אפילו בעיתונות הגיבו על המאמר 14970
בעיתון "זמן תל אביב " של מעריב במדור מדבר יהודה של יהודה נוריאל יש התיחסות ארוכה יחסית למאמר הזה , שהיא ההתיחסות הראשונה שאני לפחות נתקלתי בה בעיתונות הכתובה למאמר של האייל.
קודם כל נוריאל מעתיר שבחים על האייל " אתר מצויין , נדיר במיוחד בעברית המציע שפע של נושאי דיון ופולמוסים שונים בניחוח אקדמי-פופולארי".וזה כמה שבועות לאחר שהאייל נבחר לאחד מ-‏10 האתרים הטובים ביותר בשפה העברית. האם האייל הולך ו"פורץ " את גבולות האינטרנט ומתחיל להשפיע גם על השיח התרבותי שמחוץ לאינטרנט?
על מר שחר נתניהו בניגוד לאייל נאמרים דברים לא הכי נעימים . "שחר נתניהו . לזכור את השם ולא לשכוח . לא קשה בעצם :" שחר " של יום חדש ו"נתניהו " נו ....אגב יכול להיות ש"שחר נתניהו " הוא פסבדונים , ואם כך נדאג להגיע אל שמו האמיתי ". ( לי נראה ששחר נתניהו הוא שם אמיתי מאחר שמישהו בשם זה הגיב על מאמר שלי באתר האגודה למדע בדיוני ) . נוריאל מסיים את הסקירה על המאמר הנ"ל במילים :" אז מכאן אנחנו ,ששת המליונים הלא ממש טהורים , שולחים את מר נתניהו כמה שנים אחורנית ,ברכבת הזמן ,למדינה לבנה אינטילגינטית ,שתשמח לקלוט יהודי כמוהו .כרטיס במחלקה הראשונה ,על חשבוננו. תבלה".
לעינינינו מה שמעניין הרבה יותר מתוכן התגובה הוא כאמור ההתרבות של ההתיחסויות התקשורתיות החוץ אינטרנטיות לאייל. וגם אין בכך מפתיע עם התחזקות הטמטום, גסות הרוח ו"העכשויות " זוללת הכל של העיתונות ושל חלקים גדולים באינטרנט אנשים מחפשים משהו עמוק יותר לעסוק בו , נראה לי שהאייל מספק זאת .
אפילו בעיתונות הגיבו על המאמר 15003
אלי ידידי,

במסגרת עיסוקי הצגתי אתר זה לא פעם ולא פעמיים בפני אנשים שונים מתחומי הפוליטיקה, התקשורת והאקדמיה בישראל.
למותר לציין כי הללו גילו עניין בנעשה ובמתרחש באתר.

תגובתי זו הינה למעשה יותר מאשר רמז למגיבים שונים, להשתדל בכל מחיר להביע ולהציג דיעה באופן ענייני, מתנסח, דעתני ושוטף, וזאת ללא כל קשר לקריטריון 'טעם טוב' זה או אחר.

בברכה

א. מאן
אפילו בעיתונות הגיבו על המאמר 15008
אכן במסגרת ההתבהמות שאותה עוברת התקשורת הישראלית , יש לעשות הכל כדי לפרסם ולהפיץ את "בשורת האייל " ולהראות שיש אלתרנטיבה.
ההתבהמות הזאת מקורה לדעתי בשנות ה-‏80 וה-‏90 בכמה עיתונאים מוכשרים מאוד אומנם אך שנהנו "לשבור טאבואים " בכתבות שלהם ו"לשחק בפיפי ובקאקה" . הגישה שלהם תפסה מהר מאוד ועושה היום רושם ששום עיתונאי צעיר בעיתונות הכתובה אינו מסוגל לכתוב שני משפטים שלמים מבלי לנבל את פיו. מה שהיה בעבר "שבירת טאבו " הוא היום הנורמה. וכמובן הכותרות של המאמרים מקפידות לשים דגש על "הדברים המעניינים" האלה.
ואת זה אני יודע גם מנסיון אישי , כאשר פירסמתי לפני כמה שבועות מאמר ב-שבע ימים של ידיעות, הם הקפידו לשים דגש בכותרות רק על ציטוט אחד או שניים פרובוקטיביים במקצת שהיו במאמר והתעלמו מן השאר.ואני משער שההנחה שלהם היא שהקהל מזיל הריר ימשך לכתבה רק הודות לציטוטים אלה.
אפילו בעיתונות הגיבו על המאמר 15035
באמת? לא שמתי לב למאמר שלך. על מה הוא היה?
המאמר היה על הסטאלגים 15038
ז'אנר ספרותי שהיה נפוץ כאן בשנות ה-‏60 .
אפילו בעיתונות הגיבו על המאמר 15150
כבר לפני חצי שנה תורגם בשלמות המאמר "נסיגת האיוולת" לאנגלית ופורסם ב-World Press Review תוך מתן הקרדיטים המתאימים לאתר ולמחבר.

המאמר היה זמין ברשת רק סמוך לפרסומו בגירסה הכתובה. כעת הוא זמין רק בתוכן העניינים:

הפיסקה הראשונה במאמר:
תום שגב כבר התייחס בהארץ 15562
כמדומני שתום שגב כבר התייחס למאמר שפורסם פה ושקרא להצביע בעד היטלר כאיש המאה של הטיים.

נו, יש שיאמרו שאין זה מקרה. מתייחסים ל''האייל הקורא'' בעיקר כשהוא מפרסם דעות פרו-נאציות.
תום שגב כבר התייחס בהארץ 15564
עם כל הכבוד, מר נתניהו, המאמר של דובי ("הצביעו היטלר") *לא* היה מאמר פרו-נאצי.

ויש שיוסיפו: להבדיל.
תום שגב כבר התייחס בהארץ 15566
משתמע שלדעתך המאמר שלי *כן* היה פרו-נאצי.

יותר מכך, משתמע שאתה סבור שאפילו אני חושב שהמאמר שלי היה פרו-נאצי. באשר לנקודה זו -אתה ודאי טועה.
תום שגב כבר התייחס בהארץ 15641
אכן, כפי שטל ציין, המאמר שלי אפילו לא היה גזעני. אבל נעזוב את זה. מה שכן מעניין הוא שכדי לצאת מתחומי ציבור גולשי האינטרנט, לא מספיק להיות סתם פרובוקטיבי - צריך איזושהי נגיעה לגרמניה... בהחלט נושא למחקר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים