שאלות 11339
תודה לג.שמעון על הכתבה המעניינת. נהניתי מאד לקרוא בה. בכלל זו הפתעה משמחת לגלות אתר שנושבת בו רוח של דעת. במיוחד במציאות הוירטואלית העגומה למדי.
רציתי לבקש מכם התיחסות לשאלת החיים אחרי המוות.
רובנו,רוב בני האדם,חיים כיום במציאות שהיא פיזית בלבד. אברי החישה שלנו קולטים את העולם הפיזי בלבד. ולכן אנחנו בוחרים אחת מן הדרכים - או להאמין שמלבד אותו עולם פיזי לא קיים דבר. או להותיר את השאלה הזו פתוחה כשאלה שאין לנו כלים להתמודד איתה או להאמין שקיים עולם לא פיזי אבל שאינו שייך לרשות האדם ולכן אל לאדם לחקור לגביו ולתהות על קיומו וחוקיו (להלן המאמינים בדברי חכמי עבר..) ומה מקומכם? איפה אתם בוחרים להיות? כי זו הפכה להיות שאלה של בחירה בדיוק מאותו זמן שבו האמת, תהא אשר תהא, הפסיקה להיות נחלת העולם הזה ונותרה בעולם משלה. אבל האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להותיר את השאלה הזו פתוחה? שאלת הקיום של הנפש לאחר המוות או לפני הלידה הופכת להיות שאלה בוערת על סדר היום של המדע עצמו. תראו מה קורה בתחום האתיקה הביוטכנולוגית. קראתי מאמר אחד באתר הזה על הנדסת מזון, אבל מה עם הנדסת בני אדם? מה המשמעות המוסרית של יצירת תינוקות מוזמנים עד לרמה של צבע עיניים (כחול כמובן- אדולף מחייך מקיברו, הלא כן?) אם האדם הוא ערימת מולקולות בלבד, הרי שהשאלה הופכת באמת להיות שאלה של חומר ולכן יש להשביח את החומר הזה ולשמר אותו ככל שניתן )וכבר עומלים על ייצור איברים להחלפה כשאלה שברשותנו יתבלו( אבל מה אם זה לא ככה? מה בדבר האפשרות השניה? והיה וקיימת מציאות שהיא מוסתרת מעינינו כפי שאנחנו עיוורים לגלי אור מסויימים בספקטרום. האם נוכל לפעול אז בעולם כפי שאנחנו פועלים כיום? וזה כולל את הדתיים והמאמינים- האם אפשר להסתפק היום באמונה? אם אכן יש קיום לאותם אלה שנתנו את נפשם,מהו? הוא קיים מן הסתם בעולם שיש לו חוקים אחרים מחוקי העולם הזה. חוקים שיש לחקור אותם כפי שחקרו את עולם הנפש בתחילת המאה שעברה כדי למצוא את חוקיו שלו, חוקים שחוקריהם סבלו בתחילה מיחס של זלזול וביטול מצד החברה המדעית עד שכבר לא היה ניתן לזלזל בתוצאות המחקר שלהם. משום שהוא ענה על צורך אנושי חי. האם לא הגיע הזמן להפנות באותו אופן את הזרקור אל עולם הרוח ולשאול את השאלות הללו לגביו? כי אם אכן קיים עולם רוח, הוא בדיוק המקום שבו שולטים חוקי הרוח ולא הבשר ולא האדמה. אי אפשר להשליך את המציאות הפיזית שבה אני תופס חלל מסוים שרק אני יכול לעמוד בו ולכן אני נלחם עליו, למציאות רוחית.כמו שלא יכול להפריע לי ששנינו נחשוב את אותה מחשבה. או שננסה לחלק ביננו את האויר שאנחנו נושמים.
מי שמדבר בשם המתים- צריך להתחיל להתייחס ברצינות לשאלות קיומם. ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו- לא את הקיים ולא את הנעלם.
לא באתי לתת תשובות. באתי לשאול שאלות. ומי שמוכן להגיב אליהן ישמח אותי מאד.
שבת שלום
פורטונה
שאלות 11345
השאלה שצריכה להשאל, כמובן, היא למה לעזאזל עלינו לחשוב שיש עולם רוח. נטל ההוכחה הוא על המחייבים, לא על השוללים. אני כשלעצמי לא רואה שום דבר בבני אדם שהוא מעבר לרמת החומרה. האופי של האדם, כידוע, יכול להשתנות הן בהשפעת כימיקלים והן בהשפעת פגיעה פיזית במוח, כנ''ל מבחינה רגשית. גם הזכרון מושפע על ידי שינויים פיזיולוגיים. אין שום סיבה שבעולם לחשוב שיש משהו מעבר לגוף - ולכן, כשהגוף מת, האדם חדל להתקיים.
שאלות 11346
דבר אחד בטוח. גם אלה המאמינים בגלגול נשמות, חיים שלאחר המוות, אלוהים או פיזיקל אימורטליטי המציאו את אמונתם יש מאין.

יתכן שיש חיים לאחר המוות, ויתכן שברגע זה ממש עומד מאחורי פיל ורוד.

בינתיים אנהל את חיי עם מינימום האקסיומות הנדרש. כלומר: אניח שכל פריט מידע נטול הוכחה ונטול השלכות מעשיות אינו נכון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים