למה בכל זאת יורים 10767
נעים לקרוא קול שפוי. טוב לראות מישהו שמבין ש"פחד" של ראש הממשלה אינו הסבר להחלטות מדיניות, ושכוח מפעילים אם ורק אם זה משרת מטרה מעשית כלשהי.

וכעת, כמה אי-הסכמות. אני לא בטוח עד כמה "לחץ גדול מופעל על מנהיגי ערב מלמטה, על ידי בני עמם". במידה רבה מכתיבים מנהיגי ערב את האווירה בקרב בני עמם (והרי התקשורת בידיהם) - בוודאי כך בסוריה ובעיראק, פחות אולי במצרים ובירדן. אבל גם במצרים קשה לי לראות את ההמונים לוחצים על מנהיגיהם לצאת למלחמה, כאשר את המחיר, בהרוגים ובפגיעה כלכלית קשה, ישלמו אותם ההמונים. אם אני רואה הפגנות בעד מלחמה בארץ ערבית (בעצם, בכל ארץ) אני נוטה יותר לחשוד שהן מוזמנות מטעם השלטונות. נכון שגם גורמי אופוזיציה שם יכולים לעורר הפגנות - אבל קשה לי להאמין שזה יגיע למלחמה, קשה לי לראות מה ירוויחו מכך המנהיגים ו/או האופוזיציה.
למרות הנטייה שלנו לראות את כל הערבים כמין חזית אחת, כדאי לשים לב שרק עיראק עושה קולות של קרב. אני מודה שאיני מבין את מדיניותו של סדאם מאז מלחמת המפרץ (מה שלא אומר שאין לו מדיניות הגיונית - רק שאני לא מבין). אני לא יכול לפסול את האפשרות שמצד עיראק יגיעו גם פעולות מלחמתיות של ממש (עד כמה שהיא מסוגלת).

מה שיותר חשוב, אני לא חושב שההפגזה אתמול היתה "סתם" תגובת-נקם ללינץ' - אני חושב שהיא בכל מקרה היתה מתרחשת, אם לא היום אז מחר. מתחיל להראות לי סביר הניתוח של ערן בילינסקי באחד המאמרים בעניין לאחרונה: ברק (ושרון) חותרים להסכם על הקמת מדינה פלשתינית, ללא פינוי מסיבי של התנחלויות; ערפאת לא רוצה לחתום על הסכם מסוג זה. ברק ושרון יזמו את המהומות כדי להפעיל לחץ על ערפאת; והנה הלחץ הזה בא. הוא בא פשוט בצורת איום על הרשות. בהחלט לא מקרי שאחד הטילים נבחר להתפוצץ קרוב מאוד ללשכתו של ערפאת בעזה.
לא שערפאת עומד חסר אונים: הנה, שחרור רבי המחבלים של החמאס. פיגוע או שניים בתל-אביב, וברק יתקשה מאוד לחתום על הסכם.
למה בכל זאת יורים 10770
התפרסמו תמונות של הפגנות תמיכה בפלסתינים, בהם קראו המפגינים לצאת למלחמה בישראל, הן במצריים והם בירדן בעוד שהמשטרה מפעילה כוח פיזי על מנת לפזרן - כך שהאפשרות שהן היו יזומות ע"י השלטון נפסלת.

המצב סבוך, כידוע, בעיקר בירדן בה כ80% מהתושבים הם פלסתינאים, ולפחות ע"פ השמועות, סדאם מזיז כוחות על עבר גבולה ומחמם שם את האווירה.
למה בכל זאת יורים 10771
בקשר ל"פחד" של רה"מ, אינני מסכים. אנו חיים באיזור שבו שפת הכוח מוכרת ומובנת לכל. ברק אומר זאת אף בעצמו בראיון ל CNN (הראיון מופיע באתר). כל פעולה וכל תגובה הססנית נתפשת כחולשה, לא רק ע"י אויבינו אלא גם ע"י עצמנו אנו, ולכן אסור לנו להיראות הססנים לרגע מול הפעולות הפלשתינאיות. חובה עלינו להגיב בצורה מיידית ונחושה על מנת להבהיר מהו כוחנו ועד איפה אנחנו מוכנים למתוח את הקו.

דבר נוסף בקשר לסדאם חוסיין - פעולותיו, לשם שינוי, דוקא מאוד הגיוניות. ברור שבהזזת כוחותיו הוא מפתח דיעות חיוביות עליו בארצות ערב, והתקדים המסוכן שהוא הציב עשוי לגרום לכמה מדינות לשכוח את יריבותן רבת השנים ולהתאגד סביב אוייב משותף - ישראל. זהו התרחיש המסוכן ביותר לישראל.
אני מאמין שזו מטרתו היחידה של סדאם, מכיוון שלא נראה לי שהוא מסוגל להעביר את כוחותיו דרך ירדן, האם ארה"ב תרשה לו לעשות כן? לפי דעתי הוא יופצץ הרבה לפני.
למה בכל זאת יורים 10772
הדבר רק מחזק את הטענה כי "פחד" *אינו* פקטור בשיקול דעתו של רה"מ. אם זוהי הנורמה, ובכל זאת הוא חורג ממנה לכיוון מתון יותר - הרי שזוהי "אחריות", אולי מתוך שיקול דעת מוטעה - על כך ניתן להתווכח - אך בוודאי לא פחדנות. העובדה שהוא מודע לכך שצעדים כגון אלה יתפסו כפחדנות, גם הם מחזקים את האנטי-תזה.
למה בכל זאת יורים 10781
שלום, ירדן.

ברור שלא אני ולא אתה מוסמכים להגיד לאן בדיוק נושבת הרוח בעולם הערבי, ושאין לנו כל ברומטר למדוד עימו מה הצעדים אליהם ידחפו עמי מדינות ערב השונות. אך קרא את העיתונים מן היממה האחרונה: הפגנות מסיביות ליציאה למלחמה עם ישראל בכל המדינות השכנות לנו (למעט ירדן, שהחרימה את כל הכינוסים הציבוריים עד יעבור זעם), התבטאויות קיצוניות של רוב מנהיגי מדינות ערב, וכו'. שוב, קשה לדעת לאן בדיוק נושבת הרוח, אך לאור האיומים העומדים מול ישראל בעימות הזה, יש לשים לב לאופציה הזו ולהיערך לה בכל מחיר. אגב, באשר לעיראק, הנה מחשבה: יתכן וסדאם חוסיין מנסה להבליט את תמיכתו המעשית בנושא הפלסטיני, וזאת על מנת ליצור לחץ מלמטה על מנהיגי ערב לצאת בהצהרה בפסגת הליגה הערבית כי הם רואים בעין יפה את הסרתו של האמברגו מעל איראק.

באשר להנחה של ערן בילנסקי, נראה לי כי יש בה טענות שגויות. ההנחה כי ברק הוא זה שיזם את האירועים אינה מסתדרת עם טרפוד הפסגה בפריז לפני כשבוע. עם ברק הוא זה שרוצה בעימות, למה ערפאת מתנגד להפסקת אש? בנוסף, ברק מודע לכך כי כל תקיפה של ישראל את הרשות תביא לשינוי דרמטי בעולם נגדה, ועל כן סביר להניח שלא הגה תוכנית כזו.
אני שומעת ירים 10790
טענות שגויות ניתאי? איפה בדיוק?

מטרת יזום המהומות על ידי ברק ושרון (לטענתי לפחות) היא דווקא *לגרור* את ערפאת לשולחן המשא ומתן. אני מזכיר לך שיומיים קודם למהומות נפגשו ערפאת וברק בכוכב יאיר. על מה דיברו? לא יודע. אני רק יודע שהמצב בשיחות היה קיפאון, וה-‏15 לנובמבר הולך ומתקרב, וערפאת סירב להמשיך במשא ומתן. זאת אומרת, ערפאת סלל את הדך להכרזה על מדינה פלשתינית בלי "סיום הסכסוך" אבל חשוב יותר, בלי הסכמה של ישראל. כאשר המהומות כבר מתגלגלות, יש לישראל אינטרס ברור להסלים אותם - הסלמה "מזעיקה" את התקשורת העולמית, ומפעילה לחץ על שני הצדדים להיכנס למשא ומתן - מה שלטענתי ערפאת לא רוצה וברק דווקא כן. אני חושב שיש גם ניהול מושכל של העימות - משתמשים בכדורי ברזל מצופים גומי כדי לדאוג שההמון יצא לרחובות בכמויות מספיקות, לעומת ירי חי קבוע שהיה מכניס את האזרחים הביתה והופך את המצב למלחמה של ממש. וכמובן, קידום כוחות חי"ר ושריון לערים נועד "להגביל" או "להכיל" (באנגלית זה נשמע יותר טוב - To Contain) את המהומות במקומות מוגבלים. כעת, כאשר יש פסגה בפריז ברור שערפאת ינסה לפוצץ אותה, בעזרת האיש שמעוניין כמעט יותר מכולנו למכור בעתיד נשק לעיראק, ואם אפשר גם לפלשתינים - ז'אק שיראק. ברק (בעזרת שרון) מנסה לשמור את המצב בין שתי קיצונויות - רגיעה מוחלטת - שמשמעותה קיפאון, לבין מלחמה כוללת. נראה לי שהוא מצליח.

עוד נקודה היא סוגיית ממשלת האחדות. שימו לב אילו מאמצים עשו שני הצדדים כדי להמנע מלהיכנס לאחת כזו (עד אתמול, שנייה, אני מנסה להסביר). לדעתי, ברור לברק ושרון שכניסתו של הליכוד לממשלה תהיה בעייתית מבחינת מדינות ערב ואפילו בארה"ב - ההמון יטען שהממשלה הישראלית רק מקצינה את עמדותיה, והוועידה הערבית הצפוייה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה לקרא למשא ומתן עם מי שבעיני רבים (ולא בצדק כפי שכבר טענתי במקומות שונים באייל) נחשב לטובח הפלשתינים בסברה ושתילה. לכן, שרון סירב עד כה להיכנס לממשלה שכזו (בניגוד למשל למיכאל איתן שדחף במרץ להקמתה של ממשלת אחדות) כדי לא להכשיל את ברק. אתמול הוקמה ממשלת חירום. להבנתי, מהלך שכזה מאפשר לברק לחזור לעמדה "חלשה מבית" הנחוצה לו למשא ומתן - כפי שכבר טענתי, במשא ומתן כדאי דווקא להיות הצד *החלש* כיוון שככזה הוא יכול לדרוש מהחזק ויתורים שהחזק יכול לעמוד בהם. ולכן, כניסתו של שרון לממשלה "מחשקת" את ברק (חישוק עצמי) לקראת המשא ומתן שיפתח ביום שני. כלומר, אני חושב שההחלטה על העיתוי הייתה בדיוק ברגע שידעו שהולך להתחיל משא ומתן - ולא יותר. אם אני יכול לתת "תחזית ליום יומים הקרובים" אזי ערפאת ינסה לפעול כדי בכל זאת לבטל את הפסגה.

אגב, לברק יש מורה מצויין ב"חירחור מהומות" - יצחק רבין. אולי אתם לא זוכרים, אבל כאשר פרצה האינתפדה (9-10 לדצמבר 1987 IIRC) שר הביטחון דאז - יצחק רבין היה בארה"ב. הייתם מצפים שעם פרוץ מהומות כמו בראשית האינתפדה יחזור שר הביטחון מייד כדי לנהל את מדיניות הביטחון - אבל לא! הוא נשאר בארה"ב עד ש"המהומות התלקחו מספיק" ורק אז חזר לארץ והורה כיצד לנהל אותה - בלי ירי אש חיה כמה שניתן. עם אלות ואמצעי פיזור הפגנות שכמה שפחות הורגים. כלומר - לשמור על האנשים הפשוטים בשטח, ולא לגרום למצב בו הרחובות ריקים מאנשים - חוץ מהחוליות החמושות. באותה הזדמנות הוא גם טבע את המונח החדש "אש"פ שטחים" שעזר לו לנסות "להקים" מנהיגות פלשתינית אלטרנטיבית לערפאת ו"אש"פ תוניס" אבל אני כבר מתחיל להיסחף יותר מדי.
תיקון 10818
כנראה שצפיתי בטלויזיה בשעה מאוחרת מדי בלילה שבין שישי לשבת והגעתי איכשהו למסקנה הממשלה כבר הוקמה. כמובן שנכון לשעה זו עדיין לא הוקמה רשמית ממשלה, אע''פ שלהבנתי ברק ושרון מאד מתואמים.
למה ערפאת שחרר אנשי חמס 10783
בקשר לאנשי החמס - מדוע ערפאת שחרר אותם? לכאורה נראה שזה צעד שגוי, שכן אנשי חמס נוהגים לפוצץ אוטובוסים מלא בילדים וזקנים, דבר שעובר רע מאוד את במסך בתקשורת העולמית. אני חושב שמוסכם על כולנו שלערפאת המלחמה התקשורתית חשובה מאוד, ואוטובוסים מתפוצצים יעשו רק רע לאינטרסט של הפלשטינאים (האוטובוסים המתפוצצים עוררו תגובות כ"כ שליליות בעולם, שאפילו *נשיא אירן* גינה את המעשים בללו בראיון שהעניק ל-CNN).
אז למה בכל זאת?
שחרור האסירים בוצע במקביל לקריאות מפי אנשי הממשלה ש"אין לנו פרטנר" בצד השני. לא רק פוליטיקאים אלא גם אנשי-רוח מהשמאל. א.ב. יהושע,למשל, אמר ברדיו שמסתבר שעם ערפאת אין על מה לדבר. מנקודת מבטו של ערפאת נראה שהישראלים עשו עליו "איקס".
נראה לי שברגעים אלו ערפאת פחד שישראל תחסל אותו, במטרה למצוא פרטנר חדש למו"מ. גם אם הפרטנר החדש יהיה יותר קיצוני בדיעותיו, הוא בוודאי יהיה פחות ערמומי מערפאת, ויהיה ניתן לדחוק אותו לפינה ולגרום לו לחתום על הסכם סוף-סכסוך. ערפאת כבר הרגיש את הקנה הקר על עורפו ושחרר את אנשי החמס כדי לצור מצב בו ישראל תפחד מהרגע שבו ערפאת לא יהיה קיים. אז מי ישלוט אם מחר בבוקר ערפאת מתחסל? התנזים? הפת"ח? החברה' מירירחו ורמאללה? לפלפים כולם! ישראל וארה"ב יוכלו "לאלף" את כל אלה... עם אנשי חמס בשטח, במצבה מלאה, הענינים נראים אחרת. במצב שכזה לא כדאי לה לישראל לחסל את ערפאת. ישראל אולי מחפשת פרטנר חדש, אבל היא בטח לא רוצה להתעסק עם החמס, מכיוון שעם החמס באמת שאין על מה לדבר.
איפה אנשי השמאל חיים היום 394153
הללו אשר מתפרעים במחסומים , מסכנים את חיי החיילים שלהם!

אלו בעלי הדעה והנפש היפה והלא מושחתת אלו אשר לא מסונוורים ממה שפעולות האיבה נגדנו אלא , רק פונים אל הצד האחד והולך לתמוך באלו המסכנים אלו שנעצרים במחסומים אלו שמופרדים מאיתנו ע"י חומות הפרדה , אתם נגד החומה אני שואל ?
או נגד זה שלאחר לתהיה חומה והפרדה לא תרגישו שאתם חיים בחברה שיש מי שזקוק לעזרה שלכם שיש מסכנים אחרים ( יהודים, ערבים ישראלים - החיים במצוקה ) שאפשר לעזור להם .... אינני מכיר עמותות של חילונים אשר בראש מעניניהם זה לעזור לציבור ....

אתם אלו שצריכים להרגיש שיש מישהו שצריך אתכם , להרגיש שיש משמעות לקיום שלכם ,
אז יש הרבה מאוד דרכים לעשות זאת ללא עימותים אל מול יקיריכם אשר עושים את מה שהם עושים כי ההם חייבים עשו מעשה ופנו מעלה מעלה אל ראש הפירמידה , וכי אינכם מבינים כי מי שנמצא בתחתית הפירמידה אילו הם המספקים את הצרכים הבסיסים שלכם לקיום ,ביניהם הביטחון ... שתוכלו לישון בשקט במיטה הנוחה והחמה שלכם , מבלי לחשוש לצאת החוצה ללכת לקניות וכ"ו
תדמינו בראשכם כי אתם פוגעים בבסיסה של הפירמידה ...
ותשאלו את עצמכם איפה אתם תהיו לאחר שזו היא תחל להתמוטט ....

חייל בחייל החיים בלי קשקושים ויפי נפש המחפשים משמעות ומה לעשות מחר בבוקר לאיזה מחסום להגיעה איך לצעוק , לקלל ולנבל את הפה , ולתת עוד כוח ולגיטימציה לצד השני וכי אם אין אנו מאוחדים בצידקת דרכנו , למה יש לנו את הזכות לדרוש דבר וחצי דבר מכל אדם אחר , תגרמו לאדם לפקפק ביסודות חוקיו ואכן הוא כבר ימצא דרכים מיוחדות על מנת להודות לכם ....

הכוח נמצא בשלם המאוחד ....

עשו מאמץ במקומות שאפשר לנצח , לשנות .

הבטיחו לא לעשות כל רע , ובכך יהיה רק טוב !

ולא ההפך !

תישאלו את עצמכם מה לעזזל אתם עושים פה ?
ואיך אתם רואים את העתיד ?

ככול גודל הציפיה כך גודל האכזבה ...

ימים יגידו דברי תוכחות

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים