 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אפשר לחוש מה מתרחש במוחו ונפשו של אחד המושאים המרכזיים בדיון שלפנינו? להבין את היריב אין משמעותו לצדד בענינו, אך לפחות מסייע הדבר לראות ולחוש מה מתרחש.. ומהי המציאות. ***************** עדנאן מחג'נה ******************* ************* האדמה שייכת למי שעיבד אותה **************** אתם מדברים ודנים באין ספור מילים ושוב מילים על זכויות אזרח, מדינת כל אזרחיה, רוח, תרבות - בכל אלה אי אפשר לגעת. אנו ואבותינו ואבות אבותינו, פסענו על אדמת פלשתין, חרשנו את שדותיה, והרוינו אותם בזיעה ועבודה קשה. כאן בנינו בידינו את בתינו. הקושאן שלנו על הארץ הם פנינו הצרובים בשמש של פלשתין. עצי הזית, התאנים, הגפנים, הנשים והילדים שחיכו בבית באהבה לגברים שיחזרו בערב. והערבים הקרירים על הגגות, והירח והכוכבים שהיו בשמינו, שמי פלשתין. והים והחול וסירות הדייגים. ואתם באתם לכאן, עקשנים, זרים, וחסרי אהבה לארץ. הייתם מאוהבים בסיסמאות, באותיות, במילים, בדגלים, במצעדים. הפכתם את הפרדסים לשיכונים מכוערים. בניתם וילות חסרות נשמה במקום בתינו שנשמו את האויר הטהור של פלשתין שהפך לאדי סולר, בנזין ותחמוצות תעשיתיות. קברתם את כפרינו ורמסתם את אהבתנו מתחת לעלבון והרדיפות והפוגרומים שהוטחו בכם בארצות רחוקות. וכאן בפלשתין היו היהודים אחינו וגרו בתוכנו כל השנים, תחת אותם עצי זית ואותן תאנים. בגליל, בירושלים. באתם והבאתם את השנאה לפלשתין, ריח התאנה הפך לריח אבק השריפה. את הים זיהמתם, ואת הזית עקרתם, והאדם והלב הפכו לגולים על אדמתם, במחנות. אתם מדברים על רוח וזכויות הרשומות בספר עתיק, ואנחנו מדברים על הלב החש את האדמה שכבר אינו שם, ועל הרוח שנשבה מעל לבתינו, כפרנו וערינו שאינם עוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי הוא עדנאן מחג'נה? האם ניתן להגיע לאמפתייה מוחלטת עם מוחו וליבו של אדם אחר המייצג קבוצה אתנית או לאום אחרים? היכולת לאמפתייה הינה כורח הנידרש מאד בסיטואציה פסיכותרפויטית טיפולית. זוהי יכולת המאפיינת תכופות, אולי עוד ביתר שאת, סופרים מעולים, רבנים גדולי רוח, כמרים ומוודים, אנשי רוח גדולים וכיוצא בזה. סעדאת למשל הבין היטב את הראש שלנו, ולכן עשה מהלך כה חלוצי. הבנת האחר, גם אם הוא יריבך, הינה הדרך להבנת המציאות סביבך באופן תקין. היא גם מאפשרת עשייה אפקטיבית, ללא קשר לשאלה מהן מטרותיך האסטרטגיות. הניגוד לכך, הינה מינוריזצייה (הזערה) של האחר, "הבנה" מדומה, כלומר רדוקצייה (הפחתה שלו) שלו לסכמות סטראוטיפיות. דהיינו, היפוכה של ההבנה - העוורון לנסיבות. דוגמא לרדוקצייה ועוורון קולקטיבי: "המניע של השהידים - סקס עם 70 בתולות" (בתחילה המספר שננקב היה 36 בתולות...). הסיפרות והשירה הערבית הם עשירים ויפים, דבר שהתוודעתי אליו בזמן שרותי הצבאי (ראו למשל ספריו האלוהיים והחודרים ללב ולהוויה של הסופר המצרי נג'יב מחפוז). האדם הרגיש והחושב יכול ליצור הבנה די מדוייקת של האחר. מאידך האטימות וקוצר הרוח מביאים לכשלים חוזרים ונישנים. לכן האדם האטום ניזקק לאחרים שיתקנו את שגיאותיו, ושואף תכופות להגיע לעמדת מנהיגות, בה אחרים יובילו אותו על גבם: הוא ישגה והם יתקנו... אם כן - עדנאן מחג'נה - הוא אני שראה וחש בשעת כתיבת הדברים הללו את עדנאן הדימיוני, אך האמיתי יותר מאמיתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |