בתשובה לאבירי, 14/09/02 19:11
סרבן הוא סרבן. 91631
סרבן גיוס הוא סרבן גיוס וזה לא משנה אם זה בגלל נקיפות מצפון, אם דאגנית, השקפה פילוסופית, דעה על הצבא או גירוד בין האצבעות ברגל השמאלית.

אולי הוא יבין למה אתה לא רואה את הקצינים הללו כסרבנים לכל דבר, אני לא.

האדם המסרב לשרת עושה זאת על פי מצפונו ולא על פי מצפונך. אינני מבין שפיטת מצפונם של אנשים בניגוד לשפיטת מעשיהם. אני לא מבין מדוע סרבנות מטעמים פוליטיים חמורה יותר מסרבנות מטעמים אמוציונליים/חויתיים.

נתונים שני סרבנים :
1) מסרב לשרת משום שראה מג"ד מתעלל באדם ומאבד צלם אנוש.
2) מסרב לשרת משום שעל פי השקפת עולמו השהיה בשטחים איננה מוסרית בעליל (אפילו פחות מוסרית מלדחוף בקבוק לתוך פלסטינאי בודד).

ניתן לטעון (ולהתוכח) שהעניין שבגללו 2 מסרב חשוב יותר מוסרית מהמקרה הספציפי והאישי של 1 (בלי קשר לצידקתו/אי צידקתו של 2 לדעתך), אפשר לטעון את ההיפך. לטעונים אלו אין משקל מבחינת החוק והפעלתו לגבי המסרבים.

אי אפשר למדוד את צדקתו של 1 או של 2. אפשר רק לשפוט אותם באופן זהה על פי מעשיהם.

--------------------
כל זאת במנותק מהשאלה אם הסרבנות היא לגיטימית או בלתי לגיטימית.
כוחה של מילה 91689
הם אומנם איימו שייסרבו לשרת, אבל טרם מימשו את האיום הזה, וללא ספק לפי טענותיהם שלהם הם לא יסרבו לשרת תחת פיקוד של מג''ד אחר.

בסיטואציה שהם מתארים - אם היא אמיתית - הם עלולים להקלע למצב בו הם פושעי מלחמה שמסייעים באופן אקטיבי או פאסיבי לפעילות בלתי חוקית בעליל. מותר להם, בעיני, לא להסכים להקלע לסיטואציה הזאת, למרות שמבחינה משפטית זה בטח לא תופס מראש אלא רק בדיעבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים