 |
|
 |
||
|
||||
 |
בירושלים ראש עיר חרדי, בחיפה ראש עיר נציג שינוי. מישהו אמר מלחמת תרבות? אז הנה היא מתחילה. אבל זה לא רק ראש העיר. בירושלים שתי המפלגות הגדולות קרסו או נעלמו - העבודה לא עברה את אחוז החסימה, והליכוד נותר עם שני מושבים בלבד (יהדות התורה, למשל, קיבלה תשעה, והרשימה של ניר ברקת שישה). מה שחשוב פה הוא לא רק הקיטוב, אלא גם האפשרות שאנחנו רואים פה את תחילתו של מהלך שסופו באחד משני תסריטים, ברמה הלאומית: או שהליכוד יבסס את מעמדו הנוכחי כמפא"י החדשה, מפלגה דומיננטית ששאר המפלגות מתרוצצות סביבה ומנהלות את המלחמות ביניהן בלי אפשרות אמיתית לאלטרנטיבה; או, לחלופין, שהעליה האחרונה של הליכוד בכנסת הייתה שירת הברבור, וסוף המהלך הנוכחי הוא החלפת שתי המפלגות הגדולות גם יחד בגושים חדשים: גוש חילוני-שמאלני סטייל שינוי, מול גוש דתי-ימני שיווצר מאיחוד של המפלגות הדתיות. ואולי אני סתם מפליג בפרשנויות מיותרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדוק ובכ"ז: הדבר הטוב שקרה בפוליטיקה המוניציפלית בשנים האחרונות הוא הפרדתה הגוברת מן הפוליטיקה הארצית. יותר רשימות מקומיות מצליחות, משום שיותר אנשים מצביעים בבחירות המקומיות ללא קשר להצבעתם בבחירות הכלליות. החסרון של זה הוא ירידת אחוזי ההצבעה עקב פחיתה בלהט. היתרון הוא ששיקולי הבחירה קצת יותר ענייניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי. ואז מה יצביע חילוני-ימני שכמוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגות קטנות תמיד תהיינה. אבל השאלה היא לאיזו קואליציה תסכים מפלגה ימנית-חילונית (צומת?) להצטרף בתנאים כאלו. אבל, כאמור, למה להקדים את המאוחר? אני סתם זורק תיאוריות חסרות ביסוס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הליכוד והאיחוד הלאומי אינן מפלגות חילוניות לטעמך? (נא להתעלם משיקולים קואליציוניים) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |