מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 153937
בגיליון האחרון של המגזין "לוקוס " שהוא מגזין החדשות של עולם המד"ב בארה"ב יש ראיון מעניין מאוד עם העורך גרדנר דוזואה . הנ"ל הוא העורך של מגזין המדע הבדיוני של איזק אסימוב , וגם מזה 25 שנה העורך של האנתולוגיות של מיטב המדע הבדיוני בכל שנה. ניתן לאמר שהוא אחד האנשים שקוראים את הכמות הגדולה ביותר של מד"ב בעולם , גם משום שזהו מקצועו מזה שנים רבות .
במסגרת הראיון שנערך לרגל מלאת 25 שנה להוצאת סדרת האנתולוגיות שלו של מיטב המד"ב בכל שנה , הייתה לו גם את ההערה המעניינת הנ"ל :
"גורם חשוב אחד הוא ההתפתחות של המד"ב "הקשה " ( דהיינו זה שעוסק כנושאים מרכזיים במדע ובטנולוגיה עתידניים ובהשפעותיהם על האדם והחברה ובצורה ריאליסטית פחות לכאורה ועד כמה שאפשר ) ..לאורך 20 השנים האחרונות היה רנסאנס של "מד"ב קשה " . הודות לסופרים כמו ויליאם גיבסון וברוס סטרלינגד וגרג ביר . התחום המשיך להתפתח ולהשתנות במהלך שנות ה-‏90 כשהוא מתאים את עצמו לטעם האסתטי והצרכים של שנות ה-‏90. אני מאמין שיש היום יותר מד"ב קשה טוב ,מכל סוג יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה בידי סופרים גרג אגן ,פול מקוקולי , בריאן סטבלפורד , סטפן בקסטר איאן בנקס וורנון וינג' ,צ'רלס סטרוסס וג'פרי לנדיס . כאשר אני שומע שאנשים, לרוב כאלה שלא טרחו לקרוא שום דבר חדש במשך 20 השנים האחרונות מתלוננים שששוב אין מד"ב אמיתי כמו שהיה פעם ,אני מתפקע מצחוק , לאמיתו של דבר מעולם לא היה יותר מד"ב קשה ממה שיש היום. "
בהערה האחרונה שלו מתכוון דוזואה לאנשים שטוענים שהמד"ב הקשה כפי שהוא מוצג ביצירות של אסימוב , הילין , ניבן וכו' גווע ומוחלף בספרות הפנטסיה.וכי העתיד "גווע " למעשה בספרות המד"ב האמריקנית .
טענות מסוג אלה ניתן למצוא גם במאמר שניתן כקישור למטה , ונראה שדוזואה מוצא אותן כשגויות בעיקרן . אני מסכים עימו .
מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 155860
הפרשנות שלך (''בהערה האחרונה שלו...'') מוזרה בעיני. מעט מאוד מייצירותיו של אסימוב (אם בכלל) ניתנות להגדרה כ''מד''ב קשה''. כך גם לגבי היינליין.
מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 155861
מה, לדעתך, היא דוגמה טובה למד"ב קשה?

האם לארי ניבן הוא דוגמה למד"בניק קשה, למשל?
גרגורי בנפורד 155862
מישהו קרא את Timescape?
רגע, רגע, רגע... (לא שייך לנושא) 155864
אז אתה איזי, השוטה, שניהם, אף אחד מהם?

הצלחת לבלבל אותי לגמרי, לא שזו משימה קשה מדי.
רגע, רגע, רגע... (לא שייך לנושא) 155867
אני לא תמיד לוקח בחשבון שלא כולם כאן עוקבים אחר כל ההודעות באותה אובססיביות שאני עושה זאת.

יהושפט ברכה-גלולה חוזר לתהום הנשיה, והאותיות שהוא משאיר אחריו מסתדרות חזרה בסדר המקורי שלהן: שוטה הכפר הגלובלי, שניסה להנות מהכבוד ששמור למזדהים בשם מלא למשך כמה ימים (ונכשל באופן מחפיר).

איזי הוא האייל האנומלי, והדבר היחיד שהוא חולק איתי הוא חשבון הבנק שלו.
רגע, רגע, רגע... (לא שייך לנושא) 155868
טוב. אני נכנע. כנראה שכל החשמלמלים והקומפיילרים ומכונות הטורינג ההסתברותיות והמעגלים התערבבו לי במוח, ועכשיו אפילו עברית פשוטה אני לא מבין.
רגע, רגע, רגע... (לא שייך לנושא) 155985
תגובה 155670
רגע, רגע, רגע... (לא שייך לנושא) 155989
איזה מכונות טורינג? של אלן טורינג?
היית מת 155877
מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 155865
מעט דוגמאות טובות למד"ב קשה:

A Mission of Gravity / Hal Clement
The Andromeda Strain / Michael Crichton
Ringworld / Larry Niven
20,000 Leagues Under the Sea / Jules Verne
The Fountains of Paradise / Arthur C. Clarke

יש עוד רבים, רבים אחרים, כמובן. הנקודה היא שמד"ב קשה הוא ספרות בה החידושים המדעיים אינם "תלושים" אלא הם מוסברים בפירוט, בד"כ בהסתמך על תיאוריות מדעיות מוכרות ומקובלות בעת הכתיבה; בנוסף, לשכלולים הטכנולוגיים בד"כ יש משקל כבד בעלילה (ולפעמים העלילה היא רק תירוץ להצגת רעיון טכנולוגי - כמו בספר של קלראק לעיל). השאלה אינה "האם זה מד"ב" – "רשימות מן המאדים" של בראדבורי, למשל, הוא בהחלט ספר מד"ב מעולה, אלא שהוא מד"ב רך מאוד; האספקטים הטכנולוגיים הם משניים עד לא-קיימים.

יש מקרים שקשה להחליט לגביהם: למשל, האם ספרי הרובוטים של אסימוב הם מד"ב קשה? מצד אחד, הטכנולוגיה מהווה מרכיב מרכזי בסיפור. מצד שני, הטכנולוגיה אינה מוסברת, והסופר אפילו לא מנסה לשכנע שהיא תתכן כלל. (דוגמא קיצונית יותר היא מדע הפסיכוהיסטוריה בטרילוגיית "המוסד" של אסימוב). אני דוגל בתפיסה לפיה, בשל היותו של המדע אמורפי עד מאוד בספריו של אסימוב, לא מדובר במד"ב קשה. השווה זאת, למשל, לדיונים בספרו של קלמנט לעיל או למפרטים הטכניים בדבר בניית הטבעת ב"עולם טבעת".
מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 155869
הבינותי.
מצב המדע הבדיוני ''הקשה'' בארה''ב 157260
I disagree with your conclusion that Asimov's writings is not hard science fiction. The engineering principles of robots are detailed in almost every story (by that I mean both the "Laws of Robotics", and localised developments in his stories). Likewise, the causes and methods of psychohistory are discussed in depth in Foundation, and the characters' interactions with the rules of the science usually stand at the centre of the plot (especially up until "Foundation and Empire", after which too much vague telepathy and mind control additions distort the picture).

Compare that with Ringworld, for instance. Its building mehtods and processes are discussed, but they require Scrith, a material that we do not know is even possible, extremely large-scale transmutation, as well as other miracles. I do not even mention FTL travel, and that is only because FTL travel is only used in Ringworld by visitors and not by natives. Yet Ringworld is clearly hard science fiction. Miven does not need to convince that the technology is true or explain every last bit of it. He merely assumes a limited and well-detailed set of scientific and technological breakthroughs, and goes on to describe what would be possible given those breakthroughs from the technological and socilogical perspectives. That is what makes it hard, and that is what makes Asimov hard, too.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים