישית אם דובי; אני מקווה שעברנו את זה, ולהבא כל דיוננו יהיו ענייניים.
יאללה מכות יאללה ! 83368
בעניין הפז"מ, וזה גם עבור דובי, אני רוצה לחדד ולסכם את הפז"מ כמספר שנות האדם שהוקדשו לכל אחד מהתחומים.
האם גם אז הושקע במדע המדינה יותר זמן מאשר בפיסיקה המודרנית?

מלבד זאת, תיארת איך אריסטו בגישתו המיושנת והאינטואיטיבית עיכב את בואה של הפיסיקה המודרנית.
חשבת על כך שאולי זה גם הדין לגבי מדע המדינה, אלא שכאן אפילו עוד לא התעוררנו משגיונותיהם של סוקרטס ושות' ?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים