נחלת אבותנו 1478
שום חידושים לא יהיו בתגובתי כל שאני בא הוא להזכיר את הידוע שמטשטש ומשתכח עם שטף המילים ועם שטיפת המח התקשורתית הכללית (ועיין בכתבות הרבות שהתפרסמו סביב לנושא זה)

השמת האצבע בוויכוח על לגיטימיות ההתישבות, על אופיים של תושבי הגולן היא מהלך דמגוגי מזהיר וככזה חובה להתיחס אליו.

בבואנו לדון את ההתישבות בגולן כל השיקולים התועלתיים והרווחיים לא רלוונטים ועל הדיון
לסוב סביב נושאים מהותיים.

הגולן - נחלת חצי המנשה- הווה בעבר הרחוק מקום ישוב יהודי (25% מכלל בתי הכנסת שנמצאו בארץ מתקופת המשנה נמצאו בו), בעבר הקרוב לפני קום המדינה - נסיונות שנכשלו עקב התנכלויות וריחוק המקום ממרכז הארץ - ובסופו של דבר לפני 33 שנה שחררנו את המקום שהיה נתון לכיבוש סורי למשך תקופה של 21 שנה בדיוק.
הגולן כמעט ריק למרי מאוכלוסיה פרט ל33 הישובים היהודיים ואין לאף אומה או שבט שום זיקה אליו. הזיקה היחידה היא לעם היהודי.
לכן ההתיישבות בגולן היא לגיטימית בדיוק כמו ההתישבות בתל אביב, ותסריט בו יעקרו יהודים מאדמתם בגולן, מזעזע בדיוק כמו עקירת יהודים מתל אביב.
כל נסיון כמו הנסיון הלא מבוסס של הכותב לטעון שעקירת יהודים מהגולן אינו טרנספר כי זו איננה אדמתנו מגוכח אווילי ותלוש לחלוטין מהמציאות.
הסיבה היחידה שיכולה להיות בנתינת הגולן לסורים יכולה להיות מתוך פחדנות והתרפסות בלבד.

לסיום בעניין קצת שונה אביא כאן שיר נשכח שצליליו, ועוד יותר מזה מילותיו מזכירים נשכחות:

פגז אחרון התפוצץ ושתק
עטפה הדממה את העמק.
ילדה בגדות יצאה ממקלט
ואין בתים עוד במשק.
אמא, היה לנו בית ירוק,
עם אבא ובובה ושסק.
הבית איננו, ואבא רחוק-
אימי את בוכה או צוחקת?

הביטי למעלה, ביתי, אל ההר-
,ההר שהיה כמפלצת
עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר,
אך הם מאיימים על דמשק.
הביטי למעלה, ביתי, לגולן-
שם יש חיילים אך להבא,
דגלם בצבעים של כחול ולבן,
.בוכה וצוחק שם גם אבא
יהיה לנו בית ירוק ,ילדתי,-
עם אבא ובובה ושסק,
ולא עוד אימה ילדתי, ילדתי,
?אימי את בוכה או צוחקת

שקיעות באדום וזריחות בזהב ,
נוגעות בירוק ובמים.
ובלי תותחים של אויב על ההר,
!יוריק עוד העמק כפליים
זורם הירדן, מתפתל כשיכור,
פריחה את העמק נושקת.
ואיש לא יסב את מימיו לאחור.
ביתי את בוכה או צוחקת?
נחלת אבותנו 1480
יש לי שאלה.
שאלה אמיתית. אני באמת לא יודע את התשובה.
איזה אחוז מבתי הכנסת בכל העולם מהווים, סתם לדוגמא, בתי הכנסת בארה"ב?

אני מקווה שכבר הבנת את כיוון המחשבה שלי. אני רק אסיים בכך שעל פי פסק הלכה של הרבה עובדיה יוסף, רמת הגולן היא לא חלק מארץ ישראל.
נחלת אבותנו 1487
ההבדל בין בתי הכנסת בגולה לבתי הכנסת בגולן הוא האוריינטציה. לעם ישראל תמיד היה ברור שהגולן ארץ ישראל.

הרב עובדיה פסק מה שפסק וכן פסק שפיקוח נפש דוחה ארץ ישראל מהסיבה הפשוטה שאינו רואה שום משמעות למדינת ישראל.
הרב עובדיה לא מתכחש לזה שנחלת מנשה היתה בגולן או שדוד המלך לא חלם להכנע לאויביו או לוותר להם כמלא הנימה כדי להמנע ממלחמה.
הרב עובדיה חושב שלמדינת ישראל של היום אין משמעות כמו המשמעות לממלכת ישראל בימי דוד מבחינת התורה ולכן אין סיבה מבחינתו לריב עם הגויים.

מה שלא יהיה הדיון, פה הוא לאו דווקא הלכתי אלא הסטורי פשוט. למי שייך המקום. אם הנקודת מוצא היא החלטה בין לאומית כזו או אחרת מתוך אמון בלתי מסוייג ברצונם הכן והטוב של אומות העולם לעזור לנו לפתור את סכסוכנו - יערב לו. אני חושב שגבולותנו, ארצנו ויחסנו אליהם צריכים להקבע על ידנו שאם לא כן אנו שומטים את הבסיס הערכי שיאפשר לנו להלחם מתי שהוא על המקום.
נחלת אבותנו 1484
בוא נתחיל עם העניין של "למי הגולן שייך". לי באופן אישי אין ידע נרחב ביותר בהיסטוריה, אבל שני אנשים שהקדישו את חייהם ללימוד תורה (מן הסתם נדבך חשוב בהיסטוריה של היהודים) - הרב שלמה גורן ז"ל והרב עובדיה יוסף יבדל לחיים ארוכים - טענו כי הגולן אינו חלק מא"י. אני חייב להודות שאני חלוק על שני האישים הנכבדים בנושאים רבים, אבל זהו אחד הנושאים היחידים שאני מסכים איתם.
כתבת שהסיבה היחידה להחזיר את הגולן היא פחד והתרפסות. מוזר, כי אני תמיד חשבתי שהסיבה היחידה היא שלום.
חשבת אגב אי פעם לשם מה קיים רגש הפחד? הפחד נועד כדי להזהיר אותנו מפני משהו. במקרה הזה, אני פוחד שאם לא יהיה שלום, תהיה מלחמה. מה לעשות, חיים הוא ערך מאוד חשוב לדעתי, ויש הרבה מאוד דברים שאני מוכן לעשות על מנת להגן על החיים שלי ושל אנשים אחרים, ו - כן! להחזיר את הגולן הוא אחד מהם. ואם אתה קורא לי פחדן, אני גאה להיות פחדן.
השיר שהבאת בהחלט יפה ונוגע ללב אבל לא רלוונטי יותר, שכן בתקופת שלום אין יותר ערך אסטרטגי למקומות כאלה. כלומר, אולי הערך קיים, אבל בין בו צורך יותר.
נחלת אבותנו 1490
לפסק של הרב עובדיה התיחסתי באחד התגובות.

הפסק של הרב גורן ז"ל הוא לא שהגולן אינו חלק מארץ ישראל אלא שאינו קדוש בקדושה של עבר הירדן המערבי אלא בקדושה מופחתת.

לפחד תפקיד קיומי כפי שכתבת אך הוא רגש ולא יותר. לכן אדם המונע על ידי פחדיו אינו מונע על ידי שיקול רציונלי. הפחד הוא רגש התקף לגבי הכאן ועכשיו. לעינינו: איך להמנע עכשיו ממלחמה.
השכל לעומתו מסוגל גם לצפות קצת לעתיד.
החלטה שכלית תיקח בחשבון מה יקרה בעוד 10 שנים בסיטואציות אלו ואלו אך לא הפחד הוא אינו עובד כל כך רחוק.

לכן השיר היפה והמרגש יוכל לחזור ולהיות רלוונטי בנסיבות מסויימות.
''עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר'' 1485
האם לא עדיף מצב שבו, פשוט, *לא יהיו תותחים* על ההר? לא כאלה המכוונים לגליל, ולא כאלה הפונים אל דמשק?
וגר זאב עם כבש 1488
היה הרבה יותר טוב אם לדוגמא הייתי מקבל כל מה שאני רוצה, ארי כבקר ירעה צאן, ובזק לא היתה מונופול.
אך אם נרד קרקע המציאות האכזרית במצב הנוכחי שיש בחירה בין תותחים סוריים או תותחנו אני הייתי בוחר בתותחנו.

ואגב השורה בשיר היא נשמעת אולי כאיום מיליטנטי אך זו כנראה העובדה שאחראית ליציבות ולשלום היחסי ביחסנו עם סוריה.
וגר זאב עם כבש 1529
''התותחים המאיימים על דמשק'' לא הועילו ביום פקודה. הארטילריה הישראלית הושמדה לחלוטין בשעות הראשונות של מלחמת יום כיפור, המוצבים הישראלים נכבשו, ונכבשו מחדש תוך תשלום נורא בחיי אדם. הישובים הישראליים פונו (ולפחות חלקם נבזזו על ידי חיילי צה''ל...). מאות אנשים מתו לשם העיקרון של השמירה על ''אדמת ארץ ישראל'' שלך.

אתה רשאי להעדיף אדמה על חיי אדם, אבל אל תתמם ותטען שמי שאיננו מסכים עם עמדותיך הפטישיסטיות-פשיסטיות-לאומניות הוא פחדן.
וגר זאב עם כבש 1533
אתייחס לחלק הענייני בתגובתך:
השאלה כמובן היא איפה היינו אם המלחמה לא היתה סביב למוצבים בגולן אלא בשערי דגניה. או טבריה. או מי יודע נצרת.

כן. מדינת ישראל והיהודים שהקימו אותה אמרו בהקמתה: אנחנו מוכנים למסור את נפשנו למען תקומת עם ישראל. הם לא אמרו: עזוב אותך מלמות בשביל קרקע. גם בן גוריון היה פשיסט כזה. אולי הם היו אידיוטים אבל ואילולי הם (ואנחנו) לא יכולת היום לשבת מול המחשב שלך בארץ ישראל ולהשתין לבור ממנו שתית - גם אם לא אהבת את הטעם.
וגר זאב עם כבש 1574
עוד הערה,

אנחנו לא יורדים חד צדדית מהגולן. ברור ששלום שאינו מבוסס על אינטרסים של שני הצדדים, אינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב. הסדרי בטחון ונורמליזציה נועדו בדיוק בכדי שהשלום יהיה משתלם לשני הצדדים. לא יהיה שלום אם רמת הגולן לא תהיה מפורזת, ואם לישראל לא תהיה יכולת לזהות מראש תנועות בצבא הסורי. ברק לא יביא הסכם שהוא פחות מכך, ואם יביא - ההסכם ידחה ובצדק. אבל הוא לא יביא הסכם כזה. כל הסכם שנתניהו היה מביא, ברק יכול להביא הסכם שהוא טוב לפחות כמוהו ולו בגלל הבקיאות הגדולה שלו בפרטים הבטחוניים.
אז אל תציג את הבחירה בין התותחים שלנו לתותחים שלהם, כי תותחים שלהם על הגולן - כבר לא יהיו. לא כל עוד קיים שלום.
באשר למצב של מלחמה קרה - כבר התייחסתי בהרחבה. זו כמו השאלה האם אתה מעדיף עולם בו לשני צדדים יש נשק גרעיני, וכל הפרה של מאזן האימה יכול להוביל לאסון (וזה לא היה רחוק מכך במשבר קובה), לבין לקיחת סיכון מחושב של שלום?

האם הרגשת הבטחון שלך גבוהה יותר כששני הצדדים מחכים עם האצבע על הכפתור להזדמנות לרסק אחד לשני את כל ריכוזי האוכלוסיה? אלה החיים הנורמליים שאתה רוצה במדינה שלנו?
ארי כבקר יאכל תבן (וגם אנחנו) 1660
אפשר לדבר על העובדות באין ספור מינוחים וביטויים שמטשטשים את המציאות העצובה והיא:
שאם נרד מהגולן, בין אם נפרז אותו ובין אם כאילו נפרז את דמשק, ביום שהסורים ירצו הם יהיו שם לפנינו. בין מאילוצים בין לאומיים והן מאילוצים טכניים.
שתי הערות 1537
"הגולן כמעט ריק מאוכלוסיה פרט ל-‏33 הישובים היהודיים".
נכון (אם נתעלם לרגע מארבע העיירות הדרוזיות, שהן עניין סבוך כשלעצמו). אבל זה לא לזכות ישראל: מאה אלף תושבים שחיו שם (רובם מדורי דורות, יש להניח) עד 1967 נאלצו להתפנות עם הכיבוש (שחרור, אם אתה מוכרח) הישראלי.

לפני כמה שנים צוטטו זכרונות מפי משה דיין, אני לא זוכר איפה (יוסי גורביץ' - אתה בטח מכיר את זה טוב יותר?!). אני לא יודע עד כמה זה אמין, ובכל זאת - חומר למחשבה.
דיין סיפר שבשנים שלפני 1967, תקריות הירי בגבול עם סוריה (ההפגזות על ישובינו, מה שנקרא) היו לרוב פרי של פרובוקציות ישראליות: היו שולחים טרקטור לחרוש בשטח המפורז, ובמידת הצורך שולחים אותו עוד כמה מטר הלאה, העיקר לגרום לסורים לירות, ולאפשר לנו לירות בחזרה. לא ממש מפתיע: באותן שנים (משנות החמישים) פעלה ישראל גם בגבול עם ירדן לחמם את הגבול (*זה* כבר יותר מבוסס, על-פי ספר של בני מוריס על "פעולות התגמול"), אולי מתוך שאיפה שתקריות מקומיות יתפתחו למלחמה רחבה יותר, שתהיה הזדמנות לתפוס עוד שטח.
סיפורים אחרים מלמדים שדיין עשה את מיטב מאמציו לעצור את הפלישה לגולן ביום החמישי של מלחמת ששת הימים, ומכאן שפלישה זו בוודאי לא היתה תגובה של אין ברירה על תוקפנות סורית, כביכול.
אינני היסטוריון, ואיני יכול לבסס את הטענות האלה. אבל אני מציע לקחת בערבון מוגבל את האמת המובנת מאליה, לפיה הסורים היוו איום בלתי פוסק על צפון ישראל, וכיבוש הגולן היה הכרח באותו זמן. הרבה מיתוסים באשר להיסטוריה שלנו כאן כבר הוכחו כלא-מאה-אחוז אמינים, בלשון המעטה.
משה דיין 11351
משה דיין התנגד לכל פעולת כיבוש במלחמת ששת-הימים - ע"ע "ששה ימים - שש שנים" (או להיפך?) - המקור האזרחי הטוב ביותר לגבי תולדות המלחמה הנ"ל. פירוט של כל המהלכים בשנים שהובילו למלחמה והמלחמה עצמה - שעה אחר שעה.
נחלת אבותנו 1572
שלום,

טיעוניך, אדון צנחן, אינם נראים לי רלוונטיים.
1. ארץ ישראל ההסטורית היתה גדולה ונרחבת יותר מאשר היא כיום. ברם, יש מה שהיה פעם ויש מה שיש עכשיו. יש מה שיהיה בעתיד, אבל זה כבר יהיה בעתיד ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה עתיד. בנוסף, העובדה שבית כנסת מסויים, או מקום הסטורי, מצוי בריבונות זו או אחרת, אינה מוסיפה ואינה גורעת מערכו. גם הארץ כולה עברה מיד ליד, ועדיין נשארה הארץ שלנו (וגם של אחרים, זה לא סותר). ברגע שאתה מנסה לחבר כל מקום ומקום שיש לנו זיקה אליו, לריבונות הממשית של מדינת ישראל בדור הזה, אתה מצדיק את התעמולה של הגרועים באויבינו שאומרים שאנחנו אימפריאליסטים. זה שיש לנו זיקה לא מחייב אותנו לשלוט פיזית שם.

2. האמירה שאין אוכלוסיה בגולן היא חצי אמת במקרה הטוב. ככל הידוע לי, כחצי מיליון סורים עקורים ממתינים לחזור לאדמתם ולבתיהם. יש מישהו שיש לו זיקה ישירה לגולן, ואלה האנשים שחיו שם.

3. תסתכל על אנשים ברחוב, אדון צנחן. האם אתה רואה הילה של קדושים מעל הראש שלהם? יש לי חדשות בשבילך, גם בשנות החמישים והשישים לא היינו קדושים ועשינו דברים לא תמיד יפים. גם הסורים עשו דברים לא יפים. עכשיו אפשר להגיע לשלום. שלום נוח. שלום במימון אמריקאי שהצבא שלנו יצא נשכר ממנו. יד שתצביע נגד השלום ובעד מלחמה, היא יד לא מוסרית. בכל פעם שהיינו לא מוסריים, קטעו לנו אצבעות. אם זה ביום כיפור (כשחטאנו בגבהות לבב), אם זה בלבנון ואם זה באינתיפדה. המשאל הזה יהיה על הכל. שלום עם סוריה, לבנון, מדינות המפרץ, מדינות אפריקה, ועוד. חוששני שאם נצביע נגד השלום, ניוותר לבד. בלי אמריקה, בלי היהדות העולמית. הפעם זה באמת הכל או כלום.

4. ההרגשה הקנאית שלך שתמיד ננצח, מסכנת את הקיום המידיני היהודי. פעם אחת, ב-‏1973, כבר הוכח שגם עם הגולן אנחנו בסכנה. אז, רכבת סיוע אווירית של נשק, בעקבות איום מרומז של ממשלת ישראל, הביא למפנה. הבחורים אולי לחמו כאריות, אבל אל תתפתה לדמגוגיה. מחסני החירום היו לא מוכנים, הטנקים התפרקו. בלי הנשק שהגיע מדוד סם, גם קהלני לא היה מציל אותנו.

5. כן, אני רוצה לתת את הגולן מתוך פחדנות. פחדנות מאנשים שבאהבת האדמה המטורפת שלהם, שוכחים שיש גם אנשים שמנסים לבנות כאן חיים. פשוט יהודים שרוצים לשבת ולהתענג על עצם הקיום הלאומי היהודי, בלי שהם צריכים להקיז את דמם ודם ילדיהם לשם כך. מתישהו מדינה חייבת לחיות בשלום עם שכנותיה והזמן הזה אולי הגיע. קנאות מביאה לחורבן. לא חסרה אדמה במדינה שלנו (נגב! גליל!), ולא צריך לכבוש כל שטח שהיה פעם שלנו.

6. עם הגולן בידים שלנו - לא יהיה שלום עם הסורים. לא בדור הנוכחי. זו בחירה האם להמשיך לחיות על החרב, אם לאו. מי שבוחר להמשיך במלחמה, לוקח סיכון עצום. כל אחד יודע להתחיל מלחמה. מעטים יכולים לנבא איך היא תסתיים.

7. יש לנו מספיק אדמה, הגיע הזמן לקבוע גבולות בינלאומיים למדינה ולהתחיל לטפל בבעיות שבפנים.

תודה ושלום,
אורי
נחלת אבותנו 1661
אני מחלק את הטענות הרציניות שכתבת לשני חלקים:

1. הטענות בדבר הקריטריונים לפיהם מוסרי או לא מוסרי להחזיק בקרקע לא ברורות שכן שכנינו היו רוצים את הגליל והנגב גם שם ישנה בעיית פליטים (ואגב מאיפה הנתונים על הגולן) גם את הגליל והנגב כבשנו במלחמה. אז מה הקריטריון לגבולות מדינת ישראל לפיך?

2. הטיעונים נגד מלחמה הם טובים ויפים אבל הם לא רלוונטיים כיוון שהסכם עם הסורים לא יביא את השלום המובטח ועיין באינספור כתבות שהתפרסמו באתר זה ותגובותי עליהם.

בבקשה וכל טוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים