שעת מבחן 13240
מהר בהרבה ממה שציפיתי אני חוזר לנקודה שהעליתי בדיון הזה עוד לפני כל הספירות החוזרות למיניהן.
גלעד, אתה יצאת בפומבי בקריאה להצביע לניידר בבחירות ההן כבחירה אידאולוגית, ולהניח בצד חישובים פוליטיים ציניים (אני מבקש לא להיתפס לאי-דיוקים בניסוח שלי). אני הרשיתי לעצמי לתהות אם תרשה לעצמך את אותה מידה של להט וניקיון כפיים גם בבחירות שתהיינה רלוונטיות יותר לחייך באופן ישיר ויומיומי. אני לא מבקש ממך לומר למי תצביע בבחירות הקרובות, אלא לענות על השאלה האם גם הפעם תצביע רק למועמד שעם רעיונותיו אתה מזדהה באמת ובתמים (כאילו יש כזה).
שעת מבחן 14609
בהחלט כן.
ביום שלישי, ה-‏6 לפברואר, אניח פתק צהוב בתוך המעטפה ואשלשל לתיבת ההצבעה.

זאת אלא אם כן יהיה שינוי מרחיק לכת באופן התבטאותו של מי מהם מהמתמודדים.
בכל זאת, יש הבדל 14810
ההקבלה שלך בין הצבעה לניידר להצבעה בפתק צהוב מובנת. אולם בכל זאת, יש הבדל.

ההבדל העקרוני החשוב ביותר הוא שהצבעה לניידר לא היתה רק "המנעות מבחירה בין שני גרועים", אלא גם תמיכה בניידר עצמו, שאם היה עובר אחוז מצביעים מסויים (מה שלא קרה) היה זוכה למימון ממשלתי בבחירות הבאות.

הפתק הצהוב לא משרת איש. אתה אמנם נמנע מלבחור בין שני גרועים, *אבל* המנעות זו לא תשפר את המצב; לא תתן סיכוי טוב יותר למועמד שלישי, שהוא אולי עדיף לדעתך, בהמשך. אתה בעצם משאיר את ההחלטה לאחרים.

וידוי: גם אני שקלתי פתק צהוב במשך תקופה ארוכה. מה ששכנע אותי להצביע לצד אחד ולא לצד האחר אינו המועמד (למרות שיש לי העדפה ברורה לאחד מהם, ולו רק בשל הסתייגות מהאחר) אלא הרהורים לגבי מי יהיו שאר אנשי הממשלה, אם תוקם בידי כל אחד מהמועמדים.
בכל זאת, יש הבדל 14813
אתה כמובן צודק, ישנו הבדל ממשי בין הצבעה למועמד (בעל סיכויים נמוכים לזכות) ובין אקט חסר כל השפעה ממשית על תוצאות הבחירות.

אני עושה את הבחירה שלי לא מתוך השלכה מהמודל האמריקאי, אלא מתוך בחינה של המצב הישראלי מראשיתו.

טענתי בעבר, ואני ממשיך לטעון, כי תוצאות הבחירות הקרובות כבר ידועות למדי - שני המתמודדים הראשיים הכריזו בראש חוצות שהם יקימו ממשלה רחבה (לשניהם אין ברירה ממשית, בל נשכח שמבנה הכנסת לא ישתנה, כך שאם ברק לדוגמה לא יקים קואליציה עם המפלגות הערביות ]ביטוי אותו אני מתעב[, אין לו אפשרות ממשית אחרת מאשר ממשלת אחדות); שניהם כבולים באותם כבלים בינלאומיים (למעשה, אריאל שרון כבול בכבלים חזקים בהרבה בשל עברו ותדמיתו בעיני העולם); שניהם מייצגים הלך רוח כלכלי-חברתי דומה למדי; שניהם באים מאותו פלג של החברה הישראלית ומייצגים סוג דומה של מיליטנטיות; ועוד.

אנא שתף אותי בהרהורייך - כיצד אתה רואה את ההבדלים בין מבנה ממשלת ברק למבנה ממשלת שרון?

אני מסכים איתך לחלוטין בנקודה נוספת - באופן רלטיבי גם אני מעדיף את אהוד ברק על פני אריאל שרון, אבל מכיוון שאני חושב כי לטווח ארוך עוצמת האמירה "שניכם לא מייצגים אותי" לעומת "אהוד ברק הוא אכזבה גמורה, אבל האלטרנטיבה קשה יותר" תורמת יותר למבנה הדמוקרטי היציב של המדינה, כמו גם לתחושתי האישית שבחרתי לפי מצפוני והכרתי.

שוב, בעיני הבחירה הפרגמטית היא הרסנית לכל דמוקרטיה באשר היא. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה *היחידה* שאדם נדרש לעשות בפרק זמן ארוך למדי ושיש לה השפעה על כלל תושבי המדינה.

מה שאני לא מסכים איתך עליו הוא שההמנעות לא תחזק את סיכוייו של מועמד שלישי בהמשך - אם יופיע אדם שלישי לאחר הבחירות ויציג את עצמו בתור אלטרנטיבה רעיונית לשניים הקיימים, כוחו ובסיס תמיכתו יהיו חזקים יותר באם ניצחונו של ראש-הממשלה הקודם היה מוטל בספק מבחינת תמיכת העם בו.
בכל זאת, יש הבדל 14816
אם אתה באמת מאמין שתוקם ממשלת אחדות, הרי שהרכב הממשלה יהיה דומה מאד (בממשלת אחדות לא ישב שריד ולא זאבי, בלי קשר לזהותו של ראה"מ). עם זאת, שרון כבר הצהיר שמיד לאחר הבחירות יקים ממשלה צרה, ורק אחר-כך יפעל להקמת ממשלת אחדות; ומי יתקע לידי שיצליח בכך? ואם ינצח ברק, הרי שכבר יש לו ממשלה צרה שבצרות, שתשאר כזו עד לאחר הקמת ממשלת אחדות – שוב, פעולה שלא בטוח שתקרה.

יתכן בהחלט שנקבל ממשלה צרה שהנסיונות להרחיבה יכשלו, ורה"מ יתפקד עם כנסת מאד לעומתית עד לבחירות הבאות (שעשויות, אני חושש, להתרחש *אף הן* בשנת 2001. עצוב ומדאיג).

באשר לפתק צהוב - סיבה הגיונית אחת להשתמש בו, אם באמת אינך רואה הבדל בין המועמדים, היא הנסיון לפסול את המועמד של הצד "שלך" - למשל, אם אתה תומך ביבי נלהב, וברצונך "לפנות" את שרון מראשות הליכוד, השתמש בפתק הצהוב. אם שרון יפסיד, הוא יוחלף בוודאות ע"י ביבי; ואילו אם ינצח, סביר שיהיה המועמד גם בבחירות הבאות. (ובאופן סימטרי - אם אתה מתומכי פרס ורוצה בכשלונו של ברק). אבל לפי ההגיון הזה, השימוש בפתק צהוב הוא פעולה מתונה יחסית – למה לא להיות ישיר ולהביע את תקוותך האמיתית, שהיריב ינצח (ברק, אם אתה תומך ביבי; שרון, אם אתה תומך פרס) ולהצביע ליריב? מבחינה זו, בחירות אלו הן הזדמנות פז: במקרה הגרוע ביותר, ראש-הממשלה שמייצג את הצד שאתה מתנגד לו יכהן לכל היותר שנתיים וחצי, עד לבחירות הכלליות הבאות.
בכל זאת, יש הבדל 14821
זה לא עניין של אמונה, אלא של חישוב מנדטים ובחינת דעת הקהל בנוגע לממשלה צרה ("אין מנדט לויתורים עם 61 ח"כים") מכל סוג שהוא, כמו כן יש לזכור שממשלה צרה זה מתכון בטוח לסחיטה ולאיומים בלתי-נפסקים מצד החברים בה.

איזה ממשלה צרה יש לברק נכון לעכשיו? הרי אין לו שום רוב בכנסת. מה יתקע בידי כי הוא לא יופל בהצבעת אי-אמון ביום חזרת הכנסת מפגרתה?
איזה ממשלה צרה יכול שרון להרכיב מבלי להכנע באופן גורף לדרישותיה של ש"ס או כל מפלגה אחרת?

בממשלה שכזו סיכוייו של כל מועמד להעביר את תקציב המדינה עד לחודש מארס הינם אפסיים, והתרחיש שאתה מתאר של בחירות נוספות בעוד כמה חודשים יתממש.

אמרתי, ואשוב ואדגיש, ישנם הבדלים משמעותיים בין המתמודדים, ואני מכיר בכך - ההחלטה שהגעתי אליה הייתה קשה, אך כל עוד אין שינוי מרחיק-לכת אני ניצב מאחוריה.

ולא, אני בהחלט לא פועל למען המטרה שהצגת בפסקה האחרונה (מה גם שגם זאת הצבעה פרגמטית, עליה כבר הבעתי את דעתי - מי שרוצה כי אריאל שרון יהיה ראש הממשלה שיתכבד ויצביע עבורו, אך הצבעה שכזו מתוך שיקול פתלתל של הבאת שמעון פרס לראשות הממשלה בעתיד היא פסולה בעיניי).
בכל זאת, יש הבדל 15094
עכשיו, לאחר הצהרתו של ברק, אתה "חוזר למשבצת הראשונה": טענתך כי "בכל מקרה תוקם ממשלת אחדות" נפלה.

ישנן, למעשה, 3 אפשרויות:

1. ברק ינצח, ואז תוקם ממשלת אחדות – או שלא.

2. שרון ינצח בהפרש קטן. לא תוקם ממשלת אחדות (אלא אם ברק יזגזג).

3. שרון ינצח בהפרש גדול. הסכינים הארוכות תשלפנה, והנהגת מפלגת העבודה תתחלף. ההנהגה החדשה תצטרף לממשלת אחדות – או שלא.

איזו אפשרות אתה מעדיף? רוב אנשי השמאל מתחלקים, באופן גס, לשתי קבוצות: מי שמעדיפים את אפשרות 1 (ויצביעו ברק) ומי שמעדיפים את אפשרות 3 (וימנעו, או יצביעו בפתק צהוב, או – הקיצוניים שבהם – יצביעו שרון).
בכל זאת, יש הבדל 15095
אתה צודק באופן חלקי, שיקול ממשלת האחדות הוא בין העיקריים, אבל בהחלט לא היחיד במסכת השיקולים שלי (אגב - הגבתי לפני כמה שעות בהתאם במאמר ''שיראה לי את הלבן בקלפי'' בתגובה בשם ''הרהור נוסף'').

אפשרות נוספת לאפשרויות שהצגת היא שהצהרתו זו של ברק היא מס-שפתיים בלבד - זה הרושם הראשוני שהיה לי כשקראתי על כך ב''הארץ'', אם אני אשתכנע שיש בהצהרה זו תוכן, בהחלט אשקול מחדש את צעדיי ופעולותיי.

בוא נאמר שאני מעדיף את האפשרות הראשונה (לא את ממשלת האחדות, אלא קואליציית מרכז-חדש - שמאל), אבל במצב הנוכחי (מבלי להביא בחשבון את ההצהרה הנ''ל) אינני מוכן לתרום לקידומה באופן אקטיבי, ואני רואה בה את הרע במיעוטו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים