טוב לדעת, שישנם עדיין פה ושם אנשים הגונים... 124526
יישר כח לסרבנים!!!!
טוב לדעת, שישנם עדיין פה ושם אנשים הגונים... 124532
גם למי שיסרב לפנות התנחלויות משיקולי מצפון?
כמובן. 124548
אסור לאלץ שום חייל לפעול בניגוד למצפונו. תמיד יהיו מספיק חיילים שיעשו זאת במקומו.
מליצות 124713
זה הכל טוב ויפה, אבל שדה הקרב אינו קמפוס אקדמי. במצב מלחמה לא כל חייל רואה את התמונה כולה. אין גם שום דרך לאפשר כזה דבר.
צבא שאינו דטרמיניסטי בהחלטות ובביצוע הוא צבא מפסיד.
המחיר שנשלם הוא החיים שלנו כאן ואולי החיים שלנו בכלל.
מליצות 124715
נתי - כרגע, הדבר היחיד, המאיים על חיינו כאן, הוא המדיניות המטומטמת הזאת, המעדיפה להשקיע מיליארדים בשמירה על כל גבעה מזורגגת וארורה עם כמה קרוואנים, בעוד ש: א' - אין גבול בינינו לבין השטחים (כך שכל חמא"סניק פסיכופאט יכול לחדור לכאן ולהתאבד כאוות-נפשו), וב' - אין גרוש לשום דבר אחר, כי הכל, הכל והכל מושקע בבנייה בהתנחלויות ובשמירה עליהן...
?!?. 124960
מצפוני (המבוסס על השקפות עולם אגוצנטריות לחלוטין) מכתיב לי לא להתגייס למילואים יותר מיומיים בשנה. תמיד יהיו מספיק חיילים שיעשו זאת במקומי. האם מותר לאלץ אותי לפעול בניגוד למצפוני?

_________________
אני מצהיר בזאת (בתנאי שהתשובה תמצא חן בעיני) שהתשובה תהיה בעלת תוקף חוקי ותחיב הן את הדרג המדיני והן את הדרג הצבאי. את התלונות על אי הגעתי לשירות, לשלוח לצוות האייל הקורה - הם כבר יפנו אותן לכתובת הנכונה, דרך הערוצים המקובלים.
בוא לא ניגרר לדמגוגיה. 124961
מדובר על עניני מצפון ערכי ולא נוחות אישית.
אכן בוא לא ניגרר לדמגוגיה. 124972
נתחיל בכך שנפסיק להגיד לאנשים "בוא לא ניגרר לדמגוגיה", גם אם אנחנו חושבים שהם טועים.

אל תקבע לאנשים מה המצפון שלהם מכתיב להם.

מצפון לא חייב להיות אלטרואיסטי. אתה סולד מאגוצנטריות ולכן אתה שולל את זכותו של התועלתן לסרב מטעמי מצפונו שלו. אך מדוע מצפונו פחות לגיטימי מזה שלך? יש כאלה שיאמרו שהמצפון עליו אתה מדבר, דאגה לאויביך האכזר, שכל רצונו להורגך (ויפה שעה אחת קודם), הוא מוזר ובלתי לגטימי *לפחות* כמו המצפון עליו אני דיברתי.

האם מותר לסרב מטעמי מצפון, רק כאשר מצפונו של הסרבן תואם את מצפונך שלך? אם מחר אני מסרב להתגיס משום שאני חושב שגיוס נשים לצה"ל פוגע בזהות האישה, זה בסדר לשיטתך?
אכן בוא לא ניגרר לדמגוגיה. 125250
לא אמרתי שאני תומך בסרבנות רק של מי שבדעותיי.
להיפך, אני תומך גם בסרבנות של מי שאינו מוכן לפנות התנחלויות.

הדוגמא שהבאת אינה השקפת עולם ערכית (בין אם אני מסכים לה או לא) אלא נוחות אישית. אין לה דבר עם סרבנות מצפונית.
בוא לא :) 125292
העניין הוא שאתה קושר את הסרבנות למשחק הפוליטי הישראלי הידוע - ימין מול שמאל. מה הקשר בין צבא לפוליטיקה? אם מותר לסרב מטעמי מצפון, אז מותר לסרב מ*כל* טעמי המצפון השונים והמשונים, גם מטעם אלה שלא לגיטימיים מבחינתך (אתה פשוט רואה בטיעונים הימניים לגיטימיים גם אם אתה חושב שהם לא נכונים ולכן אין זה רלבנטי שאתה מסכים שיסרבו מטעמי "מצפון ימני").

אם מותר לסרב מטעמי מצפון אז מותר לסרב מטעמים רבים: מ"אני לא מוכן להתגייס כי צה"ל הורס את חוש האסטטיקה של החברה, משום שהוא מלביש אוכלוסיות שלמות בבגדים מזעזעים" ועד "אני לא מוכן להתגייס לצבא משום שבצבא יש המון אנשים שאוכלים בשר ולהרוג חיות זה פויה... אני הולך לחבק עצים במקום".

לא התיחסת ל"אם מחר אני מסרב להתגיס משום שאני חושב שגיוס נשים לצה"ל פוגע בזהות האישה, זה בסדר לשיטתך?"

תועלתנות היא תורת מוסר מורכבת ומנומקת *לפחות* כמו תפישת העולם של השמאל הישראלי. כל השקפות העולם המוסריות הן השקפות עולם ערכיות, גם אלו שלדעתך הן לא אלטרואיסטיות מספיק בשביל להחשב ככאלו. גם ההידוניסט מחזיק בתפישת עולם מורכבת ומנומקת לא פחות מזו שלך. האם אסור לסרב מטעמי מצפון הידוניסטי דווקא? מדוע?

או שהטענה שלך היא בעצם אחרת:
אין דבר כזה מצפון הידוניסטי.
אין דבר כזה מצפון תועלתני.
בוא לא :) 125294
אני מתייחס גם לעניני מצפון לא פוליטים כמו ענין בע"ח.

ולשאלה האחרונה: נכון. אי אפשר להגיד "זה לא נוח לי ולכן זה נוגד את מצפוני." אין קשר בין הדברים.
בוא לא :) 125298
ידידי סירב לשרת כי האמין שעליו להמשיך להתפתח כמוזיקאי.
הוא מאמין שהמוזיקה היא דרכו האישית להביא טוב לעולם.
מאחר ומצפון הוא אותו רגש הקורא לנו לעשות את הטוב, האם ידידי פעל מנוחות אישית או שתכיר בו כסרבן מצפון?
בוא לא :) 125301
הוא פועל מנוחות אישית. גם זה לגטימי בעייני, אלא שבמקום השירות הצבאי עליו לעשות שירות לאומי שלא יפגע בעבודה המוזיקלית שלו.
בוא לא :) 125313
התעלמת ממה שהאלמוני אמר. אחדד את שאלתו, על מנת שלא תוכל להגיד שמדובר בנוחות אישית (אי אפשר להגיד זאת גם עפ"י הניסוח הקיים, אבל בכל זאת אמרת). אניח שגם לי ידיד היפו' שכזה.

ידידי סירב לשרת כי האמין שעליו להמשיך להתפתח כמוזיקאי, למרות שהוא נורא סובל מתהליך עשיית המוזיקה (לא קלים הם מפחי הנפש של היוצר המיוסר). הוא מאמין שהמוזיקה היא דרכו האישית להביא טוב לעולם.

את המוזיקה הוא עושה למען האחר, היה לו הרבה יותר נח לשכוח מכל העניין ולהתגיס לצבא. הוא מסרב מטעמי מצפון - הוא רק מנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר.

מאחר ומצפון הוא אותו רגש הקורא לנו לעשות את הטוב, האם ידידי פעל מנוחות אישית או שתכיר בו כסרבן מצפון?
בוא לא :) 125682
כל אחד יכול לומר שבמקצועו הוא "תורם לאנושות". (כמה אנשים באמת יזכו להכיר את המוזיקה שלו?)

ה"נימוק" שלו אינו אלא תירוץ הנובע מנוחות אישית. כפי שאמרתי, גם זה לגיטימי בעייני, אבל אי אפשר לעטוף את זה בטיעוני מצפון. אלה שני דברים שונים לחלוטין.
בוא כן 125683
יופי, עכשיו תגדיר קריטריון שיאפשר לנו להבחין בין שני הדברים. מתי משהו הוא "נוחות אישית" ומתי "מצפון"?
בוא כן 125685
נוחות אישית זה להגיד "אני לא רוצה לשרת כי קשה לי" ומצפון זה להגיד "אני לא מעונין (לדכא פלסטינים/לפנות התנחלויות/לשרת בצבא שמתעלל בבע"ח וכו')".
בוא כן 125689
כלומר, אם לא הייתי רוצה לשרת בצבא, כי אני חלילן מחונן וההגשמה האישית שלי חשובה לי, היה עלי לומר בלשכת הגיוס "אני מסרב ללבוש מדים או להיות שייך לארגון מדכא כמו הצבא הישראלי" והופ, לג'וליארד?
בוא כן 125692
לא. היית צריך לומר שזה מפריע לקריירה שלך, וכפי שאמרתי גם מקרה כזה לגיטימי בעייני אלא שבכל המקרים צריך לעשות שירות לאומי במקום (גם במקרה של חרדים שלא משרתים מטעמי דת וערבים שלא משרתים מטעמי לאום).

הטענה שלי הייתה שאי אפשר לקרוא לזה סרבנות מטעמי מצפון.
בוא כן 130775
כשאתה מוכן לוותר על הנוחות האישית שלך, מדובר במצפון, כשאתה מוכן לוותר על ה''עקרונות'' שלך, מדובר בנוחות אישית. למשל, אדם שמוכן לשבת בכלא, במקום לשרת בצבא (כאשר התנאים בכלא גרועים מאלה שבצבא), לא מונע מנוחות אישית. אדם שמוכן לשרת אבל בצבא בתנאים נוחים יותר, מונע מנוחות אישית.
בוא כן 130777
ואיך תדע מהם התנאים של השרות בצבא? יש לך ידע מוקדם, למשל, אם אותו אדם יגיע ליחידה קרבית ועלול להיות בסכנת חיים בלחימה? כלומר, די קשה בחלק נכבד מהמקרים לענות לשאלה "האם התנאים בכלא גרועים מאלו שבצבא" בגלל שהשאלה היא הרבה יותר מסובכת מהשוואה יבשה של התנאים, ולדעתי תכלול גם שיפוט ערכי סובייקטיבי.
בוא כן 130778
כן, לכן יש כאן מבחן כפול (ז''א, לתת לו את האפשרות של כלא בתנאים קשים, מול האפשרות של שירות צבאי בתנאים טובים ללא סכנת חיים, למשל כאיש מודיעין בבסיס קרוב לביתו, ועדיין להשאר אם אותה בעיה מוסרית, וללא בעיית התנאים).
שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפלה לפתור את המצב הנוכחי 125686
האם אתה חושב שהאדם הוא חיה פוליטית (הומופוליטיקוס) והמצפון יכול להיות רק מצפון פוליטי?
שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפלה לפתור את המצב הנוכחי 125694
כמובן שלא. דיברתי על מקרים שבהם חייל לא יכול לבצע דבר מסוים מטעמי ערך כלשהו.
שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפלה לפתור את המצב הנוכחי 125752
אני לא מוכן לעשות משהו למענך וזה עקרוני. לא מטעמי נוחות או משהו כזה. נהפוכו! אני אתעקש על כך גם אם אני אפגע מהחלטתה זו. מבחינתי זהו אחד הערכים המקודשים ביותר בתפישת העולם שלי. ערך זה פגע בנוחות שלי, פעמים רבות. לפעמים יותר נוח לעשות מה שמצופה ממך, להחליק אותה שלוש שנים בצבא ולחיות בחברה כאחד האדם. אבל אני? מפתום! אני בנאדם עם עקרונות ברזל! אני לא עושה משהו למען מישהו אחר, נקודה. לנוחות אין שום קשר לכל העניין.

אני מסרב להתגייס.

________________
על החתום,
סוציו-פ.ט. כהן,
סרבן גיוס מטעמי מצפון.
הערה: 125754
סוציו-פ.ט. כהן למד באותו בית-ספר כמוני. אין להאשימו בכתיבת מילים מופרעות כמו:"מהחלטתה זו". האשמה במורי העבר שלו בלבד. הוא רק רצה להגיד "מהחלטה זו". מילא סוציופט, אבל הוא לא יכול לפחות לקרוא לפני שהוא לוחץ על אשר?
חד-משמעית כן 124647
אין לאלץ, בשום פנים ואופן, אף אדם לפעול בניגוד לצו מצפונו - ואם חייל מרגיש, שיבגוד בכל אמונותיו ובכל היקר לו, אם ייאלץ לפנות התנחלויות - או אפילו מאחזים - אסור בשום-אופן לאלצו לעשות זאת.
חד-משמעית כן 124653
האם יש להתייחס בסלחנות לחבלה במעשה הפינוי? (לדוגמה, פינצ'ור גלגלי משאיות)
סוגיה חשובה 124656
אהרהר בה עד שאגיע למסקנה, כיצד אני רואה זאת... תודה על החומר למחשבה!
חד-משמעית כן 124672
נראה לי שכאשר יפני התנחלויות, השאלה לא תהיה מה לעשות עם חיילים שפינצ'רו משאיות אלא מה לעשות עם חיילים ואזרחים שירו על חיילים אחרים.
חוששני 124697
אני רוצה להבהיר כאן דבר-מה: אישית - ולא מעניין אותי כקליפת-השום, מה כל-מיני יוסי שרידים אומרים - אני מוכן להפגין בעד זכותו המלאה של כל חייל לסרב פקודה לפנות קרוואנים, או מבנים אחרים כלשהם, ממש כפי שאני נכון להפגין, תמיד, בעד זכותו של כל חייל לסרב פקודה להגן על הקרוואנים הנ"ל. אבל, כשעוברים לאלימות - על-אחת-כמה-וכמה, ליריות - זוהי כבר שאלה אחרת, כמובן...

השאלה היא, באמת, מה עושים במקרה של חבלה ברכוש, ולא בגוף. ברור, שאין השניים זהים! ועל כך, עדיין אין לי תשובה...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים