בתשובה לברקת, 18/08/02 23:30
הצורך ב''איזון'' 86333
צר לי על האיחור בתגובה.
תפקידה של התקשורת, כפי שאני מבין אותו, איננו להביא גירסת צד זה או אחר לידיעת הציבור על מנת ש"יראה הציבור וישפוט".
תפקיד השפיטה וההכרעה צריך להישאר בידי בית המשפט.
תפקידה של התקשורת, בהקשר שלנו, הינו לפקח על מערכת המשפט בכללותה - לרבות על בית המשפט - כדי לשפר את הסיכויים להליך הוגן.

השופט האמריקני (והיהודי) ברנדייס אמר בתחילת המאה שעברה כי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". הדבר תקף במלואו גם לגבי אורח תפקודה של מערכת המשפט.

והדרך לפיקוח ראוי על מערכת המשפט חייבת - ממש חייבת - להביא גם את הסיפור של הצד השני - הוא הנאשם (בין אם התייחסותו לעצם ביצוע העבירה או הדרך בה טופל בחקירה או שניהם).
ושוב: לא על מנת שנשפוט היכן מונחת האמת אלא כדי לדרבן את מערכת המשפט לקיים הליך הוגן כראוי למדינה דמוקרטית ושומרת חוק.

הסיפור הבא ידבר, לעניין זה, בעד עצמו:

בתחילת שנות השמונים ארע באזור חיפה רצח מזעזע של נער בשם ישראל נולמן ז"ל, שנרצח אגב תקיפתו המינית.

אדם בשם משה עזריה נעצר כחשוד ברצח, הודה בו ונידון למאסר עולם.

עזריה זה - שאובחן רפואית כמי שנמצא על גבול הפיגור השכלי - טען שהוא לא ביצע את הרצח וכי ההודאה חולצה ממנו באלימות וכו' וכו'.

כעבור כ- 15 שנים, בעוד עזריה מרצה את עונשו, הוגשה בשמו בקשה למשפט חוזר.

נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק דן בבקשה ודחה אותה בפסק דין מנומק שנראה על פניו משכנע למדי.

לאחר ובעקבות פסק הדין של ברק נכנס לתמונה הפרופסור למשפטים מרדכי קרמניצר, שמומחיותו בתחום המשפט הפלילי.
פרופ' קרמניצר נכנס לעובי הקורה ובחן את התיק ביסודיות - על כל המסמכים והמוצגים שבו.

בתום הבדיקה פירסם פרופ' קרמניצר מאמר ארוך (למעלה מ- 100 עמודים) על מה שראו עיניו.

נתגלתה תמונה מחרידה.

ויודגש: התמונה מחרידה לא משום שהרוצח הושם בכלא בהליך בלתי הוגן. התמונה מחרידה משום שאין ספור עובדות ממשיות בממצאיו של פרופ' קרמניצר מעידות שמשה עזריה המסכן יושב ונמק בכלא על לא עוול בכפו.

פרופ' קרמניצר מתאר כיצד שובש ההליך המשפטי שהביא להרשעתו של עזריה ולהשלכתו לבית הסוהר.

ויותר מכך וזה המדאיג באמת: פרופ' קרמניצר מאשים חזיתית את השופט ברק על שבסרובו לאפשר משפט חוזר - למרות הנימוקים כבדי המשקל והזועקים לשמים - בסרובו זה חבר השופט ברק למעשיהם של המשטרה/פרקליטות.

ממאמרו של פרופ' קרמניצר עולות האשמות קשות ביותר - חסרות תקדים כמדומני - כנגד פסק דינו של השופט ברק.
פרופ' קרמניצר מאשים את ברק לא רק בכך שקבע בפסק דינו קביעות משפטיות מופרכות: ממאמרו של פרופ' קרמניצר עולות בבירור האשמות קשות כלפי *יושרו* של ברק.

סוגריים: בשנים האחרונות מדברים נכבדות בפרופ' קרמניצר כמועמד לשופט בבית המשפט העליון. ברור שמאמר שכזה כנגד נשיא בית המשפט העליון מרחיק - אם לא מאיין כליל - את סיכוייו של קרמניצר.
ואם למרות זאת החליט קרמניצר לפרסם את המאמר - הדבר אומר דרשני.

אבל נחזור לסיפורו של עזריה:

אמרנו, אם כן, שמאמרו של פרופ' קרמניצר רווי בעובדות המצביעות על חפותו של עזריה.

כדי לסבר את האוזן כדאי להביא דוגמא אחת מהמאמר:

בעקבות גילוי ה- D.N.A , ובעוד עזריה יושב בכלא, פנה עורך דינו אל הפרקליטות/משטרה בבקשה לאפשר בדיקת הפריטים שנמצאו על גופתו של ישראל נולמן ז"ל ולהשוותם ל- D.N.A של עזריה.
אמרנו כבר שהשוואת D.N.A מהווה ראייה חותכת לחפותו או אשמתו של אדם.
חשוב להדגיש: הבקשה לערוך את הבדיקה באה מצד הרוצח - דבר שהוא, כשלעצמו, מלמד משהו על חפותו.
בעקבות הפנייה לפרקליטות החלה התכתבות מייגעת (כמתואר במאמרו של קרמניצר), רצופת התחמקויות, שארכה כשנתיים - עד שבסופו של דבר הודיעה הפרקליטות שאין באפשרותה לקיים הבדיקה כיוון שהפריטים המבוקשים בוערו עקב טעות.
יודגש: על פי החוק, פריטים של תיק רצח חייבים להישמר *לצמיתות* ואסור לבערם בשום אופן.

ומה אומר השופט ברק על ההשתלשלות לעיל ? הוא אומר שביעור הפריטים זה באמת לא בסדר, אבל כיוון שהפריטים אינם ולא ניתן לבדקם, הרי שהדבר פועל לחובתו ולזכותו של עזריה באותה מידה.
ברק לא מוכן להסיק מכך דבר לזכותו של עזריה - ואפילו עזריה הוא זה שיזם וביקש את הבדיקה, והפריטים בוערו על ידי הצד שממול (הפרקליטות) בנסיבות שתוארו לעיל.

הערה: בתגובה קודמת סיפרתי שפריטי ה- D.N.A בעניינו של עמוס ברנס נעלמו אף הם באורח מסתורי. השופט דורנר, שכזכור החליטה לקיים משפט חוזר לברנס, השתיתה את החלטתה לקיים משפט חוזר, בין היתר, על היעלמות ה- D.N.A.

נחזור אל המאמר של קרמניצר:
פרופ' קרמניצר מביא במאמרו כמה וכמה דוגמאות לשערוריה שנוהלה בעניינו של עזריה ולכך שהשופט ברק עוצם עין נוכח הדברים החמורים המתגלים שם.

מניעיו של השופט ברק ברורים: האנשים שטיפלו בתיק עזריה מכהנים עדיין בתפקידיהם (שלא כמו אצל ברנס) ופתיחת התיק עלולה לגרום למצב שייצא מכלל שליטה.

התקשורת לא טיפלה במאמרו של פרופ' קרמניצר (למרות שמשום מה המאמר הזה נראה לי חשוב יותר מה"יציאות" של הרבובדיה).
(למיטב ידיעתי, רק העיתונאי תום שגב התייחס למאמר ב"הארץ", ולמרות שתום שגב איננו עיתונאי הנוטה לצאת מגדרו, הוא אמר שהמדובר ב"מאמר חובה").

ומדוע התקשורת איננה מטפלת כראוי במאמר ? נראה כי כיוון שפרופ' קרמניצר מעניק במאמרו בעיטה הגונה בישבנה של הפרה הקדושה הקרוייה "מערכת המשפט", אין התקשורת בשלה עדיין לדון בכך - במיוחד כשהשופט ברק יוצא רע מאד מהעניין.

ומה קרה לעזריה ?

מצבו הנפשי הידרדר עד שכעבור שבע עשרה שנה - ולאחר קציבת העונש וניכוי שליש - הוא שוחרר לאישפוז במוסד פסיכיאטרי וכעבור זמן שוחרר לביתו.

היש סיכוי לקיים לעזריה מתי שהוא משפט חוזר ?
עמוס ברנס זכה למשפט חוזר לאחר הבקשה הרביעית.
יחד עם זאת - ומעבר למכשלות המשפטיות - סיכוייו של עזריה קלושים כיוון שהמדובר הפעם בעימות עם פסק דין של ברק. הרבה יוקרה מונחת כאן על כף המאזניים.
נוסף לכך, לעזריה - שלא כמו לברנס - אין לובי והוא לא נראה טוב בטלוויזיה.

אסור - בשום אופן - להתפתות ולהניח שמקרה עזריה הינו ארוע נקודתי. המדובר בסמפטום שתוקף את המערכת הזו פעם אחר פעם.

ומה המסקנה מכל מה שסופר עד כאן ?

שהתקשורת, לא רק שהיא צריכה לפקח על מערכת המשפט - לרבות על בית המשפט - אלא שהיא חייבת ממש "לשבת להם על הווריד".
הצורך ב''איזון'' 86342
היכן פורסם מאמרו של קרמניצר?
הצורך ב''איזון'' 86403
המאמר פורסם בכתב העת "עלי משפט" של המכללה למשפטים ברמת גן – מהדורת נובמבר 1999.

שם המאמר: "המשפט החוזר – מציאות או חלום ? על תבוסתו של הצדק בהתמודדות עם כלל סופיות הדיון".

תוכל, לדעתי, למצוא את כתב העת בכל ספריה של פקולטה למשפטים.
אם אינך מזדמן לאוניברסיטה, תוכל למצוא את כתב העת באגף הספרות המשפטית של הספריה ב"בית אריאלה" בת"א (שם אני עיינתי במאמר לפני כשנה לצורך כלשהו).
הצורך ב''איזון'' 101841
אשר,
בהמשך לסיפור ה-DNA:


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים