158499
האמת היא, שהסיבה שכל הענין כל כך מרגיז אותי היא אישית לחלוטין.
זוגי ואני מתים לעשות ילד. מה זה מתים - אנחנו על סף איבוד עשתונות כל פעם שעובר פספוס ורדרד ברדיוס 100 מטר מאיתנו, יש לנו נטיה להכנס לפוקס בייבי ולמשש בגדים קטנטנים תוך כדי אנחות שוברות לב, ולפחות אני חולמת כל לילה על תינוק והריון וכדומה(1).
ואנחנו לא יכולים לעשות ילד עכשיו כי אין לנו את האמצעים הכלכליים לפרנס אותו. פשוט וקל.
שנינו עובדים, אבל אני מרויחה יותר כי בעלי עובד במשרה זמנית (שהיא אגב הרבה מתחת לכישוריו) בזמן שהוא מחפש עבודה.
לא עלה בדעתנו לקחת דמי אבטלה אפילו ליום, כל עוד אנחנו לא גוועים ברעב.
זה שאני כרגע המפרנס הראשי אומר שאנחנו לא יכולים להסתכן בכך שאני אזדקק חו"ח לשמירת הריון, מה שמוסיף נימוק נגד.

אז די. אולי אני הפריירית. אולי אנחנו צריכים פשוט להכנס להריון ולסמוך על רחמי שמיים. מסתבר שכולם עושים את זה. אבל לא ככה חינכו אותי.

----------------------------
(1) שלא לדבר על נטיה לקינון. ולהתרפקות יתר על החתולה שעוד מעט בורחת מהבית בגלל עודף צומי.
158505
ביטוח לאומי משלם את המשכורת שלך אם תזדקקי לשמירת הריון; בנוסף (כפי שאת ודאי יודעת) את זכאית לשלושה חודשי חופשת לידה בתשלום, ועוד שלושה (אם אינני טועה) שבהם המעביד אינו יכול לפטר אותך. אחר כך, תצטרכי להפריש מן המשכורת שלך שכר למטפלת; בתמורה, תוכלי להפסיק להתרפק על החתולה.
ויותר מכך 158515
בעלך יכול לקחת חופשת לידה במקומך, ולפי פסיקה חדשה, באותם התנאים שנשים מקבלות חופשת לידה.
ויותר מכך 158525
רקע: חוק פורז ופשרת חזן-בניזרי תגובה 29678
ויותר מכך 158536
כלומר, שוב בג''ץ שינה חקיקה של הכנסת.
ויותר מכך 158533
שלושת החודשים של חופשת הלידה הם הרבה פעמים נחוצים לאישה. לא כל לידה היא פשוטה וחלקה, אפילו אם אין צורך בניתוח קיסרי. מסביבתי הקרובה אני יכול להעיד שבמקרים מסוימים, חודש התאוששות אינו מוגזם, וגם חודשיים. עניין נוסף זה עניין ההנקה- בדרך כלל צריך מספר חודשים עד שהתינוק נכנס לשגרה של ארבע שעות בין יניקה ליניקה. זה מספיק בדוחק, בתוספת האכלה אחת מבקבוק במשך היום, כדי שהאם תוכל להעדר לתקופה ממושכת במשך היום.

בקיצור- טוב שיש את החוק הזה, אבל המשתמשים בו ישארו כנראה מיעוט, אפילו אם כולנו נאורים וכולנו פמיניסטים.
וטוב שכך. 158537
זה חשוב מאוד שיש אפשרות כזאת
נקווה, שלא הרבה ישתמשו בה.
וטוב שכך. 158541
עכשיו עולה במוחי תסריט אימים: שני בני הזוג עובדים, האישה נכנסת להריון, יולדת, הגבר מאלץ אותה לחזור לעבודה לפני תום שלושת החודשים(ולפני שהתפרים נרפאו), לוקח את החופשה לעצמו. אולי בכל זאת צריך שחופשת הלידה תהיה זכות שאינה ניתנת לוויתור.
וטוב שכך. 158572
בדקתי באתר של הביטוח הלאומי:
קודם כל, גבר יכול לקבל לכל היותר חצי מחופשת הלידה על חשבון אשתו ולא לפני שעברו 42 יום מהלידה.
שנית, יש תנאים נוספים של זכאות לחופשת לידה, בראש ובראשונה ששני בני הזוג זכאים לחופשת לידה, כלומר עובדים. (לפחות 10 חודשים מתוך ה14 האחרונים או לפחות 15 חודשים מתוך ה22 האחרונים)
וטוב שכך. 158608
קצת נרגעתי. תודה.
158556
עדיין, ילדים עולים כסף, וממשכורת אחת קשה מאד לקנות כל מה שצריך לחדר ילדים, וחיתולים, ואת כל הבדיקות היקרות של ההריון, שלא לדבר על כך שביטוח לאומי לא משלם 100% מהמשכורת אלא בין 80 ל65 % תלוי בנסיבות, ובמקרה שלנו זה הפרש משמעותי.
158625
כל דבר עולה כסף. ביטוח לאומי היה משלם 70% מן המשכורת בזמן שלושת חודשי חופשת הלידה, אבל עכשיו (למיטב ידיעתי) משלמים 100%.
את הבדיקות הסטנדרטיות קופת החולים מממנת; יתכן שלפי הבדיקות האלה (ובהעדר הסטוריה משפחתית) אין צורך בבדיקות מסובכות יותר.
הסלמה 158688
הבדיקות בזמן הריון הופכות להיות מרוץ חימוש. בהנחה והפלה של עובר פגום היא אופציה ( וכמובן שאצל הרבה אנשים האופציה הזאת לא קיימת מסיבות עקרוניות), קופות החולים מממנות רק מעט מאוד מהבדיקות שקיימות היום. המדובר בעיקר בבדיקות אולטרא סאונד מופלאות שבודקות שקיפות עורפית ובדיקות מי שפיר, שהקופה מממנת רק מעל גיל מסוים. בדיקת א''ס אצל רופא אופנתי מגיע למעל אלף שקל. שתיים שלוש כאלה פלוס סקירת איברים, זה לא מעט. בכל אופן, בדיקות אילו לא צריכות להיות גורם ההחלטה. ההוצאה הזאת היא חד פעמית, ואפשר ''לפרוס'' אותה על כל שנות הגידול, להבדיל מהוצאות כמו מטפלת או חיתולים.
הסלמה 158692
מספר הבדיקות שעושים בארץ בזמן הריון גבוה מהמקובל בעולם (המערבי), אפילו אם מתיחסים רק לבדיקות שממומנות ע''י מערכת הבריאות. כשמוסיפים לכך את הבדיקות שמבוצעות באופן פרטי, זה הופך לטירוף שכנראה מאפיין רק אותנו.
הסלמה 158739
יש כל מיני פגמים גנטיים שניתן לגלות בבדיקות לפני לידה והם נפוצים יותר אצל יהודים אשכנזים.
אני די בטוחה שבישראל אחוז יהודי אשכנז באוכלוסיה גבוה מאשר בשאר העולם המערבי.

אולי זה נותן הסבר חלקי?
הסלמה 158745
לא, זה לא מסביר.
הבדיקות הגנטיות בהן מדובר מגולמות בבדיקה אחת לאב ואחת לאם. זה לא מסביר את ההתנפלות של הנשים על כל בדיקה חדשה של העובר (כולל "שקיפות עורפית" בשבוע ה - 11). הדבר נובע, לדעתי, ממודעות גבוהה (אולי גבוהה מדי) מצד אחד שמטפחת מערכת הבריאות הגניקולוגית המוכשרת שלנו לעומת איזורים אחרים בעולם המערבי, ומצד שני, ההפקרות שקיימת עדיין בסבסוד מערכות אולטרה-סאונד לכל גניקולוג מתחיל (בארה"ב, לדוגמה, ברוב המרפאות הגניקולוגיות אין אולטרה סאונד כלל, וצריך להזמין בדיקה במכון מיוחד).

דרך אגב, לגבי הבדיקות הגנטיות הנ"ל, שמעתי פעם שזה לא שהפגמים נפוצים יותר בקרב יהדות אשכנז, אלא שהצליחו לבודד אותם במחקרים רק בקרב האשכנזים. האם מישהו מכיר?
הסלמה 158746
זכורני, מלפני כמה חודשים, כותרת דו-משמעית באחד העיתונים בלשון ''נמצא הגן הגורם לפיגור אצל אשכנזים''.
ולא, זה לא היה ב''יום ליום'' (ביטאון ש''ס).
גן גני 158869
אני זוכר שכאשר ראיתי את הכותרת אמרתי לאשתי שלא נשלח את ילדינו לגן הזה.
:-) 158882
הסלמה 158807
שמעתי טענה (ואין לי שום מושג אם היא מבוססת) שבישראל יותר מקובל לנטוש (בבית החולים) תינוקות ''פגומים'' מאשר באירופה ובצפון אמריקה.
כאמור, אין לי שום ביסוס לטענה הזאת, אבל אם היא נכונה, היא עשויה להצביע על פחד להיות ''חריג'' או חשש מ''מה יגידו השכנים'', תכונה שמיוחסת (בצדק או שלא) ליהודים. זה יכול להסביר נסיונות למנוע בכל מחיר לידה של תינוק ''פגום''.
הסלמה 158812
עוד בעניין זה, מתברר גם שהרבה פעמים יעדיפו הורים להשאיר בביה"ח תינוק עם פגם אסטטי, גם אם הוא קל ובר תיקון, יותר מאשר תינוק עם פגם מנטלי קשה (למשל אם קיים חשש שבבגרותו הוא יצביע ל... :) ).
כן, חברה ישראלית 158856
עורכת מחקר כזה אצל אשכנזים (אם כי היא קצת בקשיים פיננסיים עכשיו, לפי מה שפורסם). אבל יש עוד הרבה קבוצות אוכלוסייה שעברו מיפוי כזה, רובן ברמת מובחנות גנטית גבוהה. המקרה המוכר ביותר הוא איסלנד (יש עוד פרטים בקישורית).

לא בשמיים היא 158823
מדור פרסומי: קופ"ח "מאוחדת" מממנת, או משתתפת, בהרבה יותר בדיקות הריון מכל קופ"ח אחרת (נכון ללפני שנתיים בערך). בכל אופן, כמות בדיקות ההריון הסטנדרטיות שהקופה מממנת באופן מלא היא מספיקה בהחלט, ואם יש צל של חשש, הקופה מממנת גם את כל שאר הבדיקות (נדמה לי שההערה האחרונה נכונה לגבי כל קופות החולים (הקופות החולות?) בארץ).

ביטוח לאומי משלם כיום, למיטב ידיעתי (וכפי שכבר העיר עוזי), שכר מלא (ומנכה ממנו דמי ביטוח לאומי...) - עד כדי תקרת השכר עבורה משולם בט"ל – כלומר, עד שלושים-ומשהו אלף ש"ח בחודש.
לא בשמיים היא 158836
צריך להיות "עד כדי תקרת השכר עבורה היה משולם ביטוח לאומי" (התקרה בוטלה, וכעת משלמים ביטוח לאומי על כל השכר; אחד מצעדי החירום במסגרת התוכנית הכלכלית הוא החזרת התקרה הזו).
159159
את טוענת שאסור לאנשים לעשות ילדים אם אין להם אמצעים לפרנס אותם. בהתחשב בעובדה שמשתי משכורות בשכר מינימום (מינוס שמרטפות למיניה בזמן העבודה) _אי אפשר_ לפרנס ילדים - האם את טוענת שלאנשים שמשתכרים כך אין זכות לילדים?
159339
בשתי משכורות בשכר מינימום אפשר אולי לגדל ילדים, לא ניסיתי. אנחנו לא המקרה. זוגי שיחיה עובד בחצי משרה ואני בשני שליש.
159342
אה, כן. אם אנחנו הינו מרויחים משכורות מינימום על שתי משרות מלאות, לא היינו עושים ילדים. אני לא יכולה להגיד לאחרים מה לעשות, לצערי, אבל בודאות בעיניי לעשות יותר מילד *אחד* במצב כזה זה חוסר אחריות משווע.
נהדר 159839
בוודאי שזה "חוסר אחריות משווע" להביא כך ילדים לעולם אם המדינה לא תתמוך במשפחות כאלה. המזעזע הוא שהמסקנה הזאת לא גורמת לך אפילו לחשוב על זה שהמדינה צריכה לדאוג לכך שכולם (לפחות כל מי שעובד וכו') יוכלו להביא ילדים (2-3 לפחות) לעולם! בשם השוק החופשי את מוכנה להפקיר אנשים למשכורות שלא מאפשרות להם לפרנס משפחה, ואת רואה במי שמבקשים מהמדינה השלמה/תוספת למשכורת כזו טפילים.
נהדר 160057
תסביר לי מה מזעזע בזה, בבקשה.
נהדר 160058
אני מאמינה שמשפחות מוצלחות מנסות לשפר את מצבן עם השנים. סבא שלי ז"ל היה עולה חדש, שויתר על עסק משגשג בכדי לעלות לארץ (מטעמי ציוניות). הוא היה חסר השכלה פורמאלית, אבל התקדם ככל שהיה יכול במקצועו (במגזר הציבורי). סבתא שלי גם היא עבדה רוב השנים.
נחשו כמה ילדים הם עשו?
אחד.
ואותו הם שלחו לתיכון טוב (שאז עלה כסף ולא היה מובן מאיליו) ולאוניברסיטה, ואפילו עזרו לו ולרעיתו הצעירה לקנות דירה.
ההורים שלי עשו שני ילדים. הם יכלו להרשות לעצמם את זה. אני כרגע לא עושה אף אחד. אני *לא* יכולה להרשות לעצמי את זה.

באותה מידה סבא וסבתא שלי יכלו לעשות ארבעה ילדים או חמישה ילדים, ולשלוח את הפחות מוצלחים לעבוד במקום לתיכון, ואת המוצלח לתיכון מקצועי, כי להורים שלו אין את אורך הנשימה הכלכלי לעזור לו בלימודים אקדמים.
נהדר 160063
המזעזע הוא שאת לא מקבלת את זכותו של אדם לפרנס בכבוד את משפחתו. במצב הדי שגרתי (כמה אחוזים מהאנשים עובדים בשכר מינימום? שלא לדבר על מובטלים או מובטלים-חלקית?) שבו היצע המשכורות בשוק לא מאפשר לו לפרנס משפחה, את מציעה לו שלא יקים אחת.

עם כל הכבוד לאחריות הרבה שגיליתם, את ומשפחתך לדורותיה, לא מוצדק להקיש מכך על מחויבות של שאר האנשים. בוודאי שלא מוצדק להקיש מכך על התנערות של המדינה ממחויבותיה היא.
נהדר 160064
אני פשוט לא רואה את זה כחובתה של המדינה לאפשר לך לעשות ילדים. חובתה של המדינה , לעומת זאת, לדאוג שלא יהיו בשיטחה ילדים רעבים, מוזנחים או חסרי השכלה. החובה הזו עולה על כל האחרות. זה לא אומר שאני צריכה לתמרץ אנשים לעשות ילדים שהם לא יכולים לגדל.
אבל אני לא מדברת על מצב לא-רגיל של משבר כלכלי.
נהדר 160073
אבל לא מדובר ב"מצב לא רגיל של משבר כלכלי". הפער הזה בין יוקר המחיה לבין מה שהרבה אנשים מצליחים להרוויח הוא לא משהו שנוצר בשנתיים האחרונות, והוא גם לא הולך להיעלם בקרוב.

עכשיו תעמדי מול המראה ותגידי בקול ובהתכוונות מלאה: "הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית".
נהדר 160283
''הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית''
''הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית''
''הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית''
''הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית''
''הבאת ילדים לעולם איננה זכות אנושית בסיסית''
תודה 160284
תודה 160419
הבעיה אינה עם הזכות האנושית הבסיסית. הבעיה מתחילה כאשר זכות בסיסית של זוג אחד הופכת להיות חובה בסיסית על אחרים.
הזכות שלך לילדים הופכת להיות החובה *שלי* להאכיל אותם.
זה לא עושה שכל.
תודה 160513
"לא עושה שכל"? בעברית אפשר פשוט לומר שזה לא הגיוני.
תודה 160570
אני אכן חושב שיש לך חובה להאכיל אותם, אם ההורים שלהם לא מסוגלים לעשות זאת. אבל צריך ללכת צעד אחד אחורה ולבדוק מאיפה החובה הזאת מגיעה.

בג'ונגל של השוק החופשי, מי שמתחיל מעמדה של כוח תמיד יוכל לנצל את חוסר הברירה של אלו שאין להם כוח כדי לסחוט מהם כל מה שיש להם: יותר ויותר עבודה בפחות ופחות כסף, ופחות ופחות תנאים. הסיבה לכך היא שמי שנמצא בעמדה של כוח תמיד יהיה פחות זקוק לחלשים ממנו (כעובדים) ממה שהם זקוקים לו (כמעסיק). יש לו יותר רזרבות של כסף, יותר זמן לקרבות התשה ויותר יכולת להתארגן. הם, אם הם לא יעבדו _עכשיו_, אין להם ממה לחיות.

לכן אחד התפקידים החשובים של המדינה הוא להתערב בשוק החופשי כדי לוודא שלכל האזרחים יהיו תנאי מחיה מינימליים. היא כופה על המעסיקים (וגם על העובדים!) שכר מינימלי ותנאים מינמליים, וכשאלו לא מספיקים היא מוסיפה את הנדרש (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, וכו').

אני, בניגוד לל.ב.פ, חושב שהתנאים המינימליים הללו כוללים את הזכות לעשות ילדים ולקיים אותם בכבוד. אם את מסכימה איתי, בוודאי תסכימי שהמדינה צריכה לדאוג שאזרחיה יקבלו שכר שיאפשר להם את זה, או להשלים את המשכורות שלהם בעצמה (כן, מכיסך!).
תודה 160604
גם אם אני אקבל את דעתך ש''שהתנאים המינימליים הללו כוללים את הזכות לעשות ילדים ולקיים אותם בכבוד'', הרי שמדובר בילד אחד. מקסימום שנים. לא חמישה או שישה או שלושה עשר.
תודה 160605
כרגיל השאלה היא שאלה של סבירות. לעשות ילד או שניים ולצפות שהחברה תעזור לך *במידה מסוימת* במקרה שאתה קצת מתקשה, זה סביר, אפילו סביר מאוד (כן, מכיסנו!).
לעשות חמישה ילדים, כאשר מצבך הפיננסי לא מאפשר גידול סביר, אפילו של שניים מהם, ולהעז לגייס את החוצפה שטוענת *מראש וכחלק מהתיכנון שלך*, שהשכן שלך מהמעמד הבינוני צריך לממן את גידול ילדך, זה כבר לא סביר. מאוד לא סביר.

דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, וקצבאות ילדים הם רשת הביטחון שהמדינה (שאנחנו!) בנינו בהסכם הדדי למען *עצמנו* כחברה. לא מדובר בצדקה, עשיית מעשים טובים או ברוח חג המולד שהשתלטה על מוסדות המדינה. המדינה היא לא אבא ולא אמא של אף אחד.

תפקידה של אותה רשת, היא לא לממן אלא לעזור בשעות דוחק, אליהן כולנו עלולים להגיע. כשיותר מדי אנשים מעדיפים להסתמך ולהרדם על רשת הביטחון, תוך כדי הרגשה של "מגיע לי" ו-"יהיה בסדר", כשיותר מדי אנשים לא חושבים על כמות המשקל שהם מפעילים על רשת ביטחון זו ומשמינים כאוות נפשם, אל להם להלין שיש מי שמתעייף מלהחזיק אותה. גם אל להם להלין על כך שכובד משקלם מדושן הילדים מתחיל לקרוע בה קרעים.
תודה 160885
מערכות התמיכה של המדינה הן אמנם לא צדקה, אבל הן גם לא יכולות להיות פשוט מין הסדר ביטוח כזה. יש (ובהכרח תמיד תהיה) חלוקה די ברורה בין אלו שנזקקים להן לבין אלו שמממנים אותן. זה בגלל שכוחות השוק תמיד מחלישים את החלשים ומחזקים את החזקים. אם יש דבר אחד חיובי שהמדינה יכולה לעשות, הרי זה לכפות על החזקים יותר לאפשר לפחות תנאי מחיה בסיסיים (כולל, למשל, חינוך חינם, בריאות חינם או תחבורה מסובסדת) לחלשים מהם.

לגבי השאלה מהם בדיוק התנאים הבסיסיים הללו, אני מסכים איתך ועם ל.ב.פ. שכשמגיעים לעשרה או שלושה-עשר ילדים לא יהיה מוצדק להסתמך על מימון חיצוני. נראה לי שזה עושה את הוויכוח שלנו לוויכוח על מינון.
תודה 160888
הויכוח הוא לא רק על מינון אלא על מהות. הויכוח הוא על אלה שמסתמכים *מראש* על כך שיממנו בשבילהם את *רוב* ההוצאות על ילדיהם (ולא שרק יעזרו להם במידה מסוימת) בטענה ש*מגיע להם* לקבל כספים עבור כמה ילדים שמתחשמק להם לעשות, במנותק ממחשבות על כמות הכסף שיש בקופת המדינה, במנותק מיכולת המשפחה ובמנותק מחשיבה גם על אלו שצריכים לשלם את המיסים שיממנו את האכלת ילדיך.

לגבי מינון, אם אתה צריך להגיע ל-‏13(?!) ילדים בשביל שהדבר יתחיל להראות לך קצת בלתי סביר, באמת שאין לנו הרבה בסיס משותף לניהול דיון שיוביל להסכמה כלשהי.

הן לא יכולות להיות פשוט מין הסדר ביטוח שכזה? זה בדיוק מה שראוי שהן יהיו. ברגע שהן מאפשרות לאדם להגיד - "אני אביא ילד שישי, למרות שאני יודע שאין לי כסף להאכילו, בגלל שמתחשמק לי, בגלל שילדים זה ברכה ובגלל שמגיע לי מהמדינה כסף עבורו" אז משהו בהן די רקוב. מי צריך את זה‏1?

_______
1 ובבקשה לא לתת לי תשובה שמדברת על המלחמה הדמוגרפית בין הערבים ליהודים בישראל, תודה.
תודה 161011
כפי שאמרתי, התמיכה של המדינה באזרחיה _לא_יכולה_להיות_ סוג של הסדר ביטוח (אפילו אם - כמו במקרה של ביטוח לאומי - מבחינת הפורמט היא מוגדרת ככה). יש, ותמיד תהיה, חלוקה כמעט מושלמת בין אלו שמשלמים את התשלומים הללו (ולעולם לא יזדקקו להם) לבין אלו שנהנים מהם (ולעולם לא יהיו מסוגלים לשלם אותם). התמיכה של המדינה באזרחיה לא נותנת שום דבר לאלו שמממנים אותה (מלבד העונג המוסרי הצרוף שבהגנה על הזכויות הבסיסיות של קורבנות כוחות השוק מפני האכזריות האטומה של אותם כוחות).
נהדר 160406
כשאתה אומר שהבאת ילדים לעולם היא זכות אנושית בסיסית (ועוד 2-3 לפחות - תגובה 159839), נראה שאתה מתכוון שהמדינה אחראית לפרנסה של הילדים הנ"ל, המדינה אחראית שלהורים יהיה בית מספיק גדול, כסף לאוכל, חינוך, העשרה וכו'..

אם זה המצב, אז למה שאנשים בכלל יביאו ילדים לעולם? נראה שברגע שנולד לך ילד הוא נלקח לאימוץ לכל החיים ע"י המדינה, שהיא האמא האמיתית של כל האזרחים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים