איקרוס בעירק 137661
מאמר מאוד מענין.
מכיוון שמזה כמה מלחמות ארה"ב עושה שימוש נרחב בעליונותה האווירית/טכנולוגית, אובדן כלי טיס נתפס ברמה הסמלית הרבה מעבר למשמעותו הצבאית. דומה שתמונת טייס שבוי שהופשט מנוצות הברזל חזקה מתמונת מאה שבויים רגילים.
אם תמונות הן השפה החדשה של האנושות, צריך להוסיף שלשפה הזו ישנם כבר רבדים, ואנו מתיחסים לתמונות בקונטקסט של אסוציאציות תמונתיות שכבר קיימות בתודעתנו.
ספציפית אני רוצה להתיחס לתמונה שהכי הרשימה אותי במלחמה הנוכחית בעירק-תמונת האפאצ'י על הקרקע ולידו כפרי עירקי בג'לביה מנופף ברובהו, כביכול יירט את מפלצת-הפלדה-יורקת-אש בעזרת הנשק האנטי-מערבי האולטימטיבי, הקלצ'ניקוב.
ניסיתי להזכר היכן כבר ראיתי תמונה דומה, ונזכרתי... באנציקלופדית הילדות החביבה עלי מכולן, "פניני דעת", ארבעה כרכים בקופסת קרטון.
בכרך הנקרא ה'שמים והים' היה פרק מענין ושמו חלום הטיסה בו סופר על השרלירים, אותם כדורים פורחים ראשונים שמולאו במימן, לעומת המונגולפירים שהיו ממולאים באויר מחומם.
הכימאי הצרפתי ז'ק אלכסנדר שרל הפריח כדור כזה ב-‏1783 עם סל אך ללא אנשים, הכדור נסחף ברוח הרחק מפריז, ונחת בשדה כפרי. הכפריים סברו שמדובר במעשה שטן שנשלח להשחית את הארץ, והתנפלו על הכדור בקלשונותיהם והשחיתו אותו כליל.
(תמונה שצוירה בחן רב והותירה עלי רושם בלתי נשכח).
איקרוס בעירק 137703
אהבתי את הדימוי. אכן יש פער אדיר בין המשמעות הצבאית של אפאצ'י אחד שהתרסק או אפילו הופל לבין המשמעות האמוציונאלית-סמלית.
--------------------------------------------------------
p-files.org

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים