בתשובה לנ.מרוד, 26/08/00 15:33
הבן-אדם אינו אלא ... 8916
אני סבור שאתה טועה כשאתה מקשר ישירות בין התנהגות זולתנית יותר בחברה מסורתית לבין קיומו של קוד אתי חברתי מחייב יותר. העצמאות המחשבתית והערכית שהיא חלק מהשחרור החילוני, ושמנוגדת לקוד חיצוני נוקשה, דווקא מסייעת לרמת הסובלנות: אם אין ראיה מוסרית צרה אחת שמקבלת את אישורה האבסולוטי של הסביבה האנושית, הלחץ על בני אדם להתאים את עצמם להתנהגות מאוד מסוימת, ולדחות אנשים שמתנהגים אחרת, קטן. יש דברים בעיתיים בחברה החילונית, ויש דברים יפים בחברות מסורתיות, אבל הפיתרון לחוליי החברה המודרנית הוא לא בחזרה עיוורת לחיפוש מדכא (Oppressing, לא Depressing) אחרי ערכים אבסולוטיים.
הבן-אדם אינו אלא ... 8918
אמת, אולי לא הבהרתי את עצמי נכון: אני בהחלט לא רואה בדגם של "חיפוש מדכא" תשובה (עדיין, לפחות, מקווה שגם לא בעתיד..). זהו בוודאי לא הפתרון של תחלואי החברה המודרנית. רק ציינתי ש"להם" יש איזה משהו שבא לידי ביטוי בחיי היום יום, שחסר מאוד כאן. אומרים שמאז המהפכה התעשייתית נוצרה חברה דורסנית במרוץ המטורף שהיא מריצה את אנשיה. זו לא שאלה של סובלנות כי אף אחד לא ימצא מילה רעה להגיד על עיוורים - אבל לאף אחד אין כח לכאב ראש הזה...("יש לי מספיק צרות בחיים, אני לא צריך גם להיות לשכת הסעד")...
הפתרון - בהחלט לא להצטרף לכת האיימישים.
ההצעה שכל אחד צריך להשתדל ולהיות יותר פתוח ובןאדם יותר טוב - קצת נאיבית ומתקתקה משהו.
לי בכל אופן, מפריעה המציאות הזו, אבל אין לי רעיונות ממש טובים...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים