ומה עם ינון? 100118
נוסף לחדשות אלו, ובהחלט חלק בלתי נפרד מהאירועים:
ומה עם ינון? 100126
כן, זה גם מופיע בקישור השני ל''הארץ''. יש גבול כמה אפשר להעמיס על עידכון חדשות אחד.
טרנספר מרצון 100138
המתנחלים אינם טלית שכולה תכלת, כמובן,
אבל אפשר לאמר שהפלסטינים מקבלים את מה שמגיע להם ואוכלים את מה שבישלו.

נטישת הכפר יאנון היא מעשה מבורך.
כן ירבו.
טרנספר מרצון 100139
קראת על הנטישה (יש מידע נוסף בקישור למעריב ובקישור להארץ)? הפלסטינים טוענים שהמתנחלים הפכו את חייהם לגיהנום תוך שימוש באלימות רבה. זה מבורך זה?
טרנספר מרצון 100141
לפני שאתה מכביר מילים:

בכמה מאירועי המלחמה היו מעורבים תושבי יאנון?
אם אינני טועה, לא תצליח למצוא אפילו אירוע אחד בו יצא מחבל מהכפר הזה. תוכל אפילו למצוא שאזור הכפר נחשב בטוח יחסית,ולפני המלחמה היו טיולים ישראליים בקרבת הכפר.

יתרה מזאת, תושבי יאנון אפילו אינם ממוצא פלסטיני טהור. זה בעצם הכפר האחרון בארץ שתושביו הם ממוצא בוסני והגיעו לארץ במאה ה-‏19. יישוב דומה היה בקיסריה ונחרב במלחמת העצמאות.
מוצא פלסטיני טהור 100147
כל הפלסטינים הגיעו לכאן בסוף המאה ה-‏19, לאחר שהעליה הראשונה ייצרה עבורם מקומות עבודה (ורכוש שניתן לגנבו).
מוצא פלסטיני טהור 100160
אנשי העליה הראשונה חשודים בפריצות וניאוף.
הישוב בארץ ישראל התחדש ע"י עלית תלמידי החכמים של הגר"א בשנת 1777 שטיהרו את הארץ בהשתמשם בקבלה מעשית.
הם גם הביאו איתם רכוש רב שאותו צברו מן המהפכה התעשיתית הבריטית שהם היו מחולליה.
הפלסטינאים הגעו לארץ בשליחות זקני אל קעידה (אבות אבותיו של בן לאדן) במטרה לשדוד את הרכוש הרב של תלמידי החכמים.
הארץ כידוע נחרבה בפיצוץ אטומי בשנת 70 לספירה כחלק מהניסוים הגרעיניים שערך הלגיון העשירי הרומי ולא היתה ראויה למגורי אדם במשך אלפי שנים.
מוצא פלסטיני טהור 100214
אפשר לקבל עוד פרטים על הפיצוץ האטומי בשנת 70 לספירה?
מוצא פלסטיני טהור 100215
איזה פרטים חסרים לך?
המפרט הטכני של המתקן הגרעיני שפוצץ? (בימ"ק II משופר).
מוצא פלסטיני טהור 100217
שבאו לפה אנשי העליה הראשונה עוד היו עדויות בשטח,
אבל הפלסטינאים השחיתו וגנבו את העדויות כחלק מנסיונם לסילוף ההסטוריה.
מוצא פלסטיני טהור 100220
אז איך אתה יודע על זה?
מוצא פלסטיני טהור 100222
אני עוסק בגלגולי נשמות
מוצא פלסטיני טהור 100223
אתה מגלגל נשמות?
מוצא פלסטיני טהור 100226
בין כל הדברים שאני מגלגל יש גם נשמות
מוצא פלסטיני טהור 100225
באמת? גילית איזה גלגולים היו לך? ספר, ספר.
מוצא פלסטיני טהור 100254
מפאת כבוד האתר
וקוצר הבנתם של מרבית קוראיו במגיה שחורה
אמנע מן הסיפור
מוצא פלסטיני טהור 100264
שחורה?! אמא'לה. הייתי שואלת למה צריך מאגיה שחורה ולא לבנה בשביל לגלות גלגולים, אבל אני מושכת ידי מן העסק הזה.
מוצא פלסטיני טהור 100165
נו, זה כבר באמת שקר, ואתה בטח יודע את זה. היו כנראה גם מהגרים, אבל הרוב היה שורשי ומכאן. לראיה - השמירה על שמות מקומות מתקופת התנ''ך בשמותיהם של הישובים הערביים, ויש המונים כאלו - רק תבקש מעמית מנדלסון למנות אותם.
מוצא פלסטיני טהור 100166
מניין לך שהרוב היה שורשי? הרי הישוב בארץ בתקופת הטורקים היה דל ומדולדל, ולא מן הנמנע שהריבוי הטבעי תוגבר ע"י הגירה פלחית מסיבית לקרבת הישוב העברי.
מוצא פלסטיני טהור 100168
מה שטוב במילים ''דל ומדולדל'' שהן לא מחייבות - הן לא קובעות מספר. אבי קבע ''כולם'' - ונגד זה קל להתמודד. בכל מקרה, תעיין פעם בנתוני מרשם האוכלוסין הטורקי והבריטי. ראיתי אותם במסגרת הקורס ''הסכסוך הישראלי-ערבי'' בטכניון. כשאני אעשה סדר בניירות שלי (וכבר הבטחתי את זה לניצה) אני אשתדל למצא את המספרים.
מוצא פלסטיני טהור 100235
אני לא בטוח, אאל"ט המספר הוא כ400 אלף ממערב לירדן לפי מרשם האוכלוסין הטורקי.
נדמה לי שהאוכלוסיה הערבית יותר מהכפילה עצמה מאז 1880 ועד 1948, חלק ניכר מגידול זה הוא תוצאה של הגירה. אני לא יודע מי אחראי לחלק הארי של ההגירה, המפעל הציוני או שמא המפעל הבריטי.
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית 100261
השנה כלל אוכלוסייה יהודים אחוז היהודים מכלל האוכ'

1850 343,000 15,000 4.3%

1880 450,000 24,000 5.3%

1890 500,000 47,000 9.4%

1903 600,000 50,000 8.3%

1914 700,000 85,000 12.1%

1918 600,000 56,000 9.3%

1922 836,000 84,000 11%

1925 968,000 121,000 14.4%

1930 1,156,800 164,000 16.6%

1935 1,630,000 322,000 24.6%

1940 2,007,000 463,000 30%

1948 1,900,000 600,000 31.6%
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית 100280
אפשר לקבל הפניה למקור?

לפי הנתונים הנ"ל הזיכרון שלי לא עד כדי כך גרוע. מספר הערבים ב1880 היה 426 אלף. והאוכלוסיה הערבית שילשה עצמה עד 1948. נראה שבאותה תקופה בה היגרו לישראל 600 אלף יהודים, היגר מספר דומה של ערבים.
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית 100286
אתה שוכח כמה דברים:

- שיפור גדול ברמת החיים וירידה דראסטית ברמת התמותה. כך למשל יובשו או נוקזו שטחים ביצתיים רחבים, ועם תום המנדט למעשה נכחדה מחלת הקדחת מהארץ (עוד לפני ייבוש ביצות החולה, שהיה מיותר מבחינה זו), כך שללא ספק תוחלת החיים ביישובים הסמוכים לאזורי הביצות עלתה. דוגמא אחרת היא סלילת רשת כבישים שאיפשרה נגישות לבתי חולים, הקמת בתי חולים בערים הגדולות ועוד.

- חסרים לנו כאן נתונים כמו שרידות תינוקות לאחר לידתם, תוחלת החיים הממוצעת ועוד שישפיעו בוודאי על המסקנות.

- אפשר די בקלות לחשב מהנתונים את קצב הגידול של שתי האוכלוסיות, ולנסות לראות עד כמה קצב הגידול הערבי מתאים לנתונים דומים הידועים לנו מהעולם השלישי עם צמצום גורמי התמותה ואפילו לנתוני קצב הריבוי הטבעי כיום של ערביי ישראל, השטחים וירדן.

- אגב, בישראל של 1949 היו כמדומני כ- 100 אלף ערבים. אחרי 54 שנים יש כמיליון ערבים. גם אם נגרע מזה את תושבי מזרח ירושלים וכל מיני איחודי משפחות, האוכלוסייה גדלה פי 7-6 לפחות, כאשר עיקר השיפורים הבריאותיים נעשה לדעתי בתקופת המנדט ולא בימינו. מדוע אתה מתעקש לזלזל בגורם זה כגורם מכריע בריבוי הטבעי הערבי?

מה שכן, הגרף די מלמד שאלמלא הספרים הלבנים הבריטיים, ייתכן שכבר בשנות ה-‏40' היתה האוכלוסייה היהודית מגיעה לרוב מוחלט בארץ בלא טרנספר, למרות הריבוי הטבעי הערבי.
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית 100342
אתה צודק, אני חוזר בי מהדברים הנ"ל‏1.

אם נניח שהריבוי הטבעי הממוצע (שלא מהגירה) היה 1 אחוז לשנה, מספר הערבים אמור היה להיות כ830 אלף ב1948, ומכאן שכ500 אלף ערבים היגרו לתחומי ישראל.

אם נניח 1.5 אחוז, אנו מגיעים ל1.1 מליון, מה שמשאיר רק 200 אלף מהגרים ערבים, למעשה מותיר את טענת ההגירה הערבית כשולית עד לא קיימת.

אם נניח 2 אחוז, אנו מגיעים ל1.6 מליון, מה שאומר שההגירה הערבית לישראל היתה בכלל שלילית.

קשה לי להעריך מה יותר סביר. יכל בהחלט להיות שהריבוי הטיבעי היה אפילו שלילי בתקופות מסויימות של רעב או מגיפות.

אני כן זוכר בוודאות נתון מדהים אחר: אוכלוסיית העולם הכפילה עצמה *פעמיים* בתקופת המאה העשרים(!). אין זה אומר שגם האוכלוסייה הערבית בא"י הייתה חלק מהמגמה הזו בתקופה הרלבנטית (בחצי השני של המאה ה20 אנו יודעים שכן).

1 עם זאת זכורים לי משום מה המספרים כפי שתיארתי אותם, כך שאולי עוד אשוב עם תגליות "חדשות".

נ.ב.
"בניתי" על אנשים כמוך בעניין הזה:
תגובה 99639
לפל-קל חסרה יציבות 100381
אני אספן חצי כפייתי של ספרים שלא מעניינים אף אחד, יש לי מדף מיוחד בשבילם.
הספר הספציפי ממנו רוב הנתונים, הוא:" העם היהודי ארץ ישראל ומדינת ישראל 1880-1939 .
כתבה אותו אביגיל אורן הוא יצא בהוצאת מרכז זלמן שזר ובית הוצאה כתר ירושלים,ופעם פעם למדו ממנו בבתי ספר טכנולוגיים. בעיני הוא עולה בכמה דרגות של חביבות על ספרי הלימוד שבני לומד מהם.

בהזדמנות זו אולי אפשר לענין אותך בספר שקיבלתי לאחרונה,ואף הוא לא מעניין אף אחד? שמו "שלושים שנות יציבות 1943-1973".
הספר בהוצאת עם עובד וארגון הפועלים היציבים והקבועים ב"סולל בונה".
יש בספר תמונות מרהיבות כמו שולחן-הנשיאות בעצרת ארגון-היציבים לציון מלאת 10 שנים לקיומה של היציבות.
תמונה אחרת מראה את קהל היציבים ובני-משפחותיהם עוקב בענין אחר התוכנית האמנותית בעצרת החגיגית לציון מלאות20 שנה לקיום היציבות.
לפל-קל חסרה יציבות 100384
הכנס התקיים בבֵית יציב?
לפל-קל חסרה יציבות 100439
באולם ''היכל התרבות'' בתל-אביב.
לפל-קל חסרה יציבות 100386
זה עיסוק מסוכן, קצת.
בבית שגדלתי בו היה לאבא אוסף שכזה, ובגיל 13 או משהו החלטתי לקרוא את כל הספרים בבית (והיו בסלון, בחדרים, במחסן, ברוב ארונות המטבח), ולפי הסדר.
הפרוייקט נכשל כשהגעתי לתולדות חיל האוויר לדורותיו, ספר שכלל את פירוט כל המטוסים וחלקי החילוף בכל שנה.
(וכן, סיימתי את הספר הזה, אבל שם זה נגמר).
לפל-קל חסרה יציבות 100438
נכון,העיסוק הזה מסוכן ליציבות חיי הנישואין שלי.

אחד הספרים במדף שאני מבטיח לעצמי להגיע אליו בקרוב, נקרא: "מערכות חשמל-מבנה-עקרונות -שירות" בהוצאת ארגון עובדי הפלחה.
הספר מתחיל בעקרונות תיאורטיים ומסיים במנגנוני הינע למתנעים של טרקטורים.
האם היית מוצאת ענין ב"במו ידיך-‏100 עבודות יד לבנות הנעורים" של שולמית הרטל הוצאת ספרים קרני בע"מ תל-אביב שהנו מהחביבים עלי.
למשל הפרק:איך תופרים סינר.
"כשכל הסינרים בכביסה ועליך להכנס למטבח,מה את עושה אז? מה? אין לך בכלל סינרים? לא יאומן, ובכן נצטרך לתפור אחד.
בחרי לך בד כלשהו..."

ובעלך ודאי היה נהנה מ"בית-ספר לממציאים,כל אמצאותיו של פוטי והמכשירים שעשה במו ידיו" מאת דב ברנשטיין, כמו למשל כיצד מצא פוטי שיטה מהירה לחלק דף ברוחב 15 ס"מ ל-‏17 חלקים שווים.
"פוטי עמד במקומו מחייך. המורה הבין כי הוא השתמש שוב באחת מתחבולותיו".
סיווג שגוי 100532
עם גומי, כמובן. לוקחים רצועת גומי, מסמנים עליה במרחקים שווים (נניח 1 ס"מ) את מספר החלקים הרצוי, ומותחים אותה לאורך הדף שיש לחלק. וזהו - קיבלנו חלוקה מדוייקת של הדף. לפותרי תשבצים הנוהגים ליצור עותק של התשבץ מומלץ לשמור רצועה מוכנה מראש.

"'יש לך בן קטן', אמרו לאביו של פוטי, "שמודדים אותו במטר רגיל. אך כנראה צריך למדוד אותו במטר של גומי."'

הפטנט של פוטי לתיקון שרוכים הציל אותי לא פעם מאיחור לבסיס. בימי התיכון השתמשתי בסימניית-הפינה; ובשיטה שלו לשקילת כלבלב סרבן אני משתמש כיום כדי לשקול את בני על משקל שאינו מותאם לתינוקות. (אין צורך לומר כי השיטה מובנת מאליה, אלא ששם נתקלתי בה לראשונה).

ספר מופלא. מה הוא עושה אצלך במדף "ספרים שלא מעניינים אף אחד"?
שקילת כלבלב סרבן 100575
מורפיום? :-)

אבל זה מזכיר לי משהו שסיפרה חברה שנחשפה לקלטת של אמנון יצחק: הנ"ל טוען בדרשותיו שלאדם יש נשמה, ושהטענה הזו הוכחה כאשר שקלו אדם חי והשוו את המשקל לזה של אותו אדם כשהוא מת. ללא ספק, עוד הוכחה לנצחיותה של רפואת ימי הביניים הנוצרית.
לא הבנת כלום 100578
אותו ניסוי מפורסם הוכיח לא זאת בלבד שלאדם יש נשמה, אלא גם שהנשמה היא חסרת משקל!

אגב, בניסוי דומה שמדד את הפרשי הטמפרטורה בין אדם חי למת התגלה שהניצוץ האלוהי הוא בעל ערך תזונתי של 800 קלוריות. יש הטוענים שהקניבלים גילו את זה קודם.
שקילת כלבלב סרבן 100584
לא מורפיום... פשוט עולים על המשקל עם הכלבלב, ואח''כ בלעדיו, ומחשבים את ההפרש.
שקילת כלבלב סרבן 100585
טוב, אצלנו בבית היה רק את ''נסה ודע שעשועי מדע'' הנפלא.
שקילת חתול סרבן 102492
מתוך פנקס הטיפולים של סילבי:
"רשמו את משקל חתולכם פעם בשנה בתאריך קבוע. למציאת משקל החתול, יש להחזיק את החתול על הידיים, להשקל ולחסר את משקלך מהמשקל הכולל."

לי אין משקל של בני אדם. במהלך הטיול שלי בדרום אמריקה, קניתי באחד השווקים משקל קפיץ עד 15 ק"ג. (לכל רוכלת ברחוב יש כזה כדי לשקול פירות, ירקות, אורז וכד') כדי לשקול חתול מכניסים אותו לשקית בד או פלסטיק ותולים אותה על המשקל. החתול לא מתלהב מהרעיון, אבל לא שואלים אותו. (וזה בטח פחות נורא מהשיטה לרחוץ חתול בלי להפצע ובלי להפוך את האמבטיה לאזור אסון)
לא שואלים, אה? 102495
גם אני לא שאלתי את איניגו ‏1 מה דעתה על זה שנסע לוטרינר ונוציא לה את התפרים.
היא מצידה, לא שאלה אותי מה דעתי על זה שהיא תנעץ בי את הצפורניים החינניות שלה, ותברח לגינה של השכנה ממול.

1 החתולה שלי. באמת שאתם כבר צריכים לדעת את השטות הזו.

_____
העלמה עפרונית, ג'ינס חדש, אינטרנט מהיר, ראייה מטושטשת ודעה מאד שלילית על זה שיותר מדי אנשים התחילו עם "למטהים של התגובות"
לא שואלים, אה? 102496
תוציאי על זה זכויות יוצרים ותתבעי את כל מי שמשתמש בזה.

------------
ארז, כהרגלו חושב רק על כסף.
חובבן מושתן 102499
טוב, לא מושתן, אבל קשה לך לשים קו תחתי במקום סדרת מקפים מקוטעת?

שוף:
________________
ליאור בתום יום מתיש נוסף, מתרפק על האייל כעל ביב השופכין של איניגו ובעלתו
102500
הי! עכשיו שמתי לב שגם אני תמיד עשיתי את הטעות הזאת של -------- במקום ________. תודה שהארת את עיני.
אני לא אוהבת אותכם. 102502
סתם שתדעו.
ואיניגו זאת חתולה, לא חתול.
אני לא אוהבת אותכם. 102507
הי! למה אותי את לא אוהבת (אני האלמוני מלמעלה)? דווקא ידעתי שאינגו זאת חתולה.
אני לא אוהבת אותכם. 102509
ג'יזס...כתבתי שתי תגובות בהפרש של 5 דקות שמתחילות במילה "הי!". לילה טוב לעצמי.
102510
אני לא צריכה סיבה בשביל לא לאהוב מישהו. אני צריכה סיבה בשביל _כן_ לאהוב מישהו.‏1

וזה סתם לא כיף לי שכולם עכשיו "עושים למטהים של הודעות". זה מרגיש לי טיפשי.
אבל עזוב, החלטתי שאני מפסיקה לפרסם תגובות לא רלוונטיות,ועד עכשיו דווקא עמדתי בזה לא רע בכלל.‏2

1או לשנוא מישהו. או לגלות כל יחס שהוא לא אדישות תהומית למישהו.
2אין לי טיפת חוט שידרה מסתבר. וחבל.
או שאת סתם משועממת. 102511
חובבן? מושתן? 102539
ליאור,

תראה, אני לא מבין מדוע אתה נזקק פעם אחר פעם להשתמש בשפה מלוכלכת, ועוד להתהדר בה באמצעות הסתייגות-תת-קווית כמין הפוך על הפוך. אני רוצה לציין בצער שסגנון (בניגוד לתוכן) התגובות שלך (כן, במיוחד שלך לאור הפז"ם האיילי שלך) מעורר בי (לפחות) הסתייגות של שאט נפש(*).

לעיתים הורים מסתכלים על הילדים שלהם ברגע של חוסר אונים ונאנחים לעצמם בחוסר סבלנות - יאללה, תיגדלו כבר. לא, אני לא חושב שאתה ילד אבל אני חושב שאתה מבין יפה מאד מהי האווירה האיילית האידאלית.

להגנתי אני יכול לטעון, שעל פי ההגדרה המילונית של אמברוז ביירס, "נתעב" הוא טיבה של דעת הזולת.

(*)בדומה למה שאני מרגיש כשאני רואה לפעמים את המילון של דניאלה לונדון דקל - קרא את מכתבו של אחד ש' פרי (לא, זה לא אני)

לקחתי לתשומת לבי, רב''י 102565
סיווג שגוי 101127
מדובר במדף הספרים שלא מענינים (לצערי) אף אחד חוץ ממני.

בהיותי ילד בניתי מביטן (פריסקופ) למחבואים שגרסה משוכללת שלו יצרתי אח"כ כמבוגר.
גם היום כאשר החור בקיר מתרחב והדיבל מרקד בתוכו, אני עושה כעצתו של פוטי, ומכניס אותו חזרה עטוף בצמר פלדה.

כאשר כדור הפינג-פונג נמעך קלות, נעים לגלות שבישולו במים רותחים משיבו במהרה לאיתנו.

ולענין הגומי- אין זו התשובה הנכונה.
פוטי הניח את הסרגל *באלכסון* כך שקצה הסרגל והמספר 17 נגעו כל אחד בקצה אחר של הדף שרוחבו 15 ס"מ.הוא סימן נקודות לאורך הסרגל,חזר על הפעולה במרחק מה מהסימון הראשון,ואז העביר קוים בין הנקודות.

אכן ספר מופלא* כל כך שלמרות שאיש איננו מתענין בו,רשמתי עליו את האכס ליבריס עליו הוא ממליץ:

שמעו אלי אנשי חכמה
הואיל וישנם אנשי מזימה
הרואים ספרים בלי חתימה
ונוטלים אותם תחת הגלימה
ואומרים שלהם הם מימים ימימה
-לכן לא נמנעתי מלחתום החתימה:
הספר שייך לגרושו.

*ורעיון לסקר עתידי,מי מקוראי האייל עוסק ב-DIY בשעות הפנאי,ומי מזמין חשמלאי להרים את הפקק. רעיונות לפטנטים חוסכי עבודה יתקבלו בברכה.
סיווג שגוי 101128
על מרזב יפני שמעת פעם? (אבל את זה למדתי מרוני אלקטרוני, לא מפוטי)
לא, ומי זה רוני אלקטרוני? 101132
האם הוא תלמידו של פרופסור בר-מוחאי מה"טכנאי הצעיר"?
לא, ומי זה רוני אלקטרוני? 101137
לא, הוא מ"מעריב לנוער" (או שאני מבלבל עם "הארץ שלנו").

ברז מטפטף באמבטיה באמצע הלילה. מחר תתקן אותו, כמובן, אבל מה תעשה בינתיים כדי שתוכל להמשיך לישון?
אתה מבלבל עם ''הארץ שלנו''. 101138
וגם פוטי היה משם.
לא, ומי זה רוני אלקטרוני? 101205
יש כמה פתרונות:

א. לשים אטמי אוזניים.

ב. לפתוח אותו קצת כדי שיזרזף במקום לטפטף.

ג. לקשור חוט תפירה על קצה הברז שישתלשל עד לכיור כך הטיפות יזלו במורד החוט ולא יפלו ברעש גדול.

ד. לשתות חצי בקבוק יין אדום. הברז ימשיך להרעיש אבל זה כבר לא יפריע לי. במקרה הזה יש סכנה שאני אשכח בכונה לתקן את הברז במשך כמה שבועות.
לא, ומי זה רוני אלקטרוני? 101206
ג. הוא מרזב יפני, ועדיף חוט צמר על חוט תפירה.
הספר של פוטי 101164
מה עושה מישהי שהוריה לא הורישו לה פניני חמדה אלו?
איך משיגים את הספר האלמותי?
אם הספר כבר אינו נמכר בחנויות, למישהו תהיה בעיה מוסרית אם אני אשאיל ואצלם אותו?
הספר של פוטי 101228
זוהי שאלה מהסוג שבד"כ עונים עליו בדואל פרטי, אבל דווקא בגלל הנושא העקרוני-מוסרי, תשובה פומבית: יש לי עותק, ואת מוזמנת לצלם אותו.

העובדה שבעל זכויות יוצרים יכול, במחדל (אי-הדפסה), להפוך ספר לבלתי-נגיש לכלל הציבור, רק משום שלא משתלם להדפיסו כרגע, היא עוול נורא של חוק זכויות היוצרים. לדעתי יש להכריז על כל ספר (או דיסק, וכו') שכבר אינו זמין לרכישה כעל יצירה שמותר לשכפלה לשימוש פרטי.
הספר של פוטי 101234
אני מרחיב את הצעתך, ומציע להתיר גם פרסום לא מסחרי של היצירה ברשת האינטרנט. בעוד שבמקרים רבים לא יימצא מי שיטרח להעלות את היצירה לרשת, הרי שיהיו מקרים בהם יועלה המידע לרשת לטובת הכלל.
הספר של פוטי 101237
במוזיקה זה כבר נעשה - מספר אלבומים עבריים נדירים שאזלו מהשוק מועלים לרשת מזמן לזמן, וניתן להוריד אותם באמצעות תוכנת שיתוף קבצים. החברים שעשו את זה מצהירים שהם מתחייבים ''לסגור'' את הקבצים במידה שחברת התקליטים תדפיס שוב את האלבום.
הספר של פוטי 101236
עוול? למה זה עוול? בעל זכויות היוצרים הוא, כפשוטו, בעל הזכויות. בלעדיו (או בלעדי מי שהעביר לו את הזכויות) היצירה כלל לא היתה רואה אור מלכתחילה. זה מן כלל של "התחלת, ולכן תסיים" שאוסר עליו להפסיק את ההפצה לפי שיקול דעתו?
הספר של פוטי 101243
אז זהו, כיום אחוז נכבד מאוד של הזכויות שייכות לחברות, ולא ליוצרים.
אגב, הידעתם שחוק זכויות היוצרים המקורי בארה"ב הגביל את האורך ל-‏14 שנה בלבד, אחריהן היצירה הייתה הופכת להיות public domain?
ועוד מידע מעניין יש כאן:
הספר של פוטי 101295
הידעתם גם שבתקופת "התהוותה" של ארה"ב היא התעלמה לחלוטין מחוקי זכויות היוצרים הבינ"ל, ורק יוצרים אמריקאים נהנו מזכויות יוצרים בתוך ארה"ב? ספרים של דיקנס, למשל, נמכרו בארה"ב בפחות מעשירית ממחירם בבריטניה. דיקנס אף יצא לסיבוב הרצאות בארה"ב כדי לשכנעם לאמץ את חוק זכויות היוצרים הבינ"ל.

אולם רק כאשר מכירות של סופרים אמריקאיים בחו"ל הפכו למשמעותיים, כלומר מאזן הרווח/הפסד הפך כדאי, אימצה "אבירת זכויות היוצרים" של היום את חוק זכויות היוצרים הבינ"ל. כיום, ארה"ב אוכפת חוק זה ביד חזקה (ע"י איומים בסנקציות כלכליות, למשל) בכל העולם כולו, ובכך תורמת לעיכוב התפתחותן של מדינות רבות בעולם השלישי (חישבו על ההוצאות של אוניברסיטאות וסטודנטים על ספרי לימוד, למשל).
ספרים PD: 101313
סיפורון מד"ב מצוין הדן בנושא זכויות היוצרים:
"פילים עגומים" - ספיידר רובינסון
("מבחר סיפורי מד"ב הזוכים בפרס הוגו" - עורך א. אסימוב. אם אני זוכר נכון : הוצאת "כתר").

ספרים PD: 101335
אכן סיפורון נהדר. ומעניין לציין שדווקא מד''ב זמין למדי ברשת (אם כי לא בדקתי אם הסיפור הזה כרגע זמין).
הספר של פוטי 101287
אני לא אוסר עליו להפסיק את ההפצה; אני אוסר עליו *לאסור* את ההפצה.

יש לזכור שמטרת זכויות היוצרים לעודד יצירה ע"י מתן אפשרות ליוצרים להרוויח. אם אין ליוצר אפשרות (או עניין) להמשיך להרוויח, אין הגיון באיסור על הפצה משלב זה.

כמובן שניתן להתחכם ולהמשיך למכור עותקים - במחירים מופרעים (כלומר, המטרה אינה למכור אלא למנוע הפצה). אני מניח שבמסגרת הרוויזיה הטוטאלית הנדרשת לחוקי זכויות היוצרים, יהיה צורך לתת את הדעת גם על נקודה זו - וגם על הבעיה ההפוכה, לפיה איש לא יקנה ספרים, כדי שהפצתם תופסק, כדי שיוכלו להעתיקם בחינם.
הספר של פוטי 101288
ואם היוצר החליט שהיצירה אינה ראויה להפצה, הוא מתבייש במה שיצר, הוא שינה את דעתו, נמאס לו ממכתבי שטנה שמגיעים אליו, ההפצה פוגעת במכירות של יצירה אחרת שלו, היצירה שלו משמשת לצרכים שלא התכוון אליהם, הוא רוצה למכור את העותקים שברשותו לאספנים בעוד 50 שנה, אשתו כועסת עליו בגלל היצירה ההיא, יו ניים איט...

העמדה שלך גורסת שמרגע שהיצירה פורסמה היא נחלת הציבור וליוצר נותרה רק הזכות להרויח עליה כסף. אני חושב ש"זכויות" הן משהו רחב יותר.
הספר של פוטי 101449
"זכויות" הן אולי משהו רחב יותר, אבל לחוקי "זכויות יוצרים" יש מטרה מוגדרת. כל הדברים שרשמת, ראויים ככל שיהיו, אינם חלק ממטרת חוקי זכויות היוצרים; והעובדה שזכויות יוצרים פוקעות בסופו של דבר מעידה על כך, לטעמי.

בכל אופן, אם לדעתו היצירה אינה ראויה להפצה (או שחל עליה כל אחד מהחוליים האחרים שציינת) - לא צריך היה להפיצה. מרגע שהיא קיימת וזמינה לציבור, מה אכפת לו אם הציבור רק קורא אותה ע"י השאלה מספריות, או שומר עותק בבית? שמירת העותק בבית לא פוגעת בזכויותיו.

לגבי מכירה לאספנים - אל דאגה, עבור אספנים עדיין יהיה הבדל בין עותק מקורי לבין צילום (ממש כפי שכיום יש הבדל בין הדפסה ראשונה לכל הדפסה אחרת, מבחינתם של אספנים).
הספר של פוטי 101486
אני לא יודע מה מטרת החוקים, אבל הרציונל מאחריהם מתחבא במילה "יוצרים" - אלה שבלעדיהם מושא החוק כלל לא היה בא לעולם. גם פטנט פוקע לאחר כמה שנים, האם זה אומר שלבעל הפטנט אין זכות להחליט להפסיק את השימוש בו (ולאסור זאת על אחרים) עד מועד הפקיעה? בוא נניח שכתבת תוכנית מופלאה שמגיבה אוטומטית על הודעות באייל וחותמת על תגובותיה בשם "שוטה הכפר הגלובלי". אחרי שמכרת כמה עותקים גילית שהיא מציפה את האתר שלך בהודעות חסרות טעם ומתחילה נטישה המונית של הקוראים. בתקווה נואשת לעצור את הסחף אתה מפסיק את המכירה, והנה אתה מגלה שהפופולריות של התוכנית דווקא עולה כי עקב הפסקת המכירה אלה שקנו אותה מחלקים עותקים בחינם לכל דורש. האם אתה חושב שזכויותיך נפגעות? אני חושב שכן.

"זמינה לציבור" אינו משתנה בינארי, עובדה שכדי לקרוא את "פוטי" צריך לטרוח לא מעט או שכל הפתיל הזה לא היה נולד כלל. בעל הקניין הרוחני הוא, בפשטות, בעל הקניין, ובעלותו אינה תלויה בשאלה מה הוא רוצה לעשות עם קניינו. נכון, הוא כבר מכר חלק מהזכויות שלו למי שקנה את מה שהודפס, אבל אתה מסיק מכך שבזאת הוא איבד את כל האחרות, למעט הזכות להמשיך ולמכור. מה איכפת לו שיצירתו תהיה קלה להשגה זאת לא שאלה שהוא חייב עליה תשובה לך או לי, למרות שבהודעה הקודמת נתתי כמה תשובות אפשריות לשאלה הזאת.
בעניין האספנים אתה צודק, זאת היתה פשוט שטות שלי. אתה צריך לתקן את הבאג בתוכנית ההיא.
הספר של פוטי 101508
אם מועד הפקיעה של זכויות-יוצרים היה דומה לזה של פטנטים, לא הייתי מתלונן. פטנטים פוקעים לאחר כעשור, אם זכרוני אינו מטעני. ליצירה המוגנת ע"י זכויות יוצרים יש בד"כ כמאה שנים (!) של ייחודיות לפני שתעבור לנחלת הכלל (בישראל למשל - 70 שנה לאחר מות היוצר).

הדוגמה עם התוכנית מטעה; אין השפעתה של תוכנה הפועלת באופן אקטיבי כהשפעתו של ספר זמין, שהשפעתו היא לכל היותר עקיפה.
הספר של פוטי 101593
בישראל:

על פי חוק הפטנטים: תוקפו של פטנט - עשרים שנה.

על פי חוק זכויות יוצרים: הזכויות פוקעות חמישים שנה לאחר מות המחבר.
הספר של פוטי 101626
חוק זכויות היוצרים הישראלי עודכן, למיטב ידיעתי, והמספר הנכון בישראל הוא 70 שנה. (כך למשל יצירותיה של רחל, שנפטרה בשנת 1931, עברו רק לאחרונה אל רשות הרבים).
הספר של פוטי 101713
צודק !

מתברר שחוק זכויות יוצרים קובע אמנם חמישים שנה.
ואולם פקודת זכויות יוצרים קובעת שלמרות האמור בחוק זכויות יוצרים - הזכויות פוקעות כעבור שבעים שנה (מאז מות המחבר).
הספר של פוטי 101808
מה ההבדל בין החוק לפקודה? האם שניהם נקבעים על-ידי הכנסת?
הספר של פוטי 101838
בגדול:
פקודה זהו חוק מנדטורי שהכנסת אימצה עם הקמת המדינה.
חוק נוצר על ידי הכנסת.
שניהם חוק לכל דבר.
הספר של פוטי 101842
אם כך - הפקודה קודמת לחוק; איך זה שהפקודה מתייחסת לחוק (ועוד משנה אותו)?
האם הכנסת מקבלת תיקונים לסעיפים של הפקודות (מזמן המנדט), או שבמקרה כזה נכתב חוק שמחליף את הפקודה?
הספר של פוטי 101846
הכנסת מכניסה באופן שוטף תיקונים שונים לפקודות ולחוקים ללא אבחנה ביניהם.

הפקודות המנדטוריות נעלמות באופן הדרגתי ומוחלפות בחוקים (חדשים או כאלה המבוססים בעיקרם על הפקודות שקדמו להם).

לעניין זכויות יוצרים - יש כאן תופעה מעניינת:
בארץ ישנם שני דברי חקיקה המסדירים את התחום הזה:
א. פקודת זכויות יוצרים (מתקופת המנדט).
ב. חוק זכויות יוצרים (משנת 1911).

שנת 1911 זו לא טעות (כמדומני שזהו דבר החקיקה הישן ביותר אצלנו).
כלומר שהמדובר בדבר חקיקה עוד מלפני המנדט.
ולא רק שהוא מלפני המנדט, אלא שהוא גם "מעז" (מעיז יענו) לקרוא לעצמו חוק, כמו היה לאחר המנדט.
הכיצד?
למיטב ידיעתי התשובה היא זו:
חוק זכויות יוצרים איננו חוק מנדטורי אלא חוק אנגלי (של הממלכה המאוחדת), שהמנדט ייבא לכאן מאנגליה, ובהמשך - הכנסת אימצה אותו.
העובדה שזהו חוק של הממלכה המאוחדת נלמדת גם מהסעיף הפותח את החוק שזו לשונו:

"בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות...".

יודגש: הפתיחה הזו נמצאת בחוק עכשווי של מדינת ישראל.

אפרופו המושג "מנדטורי":

בברנג'ה המשפטית - ובעיקר הפלילית - מוכר המושג "עורך דין מנדטורי". הכוונה לעורך דין זקן שלא ממש מעודכן בחוקים ובחידושים המשפטיים.

היגעת עד כאן בלי להרדם ?
הספר של פוטי 101937
כלומר - המנדט יבא חוקים משל עצמו והוסיף עליהם פקודות, והכנסת בונה על אלה את החוקים שלה. טוב לדעת שאם נרצה לחזור לימי המנדט, התשתית החוקית מוכנה.
תודה על התשובה.
הספר של פוטי 101952
שוב, ארמע''ד, אבל לפי הפתיחה שציטטת פה, החוק הנ''ל איננו תקף במדינת ישראל, משום שהיא איננה חלק ממושבות הוד מלכותו.

אני בטוח שיש איזה טריק חוקי שמסדיר את העניין, אבל זה בכל זאת נראה משונה עד למאוד.
הספר של פוטי 102023
החוק תקף כי הכנסת אימצה אותו.

וגם את הפתיחה הבאה של אחד החוקים אימצה הכנסת:

"הואיל ולמען תת תוקף להוראות סעיף 22 מספר הברית של חבר הלאומים הסכימו מעצמות ההסכמה הראשיות למסור לידי ממונה, שייבחר ע"י אותן המעצמות, את הנהלת ארץ פלשתינה (א") שהיתה שייכת קודם לכן לממלכת תורכיה, בתוך אותם הגבולות אשר ייקבעו על ידן`

והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות הסכימו גם לכך שהממונה יהיה אחראי להגשמת ההצהרה שניתנה מלכתחילה ביום 2 בנובמבר, 1917 ע"י ממשלת הוד מלכותו ונתקבלה ע"י המעצמות הנ"ל לטובת ייסוד בית לאומי בפלשתינה (א"י) לעם היהודי, בתנאי ברור שלא ייעשה כל דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות שאינן יהודיות, הקיימות בפלשתינה (א"י), או בזכויותיהם ובמעמד המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת;

והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות בחרו בהוד מלכותו להיות הממונה על פלשתינה (א"י);

והואיל ויש להוד מלכותו סמכות וכוח שיפוט בפלשתינה (א"י) בתוקף חוזה, שעבוד, מתנה, מנהג, הסכמה-שבשתיקה ובתוקף אמצעים חוקיים אחרים;

לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890, או בכל חלק אחר, ועצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור...".
הספר של פוטי 101289
המוח היהודי ימציא לנו פטנטים:

יוצא אלבום או ספר, אף אחד לא יקנה אותו, יקחו עד שיפסיקו להדפיס (כי אף אחד לא קונה) ואז יעתיקו בחינם.
הספר של פוטי 101437
לכך בדיוק התייחסתי במשפט האחרון.
הספר של פוטי 101479
נסי אצל איתמר,
הספר של פוטי 101483
אם הכוונה לספר ''עלילות פוטי'' - הישגתי אותו לפני כמה חדשים אצל איתמר.
הספר של פוטי 101500
''בית ספר לממציאים'' אם אמנון לא מטעני שוב.
הספר של פוטי 102116
אכן "בית ספר לממציאים" כפי שציין הגלילי,ומהו עלילות פוטי? האם זהו ספר המשך? השם מצלצל מוכר משום מה.

אני מקווה שלא יכעסו מדי כאן אם אוסיף שאלה הנוגעת לידע המשפטי שלך.
חברי נשוי לדנית שקיבלה עתה תעודת זהות כחולה/ חומה של תושב ארעי,האם מרגע זה רשיון הנהיגה הבינלאומי שלה לא תקף, והיא צריכה רשיון ישראלי?
הספר של פוטי 102129
פוטי הוא גיבור הילדות האולטימטיבי שלי.

להלן קטע מפרק הפתיחה של עלילות פוטי:

"פוטי הוא ילד קטן וכשרונותיו גדולים; רגלים לו קצרות והוא הזריז ביותר במשחק הכדורגל; ידים לו זעירות ואגרופיו חזקים; פה לו קטנטן והוא מלא שחוק והלצות. הוא תמיד עליז ושמח, שר ורוקד, אוהב הוא משחקים וגם מצטיין בלימודים. ונוסף לכל - קונדס גדול".

הרבה תסכול גרם לי הפוטי הזה בילדותי.

בשלב כלשהו נעלם לי הספר (מקרה?), ולאחרונה כאמור השגתי אותו אצל איתמר.

במפגש המחודש בינינו - די בא לי להקיא ממנו.

לשאלתך המשפטית:

עו"ד שמחה ניר, משפטן משובח, הוא *ה*מומחה בארץ לדיני תעבורה.

היכנס לפורום שלו והשחל שם שאלה. הוא עונה ברצון.

הקישור לפורום של עו"ד שמחה ניר:

הספר של פוטי 102159
צר לי לשמוע.
פוטי מ''בית ספר לממציאים'' רק משתבח עם חלוף השנים.
תודה על הקישור.
סיווג שגוי 101227
נכון. הגומי שימש בהעתקת התשבצים בלבד.

אגב, למיטב זכרוני הרעוע, האקס-ליבריס היה בלשון יחיד (''הרואים ספר בלי חתימה'', וגו').
סיווג שגוי 101443
בדקתי, והציטוט שלך אכן מדויק. עמך הסליחה.
תפירת סינרים 100893
תפירת הסינר ‏1 היתה נוחלת הצלחה רק אם היה מותר להשתמש במחטים מעוקלות עם חוטים מתכלים מעצמם. רצוי חוטים "שני אפסים".

כדי לא להביא את העבודה הביתה ‏2, אני נמנעת מלתפור דברים אחרים.

1 מה זה בכלל סינר?
2 תירוצים, תירוצים, אז מה?
תפירת סינרים 100922
סינָר הוא מעין סדין, שלא מניחים על המזרָן אלא על הגוף.

ותפסיקי להשויץ, כולנו ראינו אי.אר. ויודעים את המלאכה. אפילו לפתוח חזה ולעשות עיסוי לב ידני אני יודע (בעיניים עצומות), תוך שאני צועק "500 סי.סי. סאלין ותביאו 8 מנות דם מטיפוס או".

מחפשים אצלכם רופאים?
תפירת סינרים 100929
(1) זה הרבה יותר ממה שאני יודעת.
מעולם לא עשיתי עיסוי לב ידני, או ניסרתי בית חזה.
לעומת זאת, כנראה כרתתי יותר גידולי שד מהאייל הממוצע
(ותפרתי יפה יפה אח"כ).

(2) לינק שקשור גם ל"אי.אר" וגם ל"ותפסיקי להשוויץ":
אבל צריך לקרוא קודם את:
(מומלץ במיוחד לארכיבאים)
ואת:
(זהו פשוט הסדר הכרונולוגי של האירועים)

(3) מה זה "אצלכם"? איפה שעבדתי בארץ - כן. נואשות. מחלקות כירורגיות כרגע נמצאות במחסור ניכר של כוח אדם.
על הסיפורים 100946
רציתי להגיד ''ואאווו'' אבל נזכרתי שיש כאן מישהו שזה גורם לו להשתין, אז אני מתאפק כדי שגם הוא.

יש משהו מאד חזק במינימליזם שם, כאילו את הולכת בשקט בשקט בנעלי גומי, כמו התמונה שהיתה פעם בקופ''ח של האחות הזאת ששמה יד על הפה ועושה ''שששש'' כדי לא להפריע לחולים. ומאחרי השקט הזה עומדת הידיעה שסיבתו היא כאבם המייסר של החולים, וסבלם הגדול... קול דממה דקה.

תשויצי, תשויצי, מותר לך.
תפירת סינרים 101133
אני לא פיוטי כמו שסכ''ג, אבל גם אני רוצה להגיד ''ואאוו''.
מוצא פלסטיני טהור 100169
בעוד שאני מסכים עם הקביעה העקרונית, אפשר לציין ששימור שמות המקומות אינו ממש דוגמא. שמות מקומות נשמרו גם אם האוכלוסייה התחלפה.
בעבר הירדן, התיישבות הצ'רקסים במאה ה-‏19 למעשה הקימה מחדש את עמאן - רבת-עמון, ג'רש - גרש, אירביד (שאינני יודע את שמה התנ"כי) ובגולן את קונייטרה ("קשת" בעברית) ועוד כפרים רבים בגולן, בבשן, בגלעד ועמון, שלפי תיאורים היו למעשה עיי חורבות באותה תקופה.
לפניהם, אוכלוסיית תושבי הקבע בעבר הירדן היתה דלילה מאוד.
אולי יפתיע רבים כאן, אך למעשה עד 1880 העיר החשובה בעבר הירדן, אחרי דמשק, היתה העיר א-סאלט, במערב עמון, שהיום די ירדה מחשיבותה ומשמשת סתם עיר מחוז.
דווקא בצד שלנו היו כבר אז הרבה יישובים, ונעשו כמה סקרים רציניים - מפת ז'קוטן בעת מסע נפוליאון בונפרטה לעכו ב-‏1799, מסעות ויקטור גרן 1871-1875, משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל 1878 (שאני משתמש גם כיום בצילומי מפותיה מלפני 124 שנים לצורך מחקר שלי על השרון הדרומי כיום), כל הנ"ל לפני ראשית ההתיישבות הציונית. רק במפת הקרן הבריטית ניתן למצוא את מקווה-ישראל, שאף היא קדמה לעלייה הראשונה בתריסר שנים.
בשורה התחתונה, רוב מכריע של היישובים הפלסטיניים כיום, התקיימו במאה ה-‏19. דווקא מוקדם יותר, במאות ה- 18-17 עד למחצית הראשונה של ה-‏19, קמו מחדש כמה עשרות כפרים. העיר א-טירה בשרון המזרחי למשל, הוקמה מחדש במאה ה-‏17 בעוד שהכפר הסמוך והחרב מיסכה, היה קיים ברציפות ככל הנראה מהתקופה הביזאנטית (או קודם) עד 1948.
למה להתעסק בקטנות 100148
בסופו של דבר כולם (או אולי: כולה) ערבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים