פוסט מודרניזם 15091
אני תמה אם המחסור בתגובות עד כה (לפחות ביחס לחדשות קודמות) שווה גם הוא דיון.
פוסט מודרניזם 15093
פשוט קצת קשה לקשר את זה לברק נגד שרון, זה הכל.
פוסט מודרניזם 15157
וכפי שניתן לראות מהדיון שמתנהל למטה, רווחת הגישה של - "אני ואפסי עוד", או במילים אחרות הכותרת הראשית יכולה להיות -
"20 אלף הרוגים ברעידת אדמה בהודו; אין נפגעים יהודים; חשש מרעידות דומות באיזור בעתיד הקרוב."
פוסט מודרניזם 15158
פשוט מרתק: האסונות שלנו מתגמדים מול האסון הזה (הבוקר כבר דיברו על *מעל מאה אלף* הרוגים. יותר מבכל מלחמות ישראל).

אבל זה פשוט לא מעניין אף אחד כאן. לא "כאן" במובן "באתר", אלא בארץ באופן כללי; הכותרות בעיתונים נדחקות לעמודים הפנימיים, ובחדשות האלקטרוניות זהו האייטם של אמצע-המהדורה.
פוסט מודרניזם 15162
מרתק ומזעזע כאחד.

אנשים אטומים לחלוטין לכל מה שמתרחש מחוץ למדינה ולארה"ב (אגב, נסה לדמיין את התגובה לרעידה דומה בקליפורניה).

כמה אנשים שמעת שדיברו על זה? כמה מאלה שדיברו אמרו בחצי-חיוך משהו בנוסח "לא נורא, יש להם הרבה", או הזכירו את הנחשלות ההודית הקלישאתית "בטח לקבצן ברחוב זה לא מפריע כל כך..."

איזה שילוב מצוין זה הרי לעמודי האמצע הצבעוניים של העיתון - גם הודו על שלל-גווניה, גם אסון טבע, גם ביום חג - מושלם מבחינה אסתטית, מצמרר ומבחיל מבחינה אנושית.
פוסט מודרניזם 15173
אני לא יודע.

תאמת יצא לי באמת לעיין ברווב הכתבות על הנושא ולא יותר. לא תרמתי להם בגדים לא שלחתי להם כסף ולא עשיתי דברים רבים אחרים.

למעשה אני ברוב האסונות בעולם לא עושה את זה ולא מתוך אטימות או רשעות.

לכל אחד יש את הבעיות שלו. לצערינו העולם לא מושלם ואנו לא יכולים או אולי אפילו לא רוצים לעזור לכל אחד, לא כי הוא רע, לא כי יש מספיק מהם, אלא כי אם נתייחס לכל אסון מטורקיה ועד הודו דרך כל מקום בעולם וננסה לעזור לכולם לא כל כך ישאר לנו זמן בשבילינו. (נכון תרוץ דחוק אבל זה מה שעלה לי בראש כרגע יש עוד הרבה סיבות) או במילים אחרות אני או אולי אנחנו לא יכולים לדאוג לכל העולם, לא ל2000 ולא ליותר בכל פעם שהכדור משתגע.
אני לא חושב שגם העולם ידאג לנו כאשר יקרה פה אסון.(כמובן שישלחו עזרה אבל באמת כמה עזרה יכולה לעזור באמת באסון מסוג זה?)

נ.ב.
לא לצעוק אין לי בעיות שמיעה.
פוסט מודרניזם 15179
אין מה לצעוק, בתקופה האחרונה, עקב ריבוי אמצעי התקשורת, אנו נחשפים למגוון שלם של אסונות אשר מתרחשים ברחבי העולם. מה לעשות נהיים קהים ואדישים במידת מה, במיוחד שהמספרים כל כך גדולים.

כמובן שאין ספק שיש לעזור ולו במעט, את זה עושה המדינה, אשר שולחת משלחת סיוע, גם אם סמלית, וארגוני מתנדבים שונים.

כמובן שככל שהמדינה בה קורה האסון קרובה אלינו יותר, כך ההתגייסות גדולה יותר (ראה מקרה טורקיה), אבל זהו טבע הדברים.
המשוואה 15181
200,000 הודים, שווים 20,000 רוסים, שווים 2,000 מזרח אירופאים, שווים 200 מערב אירופאים, שווים 20 אמריקאים, וכל אלה ביחד לא שווים 2 ישראלים.
משהו בנוסח הזה, כך סיפרו לנו, היה תלוי פעם בחדר המערכת של "מעריב". לפחות הם מודעים לזה.
המשוואה 15199
וכאן נשאלת השאלה של השפעת הצופה על מושא הצפיה, או במילים אחרות: הם *מודעים* לזה, או שהם (חלקית לפחות) *אחראים* לזה?
המשוואה 15223
למה הם אחראים?

לא אני ובטח שלא אתה "אלוהים". ואני לא מאמין שאפילו הוא מסוגל לטפל בכל כך הרבה דברים.

על כמעט כל נושא ניתן לשאול למה לא מדברים יותר למה לא מראים יותר.
אחד מקרי מוות המוניים זה מה שחשוב לו. השני מעדיף את כמות הירי בשטחים והשלישי רוצה בכלל מאמרים מדעיים חשובים.
תפקיד העורך בעיתון הוא להשתדל לתת מה שהוא יכול כמו שנראה לו כי יעניין את הקוראים בלבד.

שוב זה לא שלא אכפת לי מהם. צר לי על כל מוות שהוא בעולם שמגיע שלא מזיקנה אבל איך אמר פעם משהו.
לעזזל כמה זמן יש לבן אדם אחד. (או משהו דומה וסילחו לי על הגסות)

בברכה רועי
המשוואה 15504
איך אומרים proverbial בעברית?

שני הישראלים הפרוברביאלים הופיעו (ליתר דיוק, נעלמו) ולכן הסיפור עבר היום לעמוד הראשון של העיתונים (ידיעות אחרונות, לפחות).

התרגומון 15841
מה דעתך על "שני הישראלים שהיו למשל"?
או: "שני הישראלים המהוללים"?
אני כנראה לגמרי מנותקת, כי אני שמעתי על הרעש אבל לא שמעתי בכלל שנעדרים שני ישראלים, או לחילופין שהם אותרו. מה שכן, אני חייבת לומר שמקריאת הכתבה ב-y-net לא ממש התרשמתי מאותם שניים ("היינו חייבים לשתוק"?!)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים