 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשמש לא גילו שחורף אך את השעון הזזנו והחושך בא מוקדם. גם הגשם הראשון היה כבר. הוא יורה. החיילים גם. ואני ילדה פה. מסתכלת מסביב. כתבים וכותבים מכורים לאנדרנלין שבמלל. הדם הופך את האדום לבעל משמעות. כולם מתפלמסים בשיח של חרשים. כולם צודקים. וכמו יושב לו שלמה בשמיים ואומר " חתכו את הילד לשניים" ולארץ (אנוש בה) אין אם אמיתית שתאמר - דם ילדי..אוותר הנשק טעון - יודעת לירות בו. הדלת סגורה. יום כיפור. מה אני עושה פה לעזזל?! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
It's not only you. It's Israel.
The arabs are fighting for justice. We are fighting for peace. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם יש ''אם אמיתית שתאמר דם ילדי אוותר'' שמעתי וראיתי את אותם אמהות אומרות זאת. ראי בארכיוני התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הילדה אני הוא הגבר. אני הוא הכותב שבשעת הצורך יאחוז בנשק, אני הוא זה שעמור לשמור על חייך ועל חיי כל אזרחי המדינה. אני הוא האיש אשר צריך ללכת אחרי המפקדים וההחלטות המדיניות. אין פה צודק יותר וצודק פחות. אנחנו פה כי משנה לנו אולי כי נגרום לאחרים שישנה גם להם. ישנה בצורה שתגרום לאילו שלמעלה אם ההחלטות לשנות גם כן. לגרום להם לא להפקיר חייו של חייל, לגרום להם לא לקבל את זה שבמדינה שהיא גם שלהם כבר שבוע יורים על חיילים ואזרחים ועדיין כלום מלבד מילים לא קרה. אני לא אליך לשרוף מסגדים אבל אני אכתוב וארשום את הזעם אשר עולה בליבי בגלל פורעים אילו ואחרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |