בתשובה לאיילת בועזסון, 04/10/02 2:06
You go, girl! 96190
You go, girl! 96227
"אלימות היא הדרך! רק כח הם מבינים!" נאום דינה בארץ האיילים.
You go, girl! 96236
ולהניח יד על בטנה של אישה הרה במועדון חשוך זו לא אלימות?
כל התקפלות שחווה באותו ערב, הגיעה לו.
You go, girl! 96241
זו כן אלימות. תגובה אלימה לאלימות היא כמובן לקיחת החוק לידיים. שאת תקבעי מה מגיע לו זה כמובן עשיית דין לעצמך. לא ידעתי שדינה וארז תומכים בדברים האלה. לפני שתשאלי, הגנה עצמית זה הפעלת כח במידה המינימלית הנדרשת כדי למנוע או להפסיק את הפגיעה במצב של חוסר ברירה אחרת ובאופן יחסי לסכנה הנשקפת.
You go, girl! 96328
איך להסביר בעדינות כדי שתבין?
בחורה הרה לא נוטה לצאת למועדוני ריקודים. אם כבר היא יוצאת היא צריכה כנראה להיות מוכנה להרמות הגבה. זה עדיין לא אומר שהיא צריכה להיות מוכנה להטפות מוסר או להטרדות על רקע ההריון. לא הייתה לי ברירה אחרת להעיף לאותו אדיוט את היד ולהבטיח שזה לא יקרה שוב תוך כדי ריקוד אלא בדרך שבה עשיתי את זה.
אני שמחה שישנם אנשים הגיוניים שתומכים בצעד שננקט, בדיוק כמו שיהיה חסר הגיון מצד בחורה נאנסת להמתין עד שתגיע המשטרה להציל אותה במקום לנסות ולהאבק על גופה ונפשה.
You go, girl! 96353
הייתה לך ברירה. אני מדגים:

בסדר: "לא הייתה לי ברירה אלא לירות בו" - הוא איים על חיי באותו רגע (לא סתם נמלט לאחר שהשוד הסתיים), לא יכולתי לתפוס מחסה בטוח, לא יכולתי להימלט בבטחון ולקרוא לעזרה כי הוא חסם את היציאה.

לא בסדר: "לא הייתה לי ברירה אלא לירות בו" - הוא איים על חיי באותו רגע (לא סתם נמלט לאחר שהשוד הסתיים), לא יכולתי לתפוס מחסה בטוח, לא רציתי להימלט דרך היציאה האחורית כי אז הוא היה לוקח את כל הכסף מהקופה ואני הייתי עני מרוד למשך שארית חיי.

מדוע זה לא בסדר? מכיוון שלקחת חיים למרות שהייתה לך דרך אחרת למנוע סכנת חיים. לכן הירי שלך לא היה הגנה על חייך אלא על רכושך. נכון, גם קניין הוא זכות, והיא תיפגע, אבל לא נוטלים את הזכות לחיים כדי להגן על הזכות לקניין.

במקרה שלך, יכולת למנוע את הסכנה שנשקפה לך בדרך אחרת. לא הגנת על זכותך לא להיות מוטרדת אלא על זכותך לרקוד (מבלי להיות מוטרדת). נכון, זו זכותך לבלות בריקודים, והיא תיפגע, אבל לא נוטלים את הזכות של התוקף לשלמות גופו כדי להגן על זכותך זו.

אני מקווה שלא צריך להסביר כעת למה בדוגמא שלך עם הנאנסת מותר לה להיאבק על נפשה, אפילו במחיר הריגתו של התוקף, אבל אסור לה לארוב לו למחרת היום ולירות בו.
You go, girl! 96357
ממתי החוק אוסר עלי לירות באדם שפרץ לביתי, בזמן הפריצה?
אפילו אם הוא לא חוסם את היציאה מביתי?
(ולא, אני לא מדבר על לרדוף אחריו ולירות בו)

"אני מקווה שלא צריך להסביר כעת למה בדוגמא שלך עם הנאנסת מותר לה להיאבק על נפשה, אפילו במחיר הריגתו של התוקף, אבל אסור לה לארוב לו למחרת היום ולירות בו."

לא היה צריך להסביר גם קודם. מי אמר שהמארב הנ"ל תקין?
You go, girl! 96359
אל תהיה כל כך נחרץ.
אם תירה ותהרוג אדם שפורץ לביתך - ואפילו תוך כדי ההתפרצות - אתה בבעייה לא קטנה.
You go, girl! 96371
קראתי שוב, הפעם אכן טעיתי. התכוונתי X ויצא לי Y. נו טוף. <מכה את עצמי בראש עם פטיש של יום העצמאות>

נניח שהפורץ נכנס לי לבית ומתישב לי על הכורסא. האם (מבחינת חוק ולא מבחינה מוסרית) אני יכול להפעיל כנגדו כח פיזי על מנת להציא אותו מביתי, גם אם הוא לא הפעיל שום כח פיזי כנגדי וגם אם הדבר קצת יכאב לו?

האם אני הוא התוקף במקרה זה?

האם החוק מאפשר לי רק להרים טלפון למשטרה ולחכות בסבלנות ביחד עם אותו פורץ נעים הליכות?
You go, girl! 96378
חוק המקרקעין קובע:

"המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו...".

(מקרקעין - כולל בית, דירה וכו').

אגב, אם יגיע אליך אורח רצוי מלכתחילה, אך כעבור זמן - אם נמאס לך ממנו - תבקש ממנו להסתלק, והוא יסרב - הוא הופך למסיג גבול.
You go, girl! 96415
שאלה דומה, אך הפעם הפורץ הוא מציקן ש"פורץ" ללא רשות לרשות הפרט ומלטף למישהי את הבטן (כמו הפורץ הוא לא מהווה סיכון פיזי של ממש). מה יש לחוק להגיד בעניין זה?

השאלה כרגיל היא מהי "מידה סבירה".
מדוע לבעוט למישהו במקום אסטרטגי בגלל שהוא שולח אליך ידיים באגרסיביות, בניגוד לרצונך, חורג מאותה "מידה סבירה"?
You go, girl! 96420
חוק העונשין אומר:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

והעונש:

"התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים...".

ולשאלתך השנייה:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא בדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

ועוד:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו".
You go, girl! 96426
שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב:

האם כל החוקים האלו מופיעים באינטרנט? אם כן, איפה?

ואם לא, איך זה מסתדר עם חוק חופש המידע, ועם הפרויקטים השונים של יצירת מנגנונים פתוחים ושקופים לציבור שמונהגים בכנסת ובמשרדי הממשלה?
You go, girl! 96444
ישנם כמה אתרים משפטיים, שניתן למצוא בהם את כל החוקים ופסקי הדין, אבל כולם - למיטב ידיעתי - תמורת תשלום.

אשר לי - קיימים בשוק דיסקים שונים המכילים את כל החוקים וכן את פסקי הדין של עשרות השנים האחרונות.

אשר לחוק חופש המידע - אין צורך להיזקק לחוק הזה כדי לעיין בחוקים ובפסקי דין.

חוקים ופסקי דין תמיד עמדו ועומדים לרשות הציבור כחלק ממהותו של משטר דמוקרטי (סליחה על המילים הנפוחות).

אלא שאתה מצפה, מן הסתם, שהחוקים ופסקי הדין יגיעו את המסך שלך - חינם אין כסף.

יתכן שאתה צודק, אבל מה לעשות כשאינטרסים כלכליים ומסחריים מעורבים בעניין ?

ואגב,
פסקי דין של בית המשפט העליון מן השנים האחרונות מתפרסמים באתר של בית המשפט העליון.
כמו כן, דברי חקיקה של השנים האחרונות מתפרסמים באתר של הכנסת.
You go, girl! 96434
עד כמה שאני מבין (וזה אף לא הרבה בענינים משפטיים):

לא מדובר פה בסכנה לפגיעה חמורה של ממש, אך עדיין אני חושב שהמקרה המדובר יכול להחשב כתקיפה (""המכה אדם, נוגע בו,...")

אם היא בעטה לו במקום אסטרטגי וזה פשוט כאב לו (וזה לא הסב לו נזק של ממש או היא לא חשבה שזה יסב לו נזק של ממש) ובכך היא הדפה את תקיפתו, אז לא התבצעה כאן שום עבירה.

הבנתי או שאני צריך להביא עוד פעם את הפטיש?
You go, girl! 96449
ראשית - צריך שפעולת ההגנה העצמית תתבצע ''כדי להדוף'' ולא כפעולת תגובה (ספונטנית או לא).

שנית - צריך שפעולת ההדיפה תהייה פרופורציונלית והולמת לתקיפה.

כלומר, אם הוא נגע בביטנה וסיכן את עוברה, יתכן שבעיטה במקום רגיש תהווה - בנסיבות העניין - פעולה הולמת (תרתי משמע).

אבל אם הוא סתם נגע בה, ולא סיכן את גופה, בריאותה וכו' - יתכן שבעיטתה במקום רגיש כבר תהיה בניגוד לחוק.
You go, girl! 96466
אני מסכים שפעולת ההגנה העצמית תתבצע רק "כדי להדוף" וכדי להפסיק. גם אני מתנגד לתגובה שלאחר מעשה.

"אם הוא *סתם* נגע בה":
כאן אני בכל זאת חולק עליך (למרות ידעותי המצומצמות יותר ולמרות שאני יודע שתתקן אותי בהמשך).

החוק אותו הבאת, לא מדבר על תקיפה רק במובן של סכנה פיזית (אתה ציינת סכנה לחיי האובר).

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית" - כאן מדובר *גם* על *נגיעה* שלא בהסכמה. נגיעה שלא בהסכמה היא תקיפה פיזית, למרות שהיא לא משאירה צלקות ולמרות שהיא לא מסכנת את חייו ובריאותו הפיזית של איש.

"...שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או..." - כאן מוזכרת *גם* הפגיעה *בחירות* ולא רק הפגיעה בבריאות הגוף. ליטוף איבריו של אדם אחר, ללא הסכמתו, היא בפירוש פגיעה בחירותו וצריכה להחשב כתקיפה.

מה הכונה בתגובה פרופרוציונית הולמת?
אם הדיפת התוקף הכאיבה לו אך לא גרמה לו נזק פיזי של ממש, אני לא רואה כיצד ההדיפה (גם אם היא באה בצורה של בעיטה) היא לא פרופורציונלית. מה היא היתה אמורה לעשות? ללטף לו את הבטן בחזרה בשביל פרופורציה מושלמת?

הוא "הכאיב" לכבודה ולחירותה. היא הכאיבה לו פיזית *על מנת להפסיקו* (לא הבנתי מן האמור שהוא נפצע או שנשקפה לו סכנה). אינני מבין מדוע הכאב השני חמור מן הכאב הראשון, ביחוד כאשר הכאב השני בא על מנת להפסיק את הגורם לכאב הראשון.

איכסנתי את הפטיש במגירה, אך הוא עדיין בהישג יד למקרה הצורך :)
You go, girl! 96477
חוק העונשין קובע כי הודף התקיפה לא יוכל להנות מסעיף ההגנה העצמית אם: "המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה".

מכאן אתה צריך להפעיל את השכל הישר - ובשפת המשפטנים את "מבחן האדם הסביר".

ומי הוא האדם הסביר ? אין איש כזה במציאות. זוהי דמות וירטואלית, שבית המשפט נופח בה תכונות שונות, שהסך הכל שלהן הוא דוגמא להתנהגות ראוייה (בעיני בית המשפט כמובן).

כללית: אם קיים פער בלתי סביר בין הנזק שגרמת לתוקף לבין הנזק שמנעת - לא תהנה מהגנת החוק.

בקיצור, החיים זה לא מתמטיקה.
You go, girl! 96553
יש לי הרבה סיפורים לאחרונה, ואני מתחיל להשמע לא אמין, אבל אני נשבע שהכל קרה לי באמת!

אתמול יצאתי לרקוד במועדון בת"א. שלוש בנות רקדו לא רחוק ממני להנאתן, כשקבוצה של *שיעול*ערסים*שיעול* התקרבה אליהן, ואחד מהם התחיל לרקוד ממש קרוב אליה. היא ניסתה להתרחק והוא המשיך להצמד. כשהיא הגיעה אל הקיר היא דחפה אותו וחזרה אל חברותיה. אני כבר התכוננתי לקפוץ ולעצור אותו אם ינסה לחזור ולהציק להן, אבל לא הספקתי להיות אבירי. הוא חזר לחבריו.
מאוחר יותר, אגב, הוא ניסה אותו דבר עם עוד שתיים, ואז כבר ניגשתי אליו ואמרתי לו להפסיק. לא שאני מאיים במיוחד, אבל החברים שלו, ככל הנראה, הבינו שהוא באמת הגזים ולקחו אותו החוצה.

אחר-כך חזרתי לאוטו וגיליתי שפרצו לי אותו, אבל זה כבר לא קשור.
You go, girl! 97198
מה לגבי מגע בחזה? גם הוא לא מסכן את שלמותה או בריעות העובר שלה...
You go, girl! 97206
במקרה שהוא נוגע בחזה שלה, הוא מסכן את החלב של העובר. הלא כן ?

וקצת יותר ברצינות:

נגיעה בחזה של אשה היא כבר מעשה מגונה.

מעשה מגונה מוגדר ע"י החוק כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".

העונש על מעשה כזה - בנסיבות העניין - הוא 3 שנות מאסר.
ואם נגרם לאשה נזק נפשי, קופץ העונש ל- 10 שנים.
You go, girl! 97209
שאלה רצינית:
האם באיזה שהוא מקום מפורטים אברי הגוף שמבחינים בין הנגיעות? כלומר, מדוע נגיעה בחזה היא מעשה מגונה וליטוף על הלחי או על הבטן או בכל מקום אחר, ללא הסכמה הם לא?
You go, girl! 97212
אי אפשר לצפות מחוק שעוסק במין לא לחשוב ולהגדיר מה נחשב מיני ומה לא (או שאי אפשר לצפות משופט שלא יקבע זאת במקרה שהחוק משאיר את הנושא פתוח).

אם היה חוק תקיף וברור יותר, לגבי הקנין האישי ביותר שלנו, במנותק מקיום כוונות מיניות, לא היה צורך בחוקים המדברים על מעשים מגונים (בהקשר של מגע).

למה אם מישהו מפשפש למישהי בחזה, משום שהוא רצה לבדוק את הפוש-אפ של החזיה שלה*, הוא מטרד מיני יותר מאותו מלטף בטן חוצפן?

-------------
*מדובר בבעל נאמן מאוד, שרק רוצה לקנות מתנת הפתעה לאישתו.
You go, girl! 97223
אין רשימה כזו, וגם אין צורך שתהיה.

כי מה שקובע כאן הוא לא היכן היתה הנגיעה, אלא באילו נסיבות היא נעשתה.
כאשר הנסיבות מראות שהמדובר בנגיעה בעלת אופי של יצרי מין, מתגבשת עבירה של מעשה מגונה.
כלומר, מה שקובע הוא נסיבות הנגיעה ולא מיקומה.

השאלה מהו מעשה מגונה ומה לא היא שאלה של שכל ישר (ובית המשפט הוא זה שבסופו של דבר מכריע).

כך למשל, ליטוף ביטנה של אשה ''סתם'' יכול בהחלט להחשב מעשה מגונה, בעוד שליטוף ביטנה של אשה בהריון יכול לאבד מאופיו המגונה.

או למשל, הצמדת נשיקה - אפילו בהעדר הסכמה - יכולה לפעמים להיות בנסיבות של התרגשות, שמחה, אושר וכו' ללא הקשרים מיניים - ובנסיבות אחרות יש והנשיקה תלבש אופי מיני.

חלק גדול מהעניין תלוי במוסכמות החברתיות של כל חברה נתונה בזמן נתון.

כמובן כאשר הנגיעה נעשית במקומות מיניים מובהקים (חזה האשה או אזור החלציים של הגבר או האשה) - קל יותר לגבש את הנסיבות המגונות של המעשה.

כמו כן, משך הנגיעה - קצר או ארוך - יכול להוות אינדיקציה לאופיה התמים או המיני.

בקיצור, כמו הרבה דברים בחיים - הדבר נבחן על פי מבחני הסבירות והשכל הישר.
You go, girl! 97285
תודה. בדיוק זה מה שרציתי לדעת.
אתנחתא קומית: 97818
Case of the Pregnant Lady

A lady about eight months pregnant got on a bus. She
noticed the man opposite her was smiling at her. She
immediately moved to another seat. This time the smile
turned into a grin, so she moved again. The man seemed
more amused. When on the fourth move, the man burst
out laughing, She complained to the driver and he had
the man arrested. The case came up in court. The judge
asked the man what he had to say for himself. The man
replied, "Well your Honor, it was like this: When the
lady got on the bus, I couldn't help but notice her
condition. She sat under a sign that said, "The Double
Mint Twins are coming" and I grinned. Then she moved
and sat under a sign that said, "Slogan's Liniment
will reduce the swelling" and I had to smile. Then she
placed herself under a sign that said, "William's Big
Stick Did the Trick" and I could hardly contain
myself. BUT your Honor, when she moved the fourth
time and sat under a sign that said, "Goodyear
Rubber could have prevented this Accident...I just
lost it."

You go, girl! 96360
החוק אוסר עליך להרוג אדם למעט בהגנה עצמית.
אדם שפורץ לביתך אינו מהווה סכנת מוות למעט אם הוא תוקף אותך.
זאת אומרת שבזמן שהוא בורח אסור לך למשל להרוג אותו למרות שהוא עדיין בביתך.
You go, girl! 96362
מאימת שזה לא נדרש באופן מיידי כדי להדוף את התקיפה.

אף אחד לא אמר, אבל זה משמתע מהגישה של איילת שמותר לתקוף כתגמול והרתעה ולא רק כדי להסיר סכנה כשאין ברירה אחרת.
You go, girl! 96440
אנא ממך, קרא את תגובותי אחת לאחת והראה לי היכן אמרתי משהו על תגמול או על הרתעה.
You go, girl! 96446
הרתעה: "להבטיח שזה לא יקרה שוב תוך כדי ריקוד".
You go, girl! 96437
יחי ההבדל שבין בעיטה לביצים ובין יריה בכוונה ומטרה להרוג.

הגנתי על זכותי נקודה. רצית שאגן על זכותו למזמז בנות זרות במועדון?
ואני לא התכוונתי כלל שנאנסת תאבק עם התוקף על מנת להרוג אותו או לנקום בו, אלא שתאבק בו על מנת להציל את עצמה.
You go, girl! 96447
החוק לא מרשה לך להגן על זכותך זו בצורה שבה עשית זאת.

אל תכניסי לי מילים לפה.

בקשר לנאנסת כבר כתבתי פעם אחת את המובן מאליו - כל מה שהיא תעשה כדי להאבק בו על מנת להציל את עצמה הוא הגנה עצמית ראויה.
You go, girl! 96503
אתה שופט את מעשי כאילו הייתי פושעת מסוכנת שצריכה להיסגר מאחורי סוגר ובריח ושאני לא אכניס לך מילים לפה?
החוק מרשה לי להגן על עצמי בדיוק בצורה הזו. מי אתה שתבחין בין אנס בסמטה חשוכה ובין אנס במועדון?
You go, girl! 96554
איילת, כפי שהראה הזקן, מה שעשית חורג מגבולות המותר בחוק. הוא לא סיכן אותך. אם היה מנסה לגרור אותך החוצה, היית יכולה לבעוט בו. בינתיים, כל שעשה זה ללטף לך את הבטן. לא בדיוק התנהגות נאותה, אבל גם לא סיכון משמעותי לחייך, תסכימי איתי. היית אמורה להעיף לו את היד, לא לבעוט לו לביצים. הבעיטה לביצים לא נועדה אלא כדי לספק את הצורך שלך בנקמה על החוצפה של הבחור.
You go, girl! 96705
להזכירך, הכית לפחות עוד אשה אחת וגבר אחד שנגעו בבטנך. האם בכל המקרים היו המכות נחוצות?

[אני לא מיץ, וחבל]
You go, girl! 96723
סליחה?
עשית אותי איזו מין מאצ'יסטה. לא הכיתי אף אחד או אחת נוספים פרט לאותו אדיוט במועדון, וגם שם *רק* כי לא היתה לי דרך אחרת להעיף את היד שלו.
You go, girl! 96738
תגובה 83437
וגם כאן 96741
תגובה 83453
You go, girl! 96742
אוקיי. אתה צודק ואני אפילו לא אנסה להוכיח שאלה היו פלאסקים קלים יותר (כמו שרצית לאורך כל הדרך) ולא בעיטה לביצים כמו שקיבל אותו אחד במועדון. יפה שעדיין אני מסוכנת יותר מכל אלה שחושבים שגופי הוא הפקר או נחלת הכלל. הרי לפי נוסח החוק שהובא כאן ע''י האייל הזקן הוטרדתי פשוטו כמשמעו.

אני אלימה, אני מסוכנת, אני לא סבלנית, אני מפחידה ואני לוקחת בחשבון שתשמור את התגובה הזו בצד כדי להשתמש בה נגדי בפעמים הבאות, אלא אם כן תתחיל לפחד ממני ותשמור מרחק.
You go, girl! 96747
בזהירות בזהירות אני אכתוב:

יש להבחין בין סוגים שונים של הטרדות מיניות.
לנגוע בבטן של אישה הרה, עם כל כמה שזה מעצבן, פולשני, מטריד, ולא במקום, הוא תופעה נפוצה יחסית. רוב האנשים עושים זאת בתום לב, והערה פשוטה מספיקה כדי להפסיק את המגע, מניסיון.
זה לא דומה להטרדה שהיא בעלת אופי מיני מובהק, שליחת ידיים לעבר החזה של בחורה, למשל.
ולכן, דווקא בנסיבות הללו, אני חושבת שהתגובה היא מופרזת קצת. לא הייתי חושבת כך לו היה מדובר בהטרדה מינית מסוג אחר.

אין הדבר אומר שאני תומכת בתופעה או חושבת שהיא לגיטימית. לא ולא. אבל הענישה לא פרופורציונית לחומרת המעשה, משום שהחוטאים בדרך כלל לא מודעים לבעייתיות שבהתנהגות שלהם (כמו כל נורמה חברתית).
You go, girl! 96751
ולכן (אני אנסה לרסן את האגרסיביות המתפרצת שלי...) שניים (שהכרתי) קיבלו הערה ולאחר מכן (כשגיחכו למשמע ההערה ולא הפסיקו) הגיע ההמשך ואילו השלישי (שלא הכרתי והיה כאמור במועדון חשוך וכו') קיבל יותר מזה.

אוף, אני שמחה שהצלחתי לשמור על איפוק.
You go, girl! 96896
לא יודע למה אבל אף פעם לא חשבתי לשלוח יד לבטן של בחורה בהריון או שלא בהריון ללא רשותה.
טוב אולי זה רק אני אם הנימוס הבריטי שלי. לא שאני בריטי אבל יתכן ולמדתי את זה מהטלוויזיה.
מרחב אווירי, בבקשה. 96908
למה תמיד שגבר תוקף אישה ע"י מגע כפוי, אנשים מתחילים לדבר על "הטרדה מינית"? למין לא חייב להיות קשר למה שקרה כאן (טוב יש לו קשר למצב הבטן של הבועטת, אבל זה סיפור אחר...). התגובה היתה לגיטימית גם אם היה מדובר בשני גברים הטרוסקסואלים (רק שאז היתה קצת פחות בטן).

מגע כפוי (ביחוד מידי אדם זר שלא הוחלפה עמו מילה) הוא תקיפה המצדיקה שימוש בכח סביר.
עד כמה שהבנתי, כך גם אמור, שחור על גבי לבן, בחוק אותו הביא הזקן (שלא הסכים אתי והדגיש את החלק המדבר על בריאות הגוף, אבל גם זה סיפור אחר...).

אני הייתי משנה קצת את ניסוח החוק, על מנת שהדבר יהיה ברור יותר, כמו שהדבר ברור בחוק המקרקעין אותו הביא הזקן. "פריצה" לשטח גופו של אדם כפריצה לשטח ביתו. צריך שיהיה מותר להשתמש בכח (סביר), להפסקת הפריצה, בשני המקרים.

מגע *כפוי* של אדם אחד באדם אחר, צריך להחשב כתקיפה לכל דבר (חמורה לא פחות מאגרוף לעין למשל). כוונות מיניות, זה עניין לחוקים אחרים (שלדעתי הם חוקים מיותרים).
מרחב אווירי, בבקשה. 96948
הכלל שאתה מציע (''אל תיגע בי'') הוא סביר, ובאופן אישי הייתי מאמץ אותו בשמחה (ומכניס אותו למגילת העצמאות). אבל צריך להכיר בכך שמחוות מסויימות (טפיחה על הכתף, נגיעה בבטן של אשה הרה) הן דבר מקובל, ואין בהן שום צל של אלימות (וודאי שלא של תקיפה מינית).

במקרים כאלה, זה יהיה בלתי סביר ''להחזיר'' ל''תוקף'' בגלל המגע הכפוי - הוא לכל היותר טעה טעות חברתית תמימה, ולא היו לו כוונות רעות. לא כל ''מה נשמע אחי'' זה אגרוף בעין.
נגיעה בבטן של אשה הרה? 96952
ואתה חושב שזה *מקובל*? על מי?

באף אחד מהריונותי לא עלה בדעתי שזה סביר או מקובל.

אף אשה בהריון שדיברתי איתה בנושא לא חשבה שזה סביר או מקובל לגעת בה, אם כי בין הנוגעים היו בהחלט נשים (בדרך כלל שנולדו עד שנות סוף שנות הארבעים). אז אולי פעם זה היה מקובל, אבל כיום זה *ממש* לא.

ואולי העובדה שיש לגיטמציה חברתית להגיד "אל תיגע בי" נובעת מכך שיש מקרים אחרים (הטרדה מינית) שזכו ללגיטימציה כללית.
נגיעה בבטן של אשה הרה? 96964
השתמשתי במלה מקובל כתחליף ל"שכיח"; אין לי כוונה לרמוז שזה צריך להיות מקובל על מישהו, או על מישהי.

כשבאים לשפוט מישהו (והבחירה בין "די" לבין הרמת ברך היא הרי משפט בזק), צריך להשתדל לקחת בחשבון את הכוונות שלו. אם מישהו דרך לך על הרגל בלי כוונה - תבעטי בו? האדם שנגע בבטן לא התכוון להרגיז אותך, ויהיה הוגן מצדך לשקלל את הנתון הזה כשאת מחליטה כמה לכעוס עליו. נכון שזה לא נעים, ואולי באופן אישי את מאד לא אוהבת את המחווה הזו‏1, אבל זה פשוט לא קשור לתגובה הראויה בסיטואציה כזו.

כמובן, שכל זה יוצא מנקודת הנחה שהמחווה הזו מקובלת. אם זה לא כך, אז יופי.

(ואגב - מה מקובל במקומות אחרים בעולם שייך לדיון אחר, "חיים בישראל - יתרונות וחסרונות").

1 לו הייתי בהריון‏2, גם אני לא הייתי אוהב אותה
2 עד כה לא הזדמן לי
נגיעה בבטן של אשה הרה? 96967
לגבי ‏1, זה ההיגיון הבריא (מי אוהב שייגעו בו בלי רשות, בלי פרוטוקול כלשהו של בקשת רשות, ולו אף במבט?)

לגבי מה שמקובל במקומות אחרים בעולם: למעט שלושה שבועות בבלגיה והולנד, ביליתי את כל הריונותי (יש לי שני ילדים אבל היו לי מספר הריונות נוספים) בישראל.

לגבי שיפוט: אם מישהו ניגש אלי במועדון לילה ומניח עלי יד וממשמש, אין לי ספק שכוונתיו הן בווקטור של "הטרדה-עד-תקיפה" ולא בווקטור של "ניסיון לתפוס תשומת לב". ללא קשר למצב הריון או לא הריון.

ולגבי בעיטות כשמישהו לא התכוון להרגיז... ...כוונתו של אדם חשובה, אבל מעשיו חשובים עוד יותר. אני לא מצליחה לתאר לעצמי מצב שבו התנהגות כפי שאיילת תיארה תוכל להתפרש כהתנהגות סבירה. אתה כן? (היה כזה רעש שהוא לא יכול היה לבקש רשות וכזה יפה שהוא לא יכול היה להתאפק מלגעת?)

ולגבי "אולי את באופן אישי מאוד לא אוהבת את המחווה הזו", אני לא יודעת איך להתייחס לזה. מתי יכול להיות "מקובל" שמישהו נוגע בגופי בצורה שאינה מוסכמת עלי? אני יכולה לתאר לעצמי סיטואציה רפואית כזו. במקרה של סכנת חיים אפשר לדרוש אשפוז בכפייה, לטובת החולה או לטובת סביבתו.
אני יכולה לתאר לעצמי מצב שבו אדם נחשד בפשע ונתפס במהלך הימלטות (יגאל עמיר, למשל) ועובר מגע לא רצוי.
אבל בכל מקרה אחר, מדובר בהפעלת כוח פסולה. הרי אפילו בכניסה לקניון *מבקשים* לפני שמחפשים חומרי נפץ (או מה שזה לא יהיה שהם מחפשים)!

אה, וההשוואה למישהו שדרך לי על הרגל בלי כוונה – מה מקומה כאן? אני לא זוכרת את ישראל כמקום שבו מבקשים סליחה הרבה כשדורכים על רגליהם אנשים אחרים; במקום זאת, נהוג לומר "מה אתה נכנס לי מתחת לרגליים! עוף מפה!" – אבל המטרה זהה: ליידע את הנפגע בתקיפה שלא היתה כוונה לתקוף. המטריד של איילת התכוון לגמרי לשים את ידיו על בטנה ולא נתקל בה בטעות.

(וכשמישהי נתקלה בי בטעות, לפני שנתיים, בטיילת תל-אביב, עם סיגריה בוערת בידה וזרוע חשופה שלי, לא בעטתי בה. היא כן צעקה עלי... ...אבל זה הרגיש כמו סוג אחר של תקיפה מאשר נוגעי-הבטנים למיניהם, משום שהעדר הכוונה היה ברור.)
"מה בסך הכל אמרתי?" 96975
לא הייתי במועדון הרועש ההוא. אני לא עוסק בלשפוט את התגובה של איילת, כי זה לא מעניין. אני מניח שהיתה לה סיבה להגיב איך שהגיבה, אבל זה לא באמת משנה.

אז אחת מהדוגמאות שנתתי לא מוצאות חן בעינייך (אני מקווה שהשניה בסדר). אבל נשכח מהדוגמאות, ונחזור לעיקר: נניח שבמדינה מסויימת (X) ישנה התנהגות חברתית שכיחה מסויימת (Y) שרוב האנשים אינם מתרגשים ממנה, ונניח שההתנהגות הזו כרוכה במגע גופני קל. עוד נניח שאדם מסויים (Z) לא סובל את המנהג הזה. יהי W תושב של X, שלא ניתקלנו בו בסיפורנו עד כה.
עכשיו נניח ש- W מפעיל את Y על Z. כל מה שאמרתי הוא שבמקרה כזה, יהיה טפשי מצד Z לבעוט בו, כי מן הסתם W לא התכוון לרעה, וזה לא מנומס לבעוט באנשים בלי סיבה. זה הכל.
"מה בסך הכל אמרתי?" 96977
מזכיר לי מנהג שנהוג בברזיל, בכל פעם שניפרדים הנשים מנשקות את הגברים לשלום (או הפוך) המנהג נפוץ שם מאוד כאשר בחלקים מסויימים נותנים רק נשיקה אחת על הלחי ובחלקים אחרים נותנים אחת על כל לחי.

המנהג שם כל כך נפוץ וכאשר מכר שלי הגיע לארצות הברית ורצה להפרד ממשהי , הוא לא ידע ששם המנהג שונה וחטף שתי סטירות לחי די מצלצלות בגלל הניסיון.

התשובה היא פשוטה אתה לא בטוח מה המנהג אומר תשאל.
"מה בסך הכל אמרתי?" 96985
יש לי שתי תשובות, אחת ספציפית ואחת כללית.

ספציפית, בעניין המגע הנידון: נשים בהריון בישראל אינן אוהבות את המגע של הכלל בבטניהן ומנסות למנוע אותו. זו לא קריזה של אדם Z כלשהו אלא נטייה חברתית רחבה.
המגע בבטן ללא בקשת רשות נתפש ע"י *כל* הנשים שדיברתי איתן כפלישה גסה לתחומן הפרטי, לגופן. אופן ההתמודדות משתנה מאשה לאשה (החל מסבל אך איפשור הדבר, עבור דרך
בבריחה והימנעות מפגישה באנשים שמוכיחים נטייה ללטף בטנים וכלה בברך באשכים, וכל דבר באמצע).

כללית, במקרה שיש אדם Z שאינו סובל את מנהגי מקומו, אפשרויותיו שלוש: לסבול, לשנות את ההתנהגות (כלפיו או בכלל), או לעזוב. אין שום כלל או מנהג שמחייב אדם לסבול דברים שאינם נסבלים בעיניו.

ולקינוח, מדבקה שראיתי על אוטו:

nice women don't change history.
לצורך הדיוק ההיסטורי 96996
הייתי באי אלו הריונות באי אלו ארצות ‏1, והמנהג של ללטף את בטן ההרה הוא נפוץ. וזה קורה במסדרונות האוניברסיטה, ובמעבדות מחקר, ובמעליות, ובמשרדי היי טק, ועל ידי נשים ועל ידי גברים.

אני לא אומרת שזה מנהג מזהיר בתרבותיותו. אני רק אומרת שזה מנהג מקובל, לא מזיק, וכל מה שצריך כדי להפסיק אותו זה להגיד: "אל", ואותו האיש לא יחזור על המעשה. מעולם לא נזקקתי לבעוט, לסטור, לחרף, לגדף, לירוק, או כל פעולה אלימה אחרת. כל מה שהייתי צריכה לעשות הוא לומר.

ושוב, אם מטרת המגע הגופני היא הטרדה ‏2, זה מקרה אחד, אבל אם מדובר בטעות חברתית - צריך לקחת את זה בפרופורציה. רוצים להדביר את המנהג הזה - דברו. אבל אין צורך להכות. באמת שלא.

1 אני כנראה הייתי ביותר הריונות ביותר ארצות מכל אישה אחרת באייל, או לפחות בחמישיה הפותחת, אני מוכנה להמר.
2 וכל מי שרוצה לענות לי בעניין "איילת - בעד ונגד אלימות במועדונים", אני מוכנה בקלות להניח שהיה מדובר שם בהטרדה. לא הייתי שם. היא היתה.
לצורך הדיוק הגיאוגרפי 97000
אין לי ספק שאת אלופת האייל בהריונות.

ההערה הראשונה (והעגומה ביותר) שלי בפתיל הזה היתה שהרצון הזה לגעת חוצה תרבויות. זה בהחלט לא עניין רק של ישראלים.

ואני עדיין תומכת במעשיה של איילת. כשאי אפשר להגיד "אל" (במועדון רועש) וכשהמגע הוא משמוש ולא ליטוף, ובלי בקשת רשות, אפילו בעיניים, זה כבר לא מקובל.

your mileage may vary, כמובן.
נגיעה בבטן של אשה הרה? 97183
הדורך טעה ורק לרגע (לא צריך להפסיקו).
המלטף האגרסיבי, התכוון לבצע את פעולתו והוא מבצעה לאורך זמן (צריך להפסיקו)

ההשוואה שיהיה בה קצת יותר הגיון היא: מישהו בא אליך, דורך לך על הרגל בכוונה (הוא חושב שזה מצחיק, טעות חברתית שכזאת) וממשיך לדרוך. לא ראיתי בחוק שום מניעה מלתת מכה (אפילו יותר מפליק על היד) לאותו אדם, על מנת שיפסיק.
נגיעה בבטן של אשה הרה? 97189
כאמור (גם על ידי מבקרי התגובה), אין זה מתפקידה לשפוט את המלטף. היא רק רצתה שהוא יפסיק וזכותה לעשות משהו בנידון, גם להפעיל כח.
מרחב אווירי, British Airways. 96956
לא כל מה שמקובל אצלנו, מקובל בעולם. יש כאן משהו שהוא מקובל אצלנו ואני אישית מאוד סולד ממנו‏1.

למשל: קח את התנהגות הבריטים ב*ציבור*‏2.

הבריטים למשל, יבקשו ממך סליחה, אפילו אם הם רק יתקרבו אליך יותר מדי (ובטעות). זאת מבלי שהם אפילו יגרמו למשב רוח קליל שיזיז את שערותיך. אצלהם, בציבור, יש לאדם רדיוס היקפי של מרחב אווירי שצריך לבקש רשות לפני שמעיזים להכנס אליו. הרשות הזאת חשובה לפחות כמו רשות הכניסה לביתו של אדם.

עשה ניסוי:
נסה לגשת לבריטית הרה ו*זרה* ברחוב והתחל ללטף לה את הבטן. התגובה שתקבל זה מכות חזקות עם הארנק בפנים, צרחות אימה מצידה, אוכלוסיה שתסתכל עליך כעל סוטה מופרע ושוטר (עם כובע מצחיק) שיטפל בך (ולא בה) לאחר שהוא ישמע את הסיפור.

אכן הנורמה המקומית היא שונה. הרי מה הקטע שלה? הוא רצה לראות איך התינוק. הוא לא סוטה מין. לא נגרם לה שום נזק בריאותי, אולי פגיעה קלה באגו. היא מבוגרת, היא תתגבר.

זה מקובל משמע זה סביר (!?)

------------------------------
1בעולם (עפ"י בדיקה קטנה ממקודם) גם החוק סולד ממנו. עדיין בבדיקת קריאה. הרפרנס בקרוב.

2 כשיוצאים מרשות הציבור, מדובר דווקא באנשים חמים, פתוחים ונחמדים שאוהבים להתחבר ולחגוג (גם במופרעות יתרה). זאת כמובן, בניגוד לאגדה הישראלית שמדובר בסנובים מנופחים וקרים כהרינג קפוא.
מרחב אווירי, British Airways. 96957
כשאנחנו נגיע למעלתם של הבריטים, באמת יהיה אפשר להכריז על ימות המשיח.
מרחב אווירי, British Airways. 97186
בינתיים אפשר לקחת קצת דוגמא (אבל לא בהכל).
You go, girl! 96755
אין לי שום דבר נגדך. האייל האלמוני שדן איתך בסוגיה (עד שציינתי שהכית אנשים נוספים) היה מיץ, לא אני.
You go, girl! 96799
איילת, למה את מספקת לאנשים תחמושת כנגדך? החוק המדובר לא דיבר על הטרדות מיניות. הוא דיבר על סוגי תקיפה שונים ועל חוקיות התגובה.
אם את חושבת שבהטרדה מינית מדובר, לזה יש חוק אחר (וחבל שהוא קיים).
You go, girl! 96894
וואו אפשר להכיר אותך אני אוהב נשים חמות :)
סתם בצחוק.
בדרן, תכף תקבל פה בעיטה בביצים 96897
בדרן, תכף תקבל פה בעיטה בביצים 96903
מי יודע אולי אני אהנה מזה? :)
סתם שלא שאף אחד לא יעז לנסות.
You go, girl! 96399
איילת, אני לא מבין מה את מתרגשת כל-כך. ההערה של האלמוני כוונה ספציפית לדינה ולארז. למה? כי אלו שני אנשים שמדברים נמרצות כנגד פעולות ההגנה העצמית של ישראל מול הפלסטינים, ושניהם תמכו בדיצה באלימות (הגנה עצמית) כלפי מי שהטריד אותך. חוסר העקביות היה שלהם, לא שלך. את יכולה להרגע.
ההבדל הוא 96407
שכאן באמת היה ענין של הגנה עצמית, ובמקרה של הפלסטינים הרבה פעמים זה ענין של נקמה או חלק מעוולות הכיבוש, ובכל אופן זה לא יעיל כמו שטוענים תומכי הגישה.
ההבדל הוא 96448
תקרא את הציטוטים מהחוק באדיבות האייל הזקן ותסביר לי לפיהם למה זו הגנה עצמית.
ההבדל הוא 96452
הדיפה-זו הייתה הדרך היעילה ביותר להדוף את התוקף.
פרופורציה-כתגובה על חדירה לפרטיות, הוא קיבל את עונשו.
ההבדל הוא 96456
עונשים מקבלים מהחוק, לא מהקורבן. הדיפת היד הנוגעת היתה יעילה מספיק, לא?
ההבדל הוא 96486
"הדיפת היד הנוגעת היתה יעילה מספיק"

אולי ואולי לא. מאיפה אתה יודע? אולי ידו שרירית וחזקה יותר משלה?

בזמן התקיפה היא לא אמורה לעשות ניסויי מעבדה של בדיקת כוחו של התוקף. היא היתה עסוקה מדי בניתוב כל האנרגיה להפעלת שרירי הרגל.
כפי שאמרתי קודם, 96487
ידידנו האלמוני מץפה ליותר מדי שיקול דעת מאחד האדם (או אחת החוה, במקרה שלנו.)
You go, girl! 96410
איילת עקבית (אולי), אבל אני התפלאתי למצוא את דינה וארז בצד שלה ולא בצד שלי. מה שאני מתכוון להגיד זה שכל הדברים שכתבתי פה הם העמדה האמיתית שלי ולא איזה מלכודת לשניים הנ''ל. אגב, אני חושב שטל כהן הצליח להוציא מארז שהוא דווקא תומך בחיסולים (אבל רק כי הוא רואה בהם הגנה עצמית, וכידוע כאן אני טוען שהאלימות של איילת איננה הגנה עצמית). לגבי דינה, חשבתי שיש לה השקפה של אי-אלימות בהקשר הרבה יותר אוניברסלי מהפעולות של ישראל מול הפלסטינים.

אז אני גם חושב שהשניים האלה לא עקביים וגם חושב שמה שאיילת עשתה הוא לא נכון והוא לא הגנה עצמית. מזה שכתבת הגנה עצמית בסוגריים אני מבין שאתה לא מסכים איתי. לפחות אני קצת מעודד מהדברים שכתב האייל הזקן. תודה לו.
You go, girl! 96414
זה בסדר, אנחנו משני עברי המתרס בשני המקרים. אני תומך ב(חלק מ)פעולות ישראל בתגובה לפיגועים, גם אם בסופו של דבר הפתרון שלי הוא הפתרון של השמאל, אני חושב שהצד הפלסטיני עדיין לא הראה שהוא מעוניין בפתרון שכזה. אני מוכן להמתין. בינתיים, אני מעדיף שמי שיסבול זה הצד שלהם (אתה שומע, האייל מיריחו?), ולא הצד שלי.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96332
אדם שנוגע באדם אחר באגרסיביות בניגוד לרצונו ומקבל בעיטונת כתוצאה, זה לקחת את החוק בידיים? איפה?
הפעלת אלימות (סבירה) למען הפסקת האלימות כנגדך היא פעולה שתעמוד במבחן כל בית-משפט (שבו השופט איננו אייל-אלמוניני).

אכן, Go-Girl.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96342
השאלה אם בעיטה באזור הרגיש של הגבר היא אלימות סבירה.
לדעתי היא אינה אלימות סיברה אולם עדיין אני לא חושב שזה שזה לא סביר גורם לפעולה שהיא נקטה בה להיות פעולה לא נכונה.

אני בהחלט חושב שגבר ששם יד על אישה ללא אישורה באזורים מסויימים צריך לגעת שיתכן והוא יחטוף באזורים מסוימים אחרים בגופו.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96348
הפעלת אלימות למען הפסקת האלימות כנגדך היא פעולה שתעמוד במבחן בית משפט אם:
א. אין דרך אחרת להפסיק את האלימות כנגדך
ב. הנזק שגרמת אינו חמור מהסכנה שנשקפה לך

"בעטתי חזק ואפקטיבי" זה לא "בעיטונת". תאמין לי שאם היה מדובר ב"פלאסק חינוכי" על היד של המנייאק לא הייתי מגיב.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96356
לא הייתי שם

תסריט אפשרי: אם מדובר באדם שאותו אין היא מכירה, שאפילו לא פתח איתה בשיחה וישר ניגש לביזנס כאילו היא רכושו הפרטי, ניתן להצדיק בקלות בעיטה חזקה ואפקטיבית כשווה למידת האגרסיביות שהופעלה כנגדה.

יש משהו שאתה חייב להבין: הגנה עצמית איננה תקפה רק לגבי מקרי אלימות בהם נשקפת לגופך נזק פיזי! ניתן לתקוף אותך *פיזית* באופן שלא ישאיר עליך אפילו חצי סימן. הגנה עצמית, אפילו במקרה זה, היא לגיטימית לחלוטין, אפילו אם אתה כן משאיר על האדם השני סימן או שניים.

לפי הגישה שלך, אם מישהו מחזיק בחורה (ע"י שימוש בכח מתון) בפינה חשוכה, מסביר לה יפה שאין הוא מתכוון לאנוס אותה ומתחיל ללקק את אוזנה בהתלהבות, היא צריכה להבין שלא נשקפת לה סכנה פיזית של ממש ,להמתין בסבלנות ואולי להתלונן במשטרה אחר כך.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96358
השאלה היא לא מי יותר אגרסיווי! השאלה היא האם האגרסיביות של המתגונן היא המינימום ההכרחי או שיש ברירה אחרת. מלוקקת-האוזן מוחזקת בכח, ולכן אין לה ברירה אלא להפעיל כח כדי להשתחרר. לעומת זאת, אם היא תפעיל כח קטלני, היא תצטרך להראות שלא יכלה להפעיל פחות כח כדי לנטרל את הסכנה.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96442
אני חושב שאתה מגזים בצורה מגוחכת במידת שיקול הדעת שהחוק מצפה מאדם מן היישוב במקרה שהוא מותקף.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96430
ספר ילדים מקסים שכתב וולף ארלברוך נקרא: "על חולד אחד ומה שעשו לו על הראש". אם תקרא אותו תבין שמה שהיה בשביל החולד חירבון גדול, נוקם וממצה על ראשו של הכלב, לא גרם ולו לניד עפעף מצד הכלב.
אתה חושב שאם הייתי בגודל של משאית הוא היה מרגיש צורך לשים עלי יד?

וכיצד אתה מעריך את הסכנה שנשקפה לי? לדעתי, העובדה שלא נשארתי כדי להתבונן בשוויון נפש על הבחור המתפתל אלא הסתלקתי משם, מעידה במעט על הסיטואציה.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96450
כיצד את מעריכה את הסכנה שנשקפה לך אילו הסתלקת מהמקום מיד עם הנגיעה הראשונה? זו השאלה. כיוון שאם יכולת להגן על עצמך אז בכך שהיית נסה על נפשך, אז מה שעשית אינו הגנה עצמית.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96453
ונותנת פרס לבריון שהיה מבין שמעשיו מטילים אימה על הזולת ו''מותר'' לו להמשיך בהם, לעומת מה שיגרום לו להרהר בעתיד לפני שיתפתה לעשות שוב מעשה כזה.
שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) 96457
זה לא תפקידה וזה לא בסמכותה לעסוק בענישה והרתעה. החוק קובע עונשים ובית המשפט הוא הפוסק אותם.
בחברה טובה 96454
אלמוני יקר‏1,

למה שנברח, בדיוק?
אתה מציע חברה שרע לחיות בה. לפי גישתך, כל נטפל ברחוב, כל צובט באוטובוס, כל בריון מזדמן - בטוח מרע, כי לאזרח שומר החוק שמולו אסור להגיב. הוא הרי תמיד יכול לברוח.

אני מעדיף שכל תוקף ידע שלפעולה שלו מצורף תג מחיר, ושהזעֵיר-סוטה מהמועדון יצטרך לקחת בחשבון הרבה אנשים כמו איילת.

1 אולי תחליף שם?
בחברה טובה 96458
עוזי,

בהנחה שאתה אכן אדם שומר חוק - אומר לך, שלא תמיד החוק הוא חזות הכל.
בחברה טובה 96461
בדיוק לזה התכוונתי. לאזרח שומר החוק לא באמת "אסור" להגיב, כי הרי מדובר על פגיעות זניחות יחסית בשני הכיוונים, והחוק (בפועל) מתעלם מהן. לכן אני חושב שאפילו לאזרח שומר חוק מותר ורצוי להגיב במקרים כאלה (לפחות בעקרון; זה עקרון טוב יותר מאשר "אתה יכול לברוח").
בחברה טובה 96463
אתה אמרת !
בחברה טובה 96459
למה שתברחו? כדי שלא תחטפו. אתה באמת חושב שאתה יותר חזק מהבריונים? אתה אולי כן. אני לא.

והוא לא בטוח מרע. המשטרה תופסת פושעים. בית המשפט מכניס אותם לכלא. לא תמיד, לא את כולם, אבל אנחנו (האנושות) הקמנו את המערכות האלה כי הקטע עם "עין תחת עין" ושכל אחד מטפל בעצמו בבריונים שמולו לא ממש עבד, כי בסופו של דבר הם החזקים. ורק המשטרה חזקה מהם (וגם זה, לצערי, לא תמיד). גם אני מעדיף שכל תוקף ידע שלפעולה שלו מצורף תג מחיר. בשביל זה יש חוקים, והמחיר נקוב בהם. בשביל זה יש משטרה ובתי משפט, שגובים את המחיר.
בחברה טובה 96462
על זה כבר אמר מי שאמר: "אין דבר יותר פרקטי מתיאוריה טובה".
בחברה טובה 96464
בפרקטיקה שלי, אני לא אוכל לישון טוב בלילה אם אדע שפגעתי בגופו של מישהו למרות שהיתה לי ברירה. אני לא אוכל לישון טוב בלילה עם המחשבה שהם ואני אותו הדבר.

לא תארתי לעצמי, אבל אני כנראה היחיד פה שמרגיש כך.

זהו.
בחברה טובה 96467
על זה אמרו חז"ל: "מי שמרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לרחמנים."
יפה ארז 96471
בחברה טובה 96474
אני מבין שאתה הולך להצטרף בקרוב למולדת..
כן, אני 96481
מוזר איך אפילו פעם אחת לא שכחתי למחוק שם ודואר אלקטרוני. גם די מוזר שאף אחד לא תהה בפומבי (אלא אם הכותרת ההיא עם המילה מיץ הייתה כזה רמז), אבל זה כנראה כי כולם ידעו.

אלה היו בלי ספק השעות הקשות ביותר שלי באייל. לגמרי לבד, ומנסה להגן על משהו שהוא כל כך בלתי נפרד ממני, נדמה לי.

אני מבקש את סליחתך, ארז, ואת סליחתך, דינה, על שהגבתי על דבריכם בעילום שם. זה לא מסיבות הקשורות באחד מכם, ואינני יכול לפרט יותר. אני מעריך את נכונותם של כל המשתתפים לנהל את הדיון הזה עם מישהו שהוא עוד יותר אלמוני מכפי שאני בד''כ.

אני מתכוון לצאת להפסקה מכתיבה באייל למשך החודשיים הקרובים (הן כמיץ והן כאלמוני), אך כמובן אמשיך לקרוא. זו הזדמנות להוסיף לאמור לעיל את כך שעל כל פגיעה שפגעתי בלי כוונה במישהו כאן אני מצטער, ועל כל פגיעה בכוונה תחילה אני מתחרט ומצטער.

בריאות ואושר לכולם, ושנת לימודים מוצלחת למי שחוזר ללימודים. נא לא להגיב להודעה זו.

תיכף אשוב.
[אי-תגובה] 96498
חבל שאתה פורש להפסקה, ההערות המיציות שלך תורמות מאוד.

[סרט טורקי:
עשרה ילדים רזים לבושי בלואים:
(בכי מר) "באבא יא באבא, אל תעזוב אותנו!"]

אולי תשקול שוב את העניין?
הי, אתה 96931
התלבטתי 24 שעות בקשר לבקשתך שלא להגיב להודעתך והחלטתי להגיב בכל זאת.
עקבתי בעניין רב בין הדיון המעניין שלך עם ארז ועם דינה. זיהיתי אותך בתגובה הלפני אחרונה שלך תגובה 96464
וכמו תמיד, כשאני נתקל בתגובה שלך, שלא תואמת את דעתי, אני חושב על כל הענין מההתחלה.
אז ככה. אני לא מגנה את איילת. לי אישית, התגובה שלה נראית מוגזמת ואלימה יתר על המידה, אבל אני לא הייתי במקומה, לא חוויתי (ולא אחווה) את שחוותה ולא נראה לי הוגן לשפוט אותה.
הויכוח שלך לא היה עם איילת אלא עם דינה וארז על תמיכתם באיילת וזאת בסתירה להתנגדותם העקרונית והעקבית לאלימות. לדעתי גם ארז וגם דינה לא ממש מתנגדים לאלימות אלא מתנגדים לאלימות מצד החזק כלפי החלש ומכירים בזכות החלש להגיב (גם) באלימות כלפי התוקפן. לראייתם, (ואני מקווה, שאני לא מסלף ומעוות יתר על המידה) עד 67 הפלשתינאים ישבו להם תחת גפנם ותחת תאנתם, כשלפתע פלשו הישראלים למרחב המחיה שלהם. באותו אופן ישבה לה איילת ועסקה בעניניה, כשלפתע פלש למרחב המחיה שלה אדם זר. בשני המקרים יש תוקפן אלים וחזק לעומת קורבן חלש ובשני המקרים דינה וארז מצדדים בזכותו של הקורבן החלש להשתמש באלימות כנגד התוקפן החזק.
שורה תחתונה, למרות החשיבה מחדש על כל הנושא, אני עדיין חושב, שדינה וארז היו עקביים בגישתם.
שורה מתחתיה, למה אתה עושה לנו את זה? זה נראה לך הוגן להעניש אותנו (לפחות אותי) על משהו שאתה עשית? (ושבכלל לא ראוי לעונש)
איזי, רק תיקון קטן 96953
אני דווקא *לא* תומכת בזכותם של הפלשתינאים (או של יחידים מבין עם זה) לנקוט באלימות. אני גם לא תומכת בזכותם של הישראלים לנקוט באלימות, כקולקטיב המביע את דעתו בבחירות דמוקרטיות ומאפשר לממשלתו לשלוח חיילים לקרב, לביצוע פעולות אלימות. אני גם לא תומכת בזכותם של יחידים מבין הישראלים לנקוט באלימות.

אני תומכת בפתרונות לא אלימים, במיוחד כשמדובר בסכסוכים קולקטיביים.

לעומת זאת, במקרה של איילת, אני חושבת שהיא עשתה דבר נכון. לא מפני שהיא חלשה והוא חזק אלא מפני שהוא הניח שהיא חלשה ולא תתגונן מפני פלישתו למרחבה. את ההנחה הזו יש לעקור מן השורש, ופעולתה בוודאי סייעה בכך (שים לב, בלי להרוג אותו, בלי לטלטל אותו, ובלי לבדוק אם בהמשך חייו הוא יצליח להתגבר על יצרו ולא למשש בטנים של אנשים אחרים.)
איזי, רק תיקון קטן 97259
קיבלתי את התיקון, התרשמותי מדברייך עד היום הייתה שונה. (ואני חושש, שעוד כמה איילים התרשמו כמוני)
אם כך אני חוזר בי, את לא עקבית.
איזי, רק תיקון קטן 97260
שמחה להבהיר את עמדותי, עקביות או לא.

(אבל בעניין אי התמיכה באלימות קטלנית משני הצדדים, נדמה לי שכתבתי זאת במפורש בעבר.)
איזי, רק תיקון קטן 97262
אז אני מוסיף התנצלות על פיזור רוחי. (זה הבחינה בפיזיקה קוונטית 2, בחיי)
הי, אתה 96955
מתגובתך יכול להיווצר הרושם שאני תומך בטרור הפלסטיני משום שהוא הצד הצודק במאבק נגדנו, ולא כך הוא.

מי שייחס לי חוסר עקביות עשה זאת בגלל ההנחה השגויה שפעולות ישראל בשטחים הן הגנה עצמית ומלחמה בטרור בעוד שלמעשה רובן פעולות של גנרלים ששים לקרב ופוליטיקאים לאומנים הנתמכים ע''י רוב הציבור.

הטרור הפלסטיני, הכיבוש הנמשך ופעולות הראווה שלו והאלימות בחברה הישראלית המתבטאת גם בדברים ''פעוטים'' כגון נגיעה בנשים הרות, כולם שייכים לאותו צד של המיתרס.
לכן בהחלט הייתי עקבי בגישתי.
הי, אתה 97258
כדי להסיר ספק, לא טענתי שאתה תומך בטרור, טענתי שאינך מתנגד לשימוש באלימות למטרת הגנה עצמית כתגובה של הצד החלש לתקיפה של הצד החזק.
בפרט, לא האשמתי אותך בחוסר עקביות, להפך.
  הי, אתה • שוטה הכפר הגלובלי
  הי, אתה • איילת בועזסון
  הי, אתה • האייל הזקן
  הי, אתה • easy
  בחברה טובה • עוזי ו.
  שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) • איילת בועזסון
  שטויות במיץ (עגבניות, לא פטל!) • דובי קננגיסר
  You go, girl! • רועי
  You go, girl! • האייל הזקן
  You go, girl! • רועי
  You go, girl! • האייל הזקן
  You go, girl! • האייל האלמוני
  You go, girl! • איילת בועזסון
  You go, girl! • האייל האלמוני
  ללא כותרת • העלמה עפרונית
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  You go, girl! • איילת בועזסון
  You go, girl! • האייל האלמוני
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דינה בארץ האיילים
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • האייל האלמוני
  אני שמה את עצמי במקומה • דינה בארץ האיילים
  אני שמה את עצמי במקומה • האייל האלמוני
  אני לא חושבת שהבעיטה היתה הכרחית • דינה בארץ האיילים
  אני לא חושבת שהבעיטה היתה הכרחית • האייל האלמוני
  ולגבי שאלת הגאווה • דינה בארץ האיילים
  אני שמה את עצמי במקומה • איילת בועזסון
  אני שמה את עצמי במקומה • דב אנשלוביץ
  והרי פסק הדין • דב אנשלוביץ
  והרי פסק הדין • איילת בועזסון
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דובי קננגיסר
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • האייל האלמוני
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דובי קננגיסר
  איש זה מסוכן • שוטה הכפר הגלובלי
  ואילו אותי היו קרובים להעיף • האייל האלמוני
  אכן קקי חטיבת ביניים. • אביב י.
  איש זה מסוכן • דובי קננגיסר
  סיפורי אלימות פה • אביב י.
  סיפורי אלימות פה • ברקת רוצה להיות בטוחה
  סיפורי אלימות פה • אביב י.
  סיפורי אלימות פה • ברקת רוצה להיות בטוחה
  :) • אביב י.
  הידרדרות? • עוזי ו.
  סיפורי אלימות פה • אחת שיודעת שבסוף ידעו עליהם
  סיפורי אלימות פה • אסתי
  סיפורי אלימות פה • אחת ש
  סיפורי אלימות פה • דורון הגלילי
  סיפורי אלימות פה • אסתי
  סיפורי אלימות פה • דורון הגלילי
  סיפורי אלימות פה • אסתי
  סיפורי אלימות פה • דורון הגלילי
  עכבר. • העלמה עפרונית
  נקניקיה • Xslf
  נקניקיה • דורון הגלילי
  נקניקיה • Xslf
  סיפורי אלימות פה • Xslf
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דינה בארץ האיילים
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דינה בארץ האיילים
  LOL • ארז לנדוור
  actually, cringe... • דינה בארץ האיילים
  actually, cringe... • איילת בועזסון
  כל הריון נמשך 14 חודש • דינה בארץ האיילים
  כל הריון נמשך 14 חודש • איילת בועזסון
  דוגמה נפלאה לדיסוננס קוגניטיבי • דינה בארץ האיילים
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • דובי קננגיסר
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • האייל הזקן
  או במילים אחרות: הגנה עצמית • אסתי

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים