משום מה 113748
הידיעה הזאת מתקשרת אצלי ‏1 (כנראה בגלל האסוציאציות המפותלות שלי) לפרשת יוסי גנוסר (אגב, לאן היא דעכה?):
מפעלים כימיים מועדים מטבעם לפיצוצים. זוהי אמת ידועה ובנאלית, ומכיוון שכך, ישנן שיטות מוכרות וידועות כדי למנוע את התרחשותם של אותם פיצוצים. אלא מה, כל אותן שיטות דורשות סדר, משמעת והקפדה על נהלים, וכמובן שהן מייקרות את עלויות הייצור - לא ישירות, אלא בייקור התקנת ואחזקת המתקנים, ובהגדלת זמן ההשבתה במקרה של תקלה.

מפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה (להבדיל מחכ"ד - חיפה כימיקלים דרום) הינו יעד ידוע ומוכר של אירגוני איכות הסביבה בארץ ובעולם (אני משוכנע שעמית מנדלסון יוכל להרחיב). מפעל חיפה כימיקלים למד שחוקים, תקנות וצווים הם בגדר המלצות, שאפשר לעגל פינות, ושלמען המטרה הטובה אפשר (ואולי אפילו הכרחי) להעלים עין מחריגה מנהלים ומתקנות.
וכאן אנו מתקשרים למקרה יוסי גנוסר: כנראה שמי שרגיל להעדיף מטרות על הקפדה על הדרך אליהן, מתרגל לסטות מהדרך.

____________
1 כל האמור לעיל הינו בהסתיגות שאינני יודע לאשורה את סיבת הדלקה הספציפית, אבל נכון עקרונית גם אם יתברר כי הארוע המסוים מהיום היה בלתי נמנע לחלוטין.
השמועה אומרת 113792
שכמדיניות רשמית, לחיפה כימיקלים זול יותר לשלם את הקנסות על זיהום הקישון, מאשר לדאוג לאמצעי טיהור הולמים.
השמועה אומרת 113798
השאלה האם זול יותר לשלם את הקנסות על זיהום הקישון, מאשר לדאוג לאמצעי טיהור הולמים היא שאלה חשבונאית פשוטה, ואינה נוגעת למדיניות (רשמית או לא).
התשובה עליה תלויה לא רק בעלות אמצעי הטיהור, אלא גם בגובה הקנסות (ותדירותם), וזה כבר תוצאה של מדיניות. לא של חיפה כימיקלים, אלא של מדינת ישראל. אי לכך יש להניח, שלמפעל חיפה כימיקלים, להבדיל ממפעלי חמצן (הקודמים אשר עצרו את התנועה בין חיפה לעכו), לא יוצא צו סגירה מנהלי.
סוכן המוסד אפס אפס יוסף האיום 114747
אפרופו גינוסר.
זה סיפור אחר ששמו: ערפאת טוב ליהודים.
עובדה שכל הפעמים שהוא היה תחת היד הכמעט קפוצה של ישראל, היא לא סגרה אותה עליו.
חומר למחשבה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים