זכרונות ממאה קודמת 132181
סמלי הדבר שבאג 2000 היה אמור, לו קרה, למחוק את הישגה הגדול של המאה מבחינה טכנולוגית (הגם שגילו אותו קצת קודם) — החשמל, שעליו בנויה כל הצורה שבה אנו חיים כיום. כאילו, נמחקה מאה שלמה, והיינו חוזרים לשנת 1899, בה עדיין נסעו במרכבות, זבל סוסים מילא את הרחובות, המוארים במנורות גאז, וכו' וכו'. לא היתה המאה ה–20, חלמנו חלום. עדיין לא המצאנו את המחשב, האימפריה האוסטרוהונגרית עדיין קיימת, העותומאני שולט בארץ, לבנימין זאב יש עוד זמן לסגת מהרעיון השגעוני שפיתח בשנים האחרונות...
ובסך הכל, אילולא הייתי בטוח מההתחלה שהכל קומבינה של יצרני נרות וקופסאות שימורים (שכמובן, קניתי, ליתר בטחון) הייתי אומר שמישהו מתחשבן עם ה'קידמה' לטוב ולרעה שהביאה איתה המאה הקודמת, ופוגע בה במקום הכי כואב שלה...
החשבון הזה קיים, ולא נגמר, כפי שבעיני הוכיחו מאורעות השנים הבאות, שהפכו את פסטיבל ראשית המילניום הזה לנוסטלגיה רחוקה.
"שום דבר טוב לא יצא לנו מהאלף החדש" כותב דובי. צודק, עדיין. חוץ משרון, לכל הסאדו מזוכיסטים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים