מובן מאליו 162428
נדמה שאפשר לומר את הדברים הללו כמשווים הרבה מאוד ספרים שעוסקים בנושאים זהים. מבחינתי, ההשוואה הזו נתעבת- לא במובן הבלתי מוסרי אלא במובן שבסיום קריאת המאמר לא הרגשתי שהחכמתי ולו בפיפס קטן.
שום דבר לא חידש, שום דבר לא הפתיע.
אולי מוטב היה לפרסם זאת תחת טור אישי, אולי עדיף היה להתמקד בנושאים יותר חקרניים.

לך אל שמעון גלבץ- ראה דרכיו וחכם.
מובן מאליו 162467
מה אפשר לומר כשמשווים הרבה מאוד ספרים שעוסקים בנושאים זהים, שאחד עשה את מה שהוא ניסה לעשות יותר טוב מהשני? כן, באמת אפשר לומר את זה בהרבה השוואות. גם אפשר לומר את זה בהרבה השוואות בין מסעדות, או השוואות בין קופצים לגובה. בכלל, הפונקציה העיקרית של השוואה היא להגיד שאחד יותר טוב מהשני או לא.

אז מה הבעיה, בעצם?
מובן מאליו 212155
חלילה בעיות.
באמת אני לא מוצאת שום קשר בין הספרים מלבד כמה טכניקות וכמובן הנושא עצמו שלאו דווקא קושרות את שתי היצירות בקשר לוגי כלשהו.
לעומת זאת אני יכולה להבין איך קיבל גוטפרוינד את ההשראה מגרוסמן. הדבר הזה שיצר דודי הוא מאסטרפיס מהרבה בחינות, ואם לבחון את הטכניקה אז הוא העלה את ההזיות לדרגת אומנות. מה שגוטפרוינד הזה הוא יפה, לעיתים משעשע ובעיקר חודר אל ה''לב של כולם'' לעומת גרוסמן שלא מתאים לכל אחד והוא במימד אחר לגמרי.

בענין השוואות, אגב, לעסוק בהשוואה לצורך מה יותר טוב זה לא רלוונטי. וזה גם מתיש ונצחי.
מובן מאליו 212167
I'm sorry you didn't find my review insightful; I'm pleased many others did. Gottfreund's book was presented in the media, and by the author himself, as referencing Grossman's book. The narrative of a holocaust story by a child, in reference to family and neighbors, and on a quest to find out what happened "there", is, I believe, very similar. In my mind, and in the minds of many friends, the comparison was immediately available and begged for analysis. As to the quality of the analysis, I appreciate the comment though it most certainly could be framed more adequately and politely. I'm happy many people emailed with positive comments, and additional thoughts about these two books, but I guess not everyone likes everything, and it is your prerogative not to appreciate it.
תפוחים עם תפוחים 162476
אמיר גוטפרוינד עצמו אומר ש'שואה שלנו' נכתב בעקבות 'עיין ערך אהבה', ולא רק אחריו מבחינה כרונולוגית. סופר צעיר צריך הרבה אומץ כדי לנסות ללכת שוב בנתיב שהתווה גרוסמן ביצירת המופת שלו. אותנו כקוראים מעניין לדעת - באיזה מובנים הצליח הניסיון הזה. לכן השוואה כזו היא רלבנטית, ולא בזויה. בפרט בביקורת הזו נעשית ההשוואה בצורה עניינית ונבונה, ולא כטבלת 'גרוסמן OUT גוטפרוינד IN' מטופשת.
הייתי מבין אם היתה מפריעה לך השוואה בין 'הפסנתרן' לבין 'שואה', בתור שתי יצירות קולנועיות שונות בתכלית המטפלות בשואה. במקרה של 'שואה שלנו', דווקא ביקורת שאינה מתייחסת לגרוסמן היא בפירוש לוקה בחסר.

על השורה התחתונה בתגובתך אין כמובן ויכוח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים