 |
ראג' פרסאוד*, מרצה ויועץ פסיכיאטרי בבתי החולים המלכותים בדלאם ומאודסלי בלונדון, כתב מאמר בנושא הגרפולוגיה שפורסם במגזין ניו סיינטיסט בספט. 2002. פרסאוד כותב על האמינות של גרפולוגיה בתור מדע שמקיש של תכונות של אישיות מתוך כתב יד. "מחקר אחרי מחקר מראה שגרפולוגיה זה שטויות, אבל אפשר לגלות בעזרתה הרבה יותר ממה שחשבנו".
הוא מזכיר את תפיסתו של "המחבל המשוגע" מניו יורק בשנת 1956 כביכול על סמך בדיקה גרפולוגית, אבל למעשה מה שהוביל ללכידתו היו פרטים שהוא חשף במכתביו לעיתונים. מישהו כבר כתב באחת התגובות שעקב פסיקה של בית המשפט העליון האמריקאי, בדיקה גרפולוגית כבר איננה קבילה אוטומטית, ונראה שהמקרה הנ"ל הוא המקרה המתועד היחידי להצלחת "מדע" הגרפולוגיה.
פרסאוד כותב שלמרות שהמדע ניסה לקבור את הגרפולוגיה, היא עדיין חיה ונושמת, וטוענת שאפשר לחשוף עד 400 מאפיינים שונים של האישיות, אפילו אם הם לא-מודעים. הוא מצטט את פרופ' רוי קונג ודרק קוהלר (מח' לפסיכולוגיה, אונ' ווטרלו שבקנדה. אני חושב שכבר הזכירו אותם כאן) שטוען שהציבור הרחב מגיע לאותה מסקנה אינטואיטיבית כמו הגרפולוגים, שיש קשר בין כתב יד לאישיות. בבדיקה גילו קינג וקוהלר ששתי קבוצות של מתנדבים, ללא ידע בגרפולוגיה, מצאו קשר בין כתב יד לא מסודר לבין דיפרסיה, למרות שאין כל תימוכין מדעיים לזה. הבודקים קישרו בין גודל האותיות לגודל האגו או בין אותיות שנוטות למעלה לבין רמת האופטימיות של הכותב. הם חושבים שפשוט גרפולוגים והדיוטות גרפולוגיים מתארים כתב יד באותם מושגים בהם אנחנו מתארים אישיות. (אין במאמר פרוט של הניסוי אבל אפשר לנסות לכתוב אליו dkoehler@uwaterloo.ca).
פרסאוד טוען שידוע שמועמדים לעבודה יכולים לשנות את צורת הכתיבה כדי לתת רושם של סדר ואירגון. אבל, בכל זאת צורת הכתיבה היא אישית (לא אישיות), אומר אלן ווינג Sensory Motor Neuroscience Center באונ' בירמינגהם. הכתיבה מאפינת את הבנאדם משום שהיא מורכבת מפעילויות מוטוריות קטנות שמקודדות במוח כנראה בצורה אבסטרקטית ולא בתור פקודות מסוימות לשרירים ספציפיים. לכן, אפשר למצוא יחודיות בכתב אפילו אם כותבים באמצעות אצבעות הרגליים. (כבר הבאתי אי שם ציטוט מפרופ' לביבוביץ שאמר שנשמע לו הגיוני שיש בסיס ניורולוגי לכתב היד).
במחקר באונ' המבורג Michel Rijntjes חיבר מתנדבים לסורק ממוחשב וביקש מהם לכתוב באצבעות היחדים והרגליים. הם מצאו שאותו חלק של המוח היה פעיל, ללא קשר לגף שהופעל (פוסטריאור פארטיאל קורטקס). אגב, זהו החלק שמעורב בפעילות מוטורית באופן כללי, אבל לא קשור כל כך ל"אישיות" שנמצאת כנראה באונות מוח אחרות.
באופן אירוני, אולי אנחנו רואים גרפולוגיה חדשה שצומחת מתוך האפר של הישנה. למשל, שינויים מיקרוגרפיים בכתיבה – האצה או האטה של העט, מהירות משיכת הקולמוס (דברים שנמדדים ע"י עטים ולוחות כתיבה ממוחשבים) – יכולים לתת סימנים מןקדמים לבעיות נירולוגיות או פסיכיאטריות כמו פרקינסון, סכיזופרניה, טרשת ועוד. בעזרת ניתוח שינויים בכתיבה אפשר למצוא איזה אזורים נפגעו במוח.
ממצא מענין עולה מבדיקות של רולנד מרגל Mergl מאונ' מינכן. יתכן ויש קשר סטטיסטי (שוב אין פרוט של הניסוי) בין אישיות נעימה ונינוחה לאיטיות הכתיבה. אך בניגוד לגרפולוגים, הם חושבים שהממצאים מראים שככל שהאדם מודע יותר, כתיבתו יותר חסרת סדר.
בתוספת למאמר מודגש שכדי לכתוב בצורה קריאה וברורה, צריך לסנן "רעשים ניורולוגיים", המערכות הביוכימיות של גזע המוח והמוח התחתון צריכות לפעול בצורה תקינה וכו'. הפרעה באחד ממרכיבי המערכת יכול לגרום לכתיבה מרושלת, אם כי הפרעות גופניות, חושיות או אינטלקטואליות אחרות יכולות לגרום לכתב יד גרוע. אבל אפשר ללמוד איך לכתוב יפה יותר על ידי אימון שרירי המרפק והיד, כדי לסנן "רעשים" שנובעים מרעידות שריריות. בדיקות הראו שמי שכותב בכתב ברור נוטה לשלוט יותר בשרירים האלה לעומת חסר בשליטה מוטורית אצל בעלי כתיבה גרועה. נסיונות אחרים הראו שאפשר ללמוד לשפר את כתב היד על ידי פיתוח של קצב כתיבה קבועה, האטה בקצב הכתיבה, ללמוד להחזיק את העט בצורה נוחה ועוד. "עצות של סבתא" עובדות.
*מהאתר שלו עולה שהוא חיבר ספר [שנראה לי רק לפי העטיפה והשם] כמו משהו פופולרי, ופרסאוד הוא גם מרצה מבוקש בתוכניות רדיו וטלוויזיה. (אני לא רואה בזה שום דבר שלילי, אבל חשבתי שצריך לציין את זה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש