קול המוסיקה ותחבורה 152688
אני מאזין לא קבוע של התחנה הזאת. ולעיתים, כשאני נוהג מחוץ לעיר, אני בכוונה שומע אותה, על-מנת לוודא שהנהיגה שלי תהיה מעט רגועה יותר.
ומכאן, למען שיפצור תרבות הנהיגה בישראל, אני מציע שבמכוניות יהיה אפשר לשמוע רק מוסיקה קלאסית (מעין מחיקון). וישא"ק.

ואגב, לגמרי במקרה יצא שדעתה של האקדמיה ללשון עברית דומה לשלי: צ"ל מוסיקה (לא מוזיקה).
כל הסמ''ך והזי''ן 152690
תיארתי לעצמי שהדילמה מוסיקה <-> מוזיקה תעלה. למי שזה ממש מפריע - שידמיין את האות ז' במקומות המתאימים.
הכלל שלי: 152693
אני שם זין.
_________________
(במקומות שהאקדמיה שמה סמך)
הכלל שלי: 152810
ה"אקדמיה" לא ממש סגורה על עצמה.
מוסיקה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html
פיסיקה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/welcome4a.html
פיזיקה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html
האקאדמיה 152818
והאקדמיה בעצמה...
מילה לועזית (פעם זה היה ''ועד הלשון'')
וגם לכך נדרשה האקדמיה 152821
וגם לכך נדרשה האקדמיה 153419
כמה עלובים הם התירוצים הללו. מי שטוען כי הוא משתמש במלה לועזית כי ''זה שם בין-לאומי, מחייב הרבה, ויפה למוסד זה שמשימותיו גדולות וחשובות כל כך, וזקוק ליחס של כבוד ואמון מן העם במדינה ובתפוצות'', אל לו להלין על כך שכל יצרן ביגוד הוא ''ברכה פאשן'' ואף יצרן צ'יפים לא מגלה שהוא בעצם מייצר שבבים.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 153425
יצרן צ'יפים זה אבא של הצ'יף מוס? ואני לתומי חשבתי שמדובר בצ'יפס (1)

____
(1)כן, אינטל ומקדונלדס באותו תחום, מה שמזכיר את השאלה ממה ניזונים רובוטים? ממיקרו פיש אנד צ'יפס.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467340
לדעתי זה הטיעון החלש ביותר שהם מביאים, אבל הוא לא מחליש את שאר הטיעונים שהם נכונים מאד בעיני. ל'אקדמיה' לא צריך לחפש חלופה עברית כיוון שזו כבר מילה בעברית! לא כל מילה "עברית" חייבת שורש או מקור שמי; אם אף אחד לא חושב לחפש חלופה למילים כמו מוזיקה, טלפון, מלפפון, וילון, סנדל, אכסניה (והרשימה ארוכה מאד), אין שום בעיה עם אקדמיה. ההבדל בינה לבין מילים רבות אחרות היא שהיא התגלגלה לשפות רבות אחרות, ולכן אנשים מזהים שהיא מילה לועזית, בשעה שמילים רבות שמוצאן יווני נתפסות כעברית אותנטית לכל דבר ועניין. צדקה האקדמיה (ללשון העברית, להלן: "האקדמיה") כשאמרה שדווקא המקרה הזה העובדה שהמילה התגלגלה לשפות נוספות והיא מוכרת בעולם היא יתרון.

אם "ברכה פאשן" תשווק את מרכולתה לתיירים או תחל לייצא לחו"ל, ברכות על השם. אבל כשעסק מקומי שפונה לקהל מקומי, מנסה להשתמש במילים לועזיות שקיימות להן חלופות עבריות מוכרות, שימושיות וטובות (המילה "אפנה" טרם יצאה מהאפנה) רק כדי לשוות לעצמם נופך בינלאומי מזוייף, זה קצת פתאטי בעיני.

בכל מקרה, הדוגמה הזו לא נראית לי קשורה משום בחינה שהיא לסוגיית ה"אקדמיה". אנשים שתוקפים את הנקודה הזו לא עושים זאת כיוון שבאמת אכפת להם מהמילה, אלא כיוון שהם לא אוהדים של "האקדמיה" (כמוסד) מסיבות כאלה ואחרות, וזו פשוט נקודה פופולרית שנוח "לרדת עליה".
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467398
אז ככה: גם "רדיאטור" זו מלה בעברית, לא פחות מ"אקדמיה"; היא פשוט התגלגלה לעברית בשלב מאוחר יותר. לפיכך, מישהו מוכן להסביר לי מדוע ה"אקדמיה" מחייבת (או אותו חוק שנותן לאקדמיה תוקף מחייב) מפרסמים לציין מלה נרדפת, שה"אקדמיה" בחרה להעדיף, בכל פעם שהקריין אומר "רדיאטור"? בתשדיר פרסומת ששמעתי הבוקר, כ-‏5% מזמן התשדיר בוזבז בשל השטות הזאת – ומדובר בעלות של אלפי שקלים. למה חברה עסקית צריכה לשלם (לשלם בכסף ממש) על השטויות הללו?

התירוץ הזה אינו רק "חלש ביותר", הוא פשוט שומט את הבסיס מאחד העיסוקים העיקריים של ה"אקדמיה", דהיינו מציאת חלופות עבריות למילים לועזיות. מדוע שחברה מסחרית תבחר לתאר את המוצר שלה בשם שטבעה ה"אקדמיה", אם ה"אקדמיה" עצמה חושבת (ומצהירה!) ששם לועזי הוא "בין-לאומי, מחייב הרבה" ומעורר "יחס של כבוד ואמון" יותר מחלופתו העברית?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467400
האקדמיה מכירה במילים ש"התגלגלו" לעברית לפני מאות שנים בניגוד למילים שנכנסו לאחרונה מאותן סיבות שהעולם מכיר בכיבושי 48' ולא בכיבושי 67'.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467402
חפש/החלף: העולם -> אותו חלק מהעולם שבינתיים מכיר ב..
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467410
זה ממש לא דומה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467411
תיקון קטן לדברי איזי: לא מאות שנים אלא קצת למעלה מ-‏2300 (מקווה שזה נכון, התעצלתי לבדוק, אל תגלה לאף אחד...) מאז הקמת האקדמיה האפלטונית. ובמקרה זה אני מסכימה עם האקדמיה ללשון, לא לגבי זה שמותר לה להכריח מישהו לעשות משהו אלא בעניין האחר - מעטות המילים שהן בעלות מעמד בין-לאומי דומה ל"אקדמיה". למעשה, אינני מעלה בדעתי כרגע אפילו אחת כזו, אם כי במאמץ גדול משלי אולי ניתן למצוא עוד כמה - מעטות ביותר, ככל הנראה.

קצת קשה להדגיש את ההבדלים מעבר למה שבהסבר של האקדמיה עצמה, ואני אנסה בעזרת הדוגמה שלך, שהיא טובה לעניין זה, אם כי באופן הפוך למה שהתכוונת:

"רדיאטור" - מילה, בסך הכל מילה. החלף את המילה הזו, משורש לטיני, במילה משורש עברי - ויתרגלו (לא תמיד), ולא תהא לדבר כל משמעות מיוחדת, לשונית או תרבותית או כזו שיש לה נגיעה לאינטראקציה שבין העברית לבין שאר הלשונות. כך הדבר עם מילים רבות אחרות.

לא כן ה"אקדמיה". "אקדמיה" - לא רק מילה אלא מונח, מושג, מוסד. מוסד - לא רק לשוני אלא תרבותי - שאין לו תחליף, ולא רק משום עתיקותו אלא משום שהוא מכסה שורה של משמעויות עמוקות המקובלות בכל השפות (או ברבות מהן), בכל העולם, וגם בישראל ובעברית.

חוץ מזה, אני מבקשת להבין משהו: עניין הפרסומת בא רק להמחשת נקודת הראות הלשונית שלך, או לנקודת הראות שלך בענייני חירות וחופש, או שאתה *באמת* דואג למצבן הכספי של חברות מסחריות?

(מארקס, היי, קארל, תפסיק לחלום רגע, יש עבודה! יאללה, ביחד עכשיו, בכל הכוח: "בוווווווווווווז!!!". מה, אנחנו לבד כאן, רק אתה ואני? לגמרי לבד, שנינו? אמאל'ה... איך זה קרה? ומתי? ואיפה איציק כשצריך אותו?)
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467412
גם 2300 שנה זה מאות שנים. מאות רבות של שנים.
ובאמת, מדוע זמן ההתקבלות של המלה בעברית הוא הקובע?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467427
כן, אבל בדרך כלל כשאומרים "מאות" - מתכוונים למאות, בגבול האלף ועפי"ר לא למעלה מזה.

זה לא ש"זמן ההתקבלות של המלה בעברית הוא הקובע", זה לא מין חוק כזה, אבל יש לדבר השפעה - אולי, בין השאר, משום כוחו של ההרגל. בשנות ה-‏70 עוד אמרו "קסטה", מילה הנמצאת בשימוש בשפות המערב זמן לא רב והיתה בשימוש גם בעברית - ובתוך כמה שנים התרגלו ל"קלטת", והיא החליפה את ה"קסטה" באופן מוחלט (נדמה לי), ובהצלחה.

המילה "פרדס", המופיעה פעם אחת בכל התנ"ך כולו, בשיר השירים, השגורה כל כך כיום ונשמעת ישראלית כל כך, היא מילה ממקור הודו-אירופי (עפ"י אנליזה מקובלת, פרסי-יווני), ובעלת אטימולוגיה משותפת עם המילה paradise, גן עדן. לו היו מנסים כיום להחליף אותה במילה ממקור עברי "טהור" יותר, נניח משהו הקרוב ל"שדה", או ל"מקשה" - האם לא היה הדבר גורם לתחושה מוזרה מאוד ולקשיי הסתגלות גדולים לכל ישראלי/ת? נדמה לי שכן - וזוהי הסיבה, בערך, לחשיבות "זמן ההתקבלות". או, מכל מקום - זוהי, לדעתי, סיבה אחת מתוך מכלול של סיבות.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467430
טעיתי, המילה ''אפריון'' מופיעה פעם אחת, בשיר השירים. ''פרדס'' יש גם בקהלת..
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467436
זה בדיוק הענין - המלה "פרדס" נשמעת עברית לחלוטין. המלה "אקדמיה" - ממש לא. חוץ מזה, כיוון ש"אקדמיה" היא באמת שם כולל למכונים אוניברסיטאים, והאקדמיה ללשון עברית איננה בדיוק מכון מסוג זה, באמת יש צורך למתוח את גבולות המלה כדי לכלול אותה שם.
חוצמזה, מה רע ב"ועד הלשון"?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467437
אקדמיה היא שם למוסד גבוה למחקר, וזה בדיוק מה שהאקדמיה עושה (בעיקר). מי שחושב שעיקר פעילויות האקדמיה ללשון העברית מסתכם במפגש אחת לכמה חודשים כדי להמציא מילים חדשות, טועה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467442
"אקדמיה" הוא שם למוסד גבוה למחקר *ו*הוראה, בד"כ.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467445
מוסד להרחבת ידע בתחום מסויים ולהפצתו, לא בהכרח באמצעות הוראה. ביש ראל יש שני מוסדות הנקראים אקדמיה ואין בהם הוראה, ויש לכל אחד מהם חוק. אחד הוא האקדמיה ללשון שמדברים עליה כאן והשני הוא האקדמיה למדעים, שחברים בה חברי סגל מכל האוניברסיטאות אבל היא לא מסונפת לשום אוניברסיטה.

גם פרס האוסקר הוא למעשה "פרס האקדמיה האמריקאית לקולנוע" שהיא לא אוניברסיטה ואין בה הוראה (אבל יש איזה פרס לסטודנטים).

וגם לכך נדרשה האקדמיה 467446
כן, בסדר, גם האקדמיה הצרפתית אינה עוסקת בהוראה. ובכל זאת...
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467447
ההוראה היא כלי להכשרת דור החוקרים העתידי, והיא אפשרית ומקובלת באקדמיות רבות, אך לא מחוייבת בהגדרה.

אני אצטט ממילון ספיר (הממוחשב):
אָקָדֶמְיָה [ש"ע; נ'; אָקָדֶמיות] 1. [מז] מוסד גָבוה לחָכמה וּלמַדָע; 2. [מז] ציבּוּר המשׂכּילים בּוגרֵי בָּתֵי סֵפֶר גבוהים
(אגב, ב"מילון ההווה" מופיעה אותה הגדרה בדיוק)

וממילון אבן שושן (המרוכז 1972):
1, בית-ספר עליון למדעים או לאמנויות. 2, מוסד עליון המוסמך לפסוק הלכה בתחום מדעי מסוים ("אקדמיה ללשון העברית").

וגם ממילון מרים-וובסטר:
1 a: a school usually above the elementary level; especially : a private high school b: a high school or college in which special subjects or skills are taught c: higher education —used with the<the functions of the academy in modern society>
2capitalized a: the school for advanced education founded by Plato b: the philosophical doctrines associated with Plato's Academy
3: a society of learned persons organized to advance art, science, or literature
4: a body of established opinion widely accepted as authoritative in a particular field
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467414
נתחיל מהסוף: ענייני חירות וחופש בשפה. שפה היא מה שהדוברי השפה מדברים, ולא מה שמטיף להם גוף אנאכרוניסטי זה או אחר. חיוב צד ג' בתשלום כדי "לחנך את ההמונים" נראה לי מעשה בזוי גם כלפי אותו צד ג', אבל לא פחות מכך כלפי ההמונים.

למלה אקדמיה יש אכן משמעות רבה ובין-לאומית; אבל ה"אקדמיה" שאנו עוסקים בה כאן עומדת בהגדרה הזו רק אם מותחים את ההגדרה באופן די אלסטי.

ואגב, ספק אם המלה נכנסה לשפה העברית מייד עם הקמת האקדמיה של אפלטון.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467425
"אגב, ספק אם המלה נכנסה לשפה העברית מייד עם הקמת האקדמיה של אפלטון."

אה, אז זה מה שאיזי התכוון כשדיבר על "מאות"? נו כן, לא התכוונתי שהמילה נכנסה לשפה העברית בתקופת הקמת האקדמיה, אלא שהיא קיימת כבר מאז. להערכתי, נכנסה המילה לשימוש הולך ורווח בעברית בעקבות פעילות עיתוני ההשכלה העבריים שנוסדו במזרח אירופה ובא"י לפני כ-‏100-150 שנה ("החבצלת", "המעורר", "המליץ" וכו'), ובתוך זמן לא רב נעשתה מקובלת אצל הסופרים והפובליציסטים בארץ - אחד-העם, ברנר, ביאליק וכל המוכרים לנו עד היום.

למה - "... ה"אקדמיה" שאנו עוסקים בה כאן עומדת בהגדרה הזו רק אם מותחים את ההגדרה באופן די אלסטי"? - זה כבר מגיע לדברים שאמרה טריליאן, על אלה שמשתמשים במילה אקדמיה כדי לרדת על האקדמיה, או שלא הבנתי אותך?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467435
טל, בהזדמנות שאתה כאן, משהו שהעלו כבר: תגובה 467342.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467416
מעטות המילים שהן בעלות מעמד בין-לאומי דומה ל"אקדמיה" - מה לגבי "אוניברסיטה"?
(ואולי לא סיפרו לי שהאקדמיה החליטה לקרוא לה "מִשְׂכֶּלֶת"?)
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467424
כן, זאת באמת המילה הראשונה והיחידה, עד עכשיו, שעלתה גם בדעתי, אבל נראה לי שהיא לא ממש במעמד דומה. א. אני משערת שבחלק מן השפות (אסיאתיות, אפריקאיות, שפות איים), יש לה חלופה מקומית, בעוד של''אקדמיה'' לא, או הרבה פחות. ב. האקדמיה כוללת אותה ממילא, ולא להיפך..
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467428
חידה: גלו בתגובה שמעלי מילים יווניות שזכו לתפוצה על-לאומית אפילו יותר מ"אקדמיה".

---
אסיה, אפריקה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467431
שמות יש המון, אבל אלה לא מלים באותו מובן שהמלה ''אקדמיה'' או גם ''אוניברסיטה'' שהזכירו למעלה הם מלים.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467526
עלתה בדעתי המילה מליון (ומן הסתם גם מליונר).
מעניין שזה נכון רק לחזקה השישית של 10.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467789
לא בסתירה לדבריך, אלא כאנקדוטה: ביפאנית לא רק שלא משתמשים במלה "מיליון", הם גם לא משתמשים במספר הזה כשלעצמו: יש להם מלה עצמאית לעשרת-אלפים‏1 (מאן), ולכן מיליון הוא היאקו-מאן (היאקו=מאה). וכשם שלאירופים ולמי שלמד מהם המלה הבאה אחרי אלף היא אלף בריבוע, ואחר-כך אלף בשלישית, ביפאנית המלה העצמאית הבאה היא למאה מיליון, ואחר כך לטריליון. כנראה שימושי עבור תקציב המדינה במטבע המקומי.

1 ופעם כשסיפרתי על כך לטל כהן, הוא הסב את תשומת לבי לכך שאז מה, גם לנו יש, אפילו שתיים, וקצת עצוב שהפסקנו להשתמש בהן.
מה השנייה? 467796
מה השנייה? 467803
ריבוא (בהנחה ש''רבבה'' היא הראשונה).
וואלה. 467807
(הנחה נכונה)
מה השנייה? 467806
ריבּוא.
ואגב, גם לאנגלים יש אחת לפחות http://m-w.com/dictionary/myriad
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467804
בערך כמו ה"קאטר-ון" בצרפתית...
וזה מזכיר לי איך מתרגמים תרגום לא מאולץ במיוחד משפט כמו give me two dozen flowers למשל. בעברית בכל זאת איש לא משתמש בשפת הדיבור ב"חצי תריסר"...
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467811
בעברית אפשר בהחלט להשתמש ב"תריסר" כשמדובר בפרחים, כי מקובל שצרורות פרחים הם כפולות של 12.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467832
ובכל זאת, שמעת מישהו אומר כך? אני מדברת על השפה המדוברת, לא על מה נכון.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467866
אני שמעתי מי שמדבר כך, אלא שהשפה העברית המדוברת הולכת וכוחשת עם הזמן, והיום, מי שמעלה על דעתו לחשוב כך, לא יעז לבטא זאת. עדיף לומר למוכר הפרחים ''קח עשר שקל ותביא שתים עשרה ורדים'', העיקר שיבין (ושלא תחשב פלצן).
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467874
כן, אני. בטבעיות. אפילו בשוק ובודאי בחנות הפרחים השכונתית. תמיד הבינו אותי ומעולם לא נתקלתי ולו בהרמת גבה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467865
באנגלית אומרים לרוב 12 מאות ולא אלף מאתיים.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467872
באנגלית גם אומרים 13 מאות ולא אלף שלוש מאות, כלומר, אין כאן ייחוד לתריסר.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467873
וגם 11, או 14. מה הקשר?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467875
הקשר הוא ש"הרבה" זה "מאות" ולא "ת'לפים", ולא ש12 הוא מספר מיוחד (למרות שהוא כזה).
לא לריב 467878
רון הגיב ל תגובה 467789 (בקיצור: "יפאנית מיוחדת בגלל שלא משתמשים בא בחזקות שלישיות של עשר, אלא בחזקות רביעיות") ולא ל תגובה 467804
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467879
לא הבנת. עניתי לירדן בקשר ליפנית.
אשכנזים ועירקים 467883
בצה''לית אומרים ''שמונה מאתיים''.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 517034
עוד אנקדוטה:

בהודו אומרים lakh על 100,000 ו crore על 10,000,000
עיינתי בעיתון הודי באנגלית ברכבת והמילים הלא מובנות האלה קפצו הרבה פעמים לעין, כי אוצר המילים הכללי של האנגלית בעיתון היה טריוויאלי למדי. שאלתי נוסע שכן מה פירוש המילה crore, והוא אמר "מספר גדול". שאלתי אם זה מיליון, והוא לא הכיר את המילה, וגם לא שאר הנוסעים בסביבה. בסוף הצליחו להסביר לי, אבל רק ע"י דף ועט, כי הם לא היו בטוחים כמה אפסים יש.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467439
זה נכון, יש מילים בעברית שמקורן לועזי ויש להן חלופה (שאינה ממקור לועזי) ואחרות שלא. המילה ''רדיאטור'' היא אכן מילה בעברית, והיא אפילו מופיעה ב''מילון ההווה'' (שהוא המילון המאושר ע''י האקדמיה). למילה יש מספר משמעויות, שלאחת מהן (במכונית) יש חלופה עברית (די מוצלחת לטעמי) והיא ''מצנן''. אף אחד לא אונס אותך להשתמש בה, ואם אתה חפץ בכך אתה בהחלט יכול להמשיך ולקרוא למצנן מכוניתך רדיאטור. אף אחד באקדמיה לא יחסיר פעימה, ונראה לי שגם למצנן לא ממש אכפת. ל''אקדמיה'' (כמו למילים לועזיות רבות אחרות) אין חלופה עברית. אם תמצא אחת מוצלחת, אתה מוזמן להציע אותה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467440
מה זה "אף אחד לא אונס אותך"? החלטות האקדמיה לא מחייבות את הציבור הרחב אבל הן מחייבות את מוסדות המדינה, ובכלל זה את הרדיו, מה שמחייב גם את המפרסמים ולכן עולה הרבה כסף לחברה המשתמשת בשירותיהם ממש בימים אלה, כפי שאפשר היה לשמוע הבוקר ברדיו. טל מתקומם נגד הכפיה המלאכותית הזאת, הנעשית תוך שימוש שרירותי בגוף מסחרי שאין לו שום קשר עם האקדמיה ושום תחושת שליחות מיוחדת שתדחוף אותו להחדיר לשימוש מילים שהאקדמיה חידשה - ויש להודות שיש הרבה מן הצדק בהתקוממות שלו.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467441
מה אפשר היה לשמוע הבוקר ברדיו?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467443
לא שמעתי בעצמי (כמעט לא שומע רדיו) אבל אני מאמין לטל תגובה 467398.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467450
פרסומת לחברת ביטוח:

א': מתי השמיעה שלך הכי טובה?
ב': בבוקר?
א': לא, כשאתה קונה מכונית.
ב': למה?
א': כי אתה מקשיב לכל רעש של המנוע, זמזום של הרדיאטור...
ב': מצנן.
א': מצנן, מצנן. כל זמזום של המצנן, כל רחש של [וכו'].

בזבוז של 3-4 שניות מתוך פרסומת של כדקה, כדי לחנך את הציבור, שמסרב לקבל מלה מומצאת כלשהי, על-פי דרישת חוק ארכאי, על-חשבון גוף פרטי שאין לו עניין בחינוך הציבור. התופעה קיימת גם במספר פרסומות אחרות.

מעניין מתי אחת החברות הללו תרים את הכפפה ותתבע תביעה ייצוגית בעניין.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467469
מכניין. שמעתי את הפרסומת הזאת איזה מיליון פעם, ותמיד חשבתי שהקטע של המצנן מופיע לשם הבידור...
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467471
עוד יותר מעניין - אני שמעתי את הפרסומת הזאת איזה מיליון פעם, ולא קלטתי שמדובר על הרדיאטור.

___
הייתי בטוח שמדובר על האגזוז.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467473
אבל אצלי זה לא היה סתם מעניין, זה היה אפילו מכניין...
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467476
מכניין - שילוב של מכני ומעניין.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467477
בדיוק:)
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467491
שים לב לכך שהשטות הזו מופיעה בכל פרסומת שמזכירה רדיוטור, אגזוז וכיוצ''ב. אם זו היתה בדיחה, היא מוצתה לחלוטין, מזמן. למרבה הצער, זהו החוק.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 517035
אחד מהעיברותים החביבים עליי ביותר הוא "אגזוז" במקום "exhaust". יש למישהו מושג של מי ההברקה?
וגם לכך נדרשה האקדמיה 517049
זה עוד כלום. ניסית פעם לקנות jig saw?
אתה יכול לנסות. אם תבקש ג'קסון (לא בהכרח מייקל) אז גם תצליח.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 517036
אבל מצנן זה לא זרבובית!
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467490
אולי במכונית הרדיאטור מצנן אבל יש בתים עם רדיאטור שמחמם.
פרוז'קטור 467492
בשני המקרים הרדיאטור פולט חום. למעשה, מילולית, רדיאטור הוא ''מקרן''.
חרמפפפ חלקי 467495
פרוז'קטור 467496
בשני המקרים האייל לא שולח לי הודעה על תגובות (זה כבר זמן מה).
פרוז'קטור 467497
תמשיכי לעדכן אותי.
פרוז'קטור 467498
נדמה לי שמישהו אחר אחראי על התוכנה פה.
פרוז'קטור 467500
אם כך, תמשיכי לעדכן אותו.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467493
גם אני לא אוהב את ה''מצנן'' מסיבה זאת, אבל הבעיה היא ש''מקרן'' כבר תפוס.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467494
חררמפ
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467444
אפשר להבין באיזו פרסומת מדובר? קשה לי להעריך את גודל האסון בלי הסבר מפורט יותר.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467415
נדמה לי שדווקא לטלפון כן חיפשו (ומצאו) חלופה.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467421
כן, היו 2-3 אנשים שקראו לו שח רחוק, אבל זה לא ממש תפס.
וגם לכך נדרשה האקדמיה 467438
בן יהודה (שהשבוע מלאו 150 שנים להולדתו) הציע "שח-רחוק", ההצעה לא התקבלה ע"י ועד הלשון, בזה זה הסתכם למיטב ידיעתי. כך או כך, אין כיום חלופה רשמית ל"טלפון".
קול המוסיקה ותחבורה 467341
האקדמיה מעדיפה "מוסיקה", אך לא פסלה "מוזיקה" (שני האיותים מופיעים ב"מילון ההווה").
אם כבר נטפלים לאיות שגוי, שם התחנה שונה כבר לפני מספר שנים ל"כל המוסיקה" בכ"ף.
קול המוסיקה ותחבורה 467367
השינוי הזה בשם, לא רק שלא פורסם יותר מדי, אלא שהוא אווילי ויהיר מעין כמוהו. מוסיקה קלאסית, כולל מודרנית ואולי גם פוסטית, עדיין איננה כל המוסיקה.
קול המוסיקה ותחבורה 467368
נדמה לי שזה היה בשלב שקצת ''קטלו'' אותם על כך שמשדרים רק מוזיקה ''קלאסית'' (אמנותית) ואז הם הכניסו גם ג'אז ומוזיקה אתנית וכו'. לפני כמה חודשים האזנתי במיוחד למופע משירי נעמי שמר ששודר בה, אבל זה היה אירוע נדיר. אני לא עוקבת אחר התחנה, וגם לא ממש נוח להאזין לה כיוון שהקליטה אצלי לא משהו, והיא היחידה מבין תחנות קול ישראל שלא מועברת גם באינטרנט.
קול המוסיקה ותחבורה 467369
אכן - גם הקליטה אצלי בעייתית ביותר, מה שמאוד מרגיז. וטוב שהזכרת, הם משדרים גם ג'ז ומוסיקה אתנית, נכון מאוד, והיחידים אם אינני טועה שמשדרים במסגרת זו האחרונה את אילנה אליה המופלאה.
ובכל זאת, זו איננה *כל* המוסיקה.
קול המוסיקה ותחבורה 467370
וערוץ 10 הוא באמת ערוץ 10 (איפה התשע שקדמו לו)? ובידיעות אחרונות באמת כתובות הידיעות האחרונות? ומעריב באמת יוצא בערב? ומקור ראשון הוא באמת המקור הראשון? ובזק באמת מהירים? והוט חמים?
קול המוסיקה ותחבורה 467371
כן, נכון, אבל כאן היה להם שם מוצלח ונוח מאוד גם קודם, ולא ברור מדוע היה צריך לשנותו.
קול המוסיקה ותחבורה 467375
והאייל באמת קורא? לאחרונה הוא יותר מיילל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים