שאלה לכלכלני האייל 157915
אם אני מבין נכון, אז:

א. מדד המחירים מחושב על בסיס "סל מוצרים", שהרכבו ידוע
ב. לשינוי בו יש חשיבות רבה עבור משקיעים, קובעי מדיניות וכו'
ג. ערכו המדויק של השינוי מכה לפעמים בהפתעה את כולם

מה מונע, למשל, מחברת השקעות זריזה לערוך סקר מחירים משל עצמה, לקבל מושג מצוין על ערכו של המדד יום לפני פרסומו הרשמי, ולהשיג יתרון על פני מתחריה?
שאלה לכלכלני האייל 157916
א. הם לא יודעים איפה שוכרים אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (או אולי אלו אנשי משרד האוצר? בנק ישראל?) דירה.

ב. הם לא יודעים איפה ומתי קונים אותם אנשים את העגבניות שלהם.

ג. הם לא יודעים לאיזה בית-קולנוע נוהגים אותם אנשים ללכת.

אפשר בהחלט לקבל מושג לא רע על מדד המחירים, מראש. בלתי-אפשרי לקבל מספר מדויק, משום שישנם יותר מדי גורמים שהם (לטעמי ולמיטב הבנתי) אקראיים.
איזה יתרון למשל? 157959
ומה גורם לך לחשוב שחברות זרות ומקומיות לא עושות את זה?
איזה יתרון למשל? 157984
יכול להיות כמובן שאני טועה, אבל נוצר אצלי הרושם שיש חודשים בהם המדד מפתיע את *כולם*. אילו היו חברות שעושות את זה, הן לא היו מופתעות.
שום דבר לא מונע בעדן 157995
להמון גורמים יש הערכות למדד, שמתפרסמות במוספים הכלכליים בערך מה-‏10 בכל חודש.

חוץ מזה, הערכות של המדד באות לידי ביטוי במחירים של אגרות החוב הצמודות שנסחרות בבורסה כל יום.
תודה! 158149
שום דבר לא מונע בעדן 161535
היום רק ה-‏4 בחודש, אבל "הארץ" כבר מפרסם‏1 שהבנק הבינלאומי הראשון צופה ירידה של חצי אחוז במדד יולי.

1 במהדורה המודפסת, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
שום דבר לא מונע בעדן 161538
שלא לדבר על התחזית לאוגוסט, ספטמבר והתחזית ל- 12 החודשים הבאים.
שאלה לכלכלני האייל 176055
נחמיה שטרסלר התייחס היום ב"הארץ" לנושא שאלתי לעיל. מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... :

"מדי חודש מנפקים הבנקים ובתי ההשקעות תחזיות מדד, שמתפרסמות בעיתונים באופן שוטף, ויש כאלה שמתייחסים אליהן ברצינות. הבנקים ובתי ההשקעות הרי לא שולחים סוקרים לחנויות ולשווקים כדי שיבדקו את המחירים בפועל, זה יקר מדי; רק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה זאת. במקרה הטוב הם מריצים מודל כלכלי, ובמקרה הרע יושב כלכלן, חושב קצת וממציא מספר.

וכך, מתברר שוב החודש, אין קשר בין התחזיות למציאות. כולם צפו עלייה במדד: בנק הפועלים חזה עלייה של 0.4%, מנורה-גאון צפתה 0.6%, בנק דיסקונט העריך 0.5% והשאר צפו עליות דומות. מדד ספטמבר דווקא ירד ב- 0.5%."
מפי האתון 185432
"אני כבר מזמן לא בקזינו הזה", אומרת מנהלת מחלקת המחקר של בית ההשקעות גמול-סהר, אוליביה זוהר. כלכלני גמול סהר נהגו גם הם לפרסם תחזית לקראת פרסום המדד, אך פרשו מהמשחק בשנה שעברה. "היה לי יותר מזל משכל: השנה הזאת נרשמו טעויות חמורות במיוחד, ואני פרשתי לפני שזה קרה. באיזה שהוא שלב הבנתי שהכול מגוחך".

"אף חזאי לא עושה הערכה אקונומטרית אמפירית ולא יוצר מודל כלכלי אמיתי", מסבירה זוהר, "המדד מורכב מיותר ממאה סעיפים. אף אחד לא עושה משוואה שכוללת את כל הפרמטרים. רק לבנקים הגדולים יש מספיק כוח אדם כדי לשלוח אנשים לחנויות, ולבדוק בשטח כמה כל דבר עולה, ואני לא בטוחה שגם הם עושים זאת".

"מה עושים החזאים במקום בדיקה אמפירית?" שואלת זוהר, "הם מנחשים. יש שניים שלושה חזאים בשוק, שזורקים חץ למטרה, וכל השאר מסמנים את המעגל מסביבו. הכלכלנים מתנהגים בנושא הזה כמו עדר. אף אחד לא חושב עצמאית ולא מנסה להבין תהליכים ומגמות, ולכן אין לתחזיות האלה שום משמעות".

(YNet מפריכים את אגדת תחזיות המדד הרציניות, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2842917,00.h... )

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים