נוהל שכן ובג''ץ 87364
דיברו כאן על זה שלו בג"ץ היה מוציא את צו הביניים שלו מוקדם יותר, חייו של השכן היו נחסכים. הנה הסיפור האמיתי.

העתירה בדבר נוהל שכן איננה עתירה חדשה. היא הוגשה זמן לא ארוך אחרי שמבצע חומת מגן התחיל. העתירה היתה שבג"ץ יאסור על צה"ל לפעול בנוהל שכן, וגם יאסור עליו בצו זמני להפעיל את הנוהל עד להכרעה בעתירה העיקרית. בג"ץ ביקש את תגובת המדינה. המדינה ענתה משהו בסגנון: בכלל בכלל אין בצה"ל נוהל שכן (או שאולי היו מקרים, נעשה תחקיר); וגם אנחנו נפסיק להשתמש בשכנים, מייד כשנצליח לגבש איך מנסחים את הנוהל שאומר שאסור.

בג"ץ לא התבלבל, והאמין למדינה. המדינה הצהירה שאין נוהל שכן, ושבקרוב יהיה נוהל שאוסר; ובג"ץ אמר, ואללה, המדינה הצהירה שאין נוהל שכן, אז לא נוציא צו שאוסר עליה באופן זמני להשתמש בנוהל שכן. כמובן שבינתיים לא היה שום נוהל, לא שאוסר ולא שמתיר, אלא רק פקודות "סטנדרטיות" של מפקדים. כמובן, המשיכו להשתמש בנוהל שכן עוד ועוד. עד שמישהו מת מזה, וזה פורסם בגדול בעיתון, ואז הגישו לבית משפט בקשה לתת צו ביניים, ששוב אוסר את הנוהל, וגם הפעם השופטת שטרסברג-כהן הוציאה צו ארעי, כלומר צו אוסר עד למתן תגובה, שטרם ניתנה. אגב, גם התחקירים שהמדינה התחייבה להגיש, וגם הנוהל החדש, טרם הוגשו.

נראה שבג"ץ נכשל בהגנה על שכנים בכלל, ועל השכן הספציפי שנהרג לאחרונה בפרט, והדברים מופיעים עלי אתר האינטרנט של בית המשפט, תיק בג"ץ 3799/02.
טוב שבאת! 87365
מאז שעדכון החדשות הזה פורסם, אני מחכה שמישהו יסביר את העניין, כי הרי מיד אחרי שהשכן הזה נהרג, דווח בתקשורת על אותה תשובה של המדינה באותו בג"ץ, ולכן הופתעתי מאד לקרוא כאילו רק אחר כך נדרש בג"ץ לעניין.

עכשיו סוף סוף אני יכול לשאול – האם מדובר כאן בבזיון בית המשפט, ואם כן – ע"י מי?
טוב שבאת! 87369
בין בית המשפט לבין הפרקליטות קיימת "מערכת הבנות", אשר מזכה את הפרקליטות בהתחשבות מיוחדת של בית המשפט. זו נראית לי הסיבה שבגללה בג"ץ נמנע מלהוציא את צו הביניים בשעה שהעתירה נדונה לפניו: כדי לתת שהות לגבש מדיניות חדשה בעניין שימוש בפלסטינים לצורך כניסה לבתים, תוך שהוא מסתפק בהצהרת המדינה בדבר מה שבכוונתה לעשות בזמן הביניים. שהות זו נתמשכה ונתמשכה, בלי שבית המשפט חושב שההשתהות מהווה עילה מספקת להוציא צו ביניים. לכן אין כאן בזיון פורמלי של בית המשפט – הוא מעולם לא הוציא צו כזה.

עם זאת, ביחס ל"הסתייעות" של כוחות צה"ל בפלסטינים לשם כניסה לבתים, הצהירה המדינה כי "הוחלט בצה"ל להבהיר כי גם פעילות זו אסורה באותם מקרים בהם סבור המפקד בשטח, כי עלולה להישקף לאזרח סכנה לגופו. גם ידיעה זו הובאה לידיעת כוחות צה"ל". ייתכן שהתחייבות זו של המדינה לבג"ץ הופרה, שכן לא מן הנמנע שבנסיבות העניין הסכנה לשכן היתה ברורה. הפרה זו, אם התרחשה, היא הפרה של פקודות הצבא, והפרה של קוד ההתנהגות שבין הפרקליטות לבג"ץ. במובן הלא-פורמלי, אם כן, ייתכן שהיה כאן בזיון של בית המשפט. מובן שאיש לא ייתן את הדין על הפרת פקודות הצבא.

לדעתי טעותו של בג"ץ היתה בסלחנותו כלפי המדינה, באפשרו לה לתת למפקד בשטח להבחין בין "נוהל שכן המסכן את השכן" לבין "נוהל שכן שאינו מסכן את השכן". הבחנה זו הינה מגוכחת, ומשום שתחקירי הצבא התמהמהו ולא הוגשו, היה בג"ץ צריך לחשוד במדינה שהיא אינה מטפלת בעניין באופן ראוי ולתת את צו הביניים מזמן.

צריך להדגיש: גם עכשיו בג"ץ לא נתן צו ביניים, אלא רק צו ארעי, עד שהמדינה תיתן את תגובתה. הוקצבו לה ימים מספר, הבאים לסיום עתה.

לגבי התהיה שלך ביחס לדיווח העיתונאי, אני מצטרף. הפירכה היא גדולה, ועולה השאלה האם העיתונאים קוראים את שהם מביאים לדפוס. את התחום המשפטי אני מכיר, ומההיכרות אין לי ספק שחלק ניכר מהעיתונאים המסקרים את התחום הם עצלנים או מטומטמים, סליחה על חריפות הביטוי. יש הגיון רב להניח שהדבר אינו שונה בכל תחום אחר, אלא ששם אינני יכול לדעת זאת באופן בלתי-אמצעי.

הערה אחרונה: ביום שני, 11:30, באולם ג', בג"ץ נגד הגירוש של קרובי משפחה של מחבלים לעזה. תשעה שופטים בראשות הנשיא ברק. הדיון כמובן פתוח, ותהיה זכות הצצה במגורשים לעתיד, אשר יישבו בתא העצורים עטופים בשכבות של מג"בניקים, כאילו הם עצמם פצצה מתקתקת. שווה לבוא רק בשביל לשמוע את שי ניצן טוען למדינה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים