 |
זה: "ביום הרצח פנתה קריסל לבעלה וביקשה ממנו שיפנה את יום המחרת מתוכניות, כדי שהמשפחה תוכל לחגוג יחד את יום הולדתה".
אתם תופסים? בין אם היא התכוונה שהוא יחגוג לה יומולדת אחרי שנים של התעללות, ובין אם היא התכוונה שהוא יעוף מהבית כי היא חוגגת יומולדת, הבנאליות של העניין הזה מזוויעה ממש - אשה מוכה במשך שנים, ועדיין מתפנים לחגוג לה יומולדת. זו מין חגיגה כזו, להראות ששמחים על כך שמישהו נולד, נכון? והנה, היא מתכננת לה תוכניות (שמחה? עצובה?), מזמינה אנשים, כל האנשים שידעו ולא יכלו לעזור. מודיעה לאיש שהשאיר עליה צלקות, שהיא רוצה לחגוג איתו ועם הילדים, שראו אותה חוטפת צלקות, את העובדה המשמחת שהיא בחיים. זה המפגש של האלימות עם החגיגות הקטנות של החיים, שכל כך מזוויע. מין הומור שחור שכזה. כמו שמעכשיו למשך כל חייה, יום לפני יום ההולדת שלה תהיה האזכרה שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש