חיקויים 133680
מדוע (מלבד "איכות", נניח) להעדיף מותג אמיתי על חיקוי מוצלח לו?
איכסה חיקויים 133717
למה מלבד "איכות"? ולמה "איכות" במרכאות? האיכות חשובה, ובהרבה מקרים "הדבר האמיתי" עדיף על-פני חיקוי מוצלח מפני שהוא פשוט איכותי יותר. עדיף (לדעתי) להשקיע יותר כסף (אם וכאשר יש לך, כמובן) בבגד שלא יהרס אחרי כמה כביסות.

<שטחיות> חוץ מזה שכשקונים מותגים אז יש על הבגד את התווית של המותג. יש אנשים שזה עושה להם את זה </שטחיות>.
איכסה שטחיים 133728
והאנשים שזה *באמת* עושה להם את זה (התוית ולא האיכות), שטחיים גם מחוץ לתגי פסודו HTML.
איכסה שטחיים 133732
סתם סקרנות, איזה דברים צריכים "לעשות לי את זה" כדי שלא אהיה מוגדר כשטחי?
השטחי וזהותו? 133748
לא מדובר פה בהגדרות אלא בדעות סוביקטיביות לחלוטין. אם בכל זאת אתה מעוניין לשמוע את דעתי האישית (והבלתי מחייבת בעליל), אז אני חייב לשאול : "באיזה הקשר?", לפני שאני עונה.
השטחי וזהותו? 133752
אני מעוניין לשמוע את דעתך האישית, ואני לא בטוח שאני מבין את שאלת ההקשר. אשאל את זה אחרת: למה אתה חושב שהאנשים שזה "*באמת* עושה להם את זה (התוית ולא האיכות), שטחיים גם מחוץ לתגי פסודו HTML"? או, מה הקריטריונים שאתה מפעיל כדי להגדיר את הזולת כשטחי?
השטחי וזהותו? 133867
לגבי ההקשר: רק רציתי לדעת אם מדברים באופן כללי או ספציפית על קניית מותגים.

הקריטריון האישי העיקרי שלי (שאיננו היחיד ושאיננו מחייב אף אחד אחר) הוא עודף סוציאליזציה. לדעתי בני אדם המחוברתים באופן מופרז, אינם יכולים להיות בעלי עומק, משום שרוב הקוגניציה שלהם מוכתבת ע"י הסביבה. קשה למצוא עומק בזה שמעוצב מבחוץ (באופן מופרז) ולכן אני רואה באנשים כאלה שטחיות מה.

דוגמא טובה להתנהגות הסובלת מעודף חיברות היא ההתנהגות שבה אדם קונה בגד *רק* בגלל התוית המתנוססת עליו‏1 (בשביל להיות כמו כולם, בשביל להפגין סטטוס חברתי ושאר הירקות שהסוציולוגים מדברים עליהם). הקריטריון הוא כזה: לסוציולוג מאוד קל לנתח ולהסביר את התנהגותו של פלוני אלמוני? פלוני אלמוני הוא אדם שטחי, לדעתי.

דוגמא : לפני עשור בערך, הייתה פניקה בישראל לגבי קניית נעלי Rebook, במנותק לחלוטין מאיכות הנעל המתפוררת‏2 הזו ומעיצובה (ניתן היה למצוא נעליים מקבילות עם מותג שונה, באיכות זהה, אבל העם רצה Rebook). אם זו לא שטחיות, מה כן?

כמובן שבגדים זה רק אספקט קטן ומצומצם של האדם ויכול להיות אדם שהוא שטחי בהקשר של לבוש ובעל עמקות בהקשרים אחרים. חוץ מזה, קצת שטחיות עוד לא הרגה אף אחד. בתור אחד שמצדד בחוש מידה בחיים - גם אני מדי פעם חוטא ב"חטא" השטחיות ואף נהנה מכל רגע.

________
1 כאמור, אין לי שום דבר נגד קניית מותגים, כאשר המותג מציין את איכות הבגד.
2 אין לי מושג לגבי איכות מוצרי Rebook המגיעים היום לארץ, כך שאין כאן שום אמירה על מותג זה כיום, בארה"ק.
השטחי וזהותו? 133876
מאיפה הגיע הקריטריון הזה?
הרעיון בסוציולוגיה הוא להסביר את התנהגותו של פלוני בלי קשר למידת שטחיותו של פלוני. הסוציולוגיה יכולה להסביר את התנהגותו של כל אחד, גם שלך.
השטחי וזהותו? 133919
מאיפה הקריטריון? מהכיס שלי. כמו שאמרתי, מדובר בהערכה אישית לחלוטין.

ממתי הסוציולוגיה עוסקת בהתנהגותו של פלוני כאינדיבידואל (במנותק ממושג החברות)? לא כולנו עברנו אותו תהליך סוציליזציה ולא כולנו עברנו תהליך סוציליזציה בעוצמה דומה.
יש התנהגויות שלא ניתן להסביר ע"י הסוציולוגיה בשל הגדרת התחום (ולא בגלל שהמחקר הסוציולוגי *עדיין* לא הצליח לתת הסבר להתנהגות מסוימת).
אנחנו גם חיה חברתית, אבל אנחנו לא רק חיה חברתית.
השטחי וזוגתו? 133901
הקריטריון שלך נשמע סביר, אבל הוא תלוי בדברים שנכנסים תחת מטריית ה"סוציאליזציה". בעבר הגדרת עוד אי-אילו פעילויות כשייכות לקטגוריה הזו (מלבד קניית מותגים); למשל - להתחתן או להביא ילדים.
האם אלו פעולות שמעידות על שטחיות?
השטחי וזהותו? 133930
כמו שנגה רמזה, גם התנהגות לא קונפורמיסטית נוצרת בהתייחס לנורמה. אבל, תקן אותי אם אני טועה, אתה מתייחס למעשים של האדם עושה רק כמעידים על המתחולל בנפשו, וטוען שהאידיאל הוא אוטונומיה אישית.
האם אתה חושב שאדם יכול להשיג אוטונומיה שהיא לא נגזרת ישירה של הביולוגיה או התכנות החברתי? ואם לא, מה הערך של העומק הזה?
השטחי וזהותו? 133946
במחשבה שנייה, אפשר להתחרט על השאלה?
השאלה שלי הייתה סתם לא במקום: לא כל דיון על שטחיות, ליוויס וזארה צריך להידרדר למחוזות כמו הערך וההיתכנות של אוטונומיה אישית. אני מבין את השיקולים שלך לאפיון שטחיות. אני מצידי אשאר עם הקריטריונים שלי (מי שמוצא חן בעיניי הוא לא שטחי וההיפך).
יחטש אל אוה ייניעב נח אצומש ים? 133959
רק אוסיף שמרד בנורמה או אימוץ הנורמה, אינן הברירות היחידות. הסוציולוג אכן יכול לתאר בקלות את המרדן האובססיבי (שהוא מחוברת לדעתי, לא פחות מן הקונפורמיסט שבקונפורמיסטים). האדם גם יכול להמציא את הגלגל מחדש (או לפחות לנסות), בכוחות עצמו (יכול להיות שבסופו של תהליך הוא יגיע אל הגלגל הסטנדרטי, אבל הוא בנה אותו בכוחות עצמו ולדעתי - ההבדל גדול). הסוציולוג יתקשה לדבר על אדם שכזה.

לא יודע. שטחיים לפעמים דווקא מוצאים חן בעיניי. גם מהם צריך לקחת דוגמא, לפעמים. אנשים שלא מעזים להיות לפעמים שטחיים, גם נשמעים לי די שטחיים, ואני אומר זאת בכל השטחיות שמשפט מטופש שכזה יכול להאמר בה.
שףךגלח קלרר רל ןןן ‏1 133966
הסוציולוג אולי יתקשה לדבר על אדם שכזה, אבל אם הגלגל שהוא המציא מספיק מוצלח, בעידננו זה יהפוך במוקדם או במאוחר לגל חברתי, קטן או גדול. והנה - נולדה עוד תזה סוציולוגית.

1 חבל לכם על הזמן והעיניים.
שףךגלח קלרר רל ןןן ‏1 134180
''בעידננו זה יהפוך במוקדם או במאוחר לגל חברתי''

או שלא.
שףךגלח קלרר רל ןןן ‏1 134305
למה לא?

אדם שמצא דרך התמודדות חדשה עם בעיה ששורשיה חברתיים, מה מונע מאחרים במצבו לחקות אותו?
כי לפעמים גם קורה שלא. 134330
מזל נאחס, מזוכיזם של רוב האוכלוסיה (שלפעמים בוחרת באופציות שפחות מיטיבות עמה), אי רצונו של הפרט לשתף את סביבתו, חוסר התאמה בין גלגלו של הממציא לבין דרישות הסביבה, פלישה מן המאדים ברגע קריטי להתפשטות התורה ובעיות נוספות.

לפעמים יש אנשים, שהם פשוט עילוי. ממש ממציאי גלגלים חדשות לבקרים, שזוכים להתעלמות בוטה מן הסביבה ואף לפעמים ללעג בלתי מבוסס. ראי ערך מיכאל שרון.

אבל ברצינות: גם אם הגלגל האישי יהפוך לגל, הסוציולוג תמיד יוכל לדבר רק על הגל בעקבות הגלגל‏1 ולעולם לא על ממציא הגלגל עצמו‏2. הסוציולוגיה אינה חובקת כל (תחום ענינה מצומצם ותחום) והיא אינה עוסקת בחקר הפרט במנותק ממושג החיברות. באמת שאינני מבין את הבעיה שבקביעה הפשוטה הזו.

האם הסוציולוגיה הורחבה לחקר *כל* ההתנהגויות האנושיות באשר הן ולא שמעתי על כך‏3?

___
1 סליחה.
2 בהקשר של ממציאי הגלגלים עליהם דיברנו. אינני מדבר על משפצי גלגלים קיימים.
3 לא שזה כל כך בלתי סביר - אני נוטה להבריז לא מעט מן האונ' וסוציולוגיה זה משהו שלא ממש מעניין אותי בזמן האחרון. מיתוסים קלטיים ואירלנד - זה הרעל שלי בזמן האחרון.
כי לפעמים גם קורה שלא. 134737
הסוציולוגיה (וגם מדע המדינה) אינה אלה סכימה (מהמילה סכום) של הרבה פרטים. התנהגות הפרטים עצמם לעולם אינה מוסברת על ידי הסוציולוגיה, אלא על-ידי הפסיכולוגיה (בתיאוריה. במציאות, הפסיכולוגיה נפלה קורבן לכל כך הרבה שטויות שקשה למצוא דברים שהיא באמת מסבירה). כמובן שמתחת לפסיכולוגיה קיימת הביולוגיה (והכימיה, והפיזיקה). ככל שאתה עולה "למעלה" ברשימה (פיזיקה הכי למטה, סוציולוגיה/מדה"מ הכי למעלה‏1) אחוזי ההצלחה בניבוי הולכים ופוחתים. ואם כבר אני בנושא - הניסיונות המקובלים לקדם כל תחום בנפרד בלי לבסס קודם את התחומים שמתחתיו, נידונים לכשלון. הסוציולוגיה לא תתקדם כל עוד לא נפתח את הפסיכולוגיה למדע אמיתי, והפסיכולוגיה לא תתקדם כל עוד לא תכיר בבסיס הביולוגי שלה.

1 אין מדובר בהיררכיה ערכית כלשהי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 134767
''ואם כבר אני בנושא - הניסיונות המקובלים לקדם כל תחום בנפרד בלי לבסס קודם את התחומים שמתחתיו, נידונים לכשלון. הסוציולוגיה לא תתקדם כל עוד לא נפתח את הפסיכולוגיה למדע אמיתי, והפסיכולוגיה לא תתקדם כל עוד לא תכיר בבסיס הביולוגי שלה.''

מזל שזה לא כך ברבדים הנמוכים. אחרת, לא היינו מצליחים לבסס מכניקה, והנדסה, וציוויליזציה - כל עוד איננו מבינים את העולם הקוונטי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 134805
אפשר להגיע לרמה מסוימת בכל תחום בלי הבנה של היסודות שלו. אפשר להגיע לרמה מסוימת של רפואה גם בלי להבין איך ולמה דברים עובדים, אבל מעבר לרמה הזו חייבים להבין את הבסיסים הכימיים של הגוף ושל החומרים השונים שאפשר להפעיל עליו. אפשר להגיע לרמה מסוימת של סוציולוגיה על סמך תצפיות על התוצאות הסופיות של תהליכים, אבל אם רוצים לעבור את הרמה הזאת, צריך להבין את התהליכים הפרטניים שעוברים על הפרטים בחברה. אפשר להגיע לרמה מסוימת של מכניקה בלי להבין את הכימיה והפיזיקה שבבסיס הדברים, אבל כדי לעבור את הרמה הזאת, חייבים להבין אותן.
דובי, אתה רדוקציוניסט? 135869
ואני חשבתי שהגישה הזו כבר יצאה מהאופנה.
דובי, אתה רדוקציוניסט? 135937
לא רדוקציוניסט. ריאליסט. טפשי להתייחס רק לרמות העליונות של התודעה האנושית ולהתעלם מהיסודות הביולוגיים שלה.
דובי, חלאס! 135326
לפעמים יוצא לך בעצם לנסח את הדעות שלי ועוד בצורה בהירה (וזה כבר ממש מרגיז). אולי די? ;-)

הפסיכולוגיה מתחילה להכיר בבסיס הביולוגי שלה, אבל זה נראה יותר כאילו היא עושה זאת כי היא רוצה (בעקבות הביקורת וכנסיון להשאר עדכנית לגבי ההתקדמות בחקר הגנטיקה) ולא בגלל שהיא בעצם ממש מצליחה להוכיח או לאשש משהו (לדעתי ועד כה). מספר המחקרים שקראתי שמראים קשר *סיבתי* בין ההרכב הגנטי של פרטים לבין הנטיות ההתנהגותיות שלהם, נראו לי די פרימיטיבסקים ובעיתיים מבחינה מתודולוגית‏1.

____________________
1 כל העניין השרירותי הזה של הפרדת תאומים זהים "בגיל די צעיר" נראה לי די מופרך לשם אישוש השפעת הגנטיקה על נטיות התנהגותיות.
דובי, חלאס! 135453
מתי הפסיכולוגיה לא הכירה בבסיס הביולוגי שלה?
כי לפעמים גם קורה שלא. 135452
הסוציולוגיה היא לא ''סכימה (מהמילה סכום) של הרבה פרטים''. היא מבוססת על ההנחה ההפוכה, שהשלם שונה מסכום חלקיו. זה הצידוק לקיומה.

התנהגות הפרטים מוסברת בהיבט מסוים ע''י הפסיכולוגיה, בהיבט אחר ע''י הסוציולוגיה ובהיבט אחר ע''י הביולוגיה. מבחינה מסוימת, הם אכן בנויים אחד על השני. מבחינות אחרות, חשובות יותר לטעמי, הבנה של תחום אחד לא קשורה להבנה של תחום אחר. גם אם, למשל, תבין את תהליכי הפיזיקה שקיימים באדם זה לא ייתן לך הבנה של המושג ''חיים'', לא של המושג ''אדם'' ולא של ''חברה''. באותו אופן, גם אם תבין תהליכים ויצרים ביולוגיים לא תבין מה זה אדם או חברה וכולי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135508
הסוציולוגיה היא פסיכולוגיה, תוך הכרה ביחסי הגומלין שקיימים בין הפרטים לבין עצמם, ובין כל פרט לבין כלל החברה.
יתרה על כן, אני מאמין שאם נבין את הפיזיקה לאשורה, נוכל להבין את החיים לאשורם. מכיוון שאין לי איך להוכיח את זה, נאלץ פשוט לא להסכים. אבל בכל זאת אמליץ על הספר Consilience של אדוורד או. ווילסון.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135534
פסיכולוגיה, תוך הכרה ביחסי הגומלין שקיימים בין הפרטים לבין עצמם, ובין כל פרט לבין כלל החברה זו פסיכולוגיה חברתית, לא סוציולוגיה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135657
מבחינתי - היינו הך. ההפרדה, לטעמי, היא מלאכותית.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135911
כמובן שההפרדה מלאכותית. כל העיסוקים האינטלקטואליים האנושיים הם מלאכותיים (כולל המדעים). להפרדה יש עדיין משמעות. המשמעות של "ההפרדה" (במרכאות משום שאין ספק שיש חפיפה רחבה בין התחומים) היא האוביקט הנחקר, "קנה המידה" או הדבר עליו העדשה המחקרית מתפקסת.

יש חפיפה מסוימת בין הפסיכולוגיה החברתית לבין הסוציולוגיה, אך אין זהות.

ואת משטרה העריץ של הסטטיסטיקה‏1 במדעי החברה יש להפיל.

______________
1 שילמדו שם קצת יותר מתמטיקה ואז אולי תחומי המחקר האלה יתחילו לזוז לכיוונים יותר מעניינים.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135912
עד עכשיו היה נהדר, הסכמתי עם כולם. גם אני טענתי מאז ומעולם שאם נחקור לעומק כל בעיה בסוציולוגיה, נמצא עצמנו עוסקים בפסיכולוגיה, ולבסוף - בקרקעית - בביולוגיה. גם כשבלבלו כאן סוציולוגיה עם פסיכולוגיה חברתית הבלגתי - נו, זה לא כ"כ עקרוני ולא מחייב תגובה.

אבל לרדת על הסטטיסטיקה אהובתי?
האם אתה יודע מהי האלטרנטיבה לסטטיסטיקה במדה"ח? מחקר איכותני - מחקר שבהגדרתו הוא לא ניתן להכללה ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות. מחקר שכל מה שהוא מספר לך זה שמרואיין X אמר Y, אבל זה לא אומר לנו כלום.
ובכלל, מה זאת אומרת, "שילמדו שם קצת יותר מתמטיקה"? איפה היישום של מתמטיקה למדה"ח שלא דרך מודלים סטטיסטיים?
כי לפעמים גם קורה שלא. 135915
"איפה היישום של מתמטיקה למדה"ח שלא דרך מודלים סטטיסטיים?"

באמת איפה? זה בדיוק מה שאני שואל. באמת הגיע הזמן שנראה אותו.

את הפכת את הטענה שלי על הראש. לא אמרתי פחות סטטיסטיקה, אמרתי יותר ענפים אחרים במתמטיקה לשם פיתוח מודלים מעניינים יותר (ומי יודע, אולי מדויקים יותר) במדה"ח.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135933
נדמה לי שסטטיסטיקה למדה"ח דווקא משתמשת במתמטיקה בצורה יעילה - חשוב, למשל, על מודלים לוג-ליניארים, על רגרסיה לוגית או על טכניקות של סטנדרטיזציה ומטה-אנליזה. מה מפריע לך בסטטיסטיקה של מדה"ח היום שהיית מעוניין לשפר?
כי לפעמים גם קורה שלא. 135953
כמובן.

רפרפתי אפילו בכמה ספרים אשר משתמשים בפרקטלים, מושכים מוזרים ושאר ירקות, על מנת לבנות מודלים במדה"ח (ואני לא מתימר להבין אפילו עשירית ממה שהיה כתוב שם). לא כנגד מדעי החברה, כקונספט, אני מדבר וגם לא כנגד המדענים שכן מישמים מתמטיקה קצת יותר מורכבת מהשטויות שמלמדים תלמידי תואר ראשון במדה"ח. הדבר שאני רוצה לשפר הוא היכולות המתמטיות העלובות של התלמידים במדעי החברה (ובכך באופן עקיף לקדם את המדע עצמו שסובל מעודף מדענים שמתעסקים בשטויות וחושבים שהמחקר שלהם יכול להתחיל ולהסתיים *רק* בסולמות ליקרט אינסופיים).

מספיק לקרוא איזו תיזה או שתיים של תלמידי תואר שני במדה"ח, בשביל להתחיל לשאול שאלות כמו :"מה לעזעזל לומדים באונ' במדה"ח? מה בדיוק המטרה והערך של כל המחקרים המבולבלים הללו? מה ערך האמת שלהם? האם המחקרים במדה"ח מספקים מידע על העולם או יותר על זה שכתב אותם? ומה בדיוק אמורים לעשות עם המחקרים הללו אחר כך?".

מדוע לא ללמד תלמיד תואר ראשון בסוציולוגיה, בנוסף לסטטיסטיקה: חדו"א, מתמטיקה דיסקרטית, אלגברה ליניארית, אלגברה מודרנית וקצת הסתברות? האם אין לענפים הללו ישומים במדעי החברה? בוודאי שיש. האם יכול להיות שהסיבה האמיתית לכך היא בכלל: "קיבלתי ציון נמוך בפסיכמוטרי, אני מזזזזה שונא מתמטיקה, אני מזה לא בנאדם טכנולוגי/מדעי, אני מזה בנאדם רוחני שמתחבר לאנשים ולא לנוסחאות - טוב שיש את מדה"ח באונ' בה אני הולך ללמוד‏1".

אולי הגיע הזמן לקחת את הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ושאר ענפי מדה"ח ולעשות הפרדה יותר ברורה בין שני חלקים - זה המדעי וזה שהוא לא יותר מ"שעשועים" אינטלקטואליים כמו הפילוסופיה (ואין כאן שום אמירה כנגד אלה - כבודם במקומו מונח).

__________
1 ואז באים דברים כמו "שיטות מחקר" ו"סטטיסטיקה" וקופצים עליהם מאיזו פינה חשוכה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135954
עכשיו הבנתי אותך. גם אני שמעתי את סיפורי הזוועה על עבודות דוקטורט (!) במדה"ח שכללו ניתוח אחוזים לשאלון שהופץ ל-‏20-30 איש, והזדעזעתי.
עם זאת, נסחפת קצת עם רשימת הקורסים. תלמידי תואר ראשון רחוקים מאוד מפרסום מחקרים במדה"ח, ואין חשש כי הם ינסו ליישם את מעט הסטטיסטיקה שהם למדו באיצטלה של מחקר. לא אכפת לי שתלמידי תואר ראשון לא ילמדו סטטיסטיקה בכלל מעבר לקורס מבוא בסיסי אם הם לא מעוניינים בכך.
העניינים מסתבכים בתארים המתקדמים; בגלל זה לכל עבודת דוקטורט יש מנחה צמוד, ועבודות כמותניות עוברות ביקורת כבר משלביהן המוקדמים ע"י מנחה נוסף על תקן סטטיסטיקאי מומחה. עם זאת, לתלמידי דוקטורט כן יש את ההזדמנות לבצע ולפרסם מחקרים, וכאן לדעתי הבעיה - בארגוני מחקר כמו זה שבו אני עובדת.
בנוגע לתלמידי תואר שני - אל תסיק מסקנות בנוגע לדיסציפלינה מקריאת עבודות גמר לתואר שני. אלו לא מחקרים לפרסום - לרוב אלו לא מחקרים בכלל - ואין להתייחס אליהם ככאלה.

ההפרדה בין שני החלקים שהצעת קיימת כבר היום - השעשועים הם התואר הראשון, והמדע הוא התארים המתקדמים. במילא אתה לא יכול להיות סוציולוג עם תואר ראשון בסוציולוגיה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135956
מה תפקידו של התואר הראשון במדה"ח?

בהנחה שהקביעה שלך לגבי ההבדל בין התואר הראשון לשני נכונה (ושההפרדה עליה דיברתי בין המדעי לאינטלקטואלי כבר קיימת), מדוע אדם יכול ללכת ללמוד בתואר ראשון "מדעי המחשב" אבל מונעים ממנו ללכת ללמוד בתואר ראשון "מדעי הסוציולוגיה"? זה מן סוג כזה של גיבושון?
כי לפעמים גם קורה שלא. 135963
התואר הראשון הוא כסת"ח, הוא המינימום שכל אחד חייב היום כדי לעבוד בתור לא-משנה-מה. כמה בעלי תואר ראשון בסוציולוגיה עובדים בתור סוציולוגים? הם עובדים בכל עבודה אחרת שדורשת תואר ראשון, החל מנציגי שירות לקוחות וכלה בפקידי כח אדם, או אני-לא-יודעת-מה. בדיוק כמו אלה עם התואר הראשון בכל אחד ממדעי הרוח או מדעי החברה האחרים.
"מדעי הסוציולוגיה" לתואר ראשון הוא רעיון נחמד. זה יהיה תואר עמוס מאוד וקשה במיוחד, וינפיק בוגרים שיוכלו להשתלב בשוק העבודה במחקר פעיל.
כשאהיה ראש המחלקה לסוציולוגיה, אני מבטיחה לראות איך אפשר לקדם את הרעיון, אם כי נדמה לי שכבר מאוחר מדי - הנורמות הנוכחיות כבר השתרשו ויהיה קשה מאוד לשנותן.
כי לפעמים גם קורה שלא. 135961
לכתוב את הדברים שכתבת על מחקר איכותני נשמע לי מוגזם מאוד.
מחקר איכותני הוא כלי מחקר שממנו אפשר להגיע להשערות. נכון שכדי לבדוק את ההשערות צריך לגזור מהן השערות-מחקר שאפשר לבדוק בכלים סטטיסטיים, אבל שתי הדרכים (איכותנות, סטטיסטיקה) הן רק צדדים שונים של עבודת המחקר. גם סטטיסטיקה לכשעצמה "לא אומרת לנו כלום".

חוץ מזה, מרגיזה אותי ההפרדה המלאכותית בין "מדע" לבין "שעשועים". מה לדעתך ייעודו של המחקר במדעי החברה? אוסף עובדות סטטיסטיות על קשרים בין משתנים, או דרך ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית, הכללות שיקרבו אותנו להבנה עמוקה יותר של המציאות?
כי לפעמים גם קורה שלא. 135964
סטטיסטיקה לכשעצמה "לא אומרת לנו כלום"? הרעיון מאחורי סטטיסטיקה הוא שהיא אומרת לנו *הכל*, והרעיון מאחורי מובהקות סטטיסטית הוא שהיא אומרת הכל *על כולם*. מחקר איכותני לא תופס לאף אחד מלבד האדם הספציפי שרואיין/תוצפת. אלו לא "צדדים שונים של עבודת המחקר", אלו שתי פרדיגמות שונות כשמיים וארץ. את המחקר האיכותני אי אפשר להכליל, בעוד מחקר כמותני נועד לשם הסקת מסקנות לגבי כלל האוכלוסיה. זה הרעיון מאחורי סטטיסטיקה, ובאופן לא-מפתיע זהו גם הרעיון מאחורי מדעי החברה - יצירת מודלים שיוכלו להסביר ולחזות פעילות חברתית (כלכלית, פוליטית, בינאישית וכו').

את המשפט האחרון שלך לא הבנתי - זה היה משפט טאוטולוגי לגמרי. "אוסף עובדות סטטיסטיות על קשרים בין משתנים" היא ה"דרך ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית". הם לא מנוגדים זה לזה, אלא הם היינו הך.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136007
נתונים סטטיסטיים הם לא סוציולוגיה. זה מה שהם – נתונים סטטיסטיים. הם מהווים רק את חומרי הגלם למחקר הסוציולוגי. כדי להפוך אותם לסוציולוגיה צריך לתת להם משמעות בתוך מסגרת התייחסות תיאורטית, ואף ליצור מסגרות אחרות שיכילו אותם. אני נזכר באחד הסוציולוגים הגדולים שאמר בלגלוג על עמיתיו שהם "מתנהגים כמו שלישים אישיים של מכונות IBM". וכמובן, השאלה מדוע חוקרים נוטים להתמקד במחקרים סטטיסטיים היא שאלה מעניינת מבחינה סוציולוגית (עולים בדעתי רעיונות על הפונקציות הטקסיות של עבודה כזאת, היחס האמריקאי לעומק וללמדנות ועוד. אבל לא משנה, אני לא סוציולוג).

הניסיון ליצור בידול בין מחקרים שיש בהם שימוש בסטטיסטיקה לבין מחקרים מסוגים אחרים לא נראה לי במקום. רוב המחקרים היזומים מתבססים על דיווח של האנשים שמעורבים במצב החברתי. גם מילוי שאלונים מתבסס על דיווחיו של הנחקר. הרעיון בחקירה מדעית במדעי-החברה הוא להגיע לטענות שיאפשרו לחוקרים אחרים לבדוק את הממצאים ולאשש אותם בכל מני דרכים. זה פשוט לא דומה למדעי-הטבע, שבהם אפשר לעשות ניסויים ולחזור עליהם באופן שיטתי (הסתייגות לגבי פסיכולוגיה חברתית, קוגניטיבית וכו').

ההבדל בין "אוסף עובדות סטטיסטיות על קשרים בין משתנים" לבין "ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית," דומה להבדל בין "כל פעם שתפוח נפרד מהעץ הוא נופל לכיוון הקרקע" ובין הגדרת כוח-המשיכה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136024
שאלה היפו לחלוטין:

האם כשיבנו מודל מתמטי לחלוטין, בעזרת איזה מחשב רב יכולות, המדמה בהצלחה מרובה התנהגות אנושית סוציולוגית, תאכל את הכובע האיכותני?

אני מסכים שנתונים סטטיסטיים הם לא סוציולוגיה (יש להכניס פורמליסטיקה באופן כללי למדע הזה, ולא להסתמך רק על סטטיסטיקה), אבל יותר משהסוציולוגיה היא מדע לא מדויק, עושה רושם שהסוציולוגים הם מדענים לא מדיקים שאוהבים לכתוב מאמרים פובלציסטיים בתחפושת של מדע.

דוגמא (שכנראה עומדת לעצבן כמה אנשים‏1): לדעתי מרשל מקלוהן היה מדען כמו ש-www.george.bush אוהב צרפתים. גם אם היו לו כמה דברים מעניינים להגיד (על איך שהוא אמר אותם בפעם אחרת), זה לא היה מדע (מאמרי דעה או פובליציסטיקה עם בעיות עריכה זה משהו שמתאר את עבודתו באופן קצת יותר מדויק).

אף אחד לא דיבר כאן כנגד האיכותניות, כמו שאף אחד לא מדבר כאן כנגד הפילוסופיה. זה שמשהו הוא לא מדע, לא הופך אותו לשלילי, אלא אם הוא מנסה להציג את עצמו כמדע ואז הוא לא פחות ולא יותר מפסודו-מדע. דוגמאות לפסודו-מדע במדעי החברה, שבהם יש יותר מדענים לא מדייקים מאשר שהמדעים המדוברים הם לא מדויקים, לא חסר.

קצת יותר פורמליסטיקה, בניית מושגים ומודלים מלמטה למעלה וגיבוי אמפירי למודלים שבאמת אפשר לבדוק את נכונותם (בניגוד לבליל דעות ש"לך תתוכח" איתן), עוד לא הרגה אף אחד.

___________
1 תגובות נאצה להשאיר במדיום שהוא הטלמסר. תודה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136034
את השאלה בראשית דבריך אני לא מבין. נגיד שיבנו כזה מחשב, מה זה בדיוק מראה?

אני בהחלט לא בעד לבלבל פובליציסטיקה עם מדע, כמו שאני גם לא בעד לבלבל איסוף עובדות סטטיסטיות עם מדע. איכותניות לא שווה לפילוסופיה, שעשועים או כל שם אחר שתתן לה. היא מתודת מחקר. כדי שמודל שהושג באמצעות מתודה מסוימת יתקבל כנכון, מאששים אותו באמצעות מתודות אחרות. למשל, גוזרים ממודל שהושג באמצעים איכותניים השערות-מחקר, ובודקים אותם בכלים סטטיסטיים. הניסיון להגביל את עצמך מראש לכלים סטטיסטיים גורם לכך שתוכל לבדוק רק תחום צר של שאלות.

במיוחד מרגיז אותי הזיהוי של הטכניקה המחקרית עם המדע. המדע עיקרו בניית מודלים שאמורים לשקף את המציאות. נכון, כשסוציולוג בונה אותם (בניגוד לפילוסוף) אני מצפה שהוא יציע כלים לבדוק את נכונות המודל. אבל, הבדיקה עצמה היא רק טכניקה בשירות התהליך של הצעת המודלים ודחייתם.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136078
זה יראה שניתן ליצור מודל (מתמטי, שהרי במחשב עסקינן) מדויק של הפעילות האנושית.
כמובן שספק אם נוכל ליצור מחשב כזה בלי לייחס לו ''בינה מלאכותית'', ובכך נשמיט את הקרקע מתחת לרגלי הטיעון.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136086
אני מצטער, אני כנראה איטי היום. איזה טיעון נסתור בכך?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136089
שהמודל הוא מתמטי לחלוטין. כלומר, הוא מתמטי, אבל לא דטרמיניסטי ואפילו לא ''סתם'' הסתברותי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136093
אוף, לא. תצטרך להשקיע יותר בכתיבת התגובה כי אני בכנות לא מבין על מה אתם מדברים. איזה מודל? אנחנו עוסקים בשיטות מחקר ולא בתוצאות מחקרים.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136128
זאת תהיה ''בינה מלאכותית'' רק אם המודל מדמה התנהגות של פרט. כזכור אני דיברתי בעיקר על סוציולוגיה (ולא על פסיכולוגיה) ולכן התכוונתי יותר למודלים המתארים התנהגויות אנושיות בקנה מידה של חברות.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136143
ואתה ברצינות חושב שמחשב יצליח לדמות את התנהגותה של חברה שלמה בלי להיות או (א) בינה מלאכותית שופרא דשופרא או (ב) לדמות כל פרט בחברה בנפרד?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136282
למה אפשר לתאר התנהגות של כדור קופץ ללא הדמיה של כל אטום בנפרד? מדוע אפשר למצוא דפוסים ולבנות מודלים של מזג האוויר ללא הכנסה של כל אטום ואטום במערכת למודל‏1?

בקיצור, התשובה לשאלתך היא: אינני רואה מדוע לא (מלבד יוהרה אנושית שאומרת שאי אפשר לעשות רדוקציה לבני אדם).

יש לי גם כמה הערות לגבי המושג "בינה מלאכותית"‏2 שאתה משתמש בו כאילו הוא מפריך את טענותי, אבל אני צריך לחשוב על זה עוד קצת קודם‏3.

_____
1 נא לזכור שאני לא מדבר על ניבוי דטרמניסטי מדויק של מה המערכת הדינאמית עומדת לעשות בדיוק אלא על בניית מודל המדמה התנהגות של מערכת דינאמית.

2 העתיד של הפסיכולוגיה כמדע נמצא שם, לדעתי.

3 אני צריך להכניס עוד כמה טעויות להלך המחשבה שלי לפני שאני באמת מגיב ;)
כי לפעמים גם קורה שלא. 136299
הבעיה שלי היא בהנחה שאפשר להתייחס לחברה כ"גוף" אחד - ולמעשה, כמעין "מוח-על". אני יכול להבין איך אפשר להתייחס לכוורת דבורים כאל מוח-על, אבל חברה אנושית? דומני כי יש סיכוי גדול מדי שפרטים מסוימים יסטו מה"תוכנית", ולפרטים יש יכולת גדולה מדי להשפיע על הכלל.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136304
לא הבנתי את הבעיה. לפרפרים בארה''ב יש את היכולת להשפיע על מזג האוויר בעיראק, ע''י נפנוף כנפיהם. הדבר יפריע לנו לנבא איך מזג האוויר בעירק יתנהג במדויק בעוד שבועיים, אבל זה לא יפריע לנו לבנות מודלים המדמים התנהגות של מזג אוויר עיראקי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136166
חזרתי הביתה מהעבודה ישר לאייל, ויש לי תגובה כמעט לכל אחת מהתגובות שכתבת היום. יהונתן, אני ברצינות ובכנות חושבת שלא היה לך מורה כ"כ טוב לשיטות מחקר.
"גוזרים ממודל שהושג באמצעים איכותניים השערות-מחקר, ובודקים אותם בכלים סטטיסטיים" - זהו אכן המחקר הכמותני. וככה כולם עושים. זה נקרא כמותני, וזה לא ערבוב מתודות. כל מחקר כמותני בודק רעיונות מה"חיים", דהיינו - מה"איכותני". אי אפשר לחקור משהו בלי שיש לך סיבה לחשוב שיהיה קשר בין הדברים. אני לא אסתכל על הקשר בין גיל המורה לציוני התלמידים בבגרות אם לא יהיה נדמה לי שגיל המורה משפיע על תפקודה המקצועי. ומאיפה לי שגיל המורה משפיע על תפקודה? כי אני חיה בעולם האמיתי, כי אני יודעת מה זו כתה ומה זה בית-ספר. לא "ערכתי מחקר איכותני ועכשיו אני מאששת אותו", אלא עיצבתי מחקר כמותני על-סמך היפותזה שיכולה לנבוע מכל דבר בעולם.

הפרדיגמה (בסוציולוגיה התפתחה פרדיגמה חדשה שבמרכזה המחקר האיכותני, כקונטרה לפרדיגמות הישנות שהיו כמותניות בלבד. מצטערת) האיכותנית שתנסה לבדוק את אותה ההיפותזה תראיין מורות ותשאל אותן אם הן מרגישות הבדל עם הגיל, תראיין מנהלי בתי"ס, תראיין תלמידים או הורים, ותתצפת על כיתות של מורות צעירות ומבוגרות.

אלו שני מחקרים שונים הניגשים לנושא באופן אחר. את המחקר האיכותני לא תוכל להכליל לעולם. את המחקר הכמותני תוכל. ז"א, אם בסוף היום אני רוצה להיות מסוגלת להגיד *משהו* על גיל מורים והישגי תלמידים במערכת החינוך כולה, אני חייבת לחקור באופן כמותני.

ונמשיך - תגובתי לחלק מהדברים שנכתבו כאן במשך היום:
1. לא צריך מחשב-על. אני יכולה לשבת ולהראות לך מודל רגרסיה פשוט שיחזה את אחוזי ההצלחה שלך באוניברסיטה על-סמך נתוני רקע שתספק לי עליך.
2. ברור שנתונים סטטיסטיים לבד הם לא חומר ראוי לפרסום, וברור שיש להוסיף מלל ולקשר לתיאוריה ולעגן במחקר וכו' וכו'. האם לרגע חשבת שאני מציעה לפרסם כפשוטם את עשרות העמודים של הטבלאות הסטטיסטיות שאני מייצרת בכל פעם שאני מנתחת מידע סטטיסטי?
3. תגובה 136013 - אתה פשוט טועה. אין שום הסתייגות דומה לגבי הסטטיסטיקה. אין שום בעיה עם הסקת מסקנות ממחקר כמותני, אבל יש בעיה (כפי שציין דובי) בהסקת מסקנות כלליות ממחקר איכותני. *הוא לא נועד לזה*. הוא לא השוואתי, הוא לא אובייקטיבי, והוא לא מכסה מדגם מייצג של שום אוכלוסיה.

עד כאן.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136174
אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. לא יצאתי נגד השימוש במחקרים כמותניים, ובודאי שלא טענתי שהשימוש במחקר איכותני נותן נתונים שניתנים להכללה והוא איזו תרופת פלא. אני מקבל שהשיטות הסטטיסטיות יתנו לנו תשובות מושלמות בנושא "הקשר בין גיל המורה לציוני התלמידים בבגרות", השאלה שלי (ותיזהרי – את הולכת להתעצבן עכשיו), *אז מה?*
אשאל זאת אחרת: מה ההבדל בין המחקר של הסוציולוג ששואל את שאלת המחקר הזאת, מבצע מחקר ומפרסם אותו כמאמר אקדמי, לבין סטטיסטיקאי של משרד החינוך שבודק את אותה שאלה בדיוק? למה את חושבת שהסוציולוג הוא "מדען"?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136188
כבר ציינתי קודם שבלי לקשר את המחקר לתיאוריה בתחום, אין לו חשיבות. הרי בלי ידיעת התיאוריה, אני יכולה להמליץ לפטר מחר את כל המורות מתחת לגיל 30, כשלמעשה ידע תיאורטי בתחום יספר לי שהסיבה לתפוקה הנמוכה של מורות מתחת לגיל 30 היא שהשכר שלהן נמוך במיוחד, והשוואת השכר שלהן לזה של מורות מבוגרות תהפוך את היוצרות. זו אינפורמציה חשובה שהיה עליי להכניס למודל הסטטיסטי שלי, אבל בלי ידיעת התחום לא הייתי יודעת בכלל להכניס אותה למודל. כך שהסטטיסטיקאי ההיפותטי שלנו (ואני מאוד מקווה שמשרד החינוך לא יעסיק סטטיסטיקאי שאינו בעל תואר מתקדם במדה"ח או בחינוך) ינפיק מסמך שהוא חסר ערך, כיוון שהמודל הסטטיסטי שלו לוקה בחסר. מסמך כזה ייקטל ע"י כל איש מקצוע בתחום שיקרא אותו.

ד"א, במציאות ההבדל בין עבודת מחקר בשביל הממשלה ועבודת מחקר עצמאית באוניברסיטה הוא אחר, וקשור יותר למימון ולהשפעת הגוף המממן על נושאי המחקר. אבל זה באמת לא קשור לדיון שלנו.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136267
אני מנסה להבין מה מדעי במציאת קשרים בין משתנים שונים.
מונחת לידי חוברת הוראות-ההפעלה לטלוויזיה החדשה שלי. אני יכול לבדוק אם החוברת הזאת מתארת את המציאות: בהתאם לתיאורי הכפתורים בחוברת, אני אלחץ על כפתורים ואראה אם הפונקציות שהם אמורים להפעיל (לפי החוברת) אכן פועלות כפי שכתוב. אחרי שאערוך את הניסוי הזה, ואמצא (אני מקווה) שהכול פועל, האם אפשר לומר שהחוברת היא טקסט מדעי (שהרי היא מתארת מציאות בעולם, קשרים מוכחים בין תופעות)? האם הפעילות שעסקתי בה במהלך הניסוי הייתה פעילות מדעית?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136271
האם למדת אי-פעם סטטיסטיקה ברמה מתקדמת? ואני לא מתכוונת להסתברות של כתה י', אלא לסטטיסטיקה ברמת המודלים שתיארתי לאביב אתמול.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136273
לא. מה הקשר?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136278
משפט כמו "אני מנסה להבין מה מדעי במציאת קשרים בין משתנים שונים". אתה בעצם שואל מה מדעי בסטטיסטיקה, ולי אין סבלנות לכתוב כאן עכשיו את העקרונות המתמטיים של הסטטיסטיקה ולהסביר למה מציאת קשרים בין משתנים היא לא רק מדעית, אלא גם מצילה חיים כשמיושמת למחקר רפואי.

חן - ייתכן שהתרגום שלי היה שגוי, ייתכן שסטודנטים במדה"ח לומדים סטטיסטיקה אחרת, ייתכן שמה שאני למדתי בלימודי הדוקטורט הוא יותר מתקדם מתמטית מלימודי סטטיסטיקה לתואר ראשון. לא יודעת.
בכל אופן, למרות שמה שנתתי לאביב היו סתם דוגמאות, בנוגע לרגרסיה לוגית (אולי "לוגיסטית"?), אם עבדת עם מודלים לוג-ליניארים, זהו היישום שלהם כמודל רגרסיה שבו המשתנה התלוי הוא משתנה בינארי.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136283
לא שזה יעזור לי להבין יותר מדי, אבל בכל זאת.
האם ב"רגרסיה הלוגית" המילה "לוגית" מקורה ב"לוגיקה" או ב"לוגריתם"?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136285
לוגריתם. באנגלית - logistic regression. אבל אני לא יודעת אם "לוגיסטית" היא בכלל מילה בעברית שלא במשמעות של "לוגיסטיקה" (הממונה על לוגיסטיקה בארגון הוא לרוב זה שמוודא שכשצריך לצבוע קיר יש מי שצובע אותו, לא?).
כי לפעמים גם קורה שלא. 136292
תודה. הסתכלתי על זה קצת בגוגל, וכפי שאני מבין ממה שקראתי, הרעיון של רגרסיה הוא להניח שיש קשר בין משתנה מקרי מסוים וכמה משתנים מקריים אחרים, ולהניח שהקשר הזה מתנהג בצורה של פונקציה לינארית (או פונקציה דמוית S במקרה של הlogistic regression) ואז למצוא את המקדמים של הפונקציה הזו.

אם טעיתי בהבנה אנא תקני אותי, אם לא, יש לי שאלה:
האם כאשר משתמשים ברגרסיה יש הצדקה תיאורטית להניח שהקשר הוא דווקא מהצורה המסויימת הזו, ולא פונקציה אחרת (כמו למשל פולינום מדרגה 17)? או שהמחקר הוא זה שמאמת את ההשערה שהקשר הוא דווקא מהצורה הזו?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136301
אני לא יודעת מה זה פולינום מדרגה 17, אבל נדמה לי שהבנתי את השאלה שלך. הפונקציה דמויית ה-S נובעת מאופי המשתנה התלוי - כיוון שהערכים שלו יכולים להיות רק 0 או 1, הפונקציה בהכרח תיצור S ולא יכולה להראות ליניאריות. במקרה של רגרסיה פשוטה, כמובן שייתכן מצב בו תיאורטית נדמה היה לך שהקשר יהיה ליניארי, אך במציאות הוא איננו. זו אחת הסיבות לכך שיש להיות זהירים מאוד בשימוש ברגרסיה, כיוון שתוכנות סטטיסטיות תעברנה כברירת מחדל את קו הרגרסיה כ"קו הערכים הממוצעים", בעוד שאם תיקח עפרון ותעקוב אחרי ה-scatterplot של הערכים, הקו לא יהיה ישר, אלא יהיה בצורת W או C. קיימים הרבה מבחנים שמספקים לחוקר אינדיקציה בנוגע לאופי הקשרים בין המשתנים, והחוקר יכול להסיק שהקשר הוא לא ליניארי.

טוב, זה היה הסבר אומלל. אל"מ*, וקשה להסביר את עקרונות הרגרסיה בפסקה אחת. אני משוכנעת שאביב, למשל, יוכל לעשות את זה הרבה יותר טוב ממני.

*אני לא מתימטיקאית
עוד על סטטיסטיקה 136306
אפשר למצוא בתגובה 94662.
תודה! הסבר מצוין 136367
כי לפעמים גם קורה שלא. 136284
את צוחקת, נכון? הסוגיה לא קשורה כלל לסטטיסטיקה, אלא להגדרת המדע והמחקר המדעי. שאלות כמו היחסים בין טענות אמפיריות ובין תיאוריה, האם יש מדע ללא "ישים תיאורטיים" וכאלה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136286
אני לא מושכנעת שאני יודעת בדיוק למה אתה מתכוון. האם הכוונה היא לכך שבמדה"ח לא ניתן לערוך ניסויים מבוקרים כמו בפיזיקה? בשביל זה אנחנו מנטרלים משתני-רקע. או שאולי התכוונת, כמו שנדמה היה לי, לערער לחלוטין את האמפיריות של השימוש בכלים סטטיסטיים? כי אז אני כן צריכה להיכנס להסבר מתמטי מייגע.
איך היית אתה מגדיר מחקר מדעי?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136297
לא. דווקא באמפיריות או ניטרול משתני רקע אני סומך עלייך לחלוטין. אני בטוח שאת עובדת ב"שיטה המדעית". אני מעוניין במשהו אחר.
הסוגיה שמעניינת אותי, היא האם הסקת מסקנות בשיטה מדעית היא התנאי היחיד להיותו של תחום המחקר "מדעי"? התנאי של "אמפיריות" משמעו (בהסתייגויות פילוסופיות שלא מעניינות אותנו כרגע) שהמדע מתאר את המציאות. אבל האמפיריות היא רק תנאי. זה מה שניסיתי לתאר בדוגמא על הטלוויזיה שלי: אני יכול ליצור תיאור אמיתי של מציאות בכלים אמפיריים. עדיין, אף אחד לא יקרא לזה מדע.

הסוגיה הזאת היא לא איזו שאלה מנותקת. היא נובעת מהתחושה שאני מקבל פעמים רבות כשיוצא לי לקרוא מחקרים במדעי החברה, והיא התעוררה בחריפות כשקראתי את ההפרדה שאת ואביב הסכמתם עליה בין "מדע" ו"פילוסופיה" או "שעשועים". העניין הוא שאם מדע הוא יותר מ"אמפירי", הרי מציאת קשרים בין משתנים שונים לא בהכרח עונה על כל התנאים להיותו של המחקר מדעי.

לצערי, לא יצא לי ללמוד פילוסופיה של המדע (וסמילי, ירדן או כל מי שיודע לא בא לעזור לי כאן). המחשבה הראשונה שלי הייתה שמדע אמור להסביר תופעות במציאות ע"י מושגים אחרים (למשל: החומר בנוי מאטומים). אבל, זה מה שהחוקרת שהבאת לדוגמא עושה למעשה. היא מסבירה את המשתנה "ציונים" באמצעות "גיל המורה". וכשהיא מקשרת את זה לעוד כמה מחקרים היא יכולה לבנות מודל תיאורטי.
המחשבה השנייה שלי היא שהמדע אמור להסביר את "טבע המציאות" ולא רק את "טבע התופעות". אני אנסה להסביר למה אני מתכוון: כשחוקרים בפיזיקה מסבירים תופעות, הכללים והמושגים שהם משתמשים בהם יהיו תמיד נכונים. גם אם נבצע כל מיני ניסויים בכל מיני מקומות נוכל להשתמש באותם כללים. זאת – בגלל שהם מתארים את טבע החומר. המדע חוקר את טבע הדברים ולא את הצורות שהם מופיעים ומה אפשר לעשות איתם. לעומת זאת, מציאת קשרים בין משתנים בסגנון של הדוגמא שלך, לא ישימה לשום דבר אחר. לא נוכל להעביר את המסקנות לשבט נידח או אפילו לבית-ספר פתוח בלי ציונים. לא חקרת את טבע החברה או את טבע האדם, אלא עשית עבודה של סטטיסטיקאי.
אני לא חושב שמדעי החברה צריכים להיות כאלה. רק כדי להדגים - פרויד או מארקס הם דוגמאות לאנשים שבנו תיאוריות על טבע האדם והחברה (אולי לא נכונות, אבל זה לא רלוונטי כרגע).
כי לפעמים גם קורה שלא. 136303
"גם אם נבצע כל מיני ניסויים בכל מיני מקומות" - בגלל זה השימוש בסטטיסטיקה במדה"ח. מובהקות סטטיסטית בין גיל המורה וציוני התלמיד משמעה הוא שאם תבצע שוב את הניסוי, אני בטוחה ב-‏95% שתקבל את אותו הקשר בין שני המשתנים. אמנם מדה"ח מוגבלים *פר חברה* - ז"א, מה שנכון לחברה אחת לא בהכרח נכון לגבי חברה אחרת, בעוד שחוקי הפיזיקה הם קבועים. מדה"ח מעולם לא התיימרו לספק נוסחה אחת לכל דבר בכל מקום. עם זאת, אני יכולה לחקור ולספק לך נוסחה לקשר בין גיל המורה לביצועי התלמיד בכל חברה שתרצה. שבטים נידחים ובתי"ס ללא ציונים לא מעניינים אותי, כי בהגדרת הניסוי שלי נמצאים *ציונים*. אפשר לייצר מחקר חדש שיבדוק בתי-ספר פתוחים ולא יתבסס על ציונים. אתה שופט את מדה"ח בכלים של הפיזיקה, כש-שוב-יש לזכור שמדה"ח מספקים תשובות יפות, אבל לכל חברה בנפרד.

ומה עם סטטיסטיקה ברפואה? היא כן נכונה באופן הרבה יותר כוללני מאשר במדה"ח. אם תעשן, גדולים סיכוייך לחלות בסרטן ריאות, בין אם אתה בשבט אפריקאי או בתל-אביב רבתי, ועישון בזמן ההריון מגביר את הסיכון לבעיות אצל העובר בין אם באפריקה או בישראל. ואלו הם בדיוק אותם הכלים הסטטיסטיים בהם משתמשים מדה"ח.

ולהבהיר לסיום: אני מסכימה איתך בכך שפיזיקה היא בהחלט יותר אמפירית ממדה"ח. אני גם אהמר את חיי על חוק פיזיקלי הרבה לפני שאהמר על חוק סוציולוגי, רפואי או כלכלי. רק נדמה לי שאתה ממעיט מאוד בערכה האמפירי של הסטטיסטיקה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136307
רק להבהיר: לא הטלתי לרגע ספק באמפיריות של המחקרים או של השימוש בסטטיסטיקה. *דיברתי על בחירת שאלות-המחקר*. במקום להציב שאלות-מחקר על טבע החברה והאדם, מציבים שאלות על קשר בין משתנים בחברה נתונה, ובמקטע קטן יותר של המציאות.
החשד שלי הוא שזה פשוט יותר קל. כדי לחקור מודלים תיאורטיים על "טבע הדברים" צריך לבחור מודל כוללני, לגזור ממנו טיעונים על המציאות, לגזור מזה השערות שניתנות לבחינה אמפירית, לבצע סדרה של מחקרים – ולהיות חשוף לביקורת על כל אחד מהמהלכים ולהערכות שאתה "משתעשע" ולא עוסק בדברים מועילים.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136309
כל חוקר רוצה לומר משהו על העולם כולו, אבל מבחינה מתודולוגית לא יהיה נכון להניח שציוני תלמידים בישראל מספרים לי משהו על תלמידים בכל מקום אחר בעולם שאינו ישראל. גם אם הרעיון שלי נכון וישים ברמה הבינ"ל, אני אצטרך לבדוק אותו עם נשואי מחקר ממדינות אחרות, וזה נראה לי די בעייתי ברמה המעשית.
מעבר לכך, כמובן, לכל חברה יש תכונות אידיוסינקרטיות משלה, שמשפיעות על המשתנים שיוכנסו למחקר ועל אופי המחקר, והופכות את ההשוואה הבינ"ל לבעייתית. בחינוך מקובל לא לערוך השוואות לא מבוססות כאלה, וכשעורכים מחקר בין-מדינות, החוקרים מייצרים מבחן "נייטרלי" שתלמידים מכל מדינה ממלאים.
דווקא כלכלה לדעתי מספקת דוגמת-נגד טובה לטיעון שלך - האם מודלים בכלכלה אינם תקפים לכל חברה?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136313
אל תתרגזי, אבל אני חושב שחינוך או סוציולוגיה של החינוך הם לא מדעים. הם לא עוסקים בטבע הדברים (חומר, חברה, אדם). חוקרי חינוך מנסים לתאר ולשפר באופן מדעי מערכות שיש להן מטרה. יכול להיות שהמחקר הזה הוא חשוב מאוד, אבל הוא לא מחקר מדעי, רק כזה שנעשה בכלים כאלה (כמו שמהנדס הוא לא מדען).

אולי כלכלה היא באמת דוגמא טובה יותר למדע. כשאני כתבתי את ההודעות היו לי בראש מחקרים ישנים שאולי את מכירה. למשל, המחקרים משנות הארבעים על האישיות הסמכותנית. החוקרים לקחו הנחות פסיכואנליטיות על מבנה אישיותי של אנשים שיהיו בעלי נטייה לפשיזם, וניסו לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין תכונות של אנשים כאלה, כפי שהפסיכואנליזה תצפה (למשל: חשיבה סטריאוטיפית, נטייה להשתמש במנגנון-הגנה של השלכה, הימנעות מאינטרוספקציה ועוד). המחקר נערך בקרב דורות שונים של אותם משפחות. הנתונים נבדקו באמצעות מחקר כמותני (בעיקר שאלונים, בשיתוף פעולה של אוניברסיטאות בארצות שונות שנועד לנטרל הבדלים לאומיים) וכולי.
בסופו של דבר, אם הממצאים מוצאים מתאם גבוה בין תכונות שצפינו הדבר מעיד על "טיפוס אישיות" מסוים. אבל יותר מזה, מחקרים רבים שינסו לבדוק היבטים שונים של טבע האדם יוכלו לאשש או להפריך תיאוריות שמסבירות את האישיות (אם כי רק בעקיפין). תיאוריה של האישיות אמורה להסביר גם את האמריקאי הממוצע וגם את בן-השבט-הנידח – וזה, לטעמי, מדע.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136314
אם סטטיסטיקה היא כלי מדעי מהימן, ותחום X משתמש בסטטיסטיקה ככלי מחקר, מדוע תחום X אינו מדע?
כי לפעמים גם קורה שלא. 136316
האם פרסום הוא מדע? האם יעוץ פוליטי הוא מדע? ברור שיש תנאים הכרחיים אחרים להיותו של משהו מדע. אולי יהונתן יודע מהם.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136320
אנשי פרסום ויעוץ פוליטי לא מבצעים מחקרים כדי ליידע את התחום, אלא בשביל עצמם, וזהו הבדל גדול. גם אני יכולה לשבת בבית ולחשב את ההסתברות שהכלבה שלי תכרסם את השטיח בזמן שאלך, וזה לא הופך אותי למדענית.

ולשאלתך, נדמה לי שיהונתן רמז על "מהו מדע" כשכתב על תחומים אשר "עוסקים בטבע הדברים (חומר, חברה, אדם)". עכשיו אפשר להתחיל ויכוח אינסופי על תחומים בעייתיים שלא ברור אם הם עוסקים בחומר/חברה/אדם או לא.
אני, למשל, אטען שתחום כמו סוציולוגיה של החינוך, או כל התמחות אחרת בסוציולוגיה, עוסקים בחברה, ויהונתן רמז לכך שלדעתו הם לא.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136321
אני חושב שהשאלה היא מה אנחנו עושים ולא מה המניע שלנו ‏1. הדוגמא הנגדית שלי היא דוגמת המהנדס שהבאתי: הוא משתמש בכלים מדעיים, כולל בסטטיסטיקה, אבל הוא לא מדען.

אני לא יודע מה הם התנאים ההכרחיים להיותו של משהו מדע. אבל, נדמה לי שהרעיון של מדע מבוסס על ההנחה שמאחורי המספר הרב של התופעות מצויים מספר מצומצם יותר של עקרונות. אם נדע מה הם עקרונות אלה נוכל להסביר את כל התופעות. העקרונות האלה לא יכולים להיות חלק מהתופעות שאנו מכירים ‏2, ולכן, אי אפשר להסביר את המשתנה "ציונים" באמצעות המשתנה "גיל המורה", אלא רק לקשור ביניהם. נובע מכאן, שההסבר צריך להכיל מונחים מחוץ לתופעות הנחקרות. (למשל: לא מודע, מעמדות, סמכותני).

1 אגב, בהחלט יכול להיות שאני לא מכיר מספיק את הסוציולוגיה של החינוך ושאני מדבר שטויות. אני מסתמך על הדוגמא שהבאת, וחוץ מזה, אותי מעניין העיקרון.

2 כי אז התופעה מסבירה את עצמה, וממילא היא בלתי-מוגבלת והייתה משתלטת על העולם (וכן, אני ממחזר את אנאקסימאנדרוס).
למאי נפקא מינה? 136324
מה זה משנה אם "מדעי החברה" הם "מדע" או לא?
למאי נפקא מינה? 136328
זאת באמת שאלה מעניינת. בד''כ האבחנה נעשית כדי לדעת אם המסקנות מבוססות על מתודה אמפירית או לא, וכך לגבש התייחסות אליהן (האם זה ''נכון'' או שזה ''דעה''). כאן אנחנו מניחים מראש את האמפיריות, ונשארים עם השאלה.

אין לי תשובה ברורה. אני יכול להציע רק להציע תשובות מתחום המניעים המוסדיים לאבחנה, או המניעים האישיים שלי. אבל תשובות כאלה לא נראות לי מעניינות במיוחד.
כי לפעמים גם קורה שלא. 136330
הקשר הסטטיסטי הקלאסי בסוצ' של החינוך: מעמד סוציו-אקונומי קשור ליניארית להישגים חינוכיים (מס' שנות לימוד, ציונים, תארים נרכשים, הקבצות, ציוני IQ, ציוני פסיכומטרי וכיו"ב). האם זהו עקרון מצומצם המסביר מגוון רחב של תופעות?
כן, 136331
בוודאי. והטענה הבאה נגדי צריכה להיות: אבל כך עובד המדע. אוספים המון נתונים ואז עושים הכללות.
אני מסכים עם עצמי. מה שאני אומר זה שכל שנה מתפרסמים אלפי מחקרים נכונים לחלוטין שלא מקדמים את המדע בכלום. אם נחפש אנלוגיה, זה כמו ביולוגים שעסוקים כל הקריירה במיון מיליוני הסוגים של החרקים שקיימים, בלי שזה יוביל לאיזושהי הכללה.

העניין הוא, שאני לא חושב שזה בגלל שהחוקרים לא מוכשרים. אני אחזור לטענות המקוריות שלי: נראה לי שקיימת נטייה להתמקד במחקר אמפירי על פני הניסיון לבנות *מודלים כוללים על טבע החברה*. אני חושב שאלו דברים שאמורים להשלים זה את זה (יותר נכון, המחקר האמפירי אמור להיות בשירות בחינת המודלים), ולא כפי שזה נעשה במקרים רבים כיום.
זה כבר משהו אחר 136333
על זה כבר דיברתי כאן עם מישהו בעבר, אאל"ט, וזו אכן ביקורת מאוד נפוצה על העולם האקדמי. כדי לשרוד באקדמיה, כדי להתקדם וכדי לקבל קביעות, חייב איש האקדמיה לפרסם באובססיה. כך נוצר מצב בו אנשי אקדמיה מפרסמים הרבה יותר ממה שבעצם יש להם להגיד, והמגזינים מלאים במחקרי "אוויר". אלמלא ההכרח התמידי לפרסם, היינו פוגשים הרבה פחות מחקרים, אך איכותם (וחשיבותם?) של אלו שהיו מתפרסמים היתה גבוהה יותר.

אני שונאת לדבר על זה כי אני עצמי בדרך לשם, וכבר אני טועמת את השוליים - כבר יעצו לי פה ושם להוסיף קצת "אוויר"‏1 לעבודת הדוקטורט שלי כדי שאוכל אח"כ לשבור אותה לחמישה מאמרים שונים שיתפרסמו לאורך זמן בחמישה מגזינים שונים. ככה עושים אוויר.

1 דוגמא ל"אוויר" - לנתח את תוצאות המחקר לאורך קווי מגדר, למרות שזו לא היתה שאלת המחקר שלי.
זה כבר משהו אחר 136334
אולי צריך להקשיח, בבת אחת ולרוחב כל החזית, את הקריטריונים לפרסום?
זה כבר משהו אחר 136336
חשוב על ההשלכות של צעד כזה. עם פחות אפשרויות פרסום, יקרה אחד משניים:
1. האוניברסיטאות תגמשנה את הקריטריונים לקבלת קביעות, ותסתמכנה על קריטריונים נוספים ופחות על היקף הפרסומים.
2. האוניברסיטאות לא תגמשנה את הקריטריונים לקבלת קביעות, ופשוט יהיו הרבה פחות חברי אקדמיה שיתקדמו בסולם האקדמי. ז"א, חברי סגל רבים יישארו במשך שנים בחוסר וודאות מקצועית, מנסים את מזלם באוניברסיטאות שונות ונדחים, ואחרי שלושה-ארבעה נסיונות כאלה ימצאו עצמם בגיל 50, בלי סיכוי למשרה מסודרת, פרופסורים שעבר זמנם. נראה לי תסריט זוועתי.

אם נלך, אם כך, על תסריט מס' 1, הרי שהאוניברסיטאות תצטרכנה לגבש מערכת הערכה חדשה לחברי סגל. אולי יתחילו לתת יותר משקל לכישורי ההוראה של המועמד, וניפטר מכל המרצים האיומים האלה.
זה כבר משהו אחר 136399
אבל אם המצב היום הוא שכמעט כולם מצליחים לפרסם הרבה, אז אפשר ללכת על ההצעה של עוזי, ולשנות את מדיניות ההערכה והקידום רק מבחינה כמותית, ולא מהותית: עדיין יסתכלו רק על פרסומים, אבל ידרשו פחות.
זה כבר משהו אחר 136495
יכול להיות שהקשחת קריטריוני הפרסום תפגע באיכות המדעית.
הרי לפי מה שהסברת בתגובה 94662, בערך אחד מכל 20 מאמרים במדעי החברה הוא שגוי.
לכן במצב הנוכחי שבו (נניח) רק אחד מתוך 100 מאמרים הוא מעניין, יש רק סיכוי של 1 ל 2000 לטעות שבאמת משנה משהו למישהו. אם יפרסמו רק מאמרים מעניינים, אז תהיה כמות בלתי נסבלת של טעויות קריטיות...
זה כבר משהו אחר 136540
מה שכתבתי הוא שמבין הטענות שמוכחות ב"רמת ודאות של 95%", אחת מכל עשרים צפויה להיות שגויה. לעתים קרובות רמת הודאות גבוהה יותר.

אם אחת מבין 100 תוצאות סטטיסטיות היא מעניינת, אז הסיכוי שלה להיות שגויה הוא 1 ל-‏20, בדיוק כמו שאר 99 התוצאות הלא-מעניינות.
זאת היתה אמורה להיות בדיחה.. 136624
זאת היתה אמורה להיות בדיחה.. 136670
חשדתי בזה, אבל כשמדובר בחישובים שגויים - אני לא מסתכן...
זה כבר משהו אחר 136898
ועוד בנושא - שירות מיוחד לקוראי האייל, גישה למאמר קצר ומעניין הנוגע באינפלציית הפירסומים אצל חברי אקדמיה. מתוך ה"Chronicle of Higher Education":

לא כל ידע הוא מדע 136335
במדעי החברה נעשות כל הזמן עבודות שמצד אחד הן לא "מדע" (בניית תאוריות והסקת כללים מתוך נתונים), ומצד שני הן מלמדות אותנו דברים (שעשויים להיות) מעניינים.

למשל, נתקלתי‏1 במאמר על הקשר בין "זקנה מאושרת" לבין "סגנון ההתמודדות עם שינוי בחיים". החוקר כתב שאלון שבוחן (אמור לבחון) את שני הפרמטרים, וחישב מקדמי קורלציה לרוב. מסקנה: יש קשר.
צריך להשתמש בהגדרה רחבה מאד של "מדע", כדי שהמחקר הזה יחשב מדעי. מצד שני, הוא מלמד אותנו על קשר ש(אולי) לא הכרנו, וגם אם הכרנו, (אולי) לא ידענו מה עוצמת הקשר, ואילו דברים משפיעים עליו. התוצאות עשויות להיות שימושיות (לעובדים סוציאליים, למשל). הביקורת שלך מקודם תקפה גם כאן: לדוגמא, אם אוכלוסית המחקר כוללת נבדקים ממדינה אחת, אי-אפשר להסיק ממנו הרבה על מדינות אחרות.

המחקר הזה אולי לא הופך סדרי עולם, אבל קצת מוגזם לצפות שאחוז משמעותי מבין אלפי‏2 המאמרים שמתפרסמים במדעי החברה בעולם מדי שנה יהיו כאלה. למרבה המזל, אף אחד לא צריך לקרוא את כולם.

1 בנסיבות מוזרות משהו
2 הייתי מהמר דווקא על משהו בסביבות המליון. האם מישהו יכול לתת הערכה טובה יותר?
לא כל ידע הוא מדע 136381
באמת שאין לי שום דבר נגד מחקרים שמוצאים קשר בין משתנים. הם עשויים להיות שימושיים, והם מספקים פילרים לעמודים האחרונים של העיתונים. יצאתי נגד הטענה שהובעה כאן, ש''אוסף עובדות סטטיסטיות על קשרים בין משתנים'' היא ה''דרך ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית''.
לא כל ידע הוא מדע 136539
ובלי הא הידיעה (סתם דרך, שימושית למדי) זה בסדר?
לא כל ידע הוא מדע 136592
אני לא ממש מבין את השאלה. בכל אופן, אם התכוונת להיות סרקסטי, אני חושב שזה לא במקום. לא אני התחלתי את הפתיל ואת הקביעות שמחקרים רבים הם לא ''מדעיים''.
לא כל ידע הוא מדע 136615
לא התוונתי להיות סרקסטי (סרקסטי? אני?).

אני שואל אם לדעתך איסוף של עובדות סטטיסטיות היא דרך מוצלחת "ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית".
לא כל ידע הוא מדע 136644
כן, זאת דרך מוצלחת ליצור הכללות על אודות בני-אדם והחברה האנושית. אבל, יש לי שני דברים נוספים להגיד על זה. ראשית, ההכללות האלו, כשלעצמן, לא מקרבות אותנו להבנה של מושא המחקר שלנו. גם אם נדמה לנו שכן, זה בגלל שאנחנו יוצרים ללא-הרף בראשנו מודלים של התנהגות הסביבה, ומסבירים את התופעות לפי המודלים האלה. הבעיה היא, שהמודלים האלה אינטואיטיביים ולא מדעיים.
שנית, אי אפשר לאסוף עובדות סטטיסטיות על תחומים נרחבים בחיי בני-אדם ובהתנהלותה של חברה. בעיניי, זה מצדיק פתיחות לצורות אחרות של מחקר, גם כאלה שלא מבוססות על עובדות סטטיסטיות. אחרי הכול, מודל שנבנה תוך הסתמכות על מקטע קטן של המציאות עשוי להיות מעוות לא פחות ממודל שנבנה על סמך נתונים לא מדויקים (הגישה הביהביוריסטית שהוזכרה כאן כדוגמא).
לא כל ידע הוא מדע 136672
נראה לי שנקודת המוצא שלך (שהכללות לא מקרבות אותנו להבנת מושאי המחקר) קשיחה מדי. טענות מסוג "טמפרטורת הרתיחה של מים היא 100 מעלות" הן מדעיות, כי הן מוסרות מידע על המציאות. ומה עם טענות על זמן מחצית חיים של אטומים? הרי אי-אפשר לחזות את התפרקות האטום, אלא באמצעות "הכללות סטטיסטיות". מה לא בסדר בזה?

במקרה של מדעי החברה, סביר שלעולם לא יהיו לנו יותר מאשר חוקים הסתברותיים; החוקים (האמפיריים) האלה עשויים לתמוך או לסתור תאוריות כוללניות על תהליכים חברתיים. איך אפשר לעבור מ"מודלים אינטואיטיביים" ל"מודלים מדעיים" אם לא על-ידי יצירת ניבויים (אפילו סטטיסטיים) שאפשר לבחון ולהפריך?
לא כל ידע הוא מדע 136690
לא הבנתי את התגובה שלך. אני אמרתי משהו נגד הכללות סטטיסטיות או חוקים הסתברותיים?
לא כל ידע הוא מדע 136893
ננסה שוב: כתבת "קיימת נטייה להתמקד במחקר אמפירי על פני הניסיון לבנות *מודלים כוללים על טבע החברה*. אני חושב שאלו דברים שאמורים להשלים זה את זה (יותר נכון, המחקר האמפירי אמור להיות בשירות בחינת המודלים), ולא כפי שזה נעשה במקרים רבים כיום."

אני חושב שהציפיה למודלים כוללים במדעי החברה היא מוגזמת, ושהכללות סטטיסטיות הן (בדרך כלל) "מדע": הן מלמדות אותנו איך המערכת המסובכת שנקראת "חברה" מתנהגת. אולי בעניין הדגשים אנחנו בכלל מסכימים (מי יודע).
לא כל ידע הוא מדע 136948
כתבתי כבר למה לדעתי הכללות סטטיסטיות כשלעצמן הן לא מדע (הן חוקרות תופעות מקריות ולא את טבע החברה, אשליית הבנה על-בסיס מודל אינטואיטיבי). אני מבין שאתה חולק עליי. אני חושב שיהיה נכון אם תכתוב את הנימוקים להסתייגויותיך מטענותיי. משפט כמו "הן מלמדות אותנו איך המערכת המסובכת שנקראת 'חברה' מתנהגת" הוא הטענה שבמחלוקת.

באיזה אופן אתה "חושב שהצפייה למודלים כוללים במדעי החברה היא מוגזמת"? כמו הציפייה שהאדם יגיע באחד העמים לירח? יפרק את האטום? באופן אחר?
לא כל ידע הוא מדע 137615
כל נתון סטטיסטי מלמד משהו על המשתנים שמדדת; ככל שההסתברויות גבוהות יותר (והקשרים חזקים יותר), אפשר לומר שהבנת את המשתנים טוב יותר.
כמובן שהבנת התהליכים נמצאת ברמה גבוהה יותר, אבל לרמה הזו עוד לא הגענו בתחומים הרבה יותר "מדעיים" (רפואה, למשל). במובן מסויים, אפשר לראות בחוקי טבע (שמאפשרים חיזוי ברמת הצלחה של 100%) מקרה קצה של החוקים ההסתברותיים; כשאין מספיק ידע כדי לפתח חוקים מן הסוג הראשון, אני מוכן להסתפק (בינתיים) בסוג השני.
לא כל ידע הוא מדע 137632
גם אני מוכן להסתפק בחוקים מהסוג השני. אני רק לא קורא להם מדע. למשל, למדתי כבר לתפעל את הטלוויזיה שלי. בינתיים יש מתאם של 100% בין לחיצה על הכפתור האדום שבקצהו העליון של השלט ובין הדלקה וכיבוי של הטלוויזיה.
אני (לצערי) לא מתמצא בשיטות מחקר. אבל, נגיד שנגה תעזור לי לעשות את החישובים הסטטיסטיים ולבנות את הניסוי בדרכים המקובלות. האם לשיטתך זה יהפוך לחוק טבע?
כן 137637
אבל, לא כל מדע הוא מעניין
  כן • יהונתן אורן
  מה מבדיל, בעינייך, מודלים 'אינטואיטיביים' מ'מדעיים'? • רודי וגנר
  מה מבדיל, בעינייך, מודלים 'אינטואיטיביים' מ'מדעיים'? • יהונתן אורן
  אני לא מבין אותך. • רודי וגנר
  אני לא מבין אותך. • יהונתן אורן
  מה מבדיל, בעינייך, מודלים 'אינטואיטיביים' מ'מדעיים'? • אביב י.
  אתה יכול לכתוב את מדע הביולוגיה באופן פורמליסטי? • רודי וגנר
  אתה יכול לכתוב את מדע הביולוגיה באופן פורמליסטי? • אביב י.
  איך בדיוק? • רודי וגנר
  איך בדיוק? • אביב י.
  לא כל ידע הוא מדע • דובי קננגיסר
  עשות ספרים הרבה אין קץ • עוזי ו.
  עשות ספרים הרבה אין קץ • מ. השור
  עשות ספרים הרבה אין קץ • עוזי ו.
  עשות ספרים הרבה אין קץ • טל כהן
  עשות ספרים הרבה אין קץ • נגה
  עשות ספרים הרבה אין קץ • עוזי ו.
  עשות ספרים הרבה אין קץ • נגה
  עשות ספרים הרבה אין קץ • ירדן ניר
  עשות ספרים הרבה אין קץ • עוזי ו.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דורון הגלילי
  מדע, חברה, ומשתנים סמויים. • רודי וגנר
  מדע, חברה, ומשתנים סמויים. • יהונתן אורן
  אל''פ (אני לא פסיכולוג) • רודי וגנר
  אל''פ (אני לא פסיכולוג) • יהונתן אורן
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • אביב י.
  אתה מאחר את הדיון בשמונים שנה בערך. • רודי וגנר
  יופי, בד''כ אני מאחר יותר. • יהונתן אורן
  אבל זו בדיוק הבעיה. • רודי וגנר
  אבל זו בדיוק הבעיה. • יהונתן אורן
  אתה מאחר את הדיון בשמונים שנה בערך. • כליל החורש נאורי
  אתה מערבב דבר בדבר. • רודי וגנר
  אתה מערבב דבר בדבר. • דובי קננגיסר
  באיזה מובן 'תיאוריה' • רודי וגנר
  באיזה מובן 'תיאוריה' • יהונתן אורן
  ''יונתן, לא תארנו לעצמנו שאתה כזה'' • האייל המשועמם
  בד''כ כשקוראים לי זה יונתן. • יהונתן אורן
  אבל מהו 'טבע הדברים'? • רודי וגנר
  אבל מהו 'טבע הדברים'? • יהונתן אורן
  באיזה מובן 'תיאוריה' • דובי קננגיסר
  סליחה שאני מנדנדת • ברקת לא פה
  סליחה שאני מנדנדת • טל כהן
  סליחה שאני מנדנדת • מ. השור
  סליחה שאני מנדנדת • טל כהן
  סליחה שאני מנדנדת • קורא נבוך
  סליחה שאני מנדנדת • ברקת
  סליחה שאני מנדנדת • טל כהן
  סליחה שאני מנדנדת • כליל החורש נאורי
  סליחה שאני מנדנדת • ברקת
  סליחה שאני מנדנדת • דובי קננגיסר
  סליחה שאני מנדנדת • ברקת
  סליחה שאני מנדנדת • כליל החורש נאורי
  ורק לי הוא קורא מנש!!! • האייל הקורע
  ורק לי הוא קורא מנש!!! • כליל החורש נאורי
  מענטש • מיץ פטל
  מענטש • כליל החורש נאורי
  אתה מאחר את הדיון בשמונים שנה בערך. • אביב י.
  ודאי שאפשר לבדוק • רודי וגנר
  ודאי שאפשר לבדוק • טמבל
  כי לפעמים גם קורה שלא. • ירדן ניר
  למה צער? • רודי וגנר
  למה צער? • ירדן ניר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • אביב י.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • בועז
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • טמבל
  לכל איש יש שם • עוזי ו.
  לכל איש יש שם • האייל האלמוני
  אני חושב שזה בדיוק מה שעוזי רמז • ערן בילינסקי
  לכל איש יש שם • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • טמבל
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • כליל החורש נאורי
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • טמבל
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • טמבל
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • בועז
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • בועז
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • האייל המתערב בנושאים שמעבר לרמתו
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • אביב י.
  שלושה היגדים על העולם: • האייל המתערב בנושאים שמעבר לרמתו
  ברוך שלא עשני אמפיריקן • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • כליל החורש נאורי
  שלושה היגדים על העולם: • בועז
  שלושה היגדים על העולם: • בועז
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • גלעד ברזילי
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • בועז
  --------------------------- • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • רודי וגנר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • דובי קננגיסר
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  לגבי הטענה השניה שלך: • דובי קננגיסר
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • רון בן-יעקב
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  לגבי הטענה השניה שלך: • מ. השור
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  ראה תגובה 131542 למקורות על השלכות של P מול NP • בועז
  בבקשה אל תשימו בינתיים קישורים בכותרת • ערן בילינסקי
  -- אזהרה: תגובה טיפה טכנית -- • בועז
  -- אזהרה: תגובה טיפה טכנית -- • מ. השור
  -- אזהרה: תגובה טיפה טכנית -- • בועז
  -- אזהרה: תגובה טיפה טכנית -- • מ. השור
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • בועז
  לגבי הטענה השניה שלך: • ירדן ניר
  לגבי הטענה השניה שלך: • טמבל
  לגבי הטענה השניה שלך: • עוזי ו.
  לגבי הטענה השניה שלך: • טמבל
  שלושה היגדים על העולם: • אביב י.
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • אביב י.
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • מ. השור
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • מ. השור
  שלושה היגדים על העולם: • עוזי ו.
  שלושה היגדים על העולם: • מ. השור
  כי לפעמים גם קורה שלא. • בועז
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • עוזי ו.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • עוזי ו.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • ירדן ניר
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • גלעד ברזילי
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • ירדן ניר
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • גלעד ברזילי
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • ירדן ניר
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • גלעד ברזילי
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • גלעד ברזילי
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • כליל החורש נאורי או מרמלדה?
  זה לא קדימה, זה צעד לאחור. • ירדן ניר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • עוזי ו.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • עוזי ו.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • אביב י.
  לגבי מספרים טבעיים: • רודי וגנר
  לגבי מספרים טבעיים: • עוזי ו.
  לפי הדיון לעיל בקשר למדעי החברה • רודי וגנר
  לפי הדיון לעיל בקשר למדעי החברה • דובי קננגיסר
  אני חושב שב373 • פוליטיקוס
  373 • ערן בילינסקי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • בועז
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • בועז
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  ליבוביץ והמיסטיקה • רון בן-יעקב
  ליבוביץ והמיסטיקה • טל כהן
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • גלעד ברזילי
  כי לפעמים גם קורה שלא. • רון בן-יעקב
  כי לפעמים גם קורה שלא. • אביב י.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • Chen Shapira
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • יהונתן אורן
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • יהונתן אורן
  כי לפעמים גם קורה שלא. • דובי קננגיסר
  כי לפעמים גם קורה שלא. • יהונתן אורן
  כי לפעמים גם קורה שלא. • אביב י.
  אני מסכים, • יהונתן אורן
  מתמטיקה ישומית • עוזי ו.
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • רודי וגנר
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • רודי וגנר
  Been there. Done that. • האייל האלמוני
  I see what you meme. • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • אביב י.
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • אביב י.
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • אביב י.
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • כליל החורש נאורי
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • כליל החורש נאורי
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • אביב י.
  מתמטיקה ישומית • כליל החורש נאורי
  מתמטיקה ישומית • דובי קננגיסר
  מתמטיקה ישומית • קורא נבוך
  מתמטיקה ישומית • דובי קננגיסר
  מתמטיקה ישומית • ירדן ניר
  ארגז כלים • עוזי ו.
  בכוונה שכחת את הלוגיקה? • האייל האלמוני
  בכוונה שכחת את הלוגיקה? • עוזי ו.
  ארגז כלים • גלעד ברזילי
  ארגז כלים • קורא נבוך
  ארגז כלים • גלעד ברזילי
  ארגז כלים • קורא נבוך
  ארגז כלים • עוזי ו.
  ארגז כלים • קורא נבוך
  ארגז כלים • גלעד ברזילי
  ארגז כלים • קורא נבוך
  ארגז כלים • עוזי ו.
  מבחני נראות • רודי וגנר
  ארגז כלים • easy
  ארגז כלים • קורא נבוך
  ארגז כלים • עוזי ו.
  ארגז כלים • כליל החורש נאורי
  ארגז כלים • עוזי ו.
  ארגז כלים • דובי קננגיסר
  ארגז כלים • עוזי ו.
  ארגז כלים • כליל החורש נאורי
  למי אתה קורא טפשון? • האייל האלמוני
  ארגז כלים • ירדן ניר
  ארגז כלים • דובי קננגיסר
  ארגז כלים • עוזי ו.
  ארגז כלים • דובי קננגיסר
  ארגז כלים • דורון הגלילי
  ארגז כלים • קורא נבוך
  אאל''ט תלמידי מדעי החברה לומדים בניית מבחנים סטטיסטיים • רודי וגנר
  אאל''ט תלמידי מדעי החברה לומדים בניית מבחנים סטטיסטיים • עוזי ו.
  כלכלה ישומית • הקריבו המקוטב
  כלכלה ישומית • דובי קננגיסר
  כלכלה ישומית • הקריבו המקוטב
  כלכלה ישומית • גלעד ברזילי
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דותן דביר
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דורון הגלילי
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דורון הגלילי
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דורון הגלילי
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • שוטה הכפר הגלובלי
  כלכלה ישומית • דורון הגלילי
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דורון הגלילי
  יותר הגיוני. • דורון יערי
  כלכלה ישומית • easy
  כלכלה ישומית • דותן דביר
  כלכלה ישומית • דורון יערי
  כלכלה ישומית • דותן דביר
  כלכלה ישומית • דורון יעערי
  כלכלה ישומית • אביב י.
  כלכלה ישומית • ירדן ניר
  קטנוניים לא מתים, הם רק מציקים אחד לשני. • אביב י.
  כי לפעמים גם קורה שלא. • האייל הפסיכואידי
  לפחות תאיית את שמם נכון • שוטה הכפר הגלובלי
  Reebok Reebok, רבאק ;-) • האייל המתלמד(אביב י.).
  היתכן ? • ג. אבן-חן
  היתכן ? • אביב י.
  היתכן ? • Chen Shapira
  היתכן ? • אביב י.
  ללא כותרת • פוליטיקוס
  ניסית בחנות נעליים? • האייל האלמוני
  חייבים להיות 8 חורים ? • ג. אבן-חן
  חייבים להיות 8 חורים ? • פוליטיקוס
  חייבים להיות 8 חורים ? • אביב י.
  eBay • האייל האלמוני
  eBay • האייל האלמוני
  הגנה על מותגים ומחמי''ם • ג. אבן-חן
  מותג = רמת איכות קבועה. • רודי וגנר
  מותג = רמת איכות קבועה. • ג. אבן-חן
  היתכן ? • יעקב פופק
  השטחי וזהותו? • דובי קננגיסר
  מספר שאלות ענייניות • ברקת
  מספר שאלות ענייניות • דובי קננגיסר
  מספר שאלות ענייניות • ברקת
  מספר שאלות ענייניות • דובי קננגיסר
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • האייל האלמוני והארסי
  בערבי חמישי תשכבי במיטה עם איזה ספר, כשאני והחבר'ה נראה כדורסל • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  הטאו של בלאט • האייל האלמוני והארסי
  הטאו של בלאט • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  הטאו של בלאט • האייל השואל אם כך
  הטאו של בלאט • האייל האלמוני
  הנה טאו טאו • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • יהונתן אורן
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • עדי
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • יהונתן אורן
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • עדי
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • יהונתן אורן
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • עדי
  זה לא מעיד על מחשבה רדודה. • רודי וגנר
  זה לא מעיד על מחשבה רדודה. • מ. השור
  תעשה טובה • עדי
  על מה דיברנו? • רודי וגנר
  על מה דיברנו? • מ. השור
  על מה דיברנו? • רודי וגנר הלך לאיבוד.
  על מה דיברנו? • מ. השור
  ממש כת, העניין הזה • רודי וגנר
  לא, עוד לא אמרת. • מ. השור
  המשחק החברתי של האופנה. • רודי וגנר
  המשחק החברתי של האופנה. • מ. השור
  המשחק החברתי של האופנה. • רודי וגנר
  המשחק החברתי של האופנה. • מ. השור
  המשחק החברתי של האופנה: בערוץ הספורט! רק לבעלי כבלים • חזי
  המשחק החברתי של האופנה: בערוץ הספורט! רק לבעלי כבלים • מ. השור
  המשחק החברתי של האופנה: בערוץ הספורט! רק לבעלי כבלים • אביב י.
  המשחק החברתי של האופנה: בערוץ הספורט! רק לבעלי כבלים • מ. השור
  רק ל_לקוחות_ הכבלים. • כליל החורש נאורי
  המשחק החברתי של האופנה. • אינדי (השנייה)
  המשחק החברתי של האופנה. • חזי
  המשחק החברתי של האופנה. • דובי קננגיסר
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • טמבל
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • טמבל
  המשחק החברתי של האופנה • רודי וגנר
  המשחק החברתי של האופנה • דובי קננגיסר
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • ברקת
  המשחק החברתי של האופנה • יעקב פופק
  המשחק החברתי של האופנה • ברקת
  המשחק החברתי של האופנה • דובי קננגיסר
  המשחק החברתי של האופנה • ברקת נוזפת
  המשחק החברתי של האופנה • יעקב פופק
  יפה מאוד, יקוב • ברקת
  יפה מאוד, יקוב • יעקב פופק
  יפה מאוד, יקוב • ברקת
  יפה מאוד, יקוב • יעקב פופק
  המשחק החברתי של האופנה • הזוג האופנתי הנוסף
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • טמבל
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • ברקת מתחכמת
  המשחק החברתי של האופנה • מ. השור
  המשחק החברתי של האופנה • הזוג האופנתי הנוסף
  המשחק החברתי של האופנה • דובי קננגיסר
  המשחק החברתי של האופנה • חזי
  המשחק החברתי של האופנה • דובי קננגיסר
  המשחק החברתי של האופנה • ברקת
  יש גם גיל מסוים • רודי וגנר
  הנגזרת של דובי לעקרון ההכבדה • עוזי ו.
  הנגזרת של דובי לעקרון ההכבדה • דובי קננגיסר
  הנגזרת של דובי לעקרון ההכבדה • עוזי ו.
  תודה על הפטור. • רודי וגנר
  תודה על הפטור. • ירדן ניר
  תודה על הפטור. • נגה
  הוא לא מזלזל, להיפך - • ענת
  בררררר • ג. אבן-חן
  תודה על הפטור. • יהונתן אורן
  תודה על הפטור. • ירדן ניר
  תודה על הפטור. • ברקת
  תודה על הפטור. • ברקת
  תודה על הפטור. • יהונתן אורן
  תודה על הפטור. • ירדן ניר
  תודה על הפטור. • רון בן-יעקב
  תודה על הפטור. • ל.ב.פ., תל אביב
  תודה על הפטור. • מ. השור
  על מה דיברנו? • כליל החורש נאורי
  על מה דיברנו? • מ. השור
  על מה דיברנו? • האייל מזיסקינד
  על מה דיברנו? • האייל האלמוני
  על מה דיברנו? • מ. השור
  על מה דיברנו? • כליל החורש נאורי
  על מה דיברנו? • יעקב פופק
  על מה דיברנו? • כליל החורש נאורי
  על מה דיברנו? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  אבולעפיה?! • יעקב פופק
  אבולעפיה עם פיתה חמה • האייל האלמוני והארסי
  אבולעפיה עם פיתה חמה • יעקב פופק
  אבולעפיה עם פיתה חמה • איילת בועזסון
  אבולעפיה עם פיתה חמה • האייל האלמוני
  אבולעפיה עם פיתה חמה • יעקב פופק
  על מה דיברנו? • מ. השור
  על מה דיברנו? • כליל החורש נאורי
  על מה דיברנו? • עדי
  עדריות והעדר מחשבה עצמאית? • גרשון
  הרמפ! נסיון שני! • גרשון
  הרמפ! נסיון שני! • ברקת
  כעובד IBM לשעבר... • טל כהן
  אכן התכוונתי למחשבים המשרדיים • גרשון
  עדריות והעדר מחשבה עצמאית? • דורון הגלילי
  אפשר לריב על זה הרבה • גרשון
  אפשר לריב על זה הרבה • דורון הגלילי
  אפשר לריב על זה הרבה • יעקב פופק
  אפשר לריב על זה הרבה • מ. השור
  אפשר לריב על זה הרבה • יעקב פופק
  קטנוניות (?) • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  קטנוניות (?) • יעקב פופק
  קטנוניות (?) • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  קטנוניות (?) • יעקב פופק
  קטנוניות (?) • העלמה עפרונית
  קטנוניות (?) • מיץ פטל
  לא, לא לא. • העלמה עפרונית
  לא, לא לא. • מיץ פטל
  מה? • העלמה עפרונית
  מה? • מיץ פטל
  מה? • יעקב פופק
  מה? • מיץ פטל
  מה לא מובן? • העלמה עפרונית
  גרעינים שחורים • דורון הגלילי
  גרעינים שחורים • העלמה עפרונית
  גרעינים שחורים • דורון הגלילי
  לא, לא, לא • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  לא, לא, לא • העלמה עפרונית
  לא, לא, לא • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  ג'ובניק • יעקב פופק
  גרעינים שחורים • יעקב פופק
  סיכום (ביניים?) • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  סיכום (ביניים?) • מיץ פטל
  צא מזה. מה איתך? • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  סיכום (ביניים?) • יעקב פופק
  סיכום (ביניים?) • כליל החורש נאורי
  סיכום (ביניים?) • מיץ פטל
  סיכום (ביניים?) • דורון הגלילי
  סיכום (ביניים?) • כליל החורש נאורי
  סיכום (ביניים?) • טל כהן
  סיכום (ביניים?) • טל כהן
  סיכום (ביניים?) • מיץ פטל
  סיכום (ביניים?) • יעקב פופק
  סיכום (ביניים?) • אלמונית עם דואל
  סיכום (ביניים?) • דורון הגלילי
  סיכום (ביניים?) • אלמונית עם דואל
  אפשר לריב על זה הרבה • ברקת
  עדריות והעדר מחשבה עצמאית? • רודי וגנר
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • יהונתן אורן
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • ברקת
  עמוק,הלוואי והייתי עמוק,כמו שאני, כמו שאני יומרני • יעקב פופק
  בוא נשנה כותרת ונדבר על מידות • ברקת
  בוא נשנה כותרת ונדבר על מידות • יעקב פופק
  בוא נשנה כותרת ונדבר על מידות • ברקת
  בוא נשנה כותרת ונדבר על מידות • יעקב פופק
  בוא נשנה כותרת ונדבר על מידות • ברקת
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • עדי
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • כליל החורש נאורי
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • דורון הגלילי
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • האייל המסומם
  ללא כותרת • פוליטיקוס
  ללא כותרת • כליל החורש נאורי
  לא כל כך מפליא • שוטה הכפר הגלובלי
  לא כל כך מפליא • כליל החורש נאורי
  לא כל כך מפליא • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • פוליטיקוס
  ללא כותרת • כליל החורש נאורי
  ללא כותרת • ל.ב.פ., תל אביב
  בדיוק • עכבר הכפר הגלובלי
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • האייל האלמוני
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • האייל האלמוני
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • נגה
  ''אני, אישית, לא מחבבת את האפנה הזו'' • שוטה הכפר הגלובלי
  אכן • נגה
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • Chen Shapira
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • רון בן-יעקב
  מידה רבה של שטחיות תעזור לי עכשיו • כליל החורש נאורי
  סליחה? • העלמה עפרונית
  סליחה? • כליל החורש נאורי
  אני גם שואלת. • העלמה עפרונית
  לא שזה ענייני • שוטה הכפר הגלובלי
  ג'ינסים • האייל האנומלי
  ג'ינסים • כליל החורש נאורי
  דגמ''ח • ירדן ניר
  דגמ''ח • כליל החורש נאורי
  דגמ''ח • חזי
  דגמ''ח • כליל החורש נאורי
  דגמ''ח • דורון הגלילי
  עיקר שכחתי • דורון הגלילי
  רק על עצמי לספר ידעתי • האייל האלמוני והארסי
  רק על עצמי לספר ידעתי • יהונתן אורן
  למה צחקה מיכל,למה צחקה מיכל לדוד • האייל האלמוני והארסי
  וואלה. כשקוראים את הפתיל עד תומו, מגלים שזה אכן מסוכן. • יהונתן אורן
  איכסה חיקויים • ברקת
  1 "מצטטים"? • שוטה הכפר הגלובלי
  1 "מצטטים"? • דורון הגלילי
  מחקים/ מצטטים / מתכתבים • ענת
  מה זה "איכותי"? • רודי וגנר
  מה זה "איכותי"? • מיואשת לגמרי
  מה זה "איכותי"? • שוטה הכפר הגלובלי
  מה זה "איכותי"? • רודי וגנר
  מה זה "איכותי"? • שוטה הכפר הגלובלי
  מה זה "איכותי"? • רודי וגנר
  מה זה "איכותי"? • ברקת
  את יודעת מה, נניח שכן. • רודי וגנר
  מה זה "איכותי"? • יעקב פופק
  אני לא יודע איך זה עובד שם • גרשון
  אני לא יודע איך זה עובד שם • Chen Shapira
  הפסדת מגוון דברים • גרשון
  הפסדת מגוון דברים • מ. השור
  מוזר, רק עכשיו קיבלתי הודעה • גרשון
  בוא נסכים על הסוף: פלצנות עולה כסף. • רודי וגנר
  חיקויים • ירדן ניר
  חיקויים • רון בן-יעקב
  חיקויים • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • עדי
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • עדי
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  עלי בריקדות (לא) • מרדכי וענונו
  עלי בריקדות (לא) • ברקת
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  למה דוקא עסקים קטנים? • גילית
  למה דוקא עסקים קטנים? • ירדן ניר
  למה דוקא עסקים קטנים? • גילית
  למה דוקא עסקים קטנים? • ירדן ניר
  למה דוקא עסקים קטנים? • גילית
  למה דוקא עסקים קטנים? • חזי
  לא מדויק • גילית
  לא מדויק • חזי
  למה דוקא עסקים קטנים? • ירדן ניר
  כן, אבל הרי • גילית
  כן, אבל גבעות • חזי
  צל הרים כהרים • גילית
  צל הרים כהרים • האייל האלמוני
  צל הרים כהרים • גילית
  צל הרים כהרים • האייל האלמוני
  צל הרים כהרים • גילית
  נכון • האייל האלמוני
  נכון • אביב י.
  נכון • האייל האלמוני
  מהי עמדתך בדיון זה? • גילית
  מהי עמדתך בדיון זה? • אביב י.
  מהי עמדתך בדיון זה? • דורון הגלילי
  מהי עמדתך בדיון זה? • אביב י.
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • רודי וגנר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • גילית
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • ירדן ניר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • גילית
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • ירדן ניר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • גילית
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • טל כהן
  בכלל לא • גילית
  בכלל לא • דובי קננגיסר
  בכלל לא • חזי
  בעיות איוורור למשל • עמית מנדלסון
  בעיות איוורור למשל • חזי
  בעיות איוורור למשל • ערן בילינסקי
  בעיות איוורור למשל • מיץ פטל
  בכלל לא • גילית
  בכלל לא • דובי קננגיסר
  בכלל לא • גילית
  בכלל לא • דובי קננגיסר
  בכלל לא • גילית
  לוקאל פטריוטיזם • יעקב פופק
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • ירדן ניר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • גילית
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • בועז
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • ירדן ניר
  הטיעון השני שלך בעייתי. • רודי וגנר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • טל כהן
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • בועז
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • ירדן ניר
  איך הם בדיוק נהנים מזה שהמנכ"ל מרוויח טוב? • טל כהן
  הנקודה היא • רודי וגנר
  לא • בועז
  לא • רודי וגנר
  לא • בועז
  צל הרים קערות • חזי
  צלע רים קערות • גילית
  צלע רים קערות • אביב י.
  תלוי • גילית
  כן, אבל גבעות • דובי קננגיסר
  למה זה מפתיע? • דורון הגלילי
  ואם יפטרו אותם הם תמיד יכולים לעבור למגזר הציבורי • רודי וגנר
  ואם יפטרו אותם הם תמיד יכולים לעבור למגזר הציבורי • מיץ פטל
  ואם יפטרו אותם הם תמיד יכולים לעבור למגזר הציבורי • ברקת
  ואם יפטרו אותם הם תמיד יכולים לעבור למגזר הציבורי • דורון יערי
  כן, אבל גבעות • מיץ פטל
  כן, אבל הרי • ירדן ניר
  למה דוקא עסקים קטנים? • עדי
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  למה שוויון? • בועז
  למה שוויון? • יהונתן אורן
  למה שוויון? • בועז
  למה שוויון? • יהונתן אורן
  למה שוויון? • בועז
  למה שוויון? • יהונתן אורן
  למה שוויון? • בועז
  למה שוויון? • Ayal (my real name)
  למה שוויון? • שוטה הכפר הגלובלי
  למה שוויון? • יהונתן אורן
  למה שוויון? • דובי קננגיסר
  עלי בריקדות (לא) • ירדן ניר
  עלי בריקדות (לא) • מ. השור
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • בועז
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  עלי בריקדות (לא) • רון בן-יעקב
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  אתמהה • רון בן-יעקב
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • בועז
  עלי בריקדות (לא) • יהונתן אורן
  עלי בריקדות (לא) • בועז
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  עלי בריקדות (לא) • כליל החורש נאורי
  עלי בריקדות (לא) • דובי קננגיסר
  אידיאולוגיה לכל דורש! • אסתי
  אידיאולוגיה לכל דורש! • חזי
  אידיאולוגיה לכל דורש! • שוטה הכפר הגלובלי
  הגלובליזציה • אסתי
  בא לי גלובלי • חזי
  חזי לא אשם. • רודי וגנר
  חזי לא אשם. • חזי
  חזי לא אשם. • שוטה הכפר הגלובלי
  חזי לא אשם. • מיץ פטל
  חזי לא אשם. • דורון הגלילי
  כלומר,: • רודי וגנר
  כלומר,: • ירדן ניר
  הגלובליזציה • דובי קננגיסר
  הגלובליזציה • חזי
  הגלובליזציה • דובי קננגיסר
  הגלובליזציה • דורון הגלילי
  הגלובליזציה • דובי קננגיסר
  הגלובליזציה • בועז
  הגלובליזציה • חזי
  הגלובליזציה • ברקת
  הגלובליזציה • דובי קננגיסר
  הגלובליזציה • דורון הגלילי
  הגלובליזציה • שוטה הכפר הגלובלי
  הלאה תרבות המערב • פוליטיקוס
  הרעיון של הורדת רמת החיים הוא בין הרעיונות הטובים ביותר • דורון הגלילי
  תחי העז • פוליטיקוס
  ניסו את זה פעם, אממ... • א. הראשון
  תחי העז • פוליטיקוס
  הגלובליזציה • בועז
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • מ. השור
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי: הופעה חיה ב"בארבי", יום ששי • חזי
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • אביב י.
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • מ. השור
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • חזי
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • קורא נבוך
  מקדונלדס וילדי העולם השלישי • ג. אבן-חן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים