 |
במאמר ציינתי שאחת התופעות שבהן מתאפיינת התרבות הפוסטמודרנית לפי ג'יימסון היא הצגת ההיסטוריה באמצעות דימויי התרבות הפופולרית ובנופך נוסטלגי. התופעה הזו פוקדת גם אותנו והיא נסקרת היום במוסף הארץ במאמר בשם "בשידור חוזר".
ההיסטוריון פרופ' שלמה זאנד אומר שכאשר אין רואים את העתיד, או כשהוא מטושטש, מפנים מבט אל העבר: "אני חש שאנו מידרדרים קדימה במכונית שהשמשה שלה מזוהמת לגמרי, ואנחנו רוצים לראות משהו ברור אז אנחנו מסתכלים במראה האחורית".
פרופ' הרסגור: אני מרחם על הנוסטלגיסטים, אך מתנגד לחבריי ההיסטוריונים שמזלזלים בהם. בנוסטלגיה אין בשר ודם של היסטוריה. זה טוב כי זה מזכיר את ההורים והסבים, וזה נורא נעים כשאתה זקן, אני מקווה שהמגמה באה מתוך עניין ולא מתוך אופנה."
"יש היסטוריונים שחושבים שמה שמראים בטלוויזיה אין לו שום קשר להיסטוריה רצינית ושנוסטלגיה מהווה סכנה", אומר יונתן יבין לאברי גלעד, מגיש התוכנית "איך היה" וזוכה לתשובה הקולעת: "תשובתי היא: יאללה יאללה, אנחנו רואים לאיזה אנשים ההיסטוריה הרצינית מגיעה. אז יש כנס של שבעה היסטוריונים על..."
עוד הרבה דעות בעניין נוסטלגיה והיסטוריית פופ בכתבה המלאה:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש