התשדירים מבחינה קולנועית 14771
הסתכלתי פעם אחת על התשדירים (נראה לי שזה היה באזור סוף השבוע הראשון לשידורם), והתשדיר של ברק היה ממש קטסטרופה ויזואלית - היו בו 3 דקות רצופות שברק מדבר ורואים רק את הפרצוף שלו, זה טלויזיה ולא רדיו.
זה אמור להיות דבר שלומדים בשנה הראשונה לקולנוע, במיוחד שברק יכול להצטלם במשרד ראש-הממשלה, שכידוע (וכפי שביבי הראה כבר) זה יוצר מומנט מצויין.
מסקנתי היתה - או שבדיוק באותו יום היתה בעיה מקצועית רצינית (למשל פסלו את התשדיר שהם תכננו, והם היו צריכים ליצור תשדיר חדש ברגע האחרון) או שפוליטיקאי שלא מבין בקולנוע וטלויזיה - הכריח את אנשי המקצוע ליצור משהו גרוע.
אגב - זה נראה הגיוני שברק הכריח אותם, כי זה כל התשדיר גבל בנקסיזם של ברק.
נ.ב. אני מקווה שמי שקורא את התגובה שלי יבין שאני מדבר מבחינה טכנית מקצועית ולא מתייחס לקטע הפוליטי (מי שמכיר אותי יכול להיות בטוח בזה).
התשדירים מבחינה קולנועית 14776
ברק מנסה ליצור אווירה ניחוחה ואמינה של שיחה אינטימית בינו לבין הצופים. לכן המצלמה סטטית, וחוץ ממעברים קלים ממדיום לקלוז-אפ כדי שלא להרוג את העין משעמום, כמעט אין תנועה - כאילו הצופים ממש נמצאים שם איתו. שילוב של אנימציה או קטעי וידאו במהלך ה"שיחה" היו הורסים את האווירה שאהוד ברק מנסה ליצור בתשדירים הללו, ולדעתי בצדק. התשדיר לא יכול להיות נרקסיסטי, משום שהוא כול כולו עסוק בהתנצלות של ברק - זו הסיבה לסטטיות: יצירת אמינות והזדהות עם הדובר. יצירת אינטימיות מבלי ליצור דחייה. מבחינה הזו, התשדיר דווקא עשוי היטב, לדעתי.
התשדירים מבחינה קולנועית 14777
לדעתי הקטעים היותר טובים הם הקטעים בהם נראה ברק כשהוא מדבר *לא* ישירות לצופים, אלא למישהו שנצא כנראה מולו, כאילו הוא עונה למראיין (המלל זכור לי רק במעומעם, והוא כולל התייחסות לחללים ולמשפחותיהם כמי שברק מחוייב בראש ובראשונה להם). ברק גם אינו מאופר-מדי בקטעים אלה, שיש להם החדות האופיינית ל-ENG, ולא רכות סטרילית של ה"שיחה אינטימית"-לכאורה אליה התייחסתם. הסגנון של פנייה ישירה הוא משהו שפשוט לא מתחבר לברק. כשנתניהו עושה את זה, עוד אפשר להאמין שיש אנשים שזה עובד עליהם. כשברק עושה את זה - קודם כל הצופים נזכרים בנתניהו. אחר כך הם רואים שלפחות *בזה* - ברק עוד גרוע ממנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים