עידן התמימות 14490
אכן סיפור מזעזע ,ואין שום ציניות באמירה זו.
אחת הבעיות שבהן אני נתקל כאשר אני קורא דבר מה כגון זה, היא באמת מהי אמת המוסר שלנו? האם אנחנו מסוגלים לחיות בתוך עצמנו כאשר אנו מתנהגים לשכנינו כך? .
הטיעון הראשון והצודק הוא שרע יכול להתחלף ברע אחר כלומר היום ערבי הוא אויב ישראל ומחר כל מי שלובש חולצה ארוכה הוא אויב. מי יכול להבטיח לנו שמחר עפ"י צו פופוליסטי לא נהפוך אנו לאוייבים וכך יתנהגו אלינו לא באמת מוסר ראויה?
פה הבעיה מסתבכת בין הרצון ,לדעתי, למה ששואף העם בישראל(לא כולל ביתר ירושליים)
להיות עם המקורב לתרבות המערבית-אירופאית לבין שכנינו שלהם קוד תרבותי שונה.
לנו כמדינה ישנה בעיה לפטור בעיות מזרח תיכוניות עם מנטליות מזרח תיכונית כשאנו מנסים לפטור אותם עם מנטליות אירופאית ולא אחת יוצא שהפתרון המוצע מדרדר אותנו למצב בו אנו ניתפסים כחלשים מכיוון שאין באפשרותינו לבצע מדיניות אשר אמורה להרתיע , ואף למעשה באם מבצעים כזאת אנו מקבלים בראש מכל מדינה מערבית וכל זאת בניצוחו של השוכן לצידנו.
ואכן בחרנו לנו שכונה רעה מאוד להתגורר בה
ללא כל קשר למקרה יש פעמים שבהם אנו חייבים לטפל בבעיות מסיומות בצורה לא אתית במיוחד ,ממש כמו ניסויים בבעלי חיים למטרות רפואה שאישית מעלה בי חלחלה בכל פעם שאני חושב על כך הם נצרכים לפעמים ולאוו דווקא ניסוי שבו עכבר לבן שרץ בכלוב עם זקפה לא פוסקת להכשרת ויאגרה נחוצים לפעמים ,גם פעולות מסוג זה הם חלק מלפעמים משגרת בטחון נצרכת ולאוו דווקא הומנית.
קטונטי מלקבוע מה צריך ומה לא אך גם במאמר כתוב שהנוהל בוצע לפי פקודות כתובות מראש שבכל זאת מישהו נותן עליהם את הדין.
דבר נוסף המופיע במאמר הינו הציון שדבר זה הינו בשגרה המבצעית של החיילים ,ומכאן ניתן אכן להעסיק ששני הצדדים הם נפגעים אלו אשר בהם עולבים ,ואלו אשר נאלצים להסתיר את אנושיותם ולהתמודד עם מצפונם המיוסר. בלא להיות פסיכולוג מדופלם הייתי אומר שמה שמתקבל הוא חיילים שכמו הרבה אזרחים מפה הוא ומשם סובלים מעיפות החומר וממשחק החתול והעכבר שמנהלים קבוצות פוליטקאים וכוהני דת ומייצרים אפתיות בלתי ניתנת לגישור בין שני הצדדים, זוהי אפתיות מסוכנת שכן כל צד רואה בשני מוצר ולא אנוש.
היו שלום

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים