 |
לפני כשלוש שנים השתתפתי בכנס של אנשי תקשורת ישראלים וגרמנים בברלין. אני הייתי שם על תקן איש תקשורת צעיר מתחום האינטרנט - היחיד מבין כעשרים איש שלא בא מהעיתונות המודפסת או המשודרת. רוב הכנס לא ממש נגע לדברים שעניינו אותי, אבל כשהדיון עבר לזמן קצר לנושא התקשורת המקוונת, עשיתי מאמצים ניכרים להשתלב בדיון. בין מגוון שטויות שאמרתי אז בניסיון להשמע כאילו יש לי מושג מהחיים שלי, העליתי גם טענה כי בעתיד תפקיד העיתונאי ישתנה כתוצאה מהתרחבות השימוש באינטרנט. מכיוון שהאינטרנט הוא המקור האולטימטיבי למידע, טענתי, תפקידו של העיתונאי יהפוך ממי שיוצא לסקר סיפורים, למי שיברור בין כמויות הסיפורים האדירות שיהיו על הרשת, יוודא את נכונותם של המעניינים/חשובים מביניהם ויגיש אותם בצורה נוחה לקוראים.
מסתבר שמה שקרה באמת הוא ההפך הגמור. מי שקיבל את משרת בורר ומוודא הסיפורים הם דווקא הגולשים, בעוד שהתקשורת המודפסת העולמית ממשיכה להיות ספקית הסיקור העיקרית.
אני תוהה אם להתפתחות הזו תהיינה השלכות אתיות. האם ביזור סמכויות ווידוא העובדות ל"לקטנים" שכאלו יוריד מהעול האתי של עיתונאים כיום להגיש את הסיפור המדויק והמאוזן? האם השאיפה לסיקור אובייקטיבי תפחת משום ש"לקוראים בין כה וכה יש נגישות גבוהה לביקורת ותיקונים" בדמות אתרי מעקב אחר התקשורת כמו אלו שתוארו במאמר? אם יש מי ששומר על כלבי השמירה, האם זה אומר שכלבי השמירה יוכלו להרשות לעצמם לנוח לעיתים תכופות יותר?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש