הרשו לי לדבר בשם השטן 1240
כל הכבוד לך. הצלחת שוב להמציא דעה מקוממת במיוחד.
מהי, לדעתך, מהותו של חופש העיסוק ושל חופש בכלל?
מדוע שעורך דין יתאמץ להגן על לקוח בצורה טובה כאשר ממילא הוא שכיר כפוי של המדינה?
ולמה להסתפק בעורכי דין? מדוע לא נעביר כולנו את משכורותינו בשלמותן למדינה, והיא תדאג לנו לעורכי דין, רופאים, לחם, שוחד לפקידים, וממה שישאר נקבל כולנו מחשבים, שבהם נגלוש באותם אתרים, ונקרא את אותו עיתון (שייקרא "פראבדה")?

ומדוע שנעבוד בכלל? בואו נרבוץ כל היום במיטותינו, ונמתין שהמדינה תמלא את חובותיה כלפינו.

דרך אגב, גם עורך דין שמאמין שלקוחו אשם צריך להמשיך ולייצגו, משום שאשם/לא אשם אינה ההחלטה היחידה שצריכה להילקח בחשבון. יש גם טיעונים לעונש, נסיבות מקילות וכדומה. למרות אי הנחת שלך, נראה שהמערכת מוצאת בדרך כלל את האשמים.
הרשו לי לדבר בשם השטן 1244
לחופש העיסוק יש מגבלות. למשל, לא מקובל לאפשר סחר בנשק גרעיני, או אפילו בדברים מזיקים מעט פחות, כמו סמים קשים. וזכור לי, אמנם במעורפל, שהמדינה שחרתה את "חופש העיסוק" על דיגלה, יצאה למלחמה - בשם החופש! - בחופש העיסוק של סוחרי העבדים. כלומר, מוסכם על כולם שיש דברים שהמדינה איננה מתירה מסחר בהם. אני רוצה שהיא תאסור מסחר בצדק.

מדוע שעורך דין יגן על לקוחו בנאמנות? משום שיש להניח שכשהוא בחר להיות עורך דין פלילי, הוא ידע שזה מה שהוא הולך לעשות, שזה תפקידו. אם נמשיך את קו החשיבה הזה, מדוע שחייל יגן על גבול הצפון? התשלום שם ממש חרא, פחות משכר מינימום. למה להתאמץ?

כפי שכתבתי, עורך דין שיודע שלקוחו אשם, צריך להתפטר, *או לנהל קו הגנה שמודה באשמה*. טיעונים לעונש ונסיבות מקילות הם בדיוק מה שאני מדבר עליהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים