דוגמה למה שאנחנו צריכים 157156
הרמטכ"ל: ניצחנו

זו היתה הכותרת בשני העיתונים הגדולים במדינה. להלן תיאור מה שקרה מתוך כתבתו של רוגל אלפר ב"הארץ" 217/3/2003:

"ביום רביעי שעבר, בין 11 בבוקר לאחת בצהרים, התיישב יעלון לתדריך עם פורום מצומצם של שמונה כתבים צבאיים בכירים... הסיכום המוקדם בין יעלון לבין הנוכחים היה שדבריו לא ייוחסו לו, אלא ל'קצין בכיר המשקף נאמנה את הערכת המצב של הרמטכל'... שם אמר: 'אני מתאר לעצמי שבסיפור הפלסתיני הם יתייחסו לתקופה הזאת כתקופה הרואית באתוס שלהם, כפי שהמצרים חוגגים את מלחמת יום הכיפורים. אז בסיפור שלהם הם נצחו, בסיפור שלנו אנחנו ניצחנו'”

מה קורה כאן: ראשית, הופר סיכום מפורש לא לייחס את הדברים ליעלון. שנית, יעלון אמר משהו מורכב ושקול, ואילו מה שצוטט בעיתון אפילו לא דומה לזה.

לא לי לקבוע מי ניצח ואיך מצב הנקודות במלחמה הנוכחית (שבה אנו בהפסקה קצרה כרגע). אני מתייחס רק! לנושא הפרסום העיתונאי וכמה אמינות אני מייחס לו.

אני גם מחפש את הבמה אשר תלקט ותפיץ את הדברים האילו כדי שיקרו שני דברים: ראשית, יידע הציבור כמה משקל יש לתת למה שכתוב בעיתון ושנית, כדי שיהיה איזשהו "שוט" אשר ישמור על העיתונים והעיתונאים...
דוגמה למה שאנחנו צריכים 157461
יש במה כזו, בערך.

ד"ר דניאל דור מאוניברסיטת ת"א כתב שני ספרים בנושא:

הראשון, "עיתונות תחת השפעה," אותו קראתי, מתייחס לחודש הראשון של "אינטיפאדת אל-אקצה."

השני, ששמו זרח מפרחוני, עוסק במבצע "חומת מגן."

cשניהם מעמת הכותב את תפיסת המציאות של כותרות העיתונים באותן תקופות עם המציאות הנובעת מתוכן הכתבות בעמודים המרכזיים.

גם מן "הארץ" לא נחסכים חיצי ביקורת חדים.

הטייתו של המחבר שמאלנית בצורה ברורה, אבל התוכן צריך לעניין כל אזרח בר-דעת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים