149295
שלום,
מאמר קולח ולעניין. כפי שמאמר צריך להיראות.
אוסיף- לא התייחסת לאספקט של מעטים מול רבים. בבחינת הסמל כאפקט רב השפעה מחד וכנפל תלוש מאידך יש לדעת כי מעטים מאז ומעולם השיגו מטרות ,מבחינה סמלית, באופן טוב יותר מאשר הרבים (זאת בלית ברירה, כמובן, אך ניתן לראות זאת כיתרון גדול). אלך לברר את ההגדרה המדוייקת של סמל מבחינה מילונית, אבל אומר שסמל נובע מהרגשות שהוא גורר בהתייחסות אליו. מעטים מעוררים אמפטיה, גם בגלל שהם מעטים (ואז הם, מטבע הדברים, בעמדה פגיעה יותר) וגם בגלל שהם מציעים איזושהי אלטרנטיבה לרוב- וזה דבר חשוב מאוד. לעומת זאת, רבים נתפסים, מעצם היותם רוב, הגוש הכוחני במחלוקת.

בהתעלם מהאמצעי הטרור המוסלמי, האם אתה חושב שיש צדק בעמדת אנטי-אמריקניזציה?

אשמח אם תענה, דעתך חשובה.
האם התרעומת נגד האמריקניזציה מוצדקת? 149373
בתלי,

הייתי שמח לענות לו הייתה לי תשובה חדה וחלקה לשאלתך, אך אין לי. השאלה שלך פותחת מרחב דיון כה רחב ידיים שאין באפשרותי לענות עליה בתמציתיות בתגובה באייל ואף לא במאמר.

ראשית, יש בשאלה זו עניין של עמדה מוסרית/ערכית (עצם המילה "צדק" שבשאלתך גוררת אותה) ולכן אין יכולת להשיב עליה מתוך מערכת אובייקטיבית חסרת-פניות לגמרי. (לעניין זה אולי גם כדאי לך לקרוא: תגובה 103581).

שנית, את השאלה הזו ניתן לבחון מהיבטים רבים ושונים: כלכליים, גיאו-פוליטיים, היסטוריים, תרבותיים ועוד, וכל היבט כזה הוא עולם ומלואו. העיתונאי והמזרחן תומס פרידמן כתב ספר בשם "הלקסוס ועץ הזית" שעוסק בשאלה שהעלית. הוא דן בעימות בין העולם החדש, המהיר, הדינמי על כוחות השוק החדשים שבו, המסומל ע"י ה"לקסוס" -המכונית המפוארת מתוצרת "טויוטה" - ובין העולם הישן, האיטי, הסגור, הדבק בעברו ובמסורת שלו ומבקש לשמור על ייחודו התרבותי, המסומל ע"י עץ הזית. האמריקניזציה והגלובליזציה הן במידה לא מבוטלת מילים נרדפות, ואף על פי כן פרידמן מצדד בגלובליזציה, אך הוא מזהיר מפני עקירה דורסנית של עצי הזית. במילים אחרות, מורכבות הבעיה לא מאפשרת תפיסת עמדות פשטניות של "בעד" ו"נגד". ברבים ממאמריו של פרידמן המתפרסמים בניו-יורק טיימס הוא נוגע בנושאים המשיקים לשאלתך והטורים שלו פתוחים לקריאה ברשת:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים