תועלת הצרכן 151661
הדיון מאוד הזכיר לי מיקרו כלכלה. יפה השימוש היום-יומי בתאוריית התועלת.
תועלת הצרכן 151701
לי זה מזכיר דווקא תיאוריית מדע קוגניטיבי; בפרט דיסוננס קוגניטיבי.
אנשים רבים מחזיקים בשתי קוגניציות דיסוננטיות:
1. הם מורגלים לשלם כמויות מוגזמות של כסף על מוזיקה.
2. הם מודעים לכך שאין לזה שום הצדקה מעשית.

הרציונל מייצר עיוותים בתפיסה המיועדים להדחיק את אחת מהשתיים ובכך להשיב את הקונסוננס על קנו.

הכסף הלך חברים ונשארנו עם הרבה עיגולי פלסטיק בגדלים שונים בבית.
תועלת הצרכן 152533
ההסבר הזה עשוי להיות נכון ברמה האישית - כלומר, אצל אדם מסויים יש דיסוננס קוגניטיבי והוא מבצע רציונליזציה.
מאידך, ההסברים התהליכיים (חשיבה במונחי תועלת למשל), מאפשרים לבצע מניפולציה על התהליך כדי לקבל תוצאה שונה.
ברגע שמניפולציה כזאת אפשרית, הרי שמדובר במודל תהליכי שנכון ברמה הקיבוצית (לכלל בני האדם) ולא לרציונליזציה של הפרט ‏1.

דוגמא:
איפכא: "שילמתי ימבה כסף על דיסקים ועכשיו כבר אפשר לשמוע מוסיקה באינטרנט - בטח הדיסקים שווים יותר מהאינטרנט"
(רציונליזציה ברמת הפרט).
<מעבר חד לכסא של מנהל השיווק בחברת התקליטים>
"הוא חושב שדיסקים יותר שווים, אני אפרסם עכשיו מודעה בעיתון שדיסקים יותר שווים מאשר מוסיקה באינטרנט ואחזק אותו"
(לא מחזיק מים)

עוד דוגמא:
מסתברא: "בוב גלדוף הזה קנון - לא רק שהוא עושה למען הרעבים באפריקה, במילים שלו יש מחאה חברתית שאני מאמין בה"
(תועלת ברמת ההזדהות - שלא קשורה לשמיעת המוסיקה עצמה).
<מעבר חד לכסא של מנהל השיווק בחברת התקליטים>
"אנשים אוהבים את הפוץ הזה, אני עוד זוכר כשהיה פאנקיסט, נפרסם מודעה שחצי מרווחי התקליט הולכים לרעבים באפריקה"
(מחזק את רצון הרכישה אצל מסתברא דרך חיזוק תועלת הדימוי העצמי שנלוית לרכישה)

-------------
1 האם פתרון קונסננסים אצל הרבה פרטים בצורה דומה מהווה תהליך שניתן למדל ולמנפלץ אותו, או לכל הפחות לכוון אותו?
שאלה מעניינת בפני עצמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים