141958
א. האנלוגיה לנגר קצת מוזרה. חשבתי שסוג האנלוגיות האלה נגמרו עם הפילוסופיה היוונית.
אנלוגיה אחרת: המילים אינם כלי העבודה של הפוליטיקאי. כלי העבודה שלו הם החקיקה, עמדת ביצוע מיניסטריאלית, השפעה פוליטית וכדומה. לכן, באנלוגיה כזאת אני אשווה את המילים למסמרים, ואת כלי העבודה שציינתי לפטיש. מה דעתך?

ב. ההנחה שאמצעים לא יכולים להיות זהים למטרות היא הנחה חסרת בסיס. בד"כ אמצעים משתלבים במטרות. יישוב כל חלקי ארץ ישראל הוא מטרה בפני עצמה, ואמצעי לאידיאולוגיות ימניות שונות. בתיאוריות הפשיסטיות עקרון המנהיג, אלימות ומלחמה וכו' הן מטרות אידיאולוגיות רשמיות, כמו גם אמצעים לחיזוק השלטון ולכיבוש. ואלו סתם דוגמאות.
בכלל, הוגים והיסטוריונים של רעיונות (כמו ברלין, טלמון, ארנרט) מראים את הקשר הפנימי העמוק (והסבוך) בין אידיאלוגיות ואמצעים. הרעיון שלמעשים שונים אפשר להגיע מאידיאולוגיות הפוכות הוא לא חדש (למשל, המונח "משטר טוטליטרי" מאפיין את הקומוניסטים שבאים מהשמאל, ואת הפשיסטים שבאו מימין), אבל הוא לא מצביע על חוסר קשר בין פוליטיקה ואידיאולוגיה. פשוט צריך ללמוד יותר.

ג. גם אם פוליטיקאי אף פעם לא טועה, ההנחה שאתה יכול לדעת מה המטרות שלו באיזה שהוא אופן היא בעייתית דווקא לשיטתך: לדבריך, צריך להיות פוליטיקאי (ואף בכיר) בשביל לעשות את החישובים שמובילים לחוסר-טעות. מאחר שאתה לא כזה, אתה נתקע כאן בחוסר יכולת לשחזר את החישובים. ואז הגענו ל"המילים והמעשים של פוליטיקאי לא מעידים על שום דבר שאני יכול לדעת".
142033
א. אני אחשוב שהאנלוגיה שלך די מוזרה, ושלא הבנתי מה אתה מנסה לומר. אני גם חושב, שהאנלוגיה של עודד שהבאתי במאמר כן משרתת את המטרה שלה, של לגרום לאנשים להבחין בין מטרות ואמצעים אצל פוליטיקאי, ולכן טובה.

ב. מעניין, את אותה הסתייגות בדיוק (בחצי הראשון של הסעיף) העלתי בקורס של עודד סמסטר שעבר. אפילו עם הדוגמא של יישוב א"י השלמה. התשובה הייתה, מה זה משנה? זה שמטרה מסויימת היא אמצעי למימוש מטרה אחרת, לא צריך להזיז לך. פשוט לאמצעי האחרון בשרשרת שאתה יכול לראות נקרא מטרה, ונקווה שזה מתיישב לנו עם השכל הישר. לא מתיישב? נקרא לזה אמצעי ונגיד שאנחנו עדיין לא יודעים מה המטרה.

ב2. טוב, לדעתי זה שאתה יכול לממש דבר והיפוכו מאותה אידיאולוגיה זה בדיוק מה שמצביע על חוסר הקשר, אבל כנראה שאתה צריך תשובה עם יותר עומק פילוסופי משאני מסוגל לתת לך (במיוחד אם אתה מחפש השוואה להוגי עבר). לכן אתן לך המלצת קריאה: ספרו של אחד, ע. בלבן. "Polotics & Ideology - a philosophical approach".
(זה מהזכרון, אז אני מקווה שזכרתי נכון)

ג. מפיתום? אני לא צריך לשחזר את החישובים, אני רואה את התוצאות שלהם.
תיקון חצות 142037
Politics and Ideology כמובן. די קשה להשגה, למען האמת. המקום היחידי שמצאתי את הספר זמין ולא בהזמנה מיוחדת זה אצל B&N :
גם לא זול. 70$
תיקון חצות 142040
אין את זה בספרייה של אונ' חיפה? הרשה לי להזדעזע קלות.
תמיד ידעתי ששם במוסד האקדמאי האחר בחיפה אנשים לא רציניים.
those were the days, my friend 142062
אה, בעצם אולי יש. בטוח שיש בספריה של הטכניון, משם לקחתי את הספר כשעוד הייתי סטודנט.
תיקון חצות 142132
האנשים אצלנו באוניברסיטה לא רציניים, אבל הספריה כן. הספר נמצא, ואפילו שאלתי אותו פעם. אבל כשהחזקתי אותו ביד וגיליתי בכמה טקסט מדובר, ויתרתי על הקריאה. אבל אל תקחו דוגמה ממני, אני סרבן קריאה סדרתי.
142046
אני לא מבין משהו. להגדרתך, "פוליטיקה" היא מושג מוניסטי? ז"א, יש "מדיניות מעשית" אחת שאו-שמיושמת-או-שלא מיושמת?
כי אם לא, אני לא רואה איך אפשר להסביר את חישובי הפוליטיקאי לפי התוצאות, או למה צריך להניח שההצהרות שלו לא משקפות את דעתו, או להסביר הצבעות תמוהות.
פשוט, הוא מבצע שקלול בין המטרות שלו בהתאם למצב, ובין מה שנראה לו שאפשר להשיג בלי לפגוע במטרות השונות שלו. זה שאתה לא מבין את השקלול – זה בגלל שאתה לא פוליטיקאי.
142065
בעל מפעל רוצה להרוויח כסף, ולשם כך הוא מייצר מוצרים. המוצרים הם כלי להשגת רווח.
פוליטיקאי רוצה להפוך את המדינה שלו לטובה יותר, ולשם כך הוא מחוקק חוקים. החוקים הם לא רק כלי להפיכת המדינה לטובה יותר - הם גם המדד לטיב המדינה. לפיכך, חוקים הם גם כלי וגם מטרה. לא כלי להשגת מטרה אחרת - הם כלי להשגת עצמם.
142077
בחיי שאני לא מבין אותך.

אם אתה מציע תאוריה שהמטרה של פוליטקאי מסויים היא להעביר חוק X, אז לא משנה למה (כי הוא רוצה שהמדינה תהיה טובה יותר, נגיד), אתה יכול למדוד לאור מטרה זו את מעשיו - האם שהוא אומר "צריך להעביר את החוק ברוב גורף" זה עוזר למטרה של העברת החוק, או ההפך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים